‫שיחון‬

he ‫שייכות 1‬   »   mk Присвојни заменки 1

‫66 [שישים ושש]‬

‫שייכות 1‬

‫שייכות 1‬

66 [шеесет и шест]

66 [shyeyesyet i shyest]

Присвојни заменки 1

Prisvoјni zamyenki 1

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית מקדונית נגן יותר
‫אני – שלי‬ јас – мој јас – мој 1
ј---–-m-ј јas – moј
‫אני לא מוצא / ת את המפתח שלי.‬ Неможам да го најдам мојот / својот клуч. Неможам да го најдам мојот / својот клуч. 1
N-emoʐ-m ---g-o--aј-am-mo-o- - sv-ј-t klo---. Nyemoʐam da guo naјdam moјot / svoјot klooch.
‫אני לא מוצא / ת את כרטיס הנסיעה שלי.‬ Неможам да го најдам мојот / својот возен билет. Неможам да го најдам мојот / својот возен билет. 1
Ny---ʐ-m-d- gu- n-јd-m---јot-/---o-o- ---ye--b-l---. Nyemoʐam da guo naјdam moјot / svoјot vozyen bilyet.
‫את / ה – שלך‬ ти – твој ти – твој 1
ti –----ј ti – tvoј
‫מצאת את המפתח שלך?‬ Го најде ли твојот / својот клуч? Го најде ли твојот / својот клуч? 1
G-- -aјd-e--i--v---t - svoј-- k--o--? Guo naјdye li tvoјot / svoјot klooch?
‫מצאת את כרטיס הנסיעה שלך?‬ Го најде ли твојот / својот возен билет? Го најде ли твојот / својот возен билет? 1
G-- n--dye--i tvoјot-/ --o-o---o-ye------e-? Guo naјdye li tvoјot / svoјot vozyen bilyet?
‫הוא – שלו‬ тој – негов тој – негов 1
t---– n--gu-v toј – nyeguov
‫את / ה יודע / ת איפה המפתח שלו?‬ Знаеш ли каде е неговиот клуч? Знаеш ли каде е неговиот клуч? 1
Zn---sh l- kad-- y--nye---v--t--looch? Znayesh li kadye ye nyeguoviot klooch?
‫את / ה יודע / ת איפה כרטיס הנסיעה שלו?‬ Знаеш ли каде е неговиот возен билет? Знаеш ли каде е неговиот возен билет? 1
Znay-----i--adye -e ny---oviot-vo-y-n----yet? Znayesh li kadye ye nyeguoviot vozyen bilyet?
‫היא – שלה‬ таа – нејзин таа – нејзин 1
t---- -----in taa – nyeјzin
‫הכסף שלה אבד.‬ Нејзините пари ги нема. Нејзините пари ги нема. 1
Nye----i--- p-r- --i n---a. Nyeјzinitye pari gui nyema.
‫וכרטיס האשראי שלה אבד גם כן.‬ А и нејзината кредитна картичка ја нема. А и нејзината кредитна картичка ја нема. 1
A - n-eј-in--a -ryed---a ka--i--ka--- -y--a. A i nyeјzinata kryeditna kartichka јa nyema.
‫אנחנו – שלנו‬ ние – наш ние – наш 1
n-ye – -ash niye – nash
‫סבא שלנו חולה.‬ Нашиот дедо е болен. Нашиот дедо е болен. 1
Nas--ot d-e-o -e-bol--n. Nashiot dyedo ye bolyen.
‫סבתא שלנו בריאה.‬ Нашата баба е здрава. Нашата баба е здрава. 1
Na-h-ta b-b- -e-z---v-. Nashata baba ye zdrava.
‫אתם / ן – שלכם / ן‬ вие – ваш вие – ваш 1
vi-- - v--h viye – vash
‫ילדים / ות, איפה אבא שלכם / ן?‬ Деца, каде е вашиот татко? Деца, каде е вашиот татко? 1
D--t-a---a--- -- -ashio--tat--? Dyetza, kadye ye vashiot tatko?
‫ילדים / ות, איפה אמא שלכם / ן?‬ Деца, каде е вашата мајка? Деца, каде е вашата мајка? 1
Dye-za,---d----e --s-ata-m-ј-a? Dyetza, kadye ye vashata maјka?

‫שפה יצירתית‬

‫יצירתיות היא תכונה חשובה היום.‬ ‫כולם רוצים להיות יצירתיים.‬ ‫>כי אנשים יצירתיים נחשבים לחכמים.‬ ‫גם שפתנו צריכה להיות יצירתית.‬ ‫בעבר ניסו אנשים לדבר בצורה נכונה ככל האפשר.‬ ‫היום אנחנו צריכים את היכולת לדבר בצורה יצירתית.‬ ‫דוגמא לכך היא הפרסום ואמצעי התקשורת החדשים.‬ ‫הם מראים איך אנחנו יכולים לשחק עם השפה.‬ ‫חשיבות היצירתיות גדלה באופן גובר והולך מאז שנות ה-50.‬ ‫אפילו המחקר מתעסק בתופעה הזו.‬ ‫פסיכולוגים, פדגוגים ופילוסופים חקרו תהליכים יצירתיים.‬ ‫יצירתיות מוגדרת כיכולת ליצור משהו חדש.‬ ‫אז דובר יצירתי מייצר צורות לשוניות חדשות.‬ ‫אלה יכולים להיות מילים או מבני דקדוק שונים.‬ ‫דרך מחקר השפה היצירתית, יכולים חוקרי השפות לראות איך השפה משתנה.‬ ‫אבל לא כולם מבינים יסודות לשוניים חדשים.‬ ‫צריך ידע בכדי להבין שפה יצירתית.‬ ‫צריך לדעת איך השפה מתפקדת.‬ ‫וצריך להכיר את העולם שבו הדוברים חיים.‬ ‫רק כך אפשר להבין את מה שהדובר רוצה להגיד.‬ ‫דוגמא לכך היא למשל שפת הנוער.‬ ‫ילדים ואנשים צעירים תמיד ממציאים מילים חדשות.‬ ‫ומבוגרים לא תמיד מבינים את המילים האלה.‬ ‫יש עכשיו אפילו מילונים המסבירים את שפת הנוער.‬ ‫אבל אלה בדרך כלל מאחרים בגיל שלם!‬ ‫בכל אופן, אנשים יכולים ללמוד שפה יצירתית.‬ ‫מאמנים מציעים לשם כך קורסים שונים.‬ ‫החוק החשוב ביותר הוא תמיד: תפעילו את הקול הפנימי שלכם!‬