‫שיחון‬

he ‫אצל הרופא‬   »   ti ኣብ እንዳ ሓኪም

‫57 [חמישים ושבע]‬

‫אצל הרופא‬

‫אצל הרופא‬

57 [ሓምሳንሸውዓተን]

57 [ḥamisanishewi‘ateni]

ኣብ እንዳ ሓኪም

[abi inida ḥakīmi]

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית תיגרינית נגן יותר
‫יש לי תור אצל הרופא.‬ ኣብ ሓኪም ቆጸራ ኣሎኒ። ኣብ ሓኪም ቆጸራ ኣሎኒ። 1
abi--̣-kī-i-k--ts-er- -----። abi ḥakīmi k’ots’era alonī።
‫יש לי תור בשעה עשר.‬ ቆጸራይ ሰዓት 10 ኢዩ ። ቆጸራይ ሰዓት 10 ኢዩ ። 1
k-ot-’---yi -e-a---10 -y--። k’ots’erayi se‘ati 10 īyu ።
‫מה שמך?‬ መን ኢኹም ሽምኩም? መን ኢኹም ሽምኩም? 1
meni--ẖ--i sh-mi--mi? meni īẖumi shimikumi?
‫המתן / ני בבקשה בחדר ההמתנה.‬ ኣብ ምጽበዪ- ክፍሊ ኮፍ በሉ በጃኹም። ኣብ ምጽበዪ- ክፍሊ ኮፍ በሉ በጃኹም። 1
ab--------be--- ki-ilī-kof- -----bej---um-። abi mits’ibeyī- kifilī kofi belu bejaẖumi።
‫הרופא מגיע עוד מעט.‬ እቲ ሓኪም ክመጽእ እዩ። እቲ ሓኪም ክመጽእ እዩ። 1
it----akīmi----e-----i i--። itī ḥakīmi kimets’i’i iyu።
‫באיזו חברת ביטוח את / ה מבוטח / ת?‬ ኣበየናይ ኢንሹራንስ ኣሎኹም? ኣበየናይ ኢንሹራንስ ኣሎኹም? 1
abey-------n-s-u-a--si-a-oh-um-? abeyenayi īnishuranisi aloẖumi?
‫מה אוכל לעשות עבורך?‬ እንታይ ክሕግዘኩም እኽእል? እንታይ ክሕግዘኩም እኽእል? 1
i-i--yi kih-i--z--u-i-i---’i-i? initayi kiḥigizekumi iẖi’ili?
‫יש לך כאבים?‬ ቃንዛ ኣለኩም ዶ? ቃንዛ ኣለኩም ዶ? 1
k’a-i-a-ale-u-i---? k’aniza alekumi do?
‫היכן כואב לך?‬ ኣበይ ይሕመኩም ኣሎ? ኣበይ ይሕመኩም ኣሎ? 1
abe-i-y-h-i-ek--- alo? abeyi yiḥimekumi alo?
‫אני סובל / ת מכאבי גב.‬ ኩሉ ግዜ ቃንዛ ሕቖ ኣለኒ። ኩሉ ግዜ ቃንዛ ሕቖ ኣለኒ። 1
k-l- -izē-k’-ni-- -̣-ḵ-o al---። kulu gizē k’aniza ḥiḵ’o alenī።
‫אני סובל / ת לעיתים קרובות מכאבי ראש.‬ ብዙሕ ግዜ ቃንዛ ርእሲ ኣሎኒ። ብዙሕ ግዜ ቃንዛ ርእሲ ኣሎኒ። 1
b--u--i g-zē ----iza--i-isī-a--n-። bizuḥi gizē k’aniza ri’isī alonī።
‫אני סובל / ת לפעמים מכאבי בטן.‬ ሓደ ሓደ ግዜ ቅርጸት ኣሎኒ። ሓደ ሓደ ግዜ ቅርጸት ኣሎኒ። 1
ḥ-de-h---e gi-ē k-irits---i al-nī። ḥade ḥade gizē k’irits’eti alonī።
‫תפשוט / תפשטי בבקשה את החולצה‬ ናይ ላዕሊ ነብስኹም ነጻ ግበሩ በጃኹም። ናይ ላዕሊ ነብስኹም ነጻ ግበሩ በጃኹም። 1
na-i ----------i-i--u-i -e---- gib-r---e---̱-m-። nayi la‘ilī nebisiẖumi nets’a giberu bejaẖumi።
‫שכב / י בבקשה על המיטה‬ በጃኹም ኣብቲ ዓራት በጥ በሉ ። በጃኹም ኣብቲ ዓራት በጥ በሉ ። 1
b-ja--u------t--‘-r-t----t’--be-u-። bejaẖumi abitī ‘arati bet’i belu ።
‫לחץ הדם תקין.‬ ጸቕጢ-ደም ድሓን እዩ ዘሎ። ጸቕጢ-ደም ድሓን እዩ ዘሎ። 1
t-’-k--it’---e---di-̣a-- -y- --l-። ts’eḵ’it’ī-demi diḥani iyu zelo።
‫אני אזריק לך זריקה.‬ መርፍእ ክህበኩም‘የ። መርፍእ ክህበኩም‘የ። 1
m--i---- ki---eku-i‘ye። merifi’i kihibekumi‘ye።
‫אני אתן לך גלולות.‬ ከኒናታት ክህበኩም እየ። ከኒናታት ክህበኩም እየ። 1
kenī-at----k-h-be--mi -ye። kenīnatati kihibekumi iye።
‫אני אתן לך מרשם לבית המרקחת.‬ ወረቐት (ቅብሊት) ንፋርማሲ ክህበኩም እየ። ወረቐት (ቅብሊት) ንፋርማሲ ክህበኩም እየ። 1
wer-ḵ---i (k-ib-l--i--ni-ar-m--ī-------k-m---y-። wereḵ’eti (k’ibilīti) nifarimasī kihibekumi iye።

הורד MP3 (.zip קבצים)

MP3 עברית + תיגרינית (1-100) MP3 תיגרינית (1-100)
לא נמצא סרטון!

‫מילים ארוכות, מילים קצרות‬

‫האורך של המילה קשור בכמה מידע היא מכילה.‬ ‫את זה הראה מחקר אמריקאי.‬ ‫החוקרים בדקו מילים מעשר שפות אירופאיות.‬ ‫את זה עשו בעזרת מחשבים.‬ ‫בעזרת תוכנה מיוחדת, ניתח המחשב מילים שונות.‬ ‫וחישב את תכולת המידע בעזרת נוסחא.‬ ‫המסקנה הייתה חד משמעית.‬ ‫ככל שהמילה קצרה יותר, כך היא מכילה פחות מידע.‬ ‫מה שמעניין הוא שאנחנו משתמשים במילים קצרות יותר מבמילים ארוכות.‬ ‫הסיבה לכך נעוצה ביעילות של השפה.‬ ‫כשאנחנו מדברים, אז אנחנו מתרכזים על הדברים החשובים ביותר.‬ ‫אז מילים ללא הרבה מידע צריכות להיות קצרות.‬ ‫וזה מבטיח לנו שלא נאבד הרבה זמן על דברים לא חשובים.‬ ‫לקשר בין אורך ותוכן יש עוד יתרון אחד.‬ ‫הוא מבטיח שכמות המידע תהיה תמיד קבועה.‬ ‫זאת אומרת, אנחנו תמיד מעבירים את אותה כמות מידע תוך זמן מסוים.‬ ‫אני יכולים למשל להשתמש במעט מילים ארוכות.‬ ‫או שאנחנו אומרים הרבה מילים קצרות.‬ ‫בלי קשר למה אנחנו בוחרים: כמות המידע היא אחת.‬ ‫כתוצאה מכך, לדיבור שלנו יש קצב אחיד.‬ ‫וזה מקל על אלה שרוצים להקשיב לנו.‬ ‫זה היה יכול להיות קשה אם כמות המידע הייתה תמיד משתנה.‬ ‫אז מי שמקשיב לנו לא יכול להתאים את עצמו לשפה שלנו.‬ ‫והבנתו למה שאנחנו אומרים תהיה טובה פחות.‬ ‫מי שרוצה שיבינו אותו היטב, צריך לבחור במילים קצרות.‬ ‫כי מילים קצרות מבינים טובה יותר ממילים ארוכות.‬ ‫ולכן קיים העיקרון - Keep It Short and Simple !‬ ‫בקיצור: KISS !‬