‫שיחון‬

he ‫לעבוד‬   »   sl Na delu

‫55 [חמישים וחמש]‬

‫לעבוד‬

‫לעבוד‬

55 [petinpetdeset]

Na delu

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית סלובנית נגן יותר
‫במה את / ה עובד / ת?‬ S čim se poklicno ukvarjate? S čim se poklicno ukvarjate? 1
‫בעלי רופא.‬ Moj mož je po poklicu zdravnik. Moj mož je po poklicu zdravnik. 1
‫אני עובדת כאחות בחצי משרה.‬ Jaz delam kot medicinska sestra s polovičnim delovnim časom. Jaz delam kot medicinska sestra s polovičnim delovnim časom. 1
‫בקרוב נצא לגמלאות.‬ Kmalu bova šla v pokoj. Kmalu bova šla v pokoj. 1
‫אבל המיסים גבוהים.‬ Ampak davki so visoki. Ampak davki so visoki. 1
‫והביטוח הרפואי יקר.‬ In zdravstveno zavarovanje je drago. In zdravstveno zavarovanje je drago. 1
‫במה תרצה / י לעבוד בעתיד?‬ Kaj bi rad(a) nekoč postal(a)? Kaj bi rad(a) nekoč postal(a)? 1
‫אני רוצה להיות מהנדס / ת.‬ Rad(a) bi postal(a) inženir. Rad(a) bi postal(a) inženir. 1
‫אני רוצה ללמוד באוניברסיטה.‬ Hočem študirati na univerzi. Hočem študirati na univerzi. 1
‫אני מתמחה.‬ Sem pripravnik. Sem pripravnik. 1
‫אני לא מרוויח / ה הרבה.‬ Ne zaslužim veliko. Ne zaslužim veliko. 1
‫אני עושה התמחות בחול.‬ Opravljam pripravništvo v tujini. Opravljam pripravništvo v tujini. 1
‫זה המנהל שלי.‬ To je moj šef. To je moj šef. 1
‫יש לי קולגות נחמדים.‬ Imam prijetne kolege. Imam prijetne kolege. 1
‫אנחנו תמיד אוכלים צהריים במזנון.‬ Opoldne gremo vedno v menzo. Opoldne gremo vedno v menzo. 1
‫אני מחפש / ת עבודה.‬ Iščem službo. Iščem službo. 1
‫אני מובטל / ת כבר שנה.‬ Eno leto sem že brezposeln(a). Eno leto sem že brezposeln(a). 1
‫יש הרבה מדי מובטלים בארץ.‬ V tej deželi je preveč brezposelnih. V tej deželi je preveč brezposelnih. 1

‫זכרון צריך שפה‬

‫רוב האנשים זוכרים את היום הראשון שלהם בבית הספר.‬ ‫אבל הם לא זוכרים את מה שהיה קודם.‬ ‫כמעט ואין לנו זכרונות מהשנים הראשונות בחיינו.‬ ‫אבל למה זה כך?‬ ‫למה אנחנו לא זוכרים את מה שחווינו בתור תינוקות?‬ ‫הסיבה לכך היא בהתפתחות שלנו.‬ ‫שפה וזכרון מתפתחים כמעט בו זמנית.‬ ‫בכדי לזכור משהו צריכים שפה.‬ ‫זאת אומרת שצריך שיהיו לאדם מילים בכדי לתאר את מה שהוא חווה.‬ ‫חוקרים עשו ניסויים שונים עם ילדים.‬ ‫וכך עם גילו משהו מעניין.‬ ‫ברגע שילדים לומדים לדבר - הם שוכחים את כל מה שהיה קודם.‬ ‫אז התחלת השפה היא התחלת הזכרון.‬ ‫ילדים לומדים הרבה דברים בשלושת השנים הראשונות בחיים.‬ ‫יש להם בכל יום חוויות חדשות.‬ ‫ויש להם גם הרבה חוויות חשובות בגיל הזה.‬ ‫למרות זאת, הכל נעלם.‬ ‫פסיכולוגים קוראים לתופעה הזו אמנזיית ילדות.‬ ‫רק הדברים שילדים יכולים לקרוא להם בשם נשארים.‬ ‫הזכרון האוטוביוגרפי שומר על החוויות אישיות.‬ ‫הוא עובד כמו יומן.‬ ‫בו נשמרים כל הדברים החשובים לחיים שלנו.‬ ‫כך מעצב זכרוננו האוטוביוגרפי את הזהות שלנו.‬ ‫אך התפתחותו תלויה בלמידת שפת אם.‬ ‫ואנחנו יכולים להפעיל את הזכרון רק דרך השפה שלנו.‬ ‫כמובן שהדברים שאנחנו לומדים כתינוקות לא באמת נעלמו.‬ ‫הם שמורים איפשהוא במוח שלנו.‬ ‫אבל אין לנו גישה אליהם יותר - באמת חבל, לא?‬