‫שיחון‬

he ‫לעבוד‬   »   es Trabajar

‫55 [חמישים וחמש]‬

‫לעבוד‬

‫לעבוד‬

55 [cincuenta y cinco]

Trabajar

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית ספרדית נגן יותר
‫במה את / ה עובד / ת?‬ ¿Cuál es su profesión? ¿Cuál es su profesión?
‫בעלי רופא.‬ Mi esposo ejerce como doctor. Mi esposo ejerce como doctor.
‫אני עובדת כאחות בחצי משרה.‬ (Yo) trabajo media jornada como enfermera. (Yo) trabajo media jornada como enfermera.
‫בקרוב נצא לגמלאות.‬ Pronto recibiremos nuestra pensión. Pronto recibiremos nuestra pensión.
‫אבל המיסים גבוהים.‬ Pero los impuestos son altos. Pero los impuestos son altos.
‫והביטוח הרפואי יקר.‬ Y el seguro médico es caro. Y el seguro médico es caro.
‫במה תרצה / י לעבוד בעתיד?‬ ¿Qué te gustaría ser? ¿Qué te gustaría ser?
‫אני רוצה להיות מהנדס / ת.‬ Me gustaría ser ingeniero. Me gustaría ser ingeniero.
‫אני רוצה ללמוד באוניברסיטה.‬ (Yo) quiero estudiar en la universidad. (Yo) quiero estudiar en la universidad.
‫אני מתמחה.‬ (Yo) soy un / una pasante. (Yo) soy un / una pasante.
‫אני לא מרוויח / ה הרבה.‬ (Yo) no gano mucho dinero. (Yo) no gano mucho dinero.
‫אני עושה התמחות בחול.‬ (Yo) estoy haciendo una pasantía / unas prácticas en el extranjero. (Yo) estoy haciendo una pasantía / unas prácticas en el extranjero.
‫זה המנהל שלי.‬ Ése es mi jefe. Ése es mi jefe.
‫יש לי קולגות נחמדים.‬ (Yo) tengo buenos compañeros de trabajo. (Yo) tengo buenos compañeros de trabajo.
‫אנחנו תמיד אוכלים צהריים במזנון.‬ Siempre vamos a la cantina al mediodía. Siempre vamos a la cantina al mediodía.
‫אני מחפש / ת עבודה.‬ Estoy buscando trabajo. Estoy buscando trabajo.
‫אני מובטל / ת כבר שנה.‬ Llevo un año ya sin trabajo. Llevo un año ya sin trabajo.
‫יש הרבה מדי מובטלים בארץ.‬ Hay demasiados desempleados en este país. Hay demasiados desempleados en este país.

‫זכרון צריך שפה‬

‫רוב האנשים זוכרים את היום הראשון שלהם בבית הספר.‬ ‫אבל הם לא זוכרים את מה שהיה קודם.‬ ‫כמעט ואין לנו זכרונות מהשנים הראשונות בחיינו.‬ ‫אבל למה זה כך?‬ ‫למה אנחנו לא זוכרים את מה שחווינו בתור תינוקות?‬ ‫הסיבה לכך היא בהתפתחות שלנו.‬ ‫שפה וזכרון מתפתחים כמעט בו זמנית.‬ ‫בכדי לזכור משהו צריכים שפה.‬ ‫זאת אומרת שצריך שיהיו לאדם מילים בכדי לתאר את מה שהוא חווה.‬ ‫חוקרים עשו ניסויים שונים עם ילדים.‬ ‫וכך עם גילו משהו מעניין.‬ ‫ברגע שילדים לומדים לדבר - הם שוכחים את כל מה שהיה קודם.‬ ‫אז התחלת השפה היא התחלת הזכרון.‬ ‫ילדים לומדים הרבה דברים בשלושת השנים הראשונות בחיים.‬ ‫יש להם בכל יום חוויות חדשות.‬ ‫ויש להם גם הרבה חוויות חשובות בגיל הזה.‬ ‫למרות זאת, הכל נעלם.‬ ‫פסיכולוגים קוראים לתופעה הזו אמנזיית ילדות.‬ ‫רק הדברים שילדים יכולים לקרוא להם בשם נשארים.‬ ‫הזכרון האוטוביוגרפי שומר על החוויות אישיות.‬ ‫הוא עובד כמו יומן.‬ ‫בו נשמרים כל הדברים החשובים לחיים שלנו.‬ ‫כך מעצב זכרוננו האוטוביוגרפי את הזהות שלנו.‬ ‫אך התפתחותו תלויה בלמידת שפת אם.‬ ‫ואנחנו יכולים להפעיל את הזכרון רק דרך השפה שלנו.‬ ‫כמובן שהדברים שאנחנו לומדים כתינוקות לא באמת נעלמו.‬ ‫הם שמורים איפשהוא במוח שלנו.‬ ‫אבל אין לנו גישה אליהם יותר - באמת חבל, לא?‬