‫שיחון‬

he ‫לרצות משהו‬   »   pa ਕੁਝ ਚੰਗਾ ਲੱਗਣਾ

‫70 [שבעים]‬

‫לרצות משהו‬

‫לרצות משהו‬

70 [ਸੱਤਰ]

70 [Satara]

ਕੁਝ ਚੰਗਾ ਲੱਗਣਾ

kujha cagā lagaṇā

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית פונג’אבית נגן יותר
‫את / ה רוצה לעשן?‬ ਕੀ ਤੁਸੀਂ ਸਿਗਰਟ ਪੀਣੀ ਹੈ? ਕੀ ਤੁਸੀਂ ਸਿਗਰਟ ਪੀਣੀ ਹੈ? 1
k--t-s-- -ig--aṭa-p-ṇ--hai? kī tusīṁ sigaraṭa pīṇī hai?
‫את / ה רוצה לרקוד?‬ ਕੀ ਤੁਸੀਂ ਨੱਚਣਾ ਹੈ? ਕੀ ਤੁਸੀਂ ਨੱਚਣਾ ਹੈ? 1
Kī t-sīṁ--a-a-ā--ai? Kī tusīṁ nacaṇā hai?
‫את / ה רוצה לטייל?‬ ਕੀ ਤੂੰ ਟਹਿਲਣਾ ਚਾਹੁੰਦਾ / ਚਾਹੁੰਦੀ ਹੈਂ? ਕੀ ਤੂੰ ਟਹਿਲਣਾ ਚਾਹੁੰਦਾ / ਚਾਹੁੰਦੀ ਹੈਂ? 1
K- t--ṭa--laṇ- c-hu--/-----d- -a--? Kī tū ṭahilaṇā cāhudā/ cāhudī haiṁ?
‫אני רוצה לעשן.‬ ਮੈਂ ਸਿਗਰਟ ਪੀਣੀ ਹੈ। ਮੈਂ ਸਿਗਰਟ ਪੀਣੀ ਹੈ। 1
Maiṁ-s-ga---a--ī------. Maiṁ sigaraṭa pīṇī hai.
‫את / ה רוצה סיגריה.‬ ਕੀ ਤੈਨੂੰ ਸਿਗਰਟ ਚਾਹੀਦੀ ਹੈ? ਕੀ ਤੈਨੂੰ ਸਿਗਰਟ ਚਾਹੀਦੀ ਹੈ? 1
Kī t-inū --gar--a cāhīd- hai? Kī tainū sigaraṭa cāhīdī hai?
‫הוא רוצה אש.‬ ਉਸਨੂੰ ਸੁਲਗਾੳਣ ਲਈ ਕੁਝ ਚਾਹੀਦਾ ਹੈ? ਉਸਨੂੰ ਸੁਲਗਾੳਣ ਲਈ ਕੁਝ ਚਾਹੀਦਾ ਹੈ? 1
U-anū-s-l-g--a -a'ī -ujha c--ī-ā ---? Usanū sulagāṇa la'ī kujha cāhīdā hai?
‫אני רוצה לשתות משהו.‬ ਮੈਂ ਕੁਝ ਪੀਣਾ ਚਾਹੁੰਦਾ / ਚਾਹੁੰਦੀ ਹਾਂ। ਮੈਂ ਕੁਝ ਪੀਣਾ ਚਾਹੁੰਦਾ / ਚਾਹੁੰਦੀ ਹਾਂ। 1
M-------ha pī---c--ud----ā--dī -āṁ. Maiṁ kujha pīṇā cāhudā/ cāhudī hāṁ.
‫אני רוצה לאכול משהו.‬ ਮੈਂ ਕੁਝ ਖਾਣਾ ਚਾਹੁੰਦਾ / ਚਾਹੁੰਦੀ ਹਾਂ। ਮੈਂ ਕੁਝ ਖਾਣਾ ਚਾਹੁੰਦਾ / ਚਾਹੁੰਦੀ ਹਾਂ। 1
Ma-ṁ -uj-a-k-ā-ā ----d-/ cāhudī -ā-. Maiṁ kujha khāṇā cāhudā/ cāhudī hāṁ.
‫אני רוצה לנוח קצת.‬ ਮੈਂ ਥੋੜ੍ਹਾ ਆਰਾਮ ਕਰਨਾ ਚਾਹੁੰਦਾ / ਚਾਹੁੰਦੀ ਹਾਂ। ਮੈਂ ਥੋੜ੍ਹਾ ਆਰਾਮ ਕਰਨਾ ਚਾਹੁੰਦਾ / ਚਾਹੁੰਦੀ ਹਾਂ। 1
M--ṁ ----------ma---ra-ā cāh-d-/--ā---- -ā-. Maiṁ thōṛhā ārāma karanā cāhudā/ cāhudī hāṁ.
‫אני רוצה לשאול אותך משהו.‬ ਮੈਂ ਤੁਹਾਨੂੰ ਕੁਝ ਪੁੱਛਣਾ ਚਾਹੁੰਦਾ / ਚਾਹੁੰਦੀ ਹਾਂ। ਮੈਂ ਤੁਹਾਨੂੰ ਕੁਝ ਪੁੱਛਣਾ ਚਾਹੁੰਦਾ / ਚਾਹੁੰਦੀ ਹਾਂ। 1
M-iṁ t-h-nū kujha --c-aṇ---āhudā----hu-----ṁ. Maiṁ tuhānū kujha puchaṇā cāhudā/ cāhudī hāṁ.
‫אני רוצה לבקש ממך משהו.‬ ਮੈਂ ਤੁਹਾਨੂੰ ਬੇਨਤੀ ਕਰਨਾ ਚਾਹੁੰਦਾ / ਚਾਹੁੰਦੀ ਹਾਂ। ਮੈਂ ਤੁਹਾਨੂੰ ਬੇਨਤੀ ਕਰਨਾ ਚਾਹੁੰਦਾ / ਚਾਹੁੰਦੀ ਹਾਂ। 1
Mai- tu-ānū--ē-at--k-ra-ā --hu-----āhu-ī ---. Maiṁ tuhānū bēnatī karanā cāhudā/ cāhudī hāṁ.
‫אני רוצה להזמין אותך.‬ ਮੈਂ ਕੁਝ ਸੱਦਾ ਦੇਣਾ ਚਾਹੁੰਦਾ / ਚਾਹੁੰਦੀ ਹਾਂ। ਮੈਂ ਕੁਝ ਸੱਦਾ ਦੇਣਾ ਚਾਹੁੰਦਾ / ਚਾਹੁੰਦੀ ਹਾਂ। 1
M--ṁ--uj-a---dā dēṇ- -āh-d-/----u-ī --ṁ. Maiṁ kujha sadā dēṇā cāhudā/ cāhudī hāṁ.
‫מה תרצה / י?‬ ਤੂੰ ਕੀ ਚਾਹੁੰਦਾ / ਚਾਹੁੰਦੀ ਹੈਂ? ਤੂੰ ਕੀ ਚਾਹੁੰਦਾ / ਚਾਹੁੰਦੀ ਹੈਂ? 1
T--kī-c--u-ā/--ā-u-ī-h-iṁ? Tū kī cāhudā/ cāhudī haiṁ?
‫תרצה / י לשתות קפה?‬ ਕੀ ਤੂੰ ਕਾਫੀ ਪੀਣਾ ਚਾਹੁੰਦਾ / ਚਾਹੁੰਦੀ ਹੈਂ? ਕੀ ਤੂੰ ਕਾਫੀ ਪੀਣਾ ਚਾਹੁੰਦਾ / ਚਾਹੁੰਦੀ ਹੈਂ? 1
K- tū---phī---ṇā-cāh--ā/--ā-u-ī-ha-ṁ? Kī tū kāphī pīṇā cāhudā/ cāhudī haiṁ?
‫או אולי תעדיף / פי תה?‬ ਜਾਂ ਤੂੰ ਚਾਹ ਪੀਣਾ ਚਾਹੁੰਦਾ / ਚਾਹੁੰਦੀ ਹੈਂ? ਜਾਂ ਤੂੰ ਚਾਹ ਪੀਣਾ ਚਾਹੁੰਦਾ / ਚਾਹੁੰਦੀ ਹੈਂ? 1
Jā- t- cāha p-ṇ- cāh--ā/ --hu-ī --i-? Jāṁ tū cāha pīṇā cāhudā/ cāhudī haiṁ?
‫אנחנו רוצים לנסוע הביתה.‬ ਅਸੀਂ ਘਰ ਜਾਣਾ ਚਾਹੁੰਦੇ / ਚਾਹੁੰਦੀਆਂ ਹਾਂ। ਅਸੀਂ ਘਰ ਜਾਣਾ ਚਾਹੁੰਦੇ / ਚਾਹੁੰਦੀਆਂ ਹਾਂ। 1
A-īṁ-gh-ra-j----cā-udē/ cā------ṁ hāṁ. Asīṁ ghara jāṇā cāhudē/ cāhudī'āṁ hāṁ.
‫תרצו מונית?‬ ਕੀ ਤੈਨੂੰ ਟੈਕਸੀ ਚਾਹੀਦੀ ਹੈ? ਕੀ ਤੈਨੂੰ ਟੈਕਸੀ ਚਾਹੀਦੀ ਹੈ? 1
K- t---- --i-as-----ī-- --i? Kī tainū ṭaikasī cāhīdī hai?
‫הם / ן רוצים / ות לטלפן.‬ ਉਹ ਟੈਲੀਫੋਨ ਕਰਨਾ ਚਾਹੁੰਦਾ / ਚਾਹੁੰਦੀ ਹੈ। ਉਹ ਟੈਲੀਫੋਨ ਕਰਨਾ ਚਾਹੁੰਦਾ / ਚਾਹੁੰਦੀ ਹੈ। 1
Uh----ilīp-ōn- kar-n--c-hud-/ ----dī ha-. Uha ṭailīphōna karanā cāhudā/ cāhudī hai.

‫שתי שפות = שני מרכזי שפה במוח!‬

‫לא חשוב למוח שלנו מתי אנחנו לומדים שפה חדשה.‬ ‫כי יש לו אזורי אחסון שונים לשפות שונות.‬ ‫לא כל השפות שאנחנו לומדים נשמרות במקום אחד.‬ ‫לשפות שאנחנו לומדים כמבוגרים יש אזורי אחסון משלהם.‬ ‫זאת אומרת שמוחנו מעבד את החוקים החדשים במקום אחר.‬ ‫הם לא מאוחסנים ביחד עם אלה של שפת האם.‬ ‫אך אנשים הגדלים עם שתי שפות משתמשים רק באזור אחד.‬ ‫לתוצאה הזו הגיעו מספר מחקרים.‬ ‫חוקרי מוח בדקו משתתפים שונים.‬ ‫הנבדקים האלה דיברו שתי שפות בצורה שוטפת.‬ ‫אך חלק מהנבדקים גדל עם שתי השפות יחדיו.‬ ‫והחלק השני למד את השפה השנייה בזמן מאוחר יותר.‬ ‫החוקרים יכלו למדוד את פעילות המוח בזמן מבחני שפות.‬ ‫כך ראו אלו אזורים במוח עבדו בזמן המבחנים.‬ ‫והם ראו שלמי שלמדו את השפה ‘מאוחר’ יש שני מרכזי שפה.‬ ‫חוקרים שיערו מזמן שכך זה יהיה.‬ ‫אנשים עם פגיעת מוח מראים סמפטומים שונים.‬ ‫כך יכולה פציעה במוח לגרום לבעיות בשפה.‬ ‫החולים מתקשים אז בדיבור או בהבנת מילים.‬ ‫אך נפגעי תאונות דו-שפתיים מראים לפעמים סמפטומים מיוחדים.‬ ‫בעיות השפה שלהם לא תמיד חלים על שתי השפות.‬ ‫אם נפצע רק אזור מוח אחד, יכול השני עוד לעבוד.‬ ‫אז דוברים הפציינטים שפה אחת יותר טוב מהשנייה.‬ ‫שתי השפות גם נלמדות במהירות שונה.‬ ‫זה מוכיח שהשפות לא מאוחסנות באותו אזור במוח.‬ ‫הן בונות שני מרכזים כי הן לא נלמדות בו זמנית.‬ ‫עדיין לא ידוע איך מוחנו מנהל יותר משפה אחת.‬ ‫אך ממצאים חדשים יכולים אולי להוביל לאסטרטגיות לימוד חדשות...‬