‫שיחון‬

he ‫ברכבת‬   »   th บนรถไฟ

‫34 [שלושים וארבע]‬

‫ברכבת‬

‫ברכבת‬

34 [สามสิบสี่]

sǎm-sìp-sèe

บนรถไฟ

bon-rót-fai

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית תאית נגן יותר
‫האם זו הרכבת לברלין?‬ นั่นรถไฟไปเบอร์ลินใช่ไหม ครับ / คะ? นั่นรถไฟไปเบอร์ลินใช่ไหม ครับ / คะ? 1
n-̂n---́t-f-i-bh--------li---h-̂-------kráp-ká nân-rót-fai-bhai-bur̶-lin-châi-mǎi-kráp-ká
‫באיזו שעה יוצאת הרכבת?‬ รถไฟออกเมื่อไร ครับ / คะ? รถไฟออกเมื่อไร ครับ / คะ? 1
r-----a-----k-m---a--ai--r--p--á rót-fai-àwk-mêua-rai-kráp-ká
‫באיזו שעה מגיעה הרכבת לברלין?‬ รถไฟไปถึงเบอร์ลินเมื่อไหร่ ครับ / คะ? รถไฟไปถึงเบอร์ลินเมื่อไหร่ ครับ / คะ? 1
ró---ai--hai-t--ung--------n--e-u--ra-i--r------́ rót-fai-bhai-těung-bur̶-lin-mêua-rài-kráp-ká
‫סליחה, אפשר לעבור?‬ ขอโทษครับ / คะ ผม / ดิฉัน ขอผ่านหน่อยได้ไหม ครับ / คะ ? ขอโทษครับ / คะ ผม / ดิฉัน ขอผ่านหน่อยได้ไหม ครับ / คะ ? 1
kǎw---̂t-k-a-p-k---p-̌m------h-̌--k------̀n-n---y-da-i--a-i-kr-́p-k-́ kǎw-tôt-kráp-ká-pǒm-dì-chǎn-kǎw-pàn-nàwy-dâi-mǎi-kráp-ká
‫סליחה, זה המקום שלי.‬ ผม / ดิฉัน คิดว่านี่เป็นที่นั่งของ ผม / ดิฉัน ครับ / คะ ผม / ดิฉัน คิดว่านี่เป็นที่นั่งของ ผม / ดิฉัน ครับ / คะ 1
p-----ì----̌n------w-̂----e--hen-t-̂e-n-̂-g-kǎwn--pǒ--d------̌n-k-áp--á pǒm-dì-chǎn-kít-wâ-nêe-bhen-têe-nâng-kǎwng-pǒm-dì-chǎn-kráp-ká
‫סליחה, את / ה יושב / ת במקום שלי.‬ ผม / ดิฉัน คิดว่าคุณนั่งที่นั่งของผม / ดิฉัน ครับ / คะ ผม / ดิฉัน คิดว่าคุณนั่งที่นั่งของผม / ดิฉัน ครับ / คะ 1
p--m-d-̀-chǎ----́--wa----on-n--ng-te---n--ng-ka-wn--pǒm-----ch-̌n-kra----á pǒm-dì-chǎn-kít-wâ-koon-nâng-têe-nâng-kǎwng-pǒm-dì-chǎn-kráp-ká
‫היכן נמצא קרון השינה?‬ ตู้นอนอยู่ขบวนไหน ครับ / คะ? ตู้นอนอยู่ขบวนไหน ครับ / คะ? 1
dh-----o--a---ô-k--uan--a----ráp-k-́ dhôon-on-à-yôok-buan-nǎi-kráp-ká
‫קרון השינה נמצא בקצה הרכבת.‬ ตู้นอนอยู่ขบวนท้ายสุดของรถไฟ ตู้นอนอยู่ขบวนท้ายสุดของรถไฟ 1
d--̂-n-on-à-yô---bua---á--so-----a-wn---ó----i dhôon-on-à-yôok-buan-tái-sòot-kǎwng-rót-fai
‫היכן נמצא קרון המסעדה? בתחילת הרכבת.‬ และรถเสบียงอยู่ขบวนไหน ครับ / คะ?- ขบวนหน้า ครับ / คะ และรถเสบียงอยู่ขบวนไหน ครับ / คะ?- ขบวนหน้า ครับ / คะ 1
lǽ-r----sa-y--e--yong----y--ok--u---n-̌---ra-p-----k-̀p---n--a----áp---́ lǽ-rót-sǎy-bee-yong-à-yôok-buan-nǎi-kráp-ká-kòp-won-nâ-kráp-ká
‫אוכל לישון למטה?‬ ผม / ดิฉัน ขอนอนข้างล่างได้ไหม ครับ / คะ? ผม / ดิฉัน ขอนอนข้างล่างได้ไหม ครับ / คะ? 1
pǒm-di---ha----ǎ-n----kâ-----------̂-----i--r-́p--á pǒm-dì-chǎn-kǎwn-on-kâng-lâng-dâi-mǎi-kráp-ká
‫אוכל לישון באמצע?‬ ผม / ดิฉัน ขอนอนตรงกลางได้ไหม ครับ / คะ? ผม / ดิฉัน ขอนอนตรงกลางได้ไหม ครับ / คะ? 1
pǒm-----------kǎwn--n-d-r-ng----ng-da----a-i-k--́p-k-́ pǒm-dì-chǎn-kǎwn-on-dhrong-glang-dâi-mǎi-kráp-ká
‫אוכל לישון למעלה?‬ ผม / ดิฉัน ขอนอนข้างบนได้ไหม ครับ / คะ? ผม / ดิฉัน ขอนอนข้างบนได้ไหม ครับ / คะ? 1
pǒm--ì--ha-n--ǎ---on-k-̂n--b---d----ma-i---a-p-ká pǒm-dì-chǎn-kǎwn-on-kâng-bon-dâi-mǎi-kráp-ká
‫מתי נגיע לגבול?‬ เราจะถึงชายแดนเมื่อไหร่? เราจะถึงชายแดนเมื่อไหร่? 1
r-o-jà--e-u---------æn--ê---r--i rao-jà-těung-chai-dæn-mêua-rài
‫כמה זמן אורכת הנסיעה לברלין?‬ ไปเบอร์ลินใช้เวลานานเท่าไหร่ ครับ / คะ? ไปเบอร์ลินใช้เวลานานเท่าไหร่ ครับ / คะ? 1
b-ai-b--̶--i--ch-́---ay-----------o-r----kra-p---́ bhai-bur̶-lin-chái-way-la-nan-tâo-rài-kráp-ká
‫האם הרכבת מאחרת?‬ รถไฟจะเข้าช้าไหม ครับ / คะ? รถไฟจะเข้าช้าไหม ครับ / คะ? 1
rót-f---j---k----chá--a-i----́p-ká rót-fai-jà-kâo-chá-mǎi-kráp-ká
‫יש לך משהו לקרוא?‬ คุณมีอะไรอ่านไหม ครับ / คะ? คุณมีอะไรอ่านไหม ครับ / คะ? 1
koo--m-e--̀--a--à--mǎ--kr-́---á koon-mee-à-rai-àn-mǎi-kráp-ká
‫אפשר לקנות כאן משהו לאכול ולשתות?‬ ที่นี่มีอาหารและเครื่องดื่มขาย ไหม ครับ / คะ? ที่นี่มีอาหารและเครื่องดื่มขาย ไหม ครับ / คะ? 1
têe----e-me--a---̌n-lǽ--rêu-n----------̌i-ma---k-------́ têe-nêe-mee-a-hǎn-lǽ-krêuang-dèum-kǎi-mǎi-kráp-ká
‫תוכל / י להעיר אותי בשעה שבע?‬ คุณช่วยปลุก ผม / ดิฉัน ตอนเจ็ดโมงได้ไหม ครับ / คะ? คุณช่วยปลุก ผม / ดิฉัน ตอนเจ็ดโมงได้ไหม ครับ / คะ? 1
k-o-------y-b--o--k-pǒ----̀-c-----------j-̀t-mo-g---̂--m----k-a---k-́ koon-chûay-bhlòok-pǒm-dì-chǎn-dhawn-jèt-mong-dâi-mǎi-kráp-ká

‫תינוקות קוראים שפתיים!‬

‫כשתינוקות לומדים לדבר, הם מסתכלים להורים על הפה.‬ ‫את זה גילו פסיכולוגים להתפתחות.‬ ‫החל מגיל ששה חודשים מתחילים תינוקות לקרוא שפתיים.‬ ‫כך הם לומדים איך הם צריכים לעצב את הפה שלהם בכדי ליצור צלילים.‬ ‫תינוקות מבינים כבר כמה מילים כשהם בני שנה.‬ ‫החל מגיל זה הם מסתכלים לאנשים שוב על העיניים.‬ ‫כך הם מקבלים הרבה מידע חשוב.‬ ‫מהעיניים הם יודעים אם הוריהם שמחים או עצובים.‬ ‫וכך הם מתיידעים לעולם הרגשות.‬ ‫מה שמעניין הוא, כשמישהו מדבר איתם בשפה זרה‬ ‫אז מתחילים תינוקות שוב לקרוא שפתיים.‬ ‫וכך הם לומדים לעשות גם צלילים זרים להם.‬ ‫בגלל זה צריך תמיד להסתכל על תינוקות כשמדברים אליהם.‬ ‫חוץ מזה, תינוקות צריכים דיאלוג בשביל ההתפתחות השפתית שלהם.‬ ‫הורים חוזרים על הדברים שהתינוקות שלהם אומרים.‬ ‫כך מקבלים התינוקות משוב.‬ ‫זה מאוד חשוב לילדים קטנים.‬ ‫אז הם יודעים שמבינים אותם.‬ ‫האישור הזה מעודד את התינוקות.‬ ‫והם נהנים יותר ללמוד לדבר.‬ ‫אז זה מספיק לנגן לתינוקות קלטות שמע.‬ ‫מחקרים מוכיחים שתינוקות באמת יודעים לקרוא שפתיים.‬ ‫בניסויים שונים שמו לתינוקות קטעי וידאו מבלי קול.‬ ‫אלה היו קטעי וידאו בשפת האם של התינוקות ובשפות זרות.‬ ‫התינוקות הסתכלו על קטעי הוידאו בשפה שלהם לזמן ארוך יותר.‬ ‫אז הם היו קשובים יותר.‬ ‫המילים הראשונות של תינוקות הן דומות ברחבי העולם.‬ ‫אימא ואבא - את זה קל לבטא בכל השפות!‬