‫שיחון‬

he ‫ברכבת‬   »   th บนรถไฟ

‫34 [שלושים וארבע]‬

‫ברכבת‬

‫ברכבת‬

34 [สามสิบสี่]

sǎm-sìp-sèe

บนรถไฟ

bon-rót-fai

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית תאית נגן יותר
‫האם זו הרכבת לברלין?‬ นั่นรถไฟไปเบอร์ลินใช่ไหม ครับ / คะ? นั่นรถไฟไปเบอร์ลินใช่ไหม ครับ / คะ? 1
nân---́t-fai--h-i--u-̶-li--c-a-i-mǎi-kra---k-́ nân-rót-fai-bhai-bur̶-lin-châi-mǎi-kráp-ká
‫באיזו שעה יוצאת הרכבת?‬ รถไฟออกเมื่อไร ครับ / คะ? รถไฟออกเมื่อไร ครับ / คะ? 1
ro-t-f-i-à----ê---r---kr--p-ká rót-fai-àwk-mêua-rai-kráp-ká
‫באיזו שעה מגיעה הרכבת לברלין?‬ รถไฟไปถึงเบอร์ลินเมื่อไหร่ ครับ / คะ? รถไฟไปถึงเบอร์ลินเมื่อไหร่ ครับ / คะ? 1
ro--------ha--te-u----ur--l---me-u--r-----ráp-ká rót-fai-bhai-těung-bur̶-lin-mêua-rài-kráp-ká
‫סליחה, אפשר לעבור?‬ ขอโทษครับ / คะ ผม / ดิฉัน ขอผ่านหน่อยได้ไหม ครับ / คะ ? ขอโทษครับ / คะ ผม / ดิฉัน ขอผ่านหน่อยได้ไหม ครับ / คะ ? 1
ka---t----k--́p-ka-----m------h-̌----̌w---̀---a--y---̂i-mǎ----áp---́ kǎw-tôt-kráp-ká-pǒm-dì-chǎn-kǎw-pàn-nàwy-dâi-mǎi-kráp-ká
‫סליחה, זה המקום שלי.‬ ผม / ดิฉัน คิดว่านี่เป็นที่นั่งของ ผม / ดิฉัน ครับ / คะ ผม / ดิฉัน คิดว่านี่เป็นที่นั่งของ ผม / ดิฉัน ครับ / คะ 1
p----di-----̌--kí----̂--êe-------e---na-n-------g-po-m-d-̀--h--n-kr-́--ká pǒm-dì-chǎn-kít-wâ-nêe-bhen-têe-nâng-kǎwng-pǒm-dì-chǎn-kráp-ká
‫סליחה, את / ה יושב / ת במקום שלי.‬ ผม / ดิฉัน คิดว่าคุณนั่งที่นั่งของผม / ดิฉัน ครับ / คะ ผม / ดิฉัน คิดว่าคุณนั่งที่นั่งของผม / ดิฉัน ครับ / คะ 1
po-m-d------̌----́---â--o---nâ---t-̂e---̂ng-----n----̌--di--c--̌----áp-ká pǒm-dì-chǎn-kít-wâ-koon-nâng-têe-nâng-kǎwng-pǒm-dì-chǎn-kráp-ká
‫היכן נמצא קרון השינה?‬ ตู้นอนอยู่ขบวนไหน ครับ / คะ? ตู้นอนอยู่ขบวนไหน ครับ / คะ? 1
dh-̂o--on-à-yô-k-b-an-n--i--ra-p--á dhôon-on-à-yôok-buan-nǎi-kráp-ká
‫קרון השינה נמצא בקצה הרכבת.‬ ตู้นอนอยู่ขบวนท้ายสุดของรถไฟ ตู้นอนอยู่ขบวนท้ายสุดของรถไฟ 1
d-o--n-------yo--k---a--t--i--o--t---̌wng-ro-t-f-i dhôon-on-à-yôok-buan-tái-sòot-kǎwng-rót-fai
‫היכן נמצא קרון המסעדה? בתחילת הרכבת.‬ และรถเสบียงอยู่ขบวนไหน ครับ / คะ?- ขบวนหน้า ครับ / คะ และรถเสบียงอยู่ขบวนไหน ครับ / คะ?- ขบวนหน้า ครับ / คะ 1
l-́--ót-s--------yo-g----yo-ok--u-----̌--k--́--k-----̀p-w---n-̂--r-́p-k-́ lǽ-rót-sǎy-bee-yong-à-yôok-buan-nǎi-kráp-ká-kòp-won-nâ-kráp-ká
‫אוכל לישון למטה?‬ ผม / ดิฉัน ขอนอนข้างล่างได้ไหม ครับ / คะ? ผม / ดิฉัน ขอนอนข้างล่างได้ไหม ครับ / คะ? 1
p-----i--c-a-n---̌----n-kâ----â----a-i-ma-i---á--ká pǒm-dì-chǎn-kǎwn-on-kâng-lâng-dâi-mǎi-kráp-ká
‫אוכל לישון באמצע?‬ ผม / ดิฉัน ขอนอนตรงกลางได้ไหม ครับ / คะ? ผม / ดิฉัน ขอนอนตรงกลางได้ไหม ครับ / คะ? 1
po----i--c-a---kǎw---n-dh-----gla-g-dâi--ǎi-k-á--ká pǒm-dì-chǎn-kǎwn-on-dhrong-glang-dâi-mǎi-kráp-ká
‫אוכל לישון למעלה?‬ ผม / ดิฉัน ขอนอนข้างบนได้ไหม ครับ / คะ? ผม / ดิฉัน ขอนอนข้างบนได้ไหม ครับ / คะ? 1
p--m--i--ch--n-kǎ-n----kâng---n-dâi-m--i--rá--ká pǒm-dì-chǎn-kǎwn-on-kâng-bon-dâi-mǎi-kráp-ká
‫מתי נגיע לגבול?‬ เราจะถึงชายแดนเมื่อไหร่? เราจะถึงชายแดนเมื่อไหร่? 1
r-o-ja--tě-ng-chai--æ---e----ra-i rao-jà-těung-chai-dæn-mêua-rài
‫כמה זמן אורכת הנסיעה לברלין?‬ ไปเบอร์ลินใช้เวลานานเท่าไหร่ ครับ / คะ? ไปเบอร์ลินใช้เวลานานเท่าไหร่ ครับ / คะ? 1
bhai--ur̶---n---ái--ay--a-nan---̂o-r-̀---rá----́ bhai-bur̶-lin-chái-way-la-nan-tâo-rài-kráp-ká
‫האם הרכבת מאחרת?‬ รถไฟจะเข้าช้าไหม ครับ / คะ? รถไฟจะเข้าช้าไหม ครับ / คะ? 1
ro---f---j-̀--âo--há--a---kr-́p--á rót-fai-jà-kâo-chá-mǎi-kráp-ká
‫יש לך משהו לקרוא?‬ คุณมีอะไรอ่านไหม ครับ / คะ? คุณมีอะไรอ่านไหม ครับ / คะ? 1
k----m----̀-r-i-à--ma-i--ra-p--á koon-mee-à-rai-àn-mǎi-kráp-ká
‫אפשר לקנות כאן משהו לאכול ולשתות?‬ ที่นี่มีอาหารและเครื่องดื่มขาย ไหม ครับ / คะ? ที่นี่มีอาหารและเครื่องดื่มขาย ไหม ครับ / คะ? 1
têe---̂e---e-a--a--------r-̂uang-dè---------ǎi-kr--p-ká têe-nêe-mee-a-hǎn-lǽ-krêuang-dèum-kǎi-mǎi-kráp-ká
‫תוכל / י להעיר אותי בשעה שבע?‬ คุณช่วยปลุก ผม / ดิฉัน ตอนเจ็ดโมงได้ไหม ครับ / คะ? คุณช่วยปลุก ผม / ดิฉัน ตอนเจ็ดโมงได้ไหม ครับ / คะ? 1
k-o--chu-------òok-----------h-̌-----wn-j-----on--d-̂i----i-k-áp---́ koon-chûay-bhlòok-pǒm-dì-chǎn-dhawn-jèt-mong-dâi-mǎi-kráp-ká

‫תינוקות קוראים שפתיים!‬

‫כשתינוקות לומדים לדבר, הם מסתכלים להורים על הפה.‬ ‫את זה גילו פסיכולוגים להתפתחות.‬ ‫החל מגיל ששה חודשים מתחילים תינוקות לקרוא שפתיים.‬ ‫כך הם לומדים איך הם צריכים לעצב את הפה שלהם בכדי ליצור צלילים.‬ ‫תינוקות מבינים כבר כמה מילים כשהם בני שנה.‬ ‫החל מגיל זה הם מסתכלים לאנשים שוב על העיניים.‬ ‫כך הם מקבלים הרבה מידע חשוב.‬ ‫מהעיניים הם יודעים אם הוריהם שמחים או עצובים.‬ ‫וכך הם מתיידעים לעולם הרגשות.‬ ‫מה שמעניין הוא, כשמישהו מדבר איתם בשפה זרה‬ ‫אז מתחילים תינוקות שוב לקרוא שפתיים.‬ ‫וכך הם לומדים לעשות גם צלילים זרים להם.‬ ‫בגלל זה צריך תמיד להסתכל על תינוקות כשמדברים אליהם.‬ ‫חוץ מזה, תינוקות צריכים דיאלוג בשביל ההתפתחות השפתית שלהם.‬ ‫הורים חוזרים על הדברים שהתינוקות שלהם אומרים.‬ ‫כך מקבלים התינוקות משוב.‬ ‫זה מאוד חשוב לילדים קטנים.‬ ‫אז הם יודעים שמבינים אותם.‬ ‫האישור הזה מעודד את התינוקות.‬ ‫והם נהנים יותר ללמוד לדבר.‬ ‫אז זה מספיק לנגן לתינוקות קלטות שמע.‬ ‫מחקרים מוכיחים שתינוקות באמת יודעים לקרוא שפתיים.‬ ‫בניסויים שונים שמו לתינוקות קטעי וידאו מבלי קול.‬ ‫אלה היו קטעי וידאו בשפת האם של התינוקות ובשפות זרות.‬ ‫התינוקות הסתכלו על קטעי הוידאו בשפה שלהם לזמן ארוך יותר.‬ ‫אז הם היו קשובים יותר.‬ ‫המילים הראשונות של תינוקות הן דומות ברחבי העולם.‬ ‫אימא ואבא - את זה קל לבטא בכל השפות!‬