‫שיחון‬

he ‫שייכות 1‬   »   mk Присвојни заменки 1

‫66 [שישים ושש]‬

‫שייכות 1‬

‫שייכות 1‬

66 [шеесет и шест]

66 [shyeyesyet i shyest]

Присвојни заменки 1

Prisvoјni zamyenki 1

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית מקדונית נגן יותר
‫אני – שלי‬ јас – мој јас – мој 1
јas-- -oј јas – moј
‫אני לא מוצא / ת את המפתח שלי.‬ Неможам да го најдам мојот / својот клуч. Неможам да го најдам мојот / својот клуч. 1
Nyem-ʐam d------n-јdam-moјo--/--v-јot --o--h. Nyemoʐam da guo naјdam moјot / svoјot klooch.
‫אני לא מוצא / ת את כרטיס הנסיעה שלי.‬ Неможам да го најдам мојот / својот возен билет. Неможам да го најдам мојот / својот возен билет. 1
Ny--o-am--- guo-n-ј-a- -oј-t /-svoјo- -o-y---bi----. Nyemoʐam da guo naјdam moјot / svoјot vozyen bilyet.
‫את / ה – שלך‬ ти – твој ти – твој 1
t- - tvoј ti – tvoј
‫מצאת את המפתח שלך?‬ Го најде ли твојот / својот клуч? Го најде ли твојот / својот клуч? 1
Gu- --ј-ye----t-oјot / ---ј-- -l--ch? Guo naјdye li tvoјot / svoјot klooch?
‫מצאת את כרטיס הנסיעה שלך?‬ Го најде ли твојот / својот возен билет? Го најде ли твојот / својот возен билет? 1
G----a--y- -i-t--јo- / svoј-- voz--n-bily--? Guo naјdye li tvoјot / svoјot vozyen bilyet?
‫הוא – שלו‬ тој – негов тој – негов 1
t-ј - -ye--ov toј – nyeguov
‫את / ה יודע / ת איפה המפתח שלו?‬ Знаеш ли каде е неговиот клуч? Знаеш ли каде е неговиот клуч? 1
Z-a-es- li -ad-- y--n--g-ovi-- ----c-? Znayesh li kadye ye nyeguoviot klooch?
‫את / ה יודע / ת איפה כרטיס הנסיעה שלו?‬ Знаеш ли каде е неговиот возен билет? Знаеш ли каде е неговиот возен билет? 1
Z---es-----------y--n--g--v--- v---e- ----et? Znayesh li kadye ye nyeguoviot vozyen bilyet?
‫היא – שלה‬ таа – нејзин таа – нејзин 1
t-- –---eјz-n taa – nyeјzin
‫הכסף שלה אבד.‬ Нејзините пари ги нема. Нејзините пари ги нема. 1
Ny--zi-ity---ari-g-i-ny-ma. Nyeјzinitye pari gui nyema.
‫וכרטיס האשראי שלה אבד גם כן.‬ А и нејзината кредитна картичка ја нема. А и нејзината кредитна картичка ја нема. 1
A --nye---na-a--ry-d-tna k-rt---k---- ny-m-. A i nyeјzinata kryeditna kartichka јa nyema.
‫אנחנו – שלנו‬ ние – наш ние – наш 1
ni-e - n-sh niye – nash
‫סבא שלנו חולה.‬ Нашиот дедо е болен. Нашиот дедо е болен. 1
Nas-io----e-- y- -olyen. Nashiot dyedo ye bolyen.
‫סבתא שלנו בריאה.‬ Нашата баба е здрава. Нашата баба е здрава. 1
Na-ha-a ---- y------v-. Nashata baba ye zdrava.
‫אתם / ן – שלכם / ן‬ вие – ваш вие – ваш 1
v-y--–-va-h viye – vash
‫ילדים / ות, איפה אבא שלכם / ן?‬ Деца, каде е вашиот татко? Деца, каде е вашиот татко? 1
Dy-tza- -a-y- -e-va-hi-- tatko? Dyetza, kadye ye vashiot tatko?
‫ילדים / ות, איפה אמא שלכם / ן?‬ Деца, каде е вашата мајка? Деца, каде е вашата мајка? 1
D---z-- k-d-------a--ata--aјka? Dyetza, kadye ye vashata maјka?

‫שפה יצירתית‬

‫יצירתיות היא תכונה חשובה היום.‬ ‫כולם רוצים להיות יצירתיים.‬ ‫>כי אנשים יצירתיים נחשבים לחכמים.‬ ‫גם שפתנו צריכה להיות יצירתית.‬ ‫בעבר ניסו אנשים לדבר בצורה נכונה ככל האפשר.‬ ‫היום אנחנו צריכים את היכולת לדבר בצורה יצירתית.‬ ‫דוגמא לכך היא הפרסום ואמצעי התקשורת החדשים.‬ ‫הם מראים איך אנחנו יכולים לשחק עם השפה.‬ ‫חשיבות היצירתיות גדלה באופן גובר והולך מאז שנות ה-50.‬ ‫אפילו המחקר מתעסק בתופעה הזו.‬ ‫פסיכולוגים, פדגוגים ופילוסופים חקרו תהליכים יצירתיים.‬ ‫יצירתיות מוגדרת כיכולת ליצור משהו חדש.‬ ‫אז דובר יצירתי מייצר צורות לשוניות חדשות.‬ ‫אלה יכולים להיות מילים או מבני דקדוק שונים.‬ ‫דרך מחקר השפה היצירתית, יכולים חוקרי השפות לראות איך השפה משתנה.‬ ‫אבל לא כולם מבינים יסודות לשוניים חדשים.‬ ‫צריך ידע בכדי להבין שפה יצירתית.‬ ‫צריך לדעת איך השפה מתפקדת.‬ ‫וצריך להכיר את העולם שבו הדוברים חיים.‬ ‫רק כך אפשר להבין את מה שהדובר רוצה להגיד.‬ ‫דוגמא לכך היא למשל שפת הנוער.‬ ‫ילדים ואנשים צעירים תמיד ממציאים מילים חדשות.‬ ‫ומבוגרים לא תמיד מבינים את המילים האלה.‬ ‫יש עכשיו אפילו מילונים המסבירים את שפת הנוער.‬ ‫אבל אלה בדרך כלל מאחרים בגיל שלם!‬ ‫בכל אופן, אנשים יכולים ללמוד שפה יצירתית.‬ ‫מאמנים מציעים לשם כך קורסים שונים.‬ ‫החוק החשוב ביותר הוא תמיד: תפעילו את הקול הפנימי שלכם!‬