‫שיחון‬

he ‫לעבוד‬   »   zh 工作

‫55 [חמישים וחמש]‬

‫לעבוד‬

‫לעבוד‬

55[五十五]

55 [Wǔshíwǔ]

工作

gōngzuò

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית סינית נגן יותר
‫במה את / ה עובד / ת?‬ 您 是 做 什么 工作 的 ? 您 是 做 什么 工作 的 ? 1
ní--s-ì-zu- s--nme -----u- -e? nín shì zuò shénme gōngzuò de?
‫בעלי רופא.‬ 我的 先生 是 医生 。 我的 先生 是 医生 。 1
Wǒ -e-x-āns--ng s-ì--īs-ē--. Wǒ de xiānshēng shì yīshēng.
‫אני עובדת כאחות בחצי משרה.‬ 我 是 做半天班的 护士 。 我 是 做半天班的 护士 。 1
Wǒ --- ----bà-tiān---n -- -ùsh-. Wǒ shì zuò bàntiān bān de hùshì.
‫בקרוב נצא לגמלאות.‬ 不久 我们 就要 拿 退休金 了 。 不久 我们 就要 拿 退休金 了 。 1
Bùj----ǒme--j---yà--n--t-ì--ū j-n--. Bùjiǔ wǒmen jiù yào ná tuìxiū jīnle.
‫אבל המיסים גבוהים.‬ 但 纳税 很 高 。 但 纳税 很 高 。 1
Dà--n-s--ì-hěn--āo. Dàn nàshuì hěn gāo.
‫והביטוח הרפואי יקר.‬ 医疗保险 很 贵 。 医疗保险 很 贵 。 1
Y-li------xiǎ--h------. Yīliáo bǎoxiǎn hěn guì.
‫במה תרצה / י לעבוד בעתיד?‬ 你 将来 想 从事 什么(职业) ? 你 将来 想 从事 什么(职业) ? 1
Nǐ ----glá--xiǎng--ó-g--ì s-én-- (--íyè-? Nǐ jiānglái xiǎng cóngshì shénme (zhíyè)?
‫אני רוצה להיות מהנדס / ת.‬ 我 想 当 工程师 。 我 想 当 工程师 。 1
W- -i-ng-dā-g --ng-hé----ī. Wǒ xiǎng dāng gōngchéngshī.
‫אני רוצה ללמוד באוניברסיטה.‬ 我 要 读 大学 。 我 要 读 大学 。 1
W--y---d--d-xué. Wǒ yào dú dàxué.
‫אני מתמחה.‬ 我 是 实习生 。 我 是 实习生 。 1
W--sh--sh--í sh--g. Wǒ shì shíxí shēng.
‫אני לא מרוויח / ה הרבה.‬ 我 挣得 不多 。 我 挣得 不多 。 1
W---hē-- -é--ù---ō. Wǒ zhēng dé bù duō.
‫אני עושה התמחות בחול.‬ 我 在 国外 实习 。 我 在 国外 实习 。 1
W--z------wà- ---xí. Wǒ zài guówài shíxí.
‫זה המנהל שלי.‬ 这是 我的 老板 。 这是 我的 老板 。 1
Zhè-s-ì w- d---ǎ--ǎ-. Zhè shì wǒ de lǎobǎn.
‫יש לי קולגות נחמדים.‬ 我的 同事们 很友好 。 我的 同事们 很友好 。 1
Wǒ de tó-------n-------uhǎ-. Wǒ de tóngshìmen hěn yǒuhǎo.
‫אנחנו תמיד אוכלים צהריים במזנון.‬ 中午 我们 总是 一起 去 食堂 。 中午 我们 总是 一起 去 食堂 。 1
Z----------e- -ǒ-g------ī-ǐ qù-shí--ng. Zhōngwǔ wǒmen zǒng shì yīqǐ qù shítáng.
‫אני מחפש / ת עבודה.‬ 我 在 找工作 。 我 在 找工作 。 1
Wǒ zà- ---- -ōngzu-. Wǒ zài zhǎo gōngzuò.
‫אני מובטל / ת כבר שנה.‬ 我 失业 已经 一年 了 。 我 失业 已经 一年 了 。 1
Wǒ s-ī-è -ǐj-n- ---n--n--. Wǒ shīyè yǐjīng yī niánle.
‫יש הרבה מדי מובטלים בארץ.‬ 这个 国家 有 太多 失业者 。 这个 国家 有 太多 失业者 。 1
Z-è-e--uó-i---ǒu t-i-duō-sh-y----ě. Zhège guójiā yǒu tài duō shīyè zhě.

‫זכרון צריך שפה‬

‫רוב האנשים זוכרים את היום הראשון שלהם בבית הספר.‬ ‫אבל הם לא זוכרים את מה שהיה קודם.‬ ‫כמעט ואין לנו זכרונות מהשנים הראשונות בחיינו.‬ ‫אבל למה זה כך?‬ ‫למה אנחנו לא זוכרים את מה שחווינו בתור תינוקות?‬ ‫הסיבה לכך היא בהתפתחות שלנו.‬ ‫שפה וזכרון מתפתחים כמעט בו זמנית.‬ ‫בכדי לזכור משהו צריכים שפה.‬ ‫זאת אומרת שצריך שיהיו לאדם מילים בכדי לתאר את מה שהוא חווה.‬ ‫חוקרים עשו ניסויים שונים עם ילדים.‬ ‫וכך עם גילו משהו מעניין.‬ ‫ברגע שילדים לומדים לדבר - הם שוכחים את כל מה שהיה קודם.‬ ‫אז התחלת השפה היא התחלת הזכרון.‬ ‫ילדים לומדים הרבה דברים בשלושת השנים הראשונות בחיים.‬ ‫יש להם בכל יום חוויות חדשות.‬ ‫ויש להם גם הרבה חוויות חשובות בגיל הזה.‬ ‫למרות זאת, הכל נעלם.‬ ‫פסיכולוגים קוראים לתופעה הזו אמנזיית ילדות.‬ ‫רק הדברים שילדים יכולים לקרוא להם בשם נשארים.‬ ‫הזכרון האוטוביוגרפי שומר על החוויות אישיות.‬ ‫הוא עובד כמו יומן.‬ ‫בו נשמרים כל הדברים החשובים לחיים שלנו.‬ ‫כך מעצב זכרוננו האוטוביוגרפי את הזהות שלנו.‬ ‫אך התפתחותו תלויה בלמידת שפת אם.‬ ‫ואנחנו יכולים להפעיל את הזכרון רק דרך השפה שלנו.‬ ‫כמובן שהדברים שאנחנו לומדים כתינוקות לא באמת נעלמו.‬ ‫הם שמורים איפשהוא במוח שלנו.‬ ‫אבל אין לנו גישה אליהם יותר - באמת חבל, לא?‬