‫שיחון‬

he ‫ברכבת‬   »   th บนรถไฟ

‫34 [שלושים וארבע]‬

‫ברכבת‬

‫ברכבת‬

34 [สามสิบสี่]

sǎm-sìp-sèe

บนรถไฟ

bon-rót-fai

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית תאית נגן יותר
‫האם זו הרכבת לברלין?‬ นั่นรถไฟไปเบอร์ลินใช่ไหม ครับ / คะ? นั่นรถไฟไปเบอร์ลินใช่ไหม ครับ / คะ? 1
n-̂n---́------b-a-----̶---n-ch-̂i------k-áp--á nân-rót-fai-bhai-bur̶-lin-châi-mǎi-kráp-ká
‫באיזו שעה יוצאת הרכבת?‬ รถไฟออกเมื่อไร ครับ / คะ? รถไฟออกเมื่อไร ครับ / คะ? 1
r-́---ai-a-wk-mêua-r-------p--á rót-fai-àwk-mêua-rai-kráp-ká
‫באיזו שעה מגיעה הרכבת לברלין?‬ รถไฟไปถึงเบอร์ลินเมื่อไหร่ ครับ / คะ? รถไฟไปถึงเบอร์ลินเมื่อไหร่ ครับ / คะ? 1
ro-------b----te-un-----̶-l----ê-----̀i--r--p---́ rót-fai-bhai-těung-bur̶-lin-mêua-rài-kráp-ká
‫סליחה, אפשר לעבור?‬ ขอโทษครับ / คะ ผม / ดิฉัน ขอผ่านหน่อยได้ไหม ครับ / คะ ? ขอโทษครับ / คะ ผม / ดิฉัน ขอผ่านหน่อยได้ไหม ครับ / คะ ? 1
k--w-t--t----́p---́--ǒ-------h-̌n---̌w----n-n--wy-d----ma-i--ra----á kǎw-tôt-kráp-ká-pǒm-dì-chǎn-kǎw-pàn-nàwy-dâi-mǎi-kráp-ká
‫סליחה, זה המקום שלי.‬ ผม / ดิฉัน คิดว่านี่เป็นที่นั่งของ ผม / ดิฉัน ครับ / คะ ผม / ดิฉัน คิดว่านี่เป็นที่นั่งของ ผม / ดิฉัน ครับ / คะ 1
p-̌---ì--hǎ--k-́--w---n----bhe---êe----n----̌----pǒ--d-̀-chǎn--ra---k-́ pǒm-dì-chǎn-kít-wâ-nêe-bhen-têe-nâng-kǎwng-pǒm-dì-chǎn-kráp-ká
‫סליחה, את / ה יושב / ת במקום שלי.‬ ผม / ดิฉัน คิดว่าคุณนั่งที่นั่งของผม / ดิฉัน ครับ / คะ ผม / ดิฉัน คิดว่าคุณนั่งที่นั่งของผม / ดิฉัน ครับ / คะ 1
pǒm--i---ha-n--i----â-koo----̂ng-te----â-g--a--ng----m-d-̀-c--̌---r-́---á pǒm-dì-chǎn-kít-wâ-koon-nâng-têe-nâng-kǎwng-pǒm-dì-chǎn-kráp-ká
‫היכן נמצא קרון השינה?‬ ตู้นอนอยู่ขบวนไหน ครับ / คะ? ตู้นอนอยู่ขบวนไหน ครับ / คะ? 1
dhô-n-on-à--ôo--bua--n--i--ráp---́ dhôon-on-à-yôok-buan-nǎi-kráp-ká
‫קרון השינה נמצא בקצה הרכבת.‬ ตู้นอนอยู่ขบวนท้ายสุดของรถไฟ ตู้นอนอยู่ขบวนท้ายสุดของรถไฟ 1
dh-̂on-----̀---̂-----an-ta---so-o-------g--ót-f-i dhôon-on-à-yôok-buan-tái-sòot-kǎwng-rót-fai
‫היכן נמצא קרון המסעדה? בתחילת הרכבת.‬ และรถเสบียงอยู่ขบวนไหน ครับ / คะ?- ขบวนหน้า ครับ / คะ และรถเสบียงอยู่ขบวนไหน ครับ / คะ?- ขบวนหน้า ครับ / คะ 1
læ--ró--sǎ--be----n--à--ô----uan-na-i-----p--á--òp---n--â-kr--p-ká lǽ-rót-sǎy-bee-yong-à-yôok-buan-nǎi-kráp-ká-kòp-won-nâ-kráp-ká
‫אוכל לישון למטה?‬ ผม / ดิฉัน ขอนอนข้างล่างได้ไหม ครับ / คะ? ผม / ดิฉัน ขอนอนข้างล่างได้ไหม ครับ / คะ? 1
p-̌---i--chǎ--k-̌wn------̂-g--------â---ǎi-kr-́---á pǒm-dì-chǎn-kǎwn-on-kâng-lâng-dâi-mǎi-kráp-ká
‫אוכל לישון באמצע?‬ ผม / ดิฉัน ขอนอนตรงกลางได้ไหม ครับ / คะ? ผม / ดิฉัน ขอนอนตรงกลางได้ไหม ครับ / คะ? 1
po---d----h-----a--------hr----g-a-g-d-̂i-mǎ--k-a-p---́ pǒm-dì-chǎn-kǎwn-on-dhrong-glang-dâi-mǎi-kráp-ká
‫אוכל לישון למעלה?‬ ผม / ดิฉัน ขอนอนข้างบนได้ไหม ครับ / คะ? ผม / ดิฉัน ขอนอนข้างบนได้ไหม ครับ / คะ? 1
po-m-----c-ǎn-ka-wn-on-kân--b-n-d-̂--m----k-----k-́ pǒm-dì-chǎn-kǎwn-on-kâng-bon-dâi-mǎi-kráp-ká
‫מתי נגיע לגבול?‬ เราจะถึงชายแดนเมื่อไหร่? เราจะถึงชายแดนเมื่อไหร่? 1
r---j-----̌---------d----e------̀i rao-jà-těung-chai-dæn-mêua-rài
‫כמה זמן אורכת הנסיעה לברלין?‬ ไปเบอร์ลินใช้เวลานานเท่าไหร่ ครับ / คะ? ไปเบอร์ลินใช้เวลานานเท่าไหร่ ครับ / คะ? 1
bhai---r̶--i--ch-----ay-l---a--t--o--ài-k------á bhai-bur̶-lin-chái-way-la-nan-tâo-rài-kráp-ká
‫האם הרכבת מאחרת?‬ รถไฟจะเข้าช้าไหม ครับ / คะ? รถไฟจะเข้าช้าไหม ครับ / คะ? 1
r------i-jà-k-̂---h-́-m----krá---á rót-fai-jà-kâo-chá-mǎi-kráp-ká
‫יש לך משהו לקרוא?‬ คุณมีอะไรอ่านไหม ครับ / คะ? คุณมีอะไรอ่านไหม ครับ / คะ? 1
k----m-e--̀---i-à---a-i-k--́p---́ koon-mee-à-rai-àn-mǎi-kráp-ká
‫אפשר לקנות כאן משהו לאכול ולשתות?‬ ที่นี่มีอาหารและเครื่องดื่มขาย ไหม ครับ / คะ? ที่นี่มีอาหารและเครื่องดื่มขาย ไหม ครับ / คะ? 1
t-̂e-nêe---e---ha-n-l-----êu--g----um--a-i-ma----r-́---á têe-nêe-mee-a-hǎn-lǽ-krêuang-dèum-kǎi-mǎi-kráp-ká
‫תוכל / י להעיר אותי בשעה שבע?‬ คุณช่วยปลุก ผม / ดิฉัน ตอนเจ็ดโมงได้ไหม ครับ / คะ? คุณช่วยปลุก ผม / ดิฉัน ตอนเจ็ดโมงได้ไหม ครับ / คะ? 1
koon-ch-̂a-----òo--po-m-di---h--n-dh-w----̀--mo-g-da---mǎ--kráp-k-́ koon-chûay-bhlòok-pǒm-dì-chǎn-dhawn-jèt-mong-dâi-mǎi-kráp-ká

‫תינוקות קוראים שפתיים!‬

‫כשתינוקות לומדים לדבר, הם מסתכלים להורים על הפה.‬ ‫את זה גילו פסיכולוגים להתפתחות.‬ ‫החל מגיל ששה חודשים מתחילים תינוקות לקרוא שפתיים.‬ ‫כך הם לומדים איך הם צריכים לעצב את הפה שלהם בכדי ליצור צלילים.‬ ‫תינוקות מבינים כבר כמה מילים כשהם בני שנה.‬ ‫החל מגיל זה הם מסתכלים לאנשים שוב על העיניים.‬ ‫כך הם מקבלים הרבה מידע חשוב.‬ ‫מהעיניים הם יודעים אם הוריהם שמחים או עצובים.‬ ‫וכך הם מתיידעים לעולם הרגשות.‬ ‫מה שמעניין הוא, כשמישהו מדבר איתם בשפה זרה‬ ‫אז מתחילים תינוקות שוב לקרוא שפתיים.‬ ‫וכך הם לומדים לעשות גם צלילים זרים להם.‬ ‫בגלל זה צריך תמיד להסתכל על תינוקות כשמדברים אליהם.‬ ‫חוץ מזה, תינוקות צריכים דיאלוג בשביל ההתפתחות השפתית שלהם.‬ ‫הורים חוזרים על הדברים שהתינוקות שלהם אומרים.‬ ‫כך מקבלים התינוקות משוב.‬ ‫זה מאוד חשוב לילדים קטנים.‬ ‫אז הם יודעים שמבינים אותם.‬ ‫האישור הזה מעודד את התינוקות.‬ ‫והם נהנים יותר ללמוד לדבר.‬ ‫אז זה מספיק לנגן לתינוקות קלטות שמע.‬ ‫מחקרים מוכיחים שתינוקות באמת יודעים לקרוא שפתיים.‬ ‫בניסויים שונים שמו לתינוקות קטעי וידאו מבלי קול.‬ ‫אלה היו קטעי וידאו בשפת האם של התינוקות ובשפות זרות.‬ ‫התינוקות הסתכלו על קטעי הוידאו בשפה שלהם לזמן ארוך יותר.‬ ‫אז הם היו קשובים יותר.‬ ‫המילים הראשונות של תינוקות הן דומות ברחבי העולם.‬ ‫אימא ואבא - את זה קל לבטא בכל השפות!‬