‫שיחון‬

he ‫אצל הרופא‬   »   ti ኣብ እንዳ ሓኪም

‫57 [חמישים ושבע]‬

‫אצל הרופא‬

‫אצל הרופא‬

57 [ሓምሳንሸውዓተን]

57 [ḥamisanishewi‘ateni]

ኣብ እንዳ ሓኪም

abi inida ḥakīmi

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית תיגרינית נגן יותר
‫יש לי תור אצל הרופא.‬ ኣብ ሓኪም ቆጸራ ኣሎኒ። ኣብ ሓኪም ቆጸራ ኣሎኒ። 1
ab------īm- -’o-s’-----lon-። abi ḥakīmi k’ots’era alonī።
‫יש לי תור בשעה עשר.‬ ቆጸራይ ሰዓት 10 ኢዩ ። ቆጸራይ ሰዓት 10 ኢዩ ። 1
k----’e---i --‘--- 10 --u ። k’ots’erayi se‘ati 10 īyu ።
‫מה שמך?‬ መን ኢኹም ሽምኩም? መን ኢኹም ሽምኩም? 1
m-ni--h-um-----m--um-? meni īẖumi shimikumi?
‫המתן / ני בבקשה בחדר ההמתנה.‬ ኣብ ምጽበዪ- ክፍሊ ኮፍ በሉ በጃኹም። ኣብ ምጽበዪ- ክፍሊ ኮፍ በሉ በጃኹም። 1
abi --t----e-ī- k---l--k----b-lu--e-ah----። abi mits’ibeyī- kifilī kofi belu bejaẖumi።
‫הרופא מגיע עוד מעט.‬ እቲ ሓኪም ክመጽእ እዩ። እቲ ሓኪም ክመጽእ እዩ። 1
i-ī ---k-m- k-me-s’i’i ---። itī ḥakīmi kimets’i’i iyu።
‫באיזו חברת ביטוח את / ה מבוטח / ת?‬ ኣበየናይ ኢንሹራንስ ኣሎኹም? ኣበየናይ ኢንሹራንስ ኣሎኹም? 1
a---e---i īn--h-----si --o---mi? abeyenayi īnishuranisi aloẖumi?
‫מה אוכל לעשות עבורך?‬ እንታይ ክሕግዘኩም እኽእል? እንታይ ክሕግዘኩም እኽእል? 1
in-t--- -iḥig-z--um- i-̱i-il-? initayi kiḥigizekumi iẖi’ili?
‫יש לך כאבים?‬ ቃንዛ ኣለኩም ዶ? ቃንዛ ኣለኩም ዶ? 1
k’a-iz---l------do? k’aniza alekumi do?
‫היכן כואב לך?‬ ኣበይ ይሕመኩም ኣሎ? ኣበይ ይሕመኩም ኣሎ? 1
a-e-- -i---mekum- alo? abeyi yiḥimekumi alo?
‫אני סובל / ת מכאבי גב.‬ ኩሉ ግዜ ቃንዛ ሕቖ ኣለኒ። ኩሉ ግዜ ቃንዛ ሕቖ ኣለኒ። 1
k-l- -------a-i-----i---o ale-ī። kulu gizē k’aniza ḥiḵ’o alenī።
‫אני סובל / ת לעיתים קרובות מכאבי ראש.‬ ብዙሕ ግዜ ቃንዛ ርእሲ ኣሎኒ። ብዙሕ ግዜ ቃንዛ ርእሲ ኣሎኒ። 1
b-z-ḥi-g--- k’a---- ri’isī a---ī። bizuḥi gizē k’aniza ri’isī alonī።
‫אני סובל / ת לפעמים מכאבי בטן.‬ ሓደ ሓደ ግዜ ቅርጸት ኣሎኒ። ሓደ ሓደ ግዜ ቅርጸት ኣሎኒ። 1
h-a-- ḥ----giz----iri-s-eti -lonī። ḥade ḥade gizē k’irits’eti alonī።
‫תפשוט / תפשטי בבקשה את החולצה‬ ናይ ላዕሊ ነብስኹም ነጻ ግበሩ በጃኹም። ናይ ላዕሊ ነብስኹም ነጻ ግበሩ በጃኹም። 1
n--- --‘-lī-n--i--h--mi -ets’--gi--ru---ja-̱-m-። nayi la‘ilī nebisiẖumi nets’a giberu bejaẖumi።
‫שכב / י בבקשה על המיטה‬ በጃኹም ኣብቲ ዓራት በጥ በሉ ። በጃኹም ኣብቲ ዓራት በጥ በሉ ። 1
bej-----i -b--ī ‘a--t- be--i b-l--። bejaẖumi abitī ‘arati bet’i belu ።
‫לחץ הדם תקין.‬ ጸቕጢ-ደም ድሓን እዩ ዘሎ። ጸቕጢ-ደም ድሓን እዩ ዘሎ። 1
ts-e--’--’ī-dem--di----- -y- z--o። ts’eḵ’it’ī-demi diḥani iyu zelo።
‫אני אזריק לך זריקה.‬ መርፍእ ክህበኩም‘የ። መርፍእ ክህበኩም‘የ። 1
m-r-fi’i --hi-ekum---e። merifi’i kihibekumi‘ye።
‫אני אתן לך גלולות.‬ ከኒናታት ክህበኩም እየ። ከኒናታት ክህበኩም እየ። 1
ken-nata-i k--ibekum--i--። kenīnatati kihibekumi iye።
‫אני אתן לך מרשם לבית המרקחת.‬ ወረቐት (ቅብሊት) ንፋርማሲ ክህበኩም እየ። ወረቐት (ቅብሊት) ንፋርማሲ ክህበኩም እየ። 1
w--e-̱’e-- (k------ti) ni-arim-s- ---i--k--i--y-። wereḵ’eti (k’ibilīti) nifarimasī kihibekumi iye።

הורד MP3 (.zip קבצים)

MP3 עברית + תיגרינית (1-100) MP3 תיגרינית (1-100)
לא נמצא סרטון!

‫מילים ארוכות, מילים קצרות‬

‫האורך של המילה קשור בכמה מידע היא מכילה.‬ ‫את זה הראה מחקר אמריקאי.‬ ‫החוקרים בדקו מילים מעשר שפות אירופאיות.‬ ‫את זה עשו בעזרת מחשבים.‬ ‫בעזרת תוכנה מיוחדת, ניתח המחשב מילים שונות.‬ ‫וחישב את תכולת המידע בעזרת נוסחא.‬ ‫המסקנה הייתה חד משמעית.‬ ‫ככל שהמילה קצרה יותר, כך היא מכילה פחות מידע.‬ ‫מה שמעניין הוא שאנחנו משתמשים במילים קצרות יותר מבמילים ארוכות.‬ ‫הסיבה לכך נעוצה ביעילות של השפה.‬ ‫כשאנחנו מדברים, אז אנחנו מתרכזים על הדברים החשובים ביותר.‬ ‫אז מילים ללא הרבה מידע צריכות להיות קצרות.‬ ‫וזה מבטיח לנו שלא נאבד הרבה זמן על דברים לא חשובים.‬ ‫לקשר בין אורך ותוכן יש עוד יתרון אחד.‬ ‫הוא מבטיח שכמות המידע תהיה תמיד קבועה.‬ ‫זאת אומרת, אנחנו תמיד מעבירים את אותה כמות מידע תוך זמן מסוים.‬ ‫אני יכולים למשל להשתמש במעט מילים ארוכות.‬ ‫או שאנחנו אומרים הרבה מילים קצרות.‬ ‫בלי קשר למה אנחנו בוחרים: כמות המידע היא אחת.‬ ‫כתוצאה מכך, לדיבור שלנו יש קצב אחיד.‬ ‫וזה מקל על אלה שרוצים להקשיב לנו.‬ ‫זה היה יכול להיות קשה אם כמות המידע הייתה תמיד משתנה.‬ ‫אז מי שמקשיב לנו לא יכול להתאים את עצמו לשפה שלנו.‬ ‫והבנתו למה שאנחנו אומרים תהיה טובה פחות.‬ ‫מי שרוצה שיבינו אותו היטב, צריך לבחור במילים קצרות.‬ ‫כי מילים קצרות מבינים טובה יותר ממילים ארוכות.‬ ‫ולכן קיים העיקרון - Keep It Short and Simple !‬ ‫בקיצור: KISS !‬