‫שיחון‬

he ‫עבר פעלים מודאליים 1‬   »   th อดีตกาล ของกริยาช่วย 1

‫87 [שמונים ושבע]‬

‫עבר פעלים מודאליים 1‬

‫עבר פעלים מודאליים 1‬

87 [แปดสิบเจ็ด]

bhæ̀t-sìp-jèt

อดีตกาล ของกริยาช่วย 1

à-dèet-gan-kǎwng-grì-ya-chûay

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית תאית נגן יותר
‫היינו חייבים להשקות את הפרחים.‬ เราต้องรดน้ำดอกไม้ เราต้องรดน้ำดอกไม้ 1
r---dhâ-ng--o---na---dàwk-m-́i rao-dhâwng-rót-nám-dàwk-mái
‫היינו חייבים לסדר את הדירה.‬ เราต้องทำความสะอาดอพาทเม้นท์ เราต้องทำความสะอาดอพาทเม้นท์ 1
ra----a-----ta--k-----à---d---pa------n rao-dhâwng-tam-kwam-sà-a-daw-pât-mén
‫היינו חייבים לשטוף את הכלים.‬ เราต้องล้างจาน เราต้องล้างจาน 1
rao-d--̂wng---́-g-j-n rao-dhâwng-láng-jan
‫הייתם חייבים לשלם את החשבון?‬ พวกเธอต้องจ่ายบิลด้วยหรือเปล่า? พวกเธอต้องจ่ายบิลด้วยหรือเปล่า? 1
pûa--tu-̶-d--̂-ng-jài-b-----̂ay---̌--b-l-̀o pûak-tur̶-dhâwng-jài-bin-dûay-rěu-bhlào
‫הייתם חייבים לשלם כניסה?‬ พวกเธอต้องจ่ายค่าผ่านประตูด้วยหรือเปล่า? พวกเธอต้องจ่ายค่าผ่านประตูด้วยหรือเปล่า? 1
pu-----u------̂--g-jà-------à---h--̀-dhoo-----y-r--u-bhl-̀o pûak-tur̶-dhâwng-jài-kâ-pàn-bhrà-dhoo-dûay-rěu-bhlào
‫הייתם חייבים לשלם קנס?‬ พวกเธอต้องจ่ายค่าปรับด้วยหรือเปล่า? พวกเธอต้องจ่ายค่าปรับด้วยหรือเปล่า? 1
pû-k-tu---d--̂--g-j--i-k-̂--r----du-ay-rě----la-o pûak-tur̶-dhâwng-jài-kâp-ráp-dûay-rěu-bhlào
‫מי צריך היה להיפרד לשלום?‬ ใครต้องลาจากกัน? ใครต้องลาจากกัน? 1
kr---dh-̂-ng-l---a-----n krai-dhâwng-la-jàk-gan
‫מי צריך היה לעזוב מוקדם הביתה?‬ ใครต้องกลับบ้านก่อน? ใครต้องกลับบ้านก่อน? 1
kr-i-d-a-wn----a-p--------̀-n krai-dhâwng-glàp-bân-gàwn
‫מי צריך היה לנסוע ברכבת?‬ ใครต้องนั่งรถไฟ? ใครต้องนั่งรถไฟ? 1
k--i-d-a--ng----n---ót---i krai-dhâwng-nâng-rót-fai
‫לא רצינו להישאר הרבה זמן.‬ เราไม่อยากอยู่นาน เราไม่อยากอยู่นาน 1
r-----̂---̀-y----a--yô--n-n rao-mâi-à-yâk-à-yôo-nan
‫לא רצינו לשתות שום דבר.‬ เราไม่อยากดื่มอะไร เราไม่อยากดื่มอะไร 1
r-o-m-̂i--̀--a-----̀---a--r-i rao-mâi-à-yâk-dèum-à-rai
‫לא רצינו להפריע.‬ เราไม่อยากรบกวน เราไม่อยากรบกวน 1
rao--âi-a----̂--ro-p-guan rao-mâi-à-yâk-róp-guan
‫אני רציתי לטלפן.‬ ตอนนั้น ผม / ดิฉัน แค่อยากโทรศัพท์ ตอนนั้น ผม / ดิฉัน แค่อยากโทรศัพท์ 1
d-on-n-n pŏm - d------ ·--â--yàa--to--r--sàp dton-nán pŏm / dì-chăn · kâe yàak toh-rá-sàp
‫אני רציתי להזמין מונית.‬ ผม / ดิฉัน แค่ต้องการเรียกแท็กซี่ ผม / ดิฉัน แค่ต้องการเรียกแท็กซี่ 1
pǒ----̀-cha-n-kæ--d-â-ng---n-rîak-tæ-k--e-e pǒm-dì-chǎn-kæ̂-dhâwng-gan-rîak-tǽk-sêe
‫אני רציתי לנסוע הביתה.‬ ที่จริง ผม / ดิฉัน อยากขับรถกลับบ้าน ที่จริง ผม / ดิฉัน อยากขับรถกลับบ้าน 1
te-e----n--pǒ--di--ch-̌n-à--a-k--à----́t--là--b-̂n têet-ring-pǒm-dì-chǎn-à-yâk-kàp-rót-glàp-bân
‫אני חשבתי שרצית להתקשר לאשתך.‬ ผม / ดิฉัน คิดว่า คุณอยากโทร.หาภรรยาของคุณ ผม / ดิฉัน คิดว่า คุณอยากโทร.หาภรรยาของคุณ 1
pǒm---̀--ha-n-kít-wâ--oon-à-ya----o-------ra---y-̂k--ng-koon pǒm-dì-chǎn-kít-wâ-koon-à-yâk-ton-hàp-rawn-yâk-ong-koon
‫אני חשבתי שרצית להתקשר למודיעין.‬ ผม / ดิฉัน คิดว่า คุณ อยากโทรสอบถามข้อมูล ผม / ดิฉัน คิดว่า คุณ อยากโทรสอบถามข้อมูล 1
p----d----h-̌n----t---̂--oo--a---a---ton---̀-p-tǎ---â--mo-n pǒm-dì-chǎn-kít-wâ-koon-à-yâk-ton-sàwp-tǎm-kâw-moon
‫אני חשבתי שרצית להזמין פיצה.‬ ผม / ดิฉัน คิดว่า คุณ อยากสั่งพิซซ่า ผม / ดิฉัน คิดว่า คุณ อยากสั่งพิซซ่า 1
p-̌---i---h--n------------on-a--y-̂k---̀ng---́s--â pǒm-dì-chǎn-kít-wâ-koon-à-yâk-sàng-pís-sâ

‫אותיות גדולות, רגשות גדולים‬

‫בפרסומות משתמשים בהרבה מילים.‬ ‫תמונות מעוררות תחומי עניין מיוחדים אצלנו.‬ ‫אנחנו מסתכלים על תמונות לזמן ארוך יותר ואינטנסיבי יותר מעל אותיות.‬ ‫כתוצאה מכך, אנחנו זוכרים פרסומות עם תמונות יותר טוב מפרסומות ללא תמונות.‬ ‫תמונות גם מעוררות תגובות רגשיות חזקות.‬ ‫מוחנו מזהה תמונות במהירות גבוהה מאוד.‬ ‫הוא יודע ישר מה רואים בתמונה.‬ ‫אותיות עובדות בצורה שונה מזו של תמונות.‬ ‫הן מהוות סימנים מופשטים.‬ ‫ולכן מגיב מוחנו לאט כשהוא רואה אותיות.‬ ‫הוא צריך קודם להבין את משמעות המילה.‬ ‫אפשר להגיד שמרכז השפה שלנו צריך לתרגם קודם את הסימנים.‬ ‫אבל גם אותיות יכולות לעורר רגשות.‬ ‫הטקסט צריך פשוט להיות גדול מאוד.‬ ‫מחקרים מראים שלאותיות גדולות של גם השפעה גדולה.‬ ‫אותיות גדולות לא רק בולטות יותר מאותיות קטנות.‬ ‫הן גם מעוררות תגובה אמוציונלית חזקה יותר.‬ ‫זה תקף כלפי רגשות חיוביים ושליליים.‬ ‫גודל הדברים היה תמיד חשוב לאנשים.‬ ‫כשיש סכנה צריכים להגיב במהירות.‬ ‫ואם הדבר מאוד גדול אז ככל הנראה שהוא גם מאוד קרוב!‬ ‫מובן שתמונות גדולות מעוררות רגשות חזקים.‬ ‫פחות ניתן להבין את הסיבה לכך שאנחנו מגיבים כך גם לאותיות גדולות.‬ ‫למעשה, אותיות לא מהוות אותות למוח.‬ ‫ולמרות זאת הוא מראה פעילות גדולה יותר כשהוא רואה אותיות גדולות.‬ ‫התוצאה הזו מאוד מעניינת למדענים.‬ ‫היא מראה עד כמה אותיות נהיו לדבר חשוב עבורנו.‬ ‫מוחנו למד איכשהו להגיב לכתיבה...‬