‫שיחון‬

he ‫לעבוד‬   »   ti ምስራሕ

‫55 [חמישים וחמש]‬

‫לעבוד‬

‫לעבוד‬

55 [ሓምሳንሓሙሽተን]

55 [ḥamisaniḥamushiteni]

ምስራሕ

misiraḥi

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית תיגרינית נגן יותר
‫במה את / ה עובד / ת?‬ ሞያኹም እንታይ እዩ? ሞያኹም እንታይ እዩ? 1
mo-a--umi-i-it--i----? moyaẖumi initayi iyu?
‫בעלי רופא.‬ ሰብኣየይ ሞይኡ ሓኪም እዩ ። ሰብኣየይ ሞይኡ ሓኪም እዩ ። 1
s---’a---- -o---u -̣ak-m----u ። sebi’ayeyi moyi’u ḥakīmi iyu ።
‫אני עובדת כאחות בחצי משרה.‬ ኣነ ክሳብ ፍርቂ መዓልቲ ከም ነርስ(ሓጋዚት ሓኪም) እሰርሕ። ኣነ ክሳብ ፍርቂ መዓልቲ ከም ነርስ(ሓጋዚት ሓኪም) እሰርሕ። 1
ane--i--bi-f-r-k-ī m-----t---e-i-n-r---(--a--zīti--̣-kī--- ----ih-i። ane kisabi firik’ī me‘alitī kemi nerisi(ḥagazīti ḥakīmi) iseriḥi።
‫בקרוב נצא לגמלאות.‬ ኣብ ቀረባ ጥሮታ ክንቕበል ኢና። ኣብ ቀረባ ጥሮታ ክንቕበል ኢና። 1
abi---e-e-----iro-a---ni-̱-ibel- ---። abi k’ereba t’irota kiniḵ’ibeli īna።
‫אבל המיסים גבוהים.‬ ግን እቲ ቀረጽ ላዕሊ እዩ። ግን እቲ ቀረጽ ላዕሊ እዩ። 1
g------ī------ts-i-l----ī i--። gini itī k’erets’i la‘ilī iyu።
‫והביטוח הרפואי יקר.‬ ከም ኡውን ኢንሹራንስ ክቡር እዩ። ከም ኡውን ኢንሹራንስ ክቡር እዩ። 1
kem- ---ni--n----r--i-i-ki--r- -y-። kemi uwini īnishuranisi kiburi iyu።
‫במה תרצה / י לעבוד בעתיד?‬ እንታይ ኢኻ ክትከውን ትደሊ? እንታይ ኢኻ ክትከውን ትደሊ? 1
i-itayi---̱a--i-i-ewi-- -id-lī? initayi īẖa kitikewini tidelī?
‫אני רוצה להיות מהנדס / ת.‬ ኣነ አንጂኒር ክኸውን እደልየ። ኣነ አንጂኒር ክኸውን እደልየ። 1
a-- ā---ī--ri k-ẖew--i ---l-y-። ane ānijīnīri kiẖewini ideliye።
‫אני רוצה ללמוד באוניברסיטה.‬ ኣብ ዩኒቨርስቲ ክመሃር እየ ዝደልየ። ኣብ ዩኒቨርስቲ ክመሃር እየ ዝደልየ። 1
abi -unī---is-tī ----h-ri iye---d-l-ye። abi yunīverisitī kimehari iye zideliye።
‫אני מתמחה.‬ ኣነ ፕራክቲካንት(ተጀማሪ ኣብ ትካል) እየ። ኣነ ፕራክቲካንት(ተጀማሪ ኣብ ትካል) እየ። 1
ane -i--ki--ka-it---ej---rī-abi--ik--i) i--። ane pirakitīkaniti(tejemarī abi tikali) iye።
‫אני לא מרוויח / ה הרבה.‬ ብዙሕ እቶት የብለይን። ብዙሕ እቶት የብለይን። 1
b-----i--toti ---i-e---i። bizuḥi itoti yebileyini።
‫אני עושה התמחות בחול.‬ ኣነ ፕራክቲኩም ኣብ ወጻኢ ክገብር‘የ። ኣነ ፕራክቲኩም ኣብ ወጻኢ ክገብር‘የ። 1
a---pira---īku---a-----ts-----kigeb--i‘ye። ane pirakitīkumi abi wets’a’ī kigebiri‘ye።
‫זה המנהל שלי.‬ እዚ ሓላፋይ እዩ። እዚ ሓላፋይ እዩ። 1
i---h---afay- -y-። izī ḥalafayi iyu።
‫יש לי קולגות נחמדים.‬ ብሩኻት ምሳርሕቲ ኣለአዉኒ ። ብሩኻት ምሳርሕቲ ኣለአዉኒ ። 1
b-ruh-a---mi--r-ḥi-- ale’ā-u-- ። biruẖati misariḥitī ale’āwunī ።
‫אנחנו תמיד אוכלים צהריים במזנון.‬ ፋዱስ ኩሉ ግዜ ናብ ካንቲነ(ንእሽቶ ቤት-መግቢ) ኢና ንኸይድ ። ፋዱስ ኩሉ ግዜ ናብ ካንቲነ(ንእሽቶ ቤት-መግቢ) ኢና ንኸይድ ። 1
f-du-i kulu gizē n-b--kani--n-(n-’-shit--b----m-gibī)-ī-----h--y--i ። fadusi kulu gizē nabi kanitīne(ni’ishito bēti-megibī) īna niẖeyidi ።
‫אני מחפש / ת עבודה.‬ ኣነ ስራሕ እደሊ ኣሎኹ። ኣነ ስራሕ እደሊ ኣሎኹ። 1
a---sir--̣--i---ī-a-oh-u። ane siraḥi idelī aloẖu።
‫אני מובטל / ת כבר שנה.‬ ኣነ ንሓደ ዓመት ስራሕ-ኣልቦ ኮይነ። ኣነ ንሓደ ዓመት ስራሕ-ኣልቦ ኮይነ። 1
ane-ni---de-‘a---i s---ḥ--a-----k-yine። ane niḥade ‘ameti siraḥi-alibo koyine።
‫יש הרבה מדי מובטלים בארץ.‬ ኣብዚ ሃገር‘ዚ ስራሕ ኣልቦንነት በዚሑ። ኣብዚ ሃገር‘ዚ ስራሕ ኣልቦንነት በዚሑ። 1
a-iz---ager-‘-- si-a--i ali-----eti b-z-ḥ-። abizī hageri‘zī siraḥi alibonineti bezīḥu።

הורד MP3 (.zip קבצים)

MP3 עברית + תיגרינית (1-100) MP3 תיגרינית (1-100)
לא נמצא סרטון!

‫זכרון צריך שפה‬

‫רוב האנשים זוכרים את היום הראשון שלהם בבית הספר.‬ ‫אבל הם לא זוכרים את מה שהיה קודם.‬ ‫כמעט ואין לנו זכרונות מהשנים הראשונות בחיינו.‬ ‫אבל למה זה כך?‬ ‫למה אנחנו לא זוכרים את מה שחווינו בתור תינוקות?‬ ‫הסיבה לכך היא בהתפתחות שלנו.‬ ‫שפה וזכרון מתפתחים כמעט בו זמנית.‬ ‫בכדי לזכור משהו צריכים שפה.‬ ‫זאת אומרת שצריך שיהיו לאדם מילים בכדי לתאר את מה שהוא חווה.‬ ‫חוקרים עשו ניסויים שונים עם ילדים.‬ ‫וכך עם גילו משהו מעניין.‬ ‫ברגע שילדים לומדים לדבר - הם שוכחים את כל מה שהיה קודם.‬ ‫אז התחלת השפה היא התחלת הזכרון.‬ ‫ילדים לומדים הרבה דברים בשלושת השנים הראשונות בחיים.‬ ‫יש להם בכל יום חוויות חדשות.‬ ‫ויש להם גם הרבה חוויות חשובות בגיל הזה.‬ ‫למרות זאת, הכל נעלם.‬ ‫פסיכולוגים קוראים לתופעה הזו אמנזיית ילדות.‬ ‫רק הדברים שילדים יכולים לקרוא להם בשם נשארים.‬ ‫הזכרון האוטוביוגרפי שומר על החוויות אישיות.‬ ‫הוא עובד כמו יומן.‬ ‫בו נשמרים כל הדברים החשובים לחיים שלנו.‬ ‫כך מעצב זכרוננו האוטוביוגרפי את הזהות שלנו.‬ ‫אך התפתחותו תלויה בלמידת שפת אם.‬ ‫ואנחנו יכולים להפעיל את הזכרון רק דרך השפה שלנו.‬ ‫כמובן שהדברים שאנחנו לומדים כתינוקות לא באמת נעלמו.‬ ‫הם שמורים איפשהוא במוח שלנו.‬ ‫אבל אין לנו גישה אליהם יותר - באמת חבל, לא?‬