Ordliste

nn Adjektiv 2   »   he ‫שמות תואר 2‬

79 [syttini]

Adjektiv 2

Adjektiv 2

‫79 [שבעים ותשע]‬

79 [shiv'im w'tesha]

‫שמות תואר 2‬

shmot to'ar 2

Velg hvordan du vil se oversettelsen:   
Nynorsk Hebrew Spel Meir
Eg har ein blå kjole på meg. ‫-נ--ל-בשת-שמ-ה כח--ה-‬ ‫___ ל____ ש___ כ______ ‫-נ- ל-ב-ת ש-ל- כ-ו-ה-‬ ----------------------- ‫אני לובשת שמלה כחולה.‬ 0
a-i -ov--het ss---a- k-u-ah. a__ l_______ s______ k______ a-i l-v-s-e- s-i-l-h k-u-a-. ---------------------------- ani loveshet ssimlah kxulah.
Eg har ein raud kjole på meg. ‫א-- ל--ש--ש-לה---ומה-‬ ‫___ ל____ ש___ א______ ‫-נ- ל-ב-ת ש-ל- א-ו-ה-‬ ----------------------- ‫אני לובשת שמלה אדומה.‬ 0
a-i -oves-e- ssim--- -dumah. a__ l_______ s______ a______ a-i l-v-s-e- s-i-l-h a-u-a-. ---------------------------- ani loveshet ssimlah adumah.
Eg har ein grøn kjole på meg. ‫-ני לו--- ---- --ו-ה-‬ ‫___ ל____ ש___ י______ ‫-נ- ל-ב-ת ש-ל- י-ו-ה-‬ ----------------------- ‫אני לובשת שמלה ירוקה.‬ 0
a----------t ----l-- y--u-a-. a__ l_______ s______ y_______ a-i l-v-s-e- s-i-l-h y-r-q-h- ----------------------------- ani loveshet ssimlah yeruqah.
Eg kjøper ei svart veske. ‫אני -ונה -יק -חו--‬ ‫___ ק___ ת__ ש_____ ‫-נ- ק-נ- ת-ק ש-ו-.- -------------------- ‫אני קונה תיק שחור.‬ 0
a----o--h/----h---q--hax-r. a__ q__________ t__ s______ a-i q-n-h-q-n-h t-q s-a-o-. --------------------------- ani qoneh/qonah tiq shaxor.
Eg kjøper ei brun veske. ‫-------ה-תי--ח-ם-‬ ‫___ ק___ ת__ ח____ ‫-נ- ק-נ- ת-ק ח-ם-‬ ------------------- ‫אני קונה תיק חום.‬ 0
ani-qon-h/--n---t-- --m. a__ q__________ t__ x___ a-i q-n-h-q-n-h t-q x-m- ------------------------ ani qoneh/qonah tiq xum.
Eg kjøper ei kvit veske. ‫--- --נ- ת---לב--‬ ‫___ ק___ ת__ ל____ ‫-נ- ק-נ- ת-ק ל-ן-‬ ------------------- ‫אני קונה תיק לבן.‬ 0
a-i -one-/-------iq-l---n. a__ q__________ t__ l_____ a-i q-n-h-q-n-h t-q l-v-n- -------------------------- ani qoneh/qonah tiq lavan.
Eg treng ein ny bil. ‫-ני צר---/---מ-ו--ת-ח-ש-.‬ ‫___ צ___ / ה מ_____ ח_____ ‫-נ- צ-י- / ה מ-ו-י- ח-ש-.- --------------------------- ‫אני צריך / ה מכונית חדשה.‬ 0
a-- -sa-i-h---r-kha- --k-oni--xad-s-a-. a__ t_______________ m_______ x________ a-i t-a-i-h-t-r-k-a- m-k-o-i- x-d-s-a-. --------------------------------------- ani tsarikh/tsrikhah mekhonit xadashah.
Eg treng ein rask bil. ‫--י -----/-ה -כ-----מ--ר-.‬ ‫___ צ___ / ה מ_____ מ______ ‫-נ- צ-י- / ה מ-ו-י- מ-י-ה-‬ ---------------------------- ‫אני צריך / ה מכונית מהירה.‬ 0
a-i -sar-kh/-s--k-a- mek------mehir--. a__ t_______________ m_______ m_______ a-i t-a-i-h-t-r-k-a- m-k-o-i- m-h-r-h- -------------------------------------- ani tsarikh/tsrikhah mekhonit mehirah.
Eg treng ein komfortabel bil. ‫----צ----- --מכ--ית-נ--ה-‬ ‫___ צ___ / ה מ_____ נ_____ ‫-נ- צ-י- / ה מ-ו-י- נ-ח-.- --------------------------- ‫אני צריך / ה מכונית נוחה.‬ 0
ani---arikh/t--i-h-h --khon-t------. a__ t_______________ m_______ n_____ a-i t-a-i-h-t-r-k-a- m-k-o-i- n-x-h- ------------------------------------ ani tsarikh/tsrikhah mekhonit noxah.
Der oppe bur det ei gamal dame. ‫למעל- -ת-וררת ---- ז--ה.‬ ‫_____ מ______ א___ ז_____ ‫-מ-ל- מ-ג-ר-ת א-ש- ז-נ-.- -------------------------- ‫למעלה מתגוררת אישה זקנה.‬ 0
lem--la--m-tg----et-is-a- --e-a-. l_______ m_________ i____ z______ l-m-'-a- m-t-o-e-e- i-h-h z-e-a-. --------------------------------- lema'lah mitgoreret ishah zqenah.
Der oppe bur det ei tjukk dame. ‫למע-ה-מת--ררת--י-ה-ש--ה-‬ ‫_____ מ______ א___ ש_____ ‫-מ-ל- מ-ג-ר-ת א-ש- ש-נ-.- -------------------------- ‫למעלה מתגוררת אישה שמנה.‬ 0
le-a'--- m-t----ret i---- ----n--. l_______ m_________ i____ s_______ l-m-'-a- m-t-o-e-e- i-h-h s-m-n-h- ---------------------------------- lema'lah mitgoreret ishah shmenah.
Der nede bur det ei nysgjerrig dame. ‫ל-טה--ת-ו-ר- -י-ה----נית.‬ ‫____ מ______ א___ ס_______ ‫-מ-ה מ-ג-ר-ת א-ש- ס-ר-י-.- --------------------------- ‫למטה מתגוררת אישה סקרנית.‬ 0
le-at-h -it-o--r-t i-h-- -a--an--. l______ m_________ i____ s________ l-m-t-h m-t-o-e-e- i-h-h s-q-a-i-. ---------------------------------- lematah mitgoreret ishah saqranit.
Gjestane våre var hyggelege folk. ‫ה----ים-של-ו ה-- א--י--נ-----.‬ ‫_______ ש___ ה__ א____ נ_______ ‫-א-ר-י- ש-נ- ה-ו א-ש-ם נ-מ-י-.- -------------------------------- ‫האורחים שלנו היו אנשים נחמדים.‬ 0
ha---xi- s-e-an---ayu-------- nax-adim. h_______ s______ h___ a______ n________ h-'-r-i- s-e-a-u h-y- a-a-h-m n-x-a-i-. --------------------------------------- ha'orxim shelanu hayu anashim naxmadim.
Gjestane våre var høflege folk. ‫-או--י----נ- --------- מ-ומ-ים-‬ ‫_______ ש___ ה__ א____ מ________ ‫-א-ר-י- ש-נ- ה-ו א-ש-ם מ-ו-ס-ם-‬ --------------------------------- ‫האורחים שלנו היו אנשים מנומסים.‬ 0
h--o-x-m-s--la-- -a---an--h-- -enum-sim. h_______ s______ h___ a______ m_________ h-'-r-i- s-e-a-u h-y- a-a-h-m m-n-m-s-m- ---------------------------------------- ha'orxim shelanu hayu anashim menumasim.
Gjestane våre var interessante folk. ‫--ור--ם-של-ו --- -נ-----ע---ני-.‬ ‫_______ ש___ ה__ א____ מ_________ ‫-א-ר-י- ש-נ- ה-ו א-ש-ם מ-נ-י-י-.- ---------------------------------- ‫האורחים שלנו היו אנשים מעניינים.‬ 0
h--orx-m s---a-u -ay- ana-h-m-m-'-n-----. h_______ s______ h___ a______ m__________ h-'-r-i- s-e-a-u h-y- a-a-h-m m-'-n-e-i-. ----------------------------------------- ha'orxim shelanu hayu anashim me'anienim.
Eg har snille born. ‫יש-לי-יל-י---ב---ם-‬ ‫__ ל_ י____ ח_______ ‫-ש ל- י-ד-ם ח-י-י-.- --------------------- ‫יש לי ילדים חביבים.‬ 0
yes--l- -el--i- ---iv-m. y___ l_ y______ x_______ y-s- l- y-l-d-m x-v-v-m- ------------------------ yesh li yeladim xavivim.
Men naboane har frekke born. ‫א-ל ---י -שכ--- ---פי-.‬ ‫___ י___ ה_____ ח_______ ‫-ב- י-ד- ה-כ-י- ח-ו-י-.- ------------------------- ‫אבל ילדי השכנים חצופים.‬ 0
aval-----ey----h-h-n-m-xats-fim. a___ y_____ h_________ x________ a-a- y-l-e- h-s-k-e-i- x-t-u-i-. -------------------------------- aval yaldey hashkhenim xatsufim.
Er borna dine lydige? ‫ה-לדים-שלך-י---- טובים-‬ ‫______ ש__ י____ ט______ ‫-י-ד-ם ש-ך י-ד-ם ט-ב-ם-‬ ------------------------- ‫הילדים שלך ילדים טובים?‬ 0
h--el--im --------yel-d-m-tovi-? h________ s______ y______ t_____ h-y-l-d-m s-e-k-a y-l-d-m t-v-m- -------------------------------- hayeladim shelkha yeladim tovim?

Nedlasting MP3 (.zip filer)

MP3 Nynorsk + Hebrew (1-100) MP3 Hebrew (1-100)
Ingen video funne!

Eitt språk, mange variantar

Sjølv om vi berre snakkar eitt språk, snakkar vi mange språk. Fordi ingen språk er lukka system. I kvart språk finn vi mange ulike dimensjonar. Språket er eit levande system. Språkbrukarane tilpassar seg alltid samtalepartnaren sin. Difor varierer menneske det språket dei snakkar. Desse variantane viser seg i ulike former. Til dømes har kvart språk ei historie. Ho har forandra seg, og vil halde fram med å forandre seg. Det skjønar du på at gamle menneske snakkar annleis enn unge. Og i dei fleste språk finst det ulike dialektar. Mange dialektbrukarar kan tilpasse seg omgjevnadene sine. I visse situasjonar brukar dei standardspråket. Ulike sosiale grupper har ulike språk. Ungdomsspråket eller jegerspråket er døme på det. Dei fleste menneske snakkar annleis på jobb enn dei gjer heime. Mange brukar ein fagsjargong på jobben. Det er òg skilnader på munnleg og skriftleg språk. Talespråket er vanlegvis mykje enklare enn skriftspråket. Denne skilnaden kan vere ganske stor. Det er tilfellet når skriftspråka ikkje endrar seg på lang tid. Då må brukarane fyrst lære å bruke språket skriftleg. Ofte er språket til menn og kvinner ulikt. I vestlege samfunn er ikkje skilnaden så stor. Men det finst land der kvinner pratar heilt annleis enn menn. I fleire kulturar har òg høflegheit eigne språklege former. Å snakke er dermed slett ikkje så lett! Vi må vere merksame på fleire ting på likt...