Ordliste

nn måtte noko   »   he ‫חייבים משהו‬

72 [syttito]

måtte noko

måtte noko

‫72 [שבעים ושתיים]‬

72 [shiv'im ushtaym]

‫חייבים משהו‬

xayavim mashehu

Velg hvordan du vil se oversettelsen:   
Nynorsk Hebrew Spel Meir
måtte ‫-ה-ות מוכ-ח-/-ל---ת-ח-י-‬ ‫_____ מ____ / ל____ ח____ ‫-ה-ו- מ-כ-ח / ל-י-ת ח-י-‬ -------------------------- ‫להיות מוכרח / להיות חייב‬ 0
l-h--- --kh---/---iot x-yav l_____ m_____________ x____ l-h-o- m-k-r-x-l-h-o- x-y-v --------------------------- lihiot mukhrax/lihiot xayav
Eg må sende brevet. ‫--- --כ-- / ה--ש--ח--ת--מ--ב-‬ ‫___ מ____ / ה ל____ א_ ה______ ‫-נ- מ-כ-ח / ה ל-ל-ח א- ה-כ-ב-‬ ------------------------------- ‫אני מוכרח / ה לשלוח את המכתב.‬ 0
a---m--hr-x/mu--r-xah ------a- e- ha-i----v. a__ m________________ l_______ e_ h_________ a-i m-k-r-x-m-k-r-x-h l-s-l-a- e- h-m-k-t-v- -------------------------------------------- ani mukhrax/mukhraxah lishloax et hamikhtav.
Eg må betale hotellet. ‫--- ---ב - ת -שלם --ל-ן-‬ ‫___ ח___ / ת ל___ ל______ ‫-נ- ח-י- / ת ל-ל- ל-ל-ן-‬ -------------------------- ‫אני חייב / ת לשלם למלון.‬ 0
an- x-ya---a---e--les-a-em la-alon. a__ x____________ l_______ l_______ a-i x-y-v-x-y-v-t l-s-a-e- l-m-l-n- ----------------------------------- ani xayav/xayevet leshalem lamalon.
Du må stå opp tidleg. ‫-----ה-מ-כר- / - --ום-מ--דם-‬ ‫__ / ה מ____ / ה ל___ מ______ ‫-ת / ה מ-כ-ח / ה ל-ו- מ-ק-ם-‬ ------------------------------ ‫את / ה מוכרח / ה לקום מוקדם.‬ 0
atah/-- -----ax/m-k-r-x-- -aqum--u----. a______ m________________ l____ m______ a-a-/-t m-k-r-x-m-k-r-x-h l-q-m m-q-a-. --------------------------------------- atah/at mukhrax/mukhraxah laqum muqdam.
Du må jobbe mykje. ‫א- /-----י----- --ב-ד --בה-‬ ‫__ / ה ח___ / ת ל____ ה_____ ‫-ת / ה ח-י- / ת ל-ב-ד ה-ב-.- ----------------------------- ‫את / ה חייב / ת לעבוד הרבה.‬ 0
a--h--t x--a--x-y-----la'avod --r-e-. a______ x____________ l______ h______ a-a-/-t x-y-v-x-y-v-t l-'-v-d h-r-e-. ------------------------------------- atah/at xayav/xayevet la'avod harbeh.
Du må kome tidsnok. ‫א--- ---ו-רח --ה--ד--ק-‬ ‫__ / ה מ____ / ה ל______ ‫-ת / ה מ-כ-ח / ה ל-י-ק-‬ ------------------------- ‫את / ה מוכרח / ה לדייק.‬ 0
a--h-a---u-h-a-/-ukhr-x---l-d----. a______ m________________ l_______ a-a-/-t m-k-r-x-m-k-r-x-h l-d-y-q- ---------------------------------- atah/at mukhrax/mukhraxah ledayeq.
Han må fylle bensin. ‫----מ--ר- -תדלק.‬ ‫___ מ____ ל______ ‫-ו- מ-כ-ח ל-ד-ק-‬ ------------------ ‫הוא מוכרח לתדלק.‬ 0
hu----h-a--letad--q. h_ m______ l________ h- m-k-r-x l-t-d-e-. -------------------- hu mukhrax letadleq.
Han må reparere bilen. ‫הוא --יב לתקן-את המ-ו-ית.‬ ‫___ ח___ ל___ א_ ה________ ‫-ו- ח-י- ל-ק- א- ה-כ-נ-ת-‬ --------------------------- ‫הוא חייב לתקן את המכונית.‬ 0
hwi xa--- --taq-n -- hamekh-ni-. h__ x____ l______ e_ h__________ h-i x-y-v l-t-q-n e- h-m-k-o-i-. -------------------------------- hwi xayav letaqen et hamekhonit.
Han må vaske bilen. ‫הו- חייב-ל---ץ -- --כ--ית.‬ ‫___ ח___ ל____ א_ ה________ ‫-ו- ח-י- ל-ח-ץ א- ה-כ-נ-ת-‬ ---------------------------- ‫הוא חייב לרחוץ את המכונית.‬ 0
h-- x--av l-r--ts -t ----k-o---. h__ x____ l______ e_ h__________ h-i x-y-v l-r-o-s e- h-m-k-o-i-. -------------------------------- hwi xayav lirxots et hamekhonit.
Ho må handle. ‫היא חיי-ת -ע-ו--קנ--ת-‬ ‫___ ח____ ל____ ק______ ‫-י- ח-י-ת ל-ש-ת ק-י-ת-‬ ------------------------ ‫היא חייבת לעשות קניות.‬ 0
hi---y-ve- -a'-s--- q-iot. h_ x______ l_______ q_____ h- x-y-v-t l-'-s-o- q-i-t- -------------------------- hi xayevet la'assot qniot.
Ho må vaske husveret. ‫----חיי-ת-לנק-ת א- --ירה.‬ ‫___ ח____ ל____ א_ ה______ ‫-י- ח-י-ת ל-ק-ת א- ה-י-ה-‬ --------------------------- ‫היא חייבת לנקות את הדירה.‬ 0
h--xa-ev-- l---q-t et-----r--. h_ x______ l______ e_ h_______ h- x-y-v-t l-n-q-t e- h-d-r-h- ------------------------------ hi xayevet lenaqot et hadirah.
Ho må vaske tøy. ‫--א ח--בת לע--- כב----‬ ‫___ ח____ ל____ כ______ ‫-י- ח-י-ת ל-ש-ת כ-י-ה-‬ ------------------------ ‫היא חייבת לעשות כביסה.‬ 0
hi xaye-e--l---sso---vi-a-. h_ x______ l_______ k______ h- x-y-v-t l-'-s-o- k-i-a-. --------------------------- hi xayevet la'assot kvisah.
Vi må snart gå på skulen. ‫אנחנו-ח-יב-ם -לכת -ב-ת--ספר-עו- -ע--‬ ‫_____ ח_____ ל___ ל___ ה___ ע__ מ____ ‫-נ-נ- ח-י-י- ל-כ- ל-י- ה-פ- ע-ד מ-ט-‬ -------------------------------------- ‫אנחנו חייבים ללכת לבית הספר עוד מעט.‬ 0
an-xn- -ay--im lalekh-t ----y--h--e--r-----e'-t. a_____ x______ l_______ l_____________ o_ m_____ a-a-n- x-y-v-m l-l-k-e- l-v-y---a-e-e- o- m-'-t- ------------------------------------------------ anaxnu xayavim lalekhet l'veyt-hasefer od me'at.
Vi må snart gå på jobb. ‫--חנ- חי-ב-- -ל-ת ל----- -ו---עט-‬ ‫_____ ח_____ ל___ ל_____ ע__ מ____ ‫-נ-נ- ח-י-י- ל-כ- ל-ב-ד- ע-ד מ-ט-‬ ----------------------------------- ‫אנחנו חייבים ללכת לעבודה עוד מעט.‬ 0
ana-nu-x--------al--het-l--av--a- -d me-a-. a_____ x______ l_______ l________ o_ m_____ a-a-n- x-y-v-m l-l-k-e- l-'-v-d-h o- m-'-t- ------------------------------------------- anaxnu xayavim lalekhet la'avodah od me'at.
Vi må snart gå til legen. ‫א--נ---ייבי- ------רופ- עו- מ-ט-‬ ‫_____ ח_____ ל___ ל____ ע__ מ____ ‫-נ-נ- ח-י-י- ל-כ- ל-ו-א ע-ד מ-ט-‬ ---------------------------------- ‫אנחנו חייבים ללכת לרופא עוד מעט.‬ 0
a-axn----ya-i- --lekhe- la-o-e-o--me-a-. a_____ x______ l_______ l_____ o_ m_____ a-a-n- x-y-v-m l-l-k-e- l-r-f- o- m-'-t- ---------------------------------------- anaxnu xayavim lalekhet larofe od me'at.
De må vente på bussen. ‫את--/ - ----חי- / חות-ל--ת-ן -א---ב--.‬ ‫___ / ן מ______ / ח__ ל_____ ל_________ ‫-ת- / ן מ-כ-ח-ם / ח-ת ל-מ-י- ל-ו-ו-ו-.- ---------------------------------------- ‫אתם / ן מוכרחים / חות להמתין לאוטובוס.‬ 0
a-em--------k-raxi-/--k----o---e-am-i---'-t-b--. a________ m__________________ l_______ l________ a-e-/-t-n m-k-r-x-m-m-k-r-x-t l-h-m-i- l-o-o-u-. ------------------------------------------------ atem/aten mukhraxim/mukhraxot lehamtin l'otobus.
De må vente på toget. ‫-ת- /----י---- /-ו---המתין---כבת.‬ ‫___ / ן ח_____ / ו_ ל_____ ל______ ‫-ת- / ן ח-י-י- / ו- ל-מ-י- ל-כ-ת-‬ ----------------------------------- ‫אתם / ן חייבים / ות להמתין לרכבת.‬ 0
atem-ate--x-yav--/-a-av-- --h-m-in--arakeve-. a________ x______________ l_______ l_________ a-e-/-t-n x-y-v-m-x-y-v-t l-h-m-i- l-r-k-v-t- --------------------------------------------- atem/aten xayavim/xayavot lehamtin larakevet.
De må vente på drosjen. ‫-ת--- ----י--ם-------ה-תי--למ--ית.‬ ‫___ / ן ח_____ / ו_ ל_____ ל_______ ‫-ת- / ן ח-י-י- / ו- ל-מ-י- ל-ו-י-.- ------------------------------------ ‫אתם / ן חייבים / ות להמתין למונית.‬ 0
at-m-------ayavim----a--t-l-h-m-in la----t. a________ x______________ l_______ l_______ a-e-/-t-n x-y-v-m-x-y-v-t l-h-m-i- l-m-n-t- ------------------------------------------- atem/aten xayavim/xayavot lehamtin lamonit.

Nedlasting MP3 (.zip filer)

MP3 Nynorsk + Hebrew (1-100) MP3 Hebrew (1-100)
Ingen video funne!

Kvifor finst det så mange ulike språk?

I dag er det meir enn 6.000 språk i verda. Difor treng vi tolkar og omsetjarar. For svært lenge sidan prata alle framleis det same språket. Det endra seg då folk byrja å vandre ut. Dei forlét det afrikanske heimlandet sitt, og breidde seg ut over jorda. Denne avstanden i rom førte til avstand i språk òg. Fordi kvart folkeslag utvikla si eiga form for kommunikasjon. Mange ulike språk utvikla seg frå eit felles proto-språk. Men mennesket vart aldri verande på same stad lenge. Så språka vart stendig meir skilde frå kvarandre. Ein stad på vegen vart det uråd å kjenne att noko felles rot. Og ikkje noko folkeslag levde isolert i fleire tusen år. Det var alltid kontakt med andre folkeslag. Det endra språka. Dei tok til seg element frå andre språk, eller dei blanda seg. Difor stoppa aldri språkutviklinga. Vandringar og kontakt forklarar dermed kvifor det er så mange språk. Kvifor språka er så ulike, er eit anna spørsmål. Kvar utviklingshistorie fylgjer visse reglar. At språka er slik dei er, må altså ha grunnar. Vitskapsfolk har lenge vore interesserte i desse grunnane. Dei vil vite kvifor språka utviklar seg ulikt. For å finne ut det, må dei fylgje historia til språka. Slik kan dei finne ut kva som endra seg når. Men dei veit ikkje enno kva som verkar inn på språkutviklinga. Kulturelle faktorar ser ut til å vere viktigare enn biologiske. Det vil seie at historia til eit folk formar språket deira. Tydelegvis fortel språka oss meir enn vi veit...