‫שיחון‬

he ‫אצל הרופא‬   »   ti ኣብ እንዳ ሓኪም

‫57 [חמישים ושבע]‬

‫אצל הרופא‬

‫אצל הרופא‬

57 [ሓምሳንሸውዓተን]

57 [ḥamisanishewi‘ateni]

ኣብ እንዳ ሓኪም

abi inida ḥakīmi

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית תיגרינית נגן יותר
‫יש לי תור אצל הרופא.‬ ኣብ ሓኪም ቆጸራ ኣሎኒ። ኣብ ሓኪም ቆጸራ ኣሎኒ። 1
abi --a--m---’ots’e-a-al-nī። abi ḥakīmi k’ots’era alonī።
‫יש לי תור בשעה עשר.‬ ቆጸራይ ሰዓት 10 ኢዩ ። ቆጸራይ ሰዓት 10 ኢዩ ። 1
k’-t--e-a------ati-10-ī-u-። k’ots’erayi se‘ati 10 īyu ።
‫מה שמך?‬ መን ኢኹም ሽምኩም? መን ኢኹም ሽምኩም? 1
meni ---um----imikumi? meni īẖumi shimikumi?
‫המתן / ני בבקשה בחדר ההמתנה.‬ ኣብ ምጽበዪ- ክፍሊ ኮፍ በሉ በጃኹም። ኣብ ምጽበዪ- ክፍሊ ኮፍ በሉ በጃኹም። 1
abi m-t--i-ey---k-f-----o-i----u b--ah---i። abi mits’ibeyī- kifilī kofi belu bejaẖumi።
‫הרופא מגיע עוד מעט.‬ እቲ ሓኪም ክመጽእ እዩ። እቲ ሓኪም ክመጽእ እዩ። 1
i-ī h-ak-mi-ki--t---’----u። itī ḥakīmi kimets’i’i iyu።
‫באיזו חברת ביטוח את / ה מבוטח / ת?‬ ኣበየናይ ኢንሹራንስ ኣሎኹም? ኣበየናይ ኢንሹራንስ ኣሎኹም? 1
a-ey-nay- īnish-r---si-a---̱-mi? abeyenayi īnishuranisi aloẖumi?
‫מה אוכל לעשות עבורך?‬ እንታይ ክሕግዘኩም እኽእል? እንታይ ክሕግዘኩም እኽእል? 1
in-ta-----h-i--z--u-i i--i’-li? initayi kiḥigizekumi iẖi’ili?
‫יש לך כאבים?‬ ቃንዛ ኣለኩም ዶ? ቃንዛ ኣለኩም ዶ? 1
k------ -le--mi-do? k’aniza alekumi do?
‫היכן כואב לך?‬ ኣበይ ይሕመኩም ኣሎ? ኣበይ ይሕመኩም ኣሎ? 1
a--yi---h--m-k-m- a--? abeyi yiḥimekumi alo?
‫אני סובל / ת מכאבי גב.‬ ኩሉ ግዜ ቃንዛ ሕቖ ኣለኒ። ኩሉ ግዜ ቃንዛ ሕቖ ኣለኒ። 1
k-lu---zē k-a--z- ḥ-k--o-a---ī። kulu gizē k’aniza ḥiḵ’o alenī።
‫אני סובל / ת לעיתים קרובות מכאבי ראש.‬ ብዙሕ ግዜ ቃንዛ ርእሲ ኣሎኒ። ብዙሕ ግዜ ቃንዛ ርእሲ ኣሎኒ። 1
bi----- ---ē-k-a-iz--r----- --on-። bizuḥi gizē k’aniza ri’isī alonī።
‫אני סובל / ת לפעמים מכאבי בטן.‬ ሓደ ሓደ ግዜ ቅርጸት ኣሎኒ። ሓደ ሓደ ግዜ ቅርጸት ኣሎኒ። 1
ḥa-e-ḥ-d--gi-- --iri-s’e-- --o--። ḥade ḥade gizē k’irits’eti alonī።
‫תפשוט / תפשטי בבקשה את החולצה‬ ናይ ላዕሊ ነብስኹም ነጻ ግበሩ በጃኹም። ናይ ላዕሊ ነብስኹም ነጻ ግበሩ በጃኹም። 1
na-i-la-ilī-n--i-i--u---n-t-’a gibe-u-beja--u-i። nayi la‘ilī nebisiẖumi nets’a giberu bejaẖumi።
‫שכב / י בבקשה על המיטה‬ በጃኹም ኣብቲ ዓራት በጥ በሉ ። በጃኹም ኣብቲ ዓራት በጥ በሉ ። 1
be-a-̱u-i--b--ī -------bet’i -e-- ። bejaẖumi abitī ‘arati bet’i belu ።
‫לחץ הדם תקין.‬ ጸቕጢ-ደም ድሓን እዩ ዘሎ። ጸቕጢ-ደም ድሓን እዩ ዘሎ። 1
t--eḵ’i------m---i----i--yu-z--o። ts’eḵ’it’ī-demi diḥani iyu zelo።
‫אני אזריק לך זריקה.‬ መርፍእ ክህበኩም‘የ። መርፍእ ክህበኩም‘የ። 1
me---i-i-k---b-kumi-ye። merifi’i kihibekumi‘ye።
‫אני אתן לך גלולות.‬ ከኒናታት ክህበኩም እየ። ከኒናታት ክህበኩም እየ። 1
ke-ī---at- ---i-e-umi iy-። kenīnatati kihibekumi iye።
‫אני אתן לך מרשם לבית המרקחת.‬ ወረቐት (ቅብሊት) ንፋርማሲ ክህበኩም እየ። ወረቐት (ቅብሊት) ንፋርማሲ ክህበኩም እየ። 1
we----’et- (-------ti- ---ari-as- -i----ku---iye። wereḵ’eti (k’ibilīti) nifarimasī kihibekumi iye።

הורד MP3 (.zip קבצים)

MP3 עברית + תיגרינית (1-100) MP3 תיגרינית (1-100)
לא נמצא סרטון!

‫מילים ארוכות, מילים קצרות‬

‫האורך של המילה קשור בכמה מידע היא מכילה.‬ ‫את זה הראה מחקר אמריקאי.‬ ‫החוקרים בדקו מילים מעשר שפות אירופאיות.‬ ‫את זה עשו בעזרת מחשבים.‬ ‫בעזרת תוכנה מיוחדת, ניתח המחשב מילים שונות.‬ ‫וחישב את תכולת המידע בעזרת נוסחא.‬ ‫המסקנה הייתה חד משמעית.‬ ‫ככל שהמילה קצרה יותר, כך היא מכילה פחות מידע.‬ ‫מה שמעניין הוא שאנחנו משתמשים במילים קצרות יותר מבמילים ארוכות.‬ ‫הסיבה לכך נעוצה ביעילות של השפה.‬ ‫כשאנחנו מדברים, אז אנחנו מתרכזים על הדברים החשובים ביותר.‬ ‫אז מילים ללא הרבה מידע צריכות להיות קצרות.‬ ‫וזה מבטיח לנו שלא נאבד הרבה זמן על דברים לא חשובים.‬ ‫לקשר בין אורך ותוכן יש עוד יתרון אחד.‬ ‫הוא מבטיח שכמות המידע תהיה תמיד קבועה.‬ ‫זאת אומרת, אנחנו תמיד מעבירים את אותה כמות מידע תוך זמן מסוים.‬ ‫אני יכולים למשל להשתמש במעט מילים ארוכות.‬ ‫או שאנחנו אומרים הרבה מילים קצרות.‬ ‫בלי קשר למה אנחנו בוחרים: כמות המידע היא אחת.‬ ‫כתוצאה מכך, לדיבור שלנו יש קצב אחיד.‬ ‫וזה מקל על אלה שרוצים להקשיב לנו.‬ ‫זה היה יכול להיות קשה אם כמות המידע הייתה תמיד משתנה.‬ ‫אז מי שמקשיב לנו לא יכול להתאים את עצמו לשפה שלנו.‬ ‫והבנתו למה שאנחנו אומרים תהיה טובה פחות.‬ ‫מי שרוצה שיבינו אותו היטב, צריך לבחור במילים קצרות.‬ ‫כי מילים קצרות מבינים טובה יותר ממילים ארוכות.‬ ‫ולכן קיים העיקרון - Keep It Short and Simple !‬ ‫בקיצור: KISS !‬