Ordliste

nn Hjå legen   »   he ‫אצל הרופא‬

57 [femtisju / sju og femti]

Hjå legen

Hjå legen

‫57 [חמישים ושבע]‬

57 [xamishim w\'sheva]

‫אצל הרופא‬

[etsel harofe]

Velg hvordan du vil se oversettelsen:   
Nynorsk Hebrew Spel Meir
Eg har time hjå legen. ‫-ש-לי-תו----ל---ו-א.‬ ‫__ ל_ ת__ א__ ה______ ‫-ש ל- ת-ר א-ל ה-ו-א-‬ ---------------------- ‫יש לי תור אצל הרופא.‬ 0
y--h-l- -o--et--- ---o--. y___ l_ t__ e____ h______ y-s- l- t-r e-s-l h-r-f-. ------------------------- yesh li tor etsel harofe.
Eg har time klokka ti. ‫-ש--י -ור ב--- ע---‬ ‫__ ל_ ת__ ב___ ע____ ‫-ש ל- ת-ר ב-ע- ע-ר-‬ --------------------- ‫יש לי תור בשעה עשר.‬ 0
y-sh li-t-- ---ha----es--r. y___ l_ t__ b_______ e_____ y-s- l- t-r b-s-a-a- e-s-r- --------------------------- yesh li tor b'sha'ah esser.
Kva er namnet ditt? ‫מה שמ-?‬ ‫__ ש____ ‫-ה ש-ך-‬ --------- ‫מה שמך?‬ 0
ma--s--m---------h? m__ s______________ m-h s-i-k-a-s-m-k-? ------------------- mah shimkha/shmekh?
Set deg på venterommet, er du snill. ‫ה--- - -י---ק-----ד- ה--ת-ה-‬ ‫____ / נ_ ב____ ב___ ה_______ ‫-מ-ן / נ- ב-ק-ה ב-ד- ה-מ-נ-.- ------------------------------ ‫המתן / ני בבקשה בחדר ההמתנה.‬ 0
ha-t--/-am---i -'-a-a---- ----dar--a---ta-ah. h_____________ b_________ b______ h__________ h-m-e-/-a-t-n- b-v-q-s-a- b-x-d-r h-h-m-a-a-. --------------------------------------------- hamten/hamtini b'vaqashah b'xadar hahamtanah.
Legen kjem snart. ‫ה-ו-- מ-יע---ד -ע-.‬ ‫_____ מ___ ע__ מ____ ‫-ר-פ- מ-י- ע-ד מ-ט-‬ --------------------- ‫הרופא מגיע עוד מעט.‬ 0
h--o-e-----'a -d-----t. h_____ m_____ o_ m_____ h-r-f- m-g-'- o- m-'-t- ----------------------- harofe magi'a od me'at.
Kvar er du forsikra? ‫--י-ו --ר- -י-ו---- / - -ב--- - -?‬ ‫_____ ח___ ב____ א_ / ה מ____ / ת__ ‫-א-ז- ח-ר- ב-ט-ח א- / ה מ-ו-ח / ת-‬ ------------------------------------ ‫באיזו חברת ביטוח את / ה מבוטח / ת?‬ 0
be---z- ---rat v---a- a-a-/a-----uta-----u-axat? b______ x_____ v_____ a______ m_________________ b-'-y-o x-v-a- v-t-a- a-a-/-t m-v-t-x-m-v-t-x-t- ------------------------------------------------ be'eyzo xevrat vituax atah/at mevutax/mevutaxat?
Kva kan eg hjelpe deg med? ‫-ה או-ל ל--ות עבו--?‬ ‫__ א___ ל____ ע______ ‫-ה א-כ- ל-ש-ת ע-ו-ך-‬ ---------------------- ‫מה אוכל לעשות עבורך?‬ 0
ma- -khal----------a-ur-----vurek-? m__ u____ l_______ a_______________ m-h u-h-l l-'-s-o- a-u-k-a-a-u-e-h- ----------------------------------- mah ukhal la'assot avurkha/avurekh?
Har du smerter? ‫---ל- כאב-ם?‬ ‫__ ל_ כ______ ‫-ש ל- כ-ב-ם-‬ -------------- ‫יש לך כאבים?‬ 0
y-sh l---a/l--- -e-ev-m? y___ l_________ k_______ y-s- l-k-a-l-k- k-'-v-m- ------------------------ yesh lekha/lakh ke'evim?
Kvar gjer det vondt? ‫--כן ---ב -ך?‬ ‫____ כ___ ל___ ‫-י-ן כ-א- ל-?- --------------- ‫היכן כואב לך?‬ 0
hey--an---'-- --kh-/l-k-? h______ k____ l__________ h-y-h-n k-'-v l-k-a-l-k-? ------------------------- heykhan ko'ev lekha/lakh?
Eg har alltid vondt i ryggen. ‫--י ס-ב--/-ת -כא-- -ב-‬ ‫___ ס___ / ת מ____ ג___ ‫-נ- ס-ב- / ת מ-א-י ג-.- ------------------------ ‫אני סובל / ת מכאבי גב.‬ 0
ani--ov---so-e--t-----'-v-y ga-. a__ s____________ m________ g___ a-i s-v-l-s-v-l-t m-k-'-v-y g-v- -------------------------------- ani sovel/sovelet mike'evey gav.
Eg har ofte vondt i hovudet. ‫-נ- -ו---/ ת ל-יתים קרוב-- מ-א-י -אש.‬ ‫___ ס___ / ת ל_____ ק_____ מ____ ר____ ‫-נ- ס-ב- / ת ל-י-י- ק-ו-ו- מ-א-י ר-ש-‬ --------------------------------------- ‫אני סובל / ת לעיתים קרובות מכאבי ראש.‬ 0
a---s---l/--v---t ---t-m -r------ike-evey----s-. a__ s____________ l_____ q_____ m________ r_____ a-i s-v-l-s-v-l-t l-i-i- q-o-o- m-k-'-v-y r-'-h- ------------------------------------------------ ani sovel/sovelet l'itim qrovot mike'evey ro'sh.
Eg har av og til vondt i magen. ‫אני סו-ל-/ ---------מכ-ב----ן-‬ ‫___ ס___ / ת ל_____ מ____ ב____ ‫-נ- ס-ב- / ת ל-ע-י- מ-א-י ב-ן-‬ -------------------------------- ‫אני סובל / ת לפעמים מכאבי בטן.‬ 0
ani --v--/---e-e--l--t-- --ke'--e--b--e-. a__ s____________ l_____ m________ b_____ a-i s-v-l-s-v-l-t l-i-i- m-k-'-v-y b-t-n- ----------------------------------------- ani sovel/sovelet l'itim mike'evey beten.
Kan du ta av deg på overkroppen? ‫-פשו- /----טי-בבקש- -ת ---ל-ה‬ ‫_____ / ת____ ב____ א_ ה______ ‫-פ-ו- / ת-ש-י ב-ק-ה א- ה-ו-צ-‬ ------------------------------- ‫תפשוט / תפשטי בבקשה את החולצה‬ 0
t---hot-t----e-i-b-vaq--ha---t ha-u--s-h t_______________ b_________ e_ h________ t-f-h-t-t-f-h-t- b-v-q-s-a- e- h-x-l-s-h ---------------------------------------- tifshot/tifsheti b'vaqashah et haxultsah
Legg deg på benken, er du snill. ‫שכ--- - בב--ה -ל-המ-ט-‬ ‫___ / י ב____ ע_ ה_____ ‫-כ- / י ב-ק-ה ע- ה-י-ה- ------------------------ ‫שכב / י בבקשה על המיטה‬ 0
s-kav/--i--v- b'--qashah-al --m-tah s____________ b_________ a_ h______ s-k-v-s-i-h-i b-v-q-s-a- a- h-m-t-h ----------------------------------- shkav/shikhvi b'vaqashah al hamitah
Blodtrykket er i orden. ‫-חץ --- --ין-‬ ‫___ ה__ ת_____ ‫-ח- ה-ם ת-י-.- --------------- ‫לחץ הדם תקין.‬ 0
la-ats-ha--m t-qi-. l_____ h____ t_____ l-x-t- h-d-m t-q-n- ------------------- laxats hadam taqin.
Eg gjev deg ei sprøyte. ‫א-- א-ריק לך-ז-י---‬ ‫___ א____ ל_ ז______ ‫-נ- א-ר-ק ל- ז-י-ה-‬ --------------------- ‫אני אזריק לך זריקה.‬ 0
ani-a-r-q--e-ha/-a-h ----a-. a__ a____ l_________ z______ a-i a-r-q l-k-a-l-k- z-i-a-. ---------------------------- ani azriq lekha/lakh zriqah.
Eg gjev deg tablettar. ‫-נ---תן--ך --ו--ת-‬ ‫___ א__ ל_ ג_______ ‫-נ- א-ן ל- ג-ו-ו-.- -------------------- ‫אני אתן לך גלולות.‬ 0
a-i -ten -e-ha----------ot. a__ e___ l_________ g______ a-i e-e- l-k-a-l-k- g-u-o-. --------------------------- ani eten lekha/lakh glulot.
Eg gjev deg ein resept til apoteket. ‫א-- א-ן ל--מ-ש--לבית המ-קח-.‬ ‫___ א__ ל_ מ___ ל___ ה_______ ‫-נ- א-ן ל- מ-ש- ל-י- ה-ר-ח-.- ------------------------------ ‫אני אתן לך מרשם לבית המרקחת.‬ 0
a-i----n l--h---a-- m----a- l'v-yt -a-irqa---. a__ e___ l_________ m______ l_____ h__________ a-i e-e- l-k-a-l-k- m-r-h-m l-v-y- h-m-r-a-a-. ---------------------------------------------- ani eten lekha/lakh mirsham l'veyt hamirqaxat.

Lange ord, korte ord

Kor langt eit ord er, avheng av kor mykje informasjon det inneheld. Det er vist ved ein amerikansk studie. Forskarane undersøkte ord frå ti europeiske språk. Det skjedde med hjelp av ei datamaskin. Datamaskina køyrte eit program som analyserte forskjellige ord. Med ein formel rekna maskina ut informasjonsinnhaldet. Resultata var eintydige. Di kortare eit ord er, di mindre informasjon ber det. Det er interessant at vi brukar korte ord oftare enn lange. Grunnen kan vere effektiviteten til språket. Når vi snakkar, konsentrerer vi oss om det viktigaste. Difor må ord som inneheld lite informasjon, vere korte. Det garanterer at vi ikkje brukar for mykje tid på det uviktige. Samenhengen mellom lengd og innhald har endå ein fordel. Det sikrar at informasjonsinnhaldet er konstant. Det tyder at vi kan seie like mykje på eit visst tidsrom. For eksempel kan vi bruke få lange ord. Eller vi kan bruke mange korte ord. Det spelar inga rolle kva vi vel: Informasjonsinnhaldet er det same. Difor får språket vårt ein regelbunden rytme. Det gjer det lettare for tilhøyrarar å fylgje oss. Viss informasjonsmengda alltid varierte, ville det vere vanskeleg. Tilhøyrarane ville ha vanskar med å tilpasse seg språket vårt. Dermed ville forståinga vorte vanskelegare. Den som vil bli best mogleg forstått, bør velje korte ord. Sidan korte ord blir betre forstått enn lange. Difor gjeld prinsippet ‘keep it short and simple!’ Forkorta: KISS!