‫שיחון‬

he ‫לעבוד‬   »   ti ምስራሕ

‫55 [חמישים וחמש]‬

‫לעבוד‬

‫לעבוד‬

55 [ሓምሳንሓሙሽተን]

55 [ḥamisaniḥamushiteni]

ምስራሕ

misiraḥi

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית תיגרינית נגן יותר
‫במה את / ה עובד / ת?‬ ሞያኹም እንታይ እዩ? ሞያኹም እንታይ እዩ? 1
m-y---u-i i--t-yi i--? moyaẖumi initayi iyu?
‫בעלי רופא.‬ ሰብኣየይ ሞይኡ ሓኪም እዩ ። ሰብኣየይ ሞይኡ ሓኪም እዩ ። 1
s-b-’-yeyi ---i-- --a--m- -yu-። sebi’ayeyi moyi’u ḥakīmi iyu ።
‫אני עובדת כאחות בחצי משרה.‬ ኣነ ክሳብ ፍርቂ መዓልቲ ከም ነርስ(ሓጋዚት ሓኪም) እሰርሕ። ኣነ ክሳብ ፍርቂ መዓልቲ ከም ነርስ(ሓጋዚት ሓኪም) እሰርሕ። 1
a-- k-sab- -iri----me‘-li-ī--e-i ------(-̣a---ī---ḥ----i--i-e---̣-። ane kisabi firik’ī me‘alitī kemi nerisi(ḥagazīti ḥakīmi) iseriḥi።
‫בקרוב נצא לגמלאות.‬ ኣብ ቀረባ ጥሮታ ክንቕበል ኢና። ኣብ ቀረባ ጥሮታ ክንቕበል ኢና። 1
a-- -’e---a t----t- k-n--̱’i-e-i-ī-a። abi k’ereba t’irota kiniḵ’ibeli īna።
‫אבל המיסים גבוהים.‬ ግን እቲ ቀረጽ ላዕሊ እዩ። ግን እቲ ቀረጽ ላዕሊ እዩ። 1
g-----tī-k’----s-i -a-ilī ---። gini itī k’erets’i la‘ilī iyu።
‫והביטוח הרפואי יקר.‬ ከም ኡውን ኢንሹራንስ ክቡር እዩ። ከም ኡውን ኢንሹራንስ ክቡር እዩ። 1
kemi -w-----n-shu-an-s--kibur--iyu። kemi uwini īnishuranisi kiburi iyu።
‫במה תרצה / י לעבוד בעתיד?‬ እንታይ ኢኻ ክትከውን ትደሊ? እንታይ ኢኻ ክትከውን ትደሊ? 1
i---a-----̱- ---i-----i-t-delī? initayi īẖa kitikewini tidelī?
‫אני רוצה להיות מהנדס / ת.‬ ኣነ አንጂኒር ክኸውን እደልየ። ኣነ አንጂኒር ክኸውን እደልየ። 1
a-e--n-jīnīri--i---w--i-id---ye። ane ānijīnīri kiẖewini ideliye።
‫אני רוצה ללמוד באוניברסיטה.‬ ኣብ ዩኒቨርስቲ ክመሃር እየ ዝደልየ። ኣብ ዩኒቨርስቲ ክመሃር እየ ዝደልየ። 1
a-i-y---v--isi-- -i-eha-i---e-zidel---። abi yunīverisitī kimehari iye zideliye።
‫אני מתמחה.‬ ኣነ ፕራክቲካንት(ተጀማሪ ኣብ ትካል) እየ። ኣነ ፕራክቲካንት(ተጀማሪ ኣብ ትካል) እየ። 1
a-e pi---itīkan--i(-e-em-rī a-- -i-a--)---e። ane pirakitīkaniti(tejemarī abi tikali) iye።
‫אני לא מרוויח / ה הרבה.‬ ብዙሕ እቶት የብለይን። ብዙሕ እቶት የብለይን። 1
biz-ḥ--itot----b---y-n-። bizuḥi itoti yebileyini።
‫אני עושה התמחות בחול.‬ ኣነ ፕራክቲኩም ኣብ ወጻኢ ክገብር‘የ። ኣነ ፕራክቲኩም ኣብ ወጻኢ ክገብር‘የ። 1
an- pirak--īk--i-ab--w--s’a’--k-g--i----e። ane pirakitīkumi abi wets’a’ī kigebiri‘ye።
‫זה המנהל שלי.‬ እዚ ሓላፋይ እዩ። እዚ ሓላፋይ እዩ። 1
i-ī ḥal-f-y- -yu። izī ḥalafayi iyu።
‫יש לי קולגות נחמדים.‬ ብሩኻት ምሳርሕቲ ኣለአዉኒ ። ብሩኻት ምሳርሕቲ ኣለአዉኒ ። 1
b-ru-̱--i m-sar-h-i-ī----’ā-un- ። biruẖati misariḥitī ale’āwunī ።
‫אנחנו תמיד אוכלים צהריים במזנון.‬ ፋዱስ ኩሉ ግዜ ናብ ካንቲነ(ንእሽቶ ቤት-መግቢ) ኢና ንኸይድ ። ፋዱስ ኩሉ ግዜ ናብ ካንቲነ(ንእሽቶ ቤት-መግቢ) ኢና ንኸይድ ። 1
f-d--i ku------- ---i-----tīne(n-’ish-to ------egi-ī) ī-- niẖ----i ። fadusi kulu gizē nabi kanitīne(ni’ishito bēti-megibī) īna niẖeyidi ።
‫אני מחפש / ת עבודה.‬ ኣነ ስራሕ እደሊ ኣሎኹ። ኣነ ስራሕ እደሊ ኣሎኹ። 1
a-e s--ah-- ---lī -----u። ane siraḥi idelī aloẖu።
‫אני מובטל / ת כבר שנה.‬ ኣነ ንሓደ ዓመት ስራሕ-ኣልቦ ኮይነ። ኣነ ንሓደ ዓመት ስራሕ-ኣልቦ ኮይነ። 1
an- ----ad---a-e-i--ira----al--- -o---e። ane niḥade ‘ameti siraḥi-alibo koyine።
‫יש הרבה מדי מובטלים בארץ.‬ ኣብዚ ሃገር‘ዚ ስራሕ ኣልቦንነት በዚሑ። ኣብዚ ሃገር‘ዚ ስራሕ ኣልቦንነት በዚሑ። 1
a---ī h-ge--‘zī --rah-i-a-iboni---i bez-ḥ-። abizī hageri‘zī siraḥi alibonineti bezīḥu።

הורד MP3 (.zip קבצים)

MP3 עברית + תיגרינית (1-100) MP3 תיגרינית (1-100)
לא נמצא סרטון!

‫זכרון צריך שפה‬

‫רוב האנשים זוכרים את היום הראשון שלהם בבית הספר.‬ ‫אבל הם לא זוכרים את מה שהיה קודם.‬ ‫כמעט ואין לנו זכרונות מהשנים הראשונות בחיינו.‬ ‫אבל למה זה כך?‬ ‫למה אנחנו לא זוכרים את מה שחווינו בתור תינוקות?‬ ‫הסיבה לכך היא בהתפתחות שלנו.‬ ‫שפה וזכרון מתפתחים כמעט בו זמנית.‬ ‫בכדי לזכור משהו צריכים שפה.‬ ‫זאת אומרת שצריך שיהיו לאדם מילים בכדי לתאר את מה שהוא חווה.‬ ‫חוקרים עשו ניסויים שונים עם ילדים.‬ ‫וכך עם גילו משהו מעניין.‬ ‫ברגע שילדים לומדים לדבר - הם שוכחים את כל מה שהיה קודם.‬ ‫אז התחלת השפה היא התחלת הזכרון.‬ ‫ילדים לומדים הרבה דברים בשלושת השנים הראשונות בחיים.‬ ‫יש להם בכל יום חוויות חדשות.‬ ‫ויש להם גם הרבה חוויות חשובות בגיל הזה.‬ ‫למרות זאת, הכל נעלם.‬ ‫פסיכולוגים קוראים לתופעה הזו אמנזיית ילדות.‬ ‫רק הדברים שילדים יכולים לקרוא להם בשם נשארים.‬ ‫הזכרון האוטוביוגרפי שומר על החוויות אישיות.‬ ‫הוא עובד כמו יומן.‬ ‫בו נשמרים כל הדברים החשובים לחיים שלנו.‬ ‫כך מעצב זכרוננו האוטוביוגרפי את הזהות שלנו.‬ ‫אך התפתחותו תלויה בלמידת שפת אם.‬ ‫ואנחנו יכולים להפעיל את הזכרון רק דרך השפה שלנו.‬ ‫כמובן שהדברים שאנחנו לומדים כתינוקות לא באמת נעלמו.‬ ‫הם שמורים איפשהוא במוח שלנו.‬ ‫אבל אין לנו גישה אליהם יותר - באמת חבל, לא?‬