‫שיחון‬

he ‫אצל הרופא‬   »   vi Ở phòng khám bệnh

‫57 [חמישים ושבע]‬

‫אצל הרופא‬

‫אצל הרופא‬

57 [Năm mươi bảy ]

Ở phòng khám bệnh

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית וייטנאמית נגן יותר
‫יש לי תור אצל הרופא.‬ Tôi có hẹn với bác sĩ. Tôi có hẹn với bác sĩ. 1
‫יש לי תור בשעה עשר.‬ Tôi có hẹn lúc mười giờ. Tôi có hẹn lúc mười giờ. 1
‫מה שמך?‬ Bạn tên gì? Bạn tên gì? 1
‫המתן / ני בבקשה בחדר ההמתנה.‬ Mời bạn ngồi trong phòng đợi. Mời bạn ngồi trong phòng đợi. 1
‫הרופא מגיע עוד מעט.‬ Bác sĩ đến ngay lập tức. Bác sĩ đến ngay lập tức. 1
‫באיזו חברת ביטוח את / ה מבוטח / ת?‬ Bạn có bảo hiểm ở đâu? Bạn có bảo hiểm ở đâu? 1
‫מה אוכל לעשות עבורך?‬ Tôi có thể giúp gì cho bạn? Tôi có thể giúp gì cho bạn? 1
‫יש לך כאבים?‬ Bạn có đau không? Bạn có đau không? 1
‫היכן כואב לך?‬ Chỗ nào đau? Chỗ nào đau? 1
‫אני סובל / ת מכאבי גב.‬ Tôi lúc nào cũng bị đau lưng. Tôi lúc nào cũng bị đau lưng. 1
‫אני סובל / ת לעיתים קרובות מכאבי ראש.‬ Tôi thường xuyên bị nhức đầu. Tôi thường xuyên bị nhức đầu. 1
‫אני סובל / ת לפעמים מכאבי בטן.‬ Tôi đôi khi bị đau bụng. Tôi đôi khi bị đau bụng. 1
‫תפשוט / תפשטי בבקשה את החולצה‬ Bạn hãy cởi áo ra! Bạn hãy cởi áo ra! 1
‫שכב / י בבקשה על המיטה‬ Bạn hãy nằm lên giường! Bạn hãy nằm lên giường! 1
‫לחץ הדם תקין.‬ Huyết áp bình thường. Huyết áp bình thường. 1
‫אני אזריק לך זריקה.‬ Tôi tiêm cho bạn một mũi. Tôi tiêm cho bạn một mũi. 1
‫אני אתן לך גלולות.‬ Tôi cho bạn thuốc viên. Tôi cho bạn thuốc viên. 1
‫אני אתן לך מרשם לבית המרקחת.‬ Tôi viết đơn thuốc cho bạn mua ở hiệu / quầy thuốc. Tôi viết đơn thuốc cho bạn mua ở hiệu / quầy thuốc. 1

‫מילים ארוכות, מילים קצרות‬

‫האורך של המילה קשור בכמה מידע היא מכילה.‬ ‫את זה הראה מחקר אמריקאי.‬ ‫החוקרים בדקו מילים מעשר שפות אירופאיות.‬ ‫את זה עשו בעזרת מחשבים.‬ ‫בעזרת תוכנה מיוחדת, ניתח המחשב מילים שונות.‬ ‫וחישב את תכולת המידע בעזרת נוסחא.‬ ‫המסקנה הייתה חד משמעית.‬ ‫ככל שהמילה קצרה יותר, כך היא מכילה פחות מידע.‬ ‫מה שמעניין הוא שאנחנו משתמשים במילים קצרות יותר מבמילים ארוכות.‬ ‫הסיבה לכך נעוצה ביעילות של השפה.‬ ‫כשאנחנו מדברים, אז אנחנו מתרכזים על הדברים החשובים ביותר.‬ ‫אז מילים ללא הרבה מידע צריכות להיות קצרות.‬ ‫וזה מבטיח לנו שלא נאבד הרבה זמן על דברים לא חשובים.‬ ‫לקשר בין אורך ותוכן יש עוד יתרון אחד.‬ ‫הוא מבטיח שכמות המידע תהיה תמיד קבועה.‬ ‫זאת אומרת, אנחנו תמיד מעבירים את אותה כמות מידע תוך זמן מסוים.‬ ‫אני יכולים למשל להשתמש במעט מילים ארוכות.‬ ‫או שאנחנו אומרים הרבה מילים קצרות.‬ ‫בלי קשר למה אנחנו בוחרים: כמות המידע היא אחת.‬ ‫כתוצאה מכך, לדיבור שלנו יש קצב אחיד.‬ ‫וזה מקל על אלה שרוצים להקשיב לנו.‬ ‫זה היה יכול להיות קשה אם כמות המידע הייתה תמיד משתנה.‬ ‫אז מי שמקשיב לנו לא יכול להתאים את עצמו לשפה שלנו.‬ ‫והבנתו למה שאנחנו אומרים תהיה טובה פחות.‬ ‫מי שרוצה שיבינו אותו היטב, צריך לבחור במילים קצרות.‬ ‫כי מילים קצרות מבינים טובה יותר ממילים ארוכות.‬ ‫ולכן קיים העיקרון - Keep It Short and Simple !‬ ‫בקיצור: KISS !‬