‫שיחון‬

he ‫לעבוד‬   »   em Working

‫55 [חמישים וחמש]‬

‫לעבוד‬

‫לעבוד‬

55 [fifty-five]

Working

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית אנגלית (US) נגן יותר
‫במה את / ה עובד / ת?‬ What do you do for a living? What do you do for a living? 1
‫בעלי רופא.‬ My husband is a doctor. My husband is a doctor. 1
‫אני עובדת כאחות בחצי משרה.‬ I work as a nurse part-time. I work as a nurse part-time. 1
‫בקרוב נצא לגמלאות.‬ We will soon receive our pension. We will soon receive our pension. 1
‫אבל המיסים גבוהים.‬ But taxes are high. But taxes are high. 1
‫והביטוח הרפואי יקר.‬ And health insurance is expensive. And health insurance is expensive. 1
‫במה תרצה / י לעבוד בעתיד?‬ What would you like to become some day? What would you like to become some day? 1
‫אני רוצה להיות מהנדס / ת.‬ I would like to become an engineer. I would like to become an engineer. 1
‫אני רוצה ללמוד באוניברסיטה.‬ I want to go to college. I want to go to college. 1
‫אני מתמחה.‬ I am an intern. I am an intern. 1
‫אני לא מרוויח / ה הרבה.‬ I do not earn much. I do not earn much. 1
‫אני עושה התמחות בחול.‬ I am doing an internship abroad. I am doing an internship abroad. 1
‫זה המנהל שלי.‬ That is my boss. That is my boss. 1
‫יש לי קולגות נחמדים.‬ I have nice colleagues. I have nice colleagues. 1
‫אנחנו תמיד אוכלים צהריים במזנון.‬ We always go to the cafeteria at noon. We always go to the cafeteria at noon. 1
‫אני מחפש / ת עבודה.‬ I am looking for a job. I am looking for a job. 1
‫אני מובטל / ת כבר שנה.‬ I have already been unemployed for a year. I have already been unemployed for a year. 1
‫יש הרבה מדי מובטלים בארץ.‬ There are too many unemployed people in this country. There are too many unemployed people in this country. 1

‫זכרון צריך שפה‬

‫רוב האנשים זוכרים את היום הראשון שלהם בבית הספר.‬ ‫אבל הם לא זוכרים את מה שהיה קודם.‬ ‫כמעט ואין לנו זכרונות מהשנים הראשונות בחיינו.‬ ‫אבל למה זה כך?‬ ‫למה אנחנו לא זוכרים את מה שחווינו בתור תינוקות?‬ ‫הסיבה לכך היא בהתפתחות שלנו.‬ ‫שפה וזכרון מתפתחים כמעט בו זמנית.‬ ‫בכדי לזכור משהו צריכים שפה.‬ ‫זאת אומרת שצריך שיהיו לאדם מילים בכדי לתאר את מה שהוא חווה.‬ ‫חוקרים עשו ניסויים שונים עם ילדים.‬ ‫וכך עם גילו משהו מעניין.‬ ‫ברגע שילדים לומדים לדבר - הם שוכחים את כל מה שהיה קודם.‬ ‫אז התחלת השפה היא התחלת הזכרון.‬ ‫ילדים לומדים הרבה דברים בשלושת השנים הראשונות בחיים.‬ ‫יש להם בכל יום חוויות חדשות.‬ ‫ויש להם גם הרבה חוויות חשובות בגיל הזה.‬ ‫למרות זאת, הכל נעלם.‬ ‫פסיכולוגים קוראים לתופעה הזו אמנזיית ילדות.‬ ‫רק הדברים שילדים יכולים לקרוא להם בשם נשארים.‬ ‫הזכרון האוטוביוגרפי שומר על החוויות אישיות.‬ ‫הוא עובד כמו יומן.‬ ‫בו נשמרים כל הדברים החשובים לחיים שלנו.‬ ‫כך מעצב זכרוננו האוטוביוגרפי את הזהות שלנו.‬ ‫אך התפתחותו תלויה בלמידת שפת אם.‬ ‫ואנחנו יכולים להפעיל את הזכרון רק דרך השפה שלנו.‬ ‫כמובן שהדברים שאנחנו לומדים כתינוקות לא באמת נעלמו.‬ ‫הם שמורים איפשהוא במוח שלנו.‬ ‫אבל אין לנו גישה אליהם יותר - באמת חבל, לא?‬