‫שיחון‬

he ‫עבר 3‬   »   mr भूतकाळ ३

‫83 [שמונים ושלוש]‬

‫עבר 3‬

‫עבר 3‬

८३ [त्र्याऐंशी]

83 [Tryā'ainśī]

भूतकाळ ३

bhūtakāḷa 3

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית מראטהית נגן יותר
‫לטלפן‬ टेलिफोन करणे टेलिफोन करणे 1
ṭ---p--n--k---ṇē ṭēliphōna karaṇē
‫אני טלפנתי.‬ मी टेलिफोन केला. मी टेलिफोन केला. 1
mī ṭē--p---a k--ā. mī ṭēliphōna kēlā.
‫כל הזמן טלפנתי.‬ मी संपूर्ण वेळ टेलिफोनवर बोलत होतो. / होते. मी संपूर्ण वेळ टेलिफोनवर बोलत होतो. / होते. 1
Mī --m-ū--- -ēḷ- ṭē-i--ō-a-ar--bōl--- h--ō--/ Hōt-. Mī sampūrṇa vēḷa ṭēliphōnavara bōlata hōtō. / Hōtē.
‫לשאול‬ विचारणे विचारणे 1
Vi---a-ē Vicāraṇē
‫אני שאלתי.‬ मी विचारले. मी विचारले. 1
mī-----ra--. mī vicāralē.
‫תמיד שאלתי.‬ मी नेहेमीच विचारत आलो. मी नेहेमीच विचारत आलो. 1
Mī--ēhē--c---i--ra-- -l-. Mī nēhēmīca vicārata ālō.
‫לספר‬ निवेदन करणे निवेदन करणे 1
N---d--a--araṇē Nivēdana karaṇē
‫אני סיפרתי.‬ मी निवेदन केले. मी निवेदन केले. 1
m- -iv-d-n--k-l-. mī nivēdana kēlē.
‫סיפרתי את כל הסיפור.‬ मी पूर्ण कहाणी निवेदन केली. मी पूर्ण कहाणी निवेदन केली. 1
M- p-r-a--a-āṇī -i-ēd-n--k-lī. Mī pūrṇa kahāṇī nivēdana kēlī.
‫ללמוד‬ शिकणे / अभ्यास करणे शिकणे / अभ्यास करणे 1
Śika-ē---bhy-sa k--a-ē Śikaṇē/ abhyāsa karaṇē
‫אני למדתי.‬ मी शिकले. / शिकलो. मी शिकले. / शिकलो. 1
mī--i-a-ē- ---i--l-. mī śikalē. / Śikalō.
‫למדתי כל הערב.‬ मी संपूर्ण संध्याकाळभर अभ्यास केला. मी संपूर्ण संध्याकाळभर अभ्यास केला. 1
M- s--p--ṇa sa-dh-ā----bh-ra-a-hyās- ----. Mī sampūrṇa sandhyākāḷabhara abhyāsa kēlā.
‫לעבוד‬ काम करणे काम करणे 1
K----k-raṇē Kāma karaṇē
‫אני עבדתי.‬ मी काम केले. मी काम केले. 1
mī--āma k---. mī kāma kēlē.
‫עבדתי כל היום.‬ मी पूर्ण दिवस काम केले. मी पूर्ण दिवस काम केले. 1
Mī---rṇ- d-va-a -ā-a-kē--. Mī pūrṇa divasa kāma kēlē.
‫לאכול‬ जेवणे जेवणे 1
Jē-a-ē Jēvaṇē
‫אני אכלתי.‬ मी जेवलो. / जेवले. मी जेवलो. / जेवले. 1
m--j--al-.-/---v--ē. mī jēvalō. / Jēvalē.
‫אכלתי את כל האוכל.‬ मी सर्व जेवण जेवलो. / जेवले. मी सर्व जेवण जेवलो. / जेवले. 1
Mī s-r-- -ē-a-a--ē--lō- / --v---. Mī sarva jēvaṇa jēvalō. / Jēvalē.

‫היסטוריית הבלשנות‬

‫שפות תמיד ריתקו את האנשים.‬ ‫ולכן, היסטוריית הבלשנות היא מאוד ארוכה.‬ ‫בלשנות היא ההתעסקות השיטתית בשפות.‬ ‫אנשים חשבו על שפות כבר לפני אלפי שנים.‬ ‫לצד זה, פיתחו תרבויות שונות מערכות שונות.‬ ‫וכך נוצרו תיאורים שונים לשפות.‬ ‫הבלשנות של היום מתבססת מעל לכול על תיאוריות עתיקות.‬ ‫הרבה מסורות התפתחו, במיוחד ביוון.‬ ‫אך העבודה הישנה ביותר המוכרת לנו באה מהודו.‬ ‫היא נכתבה לפני כ-3000 שנים על ידי הדקדקן סקאתאיאנה.‬ ‫בעת העתיקה, התעסקו פילוסופים כמו אפלטון עם שפות.‬ ‫מחברים רומיים פיתחו את התיאוריות שלהם מאוחר יותר.‬ ‫גם הערבים פיתחו במאה השמינית מסורות משלהם.‬ ‫עבודותיהם מראים כבר תיאורים מדויקים של השפה הערבית.‬ ‫בעת המודרנית רצו בעיקר לחקור מאין באה השפה.‬ ‫מלומדים רצו לדעת במיוחד על ההיסטוריה של השפה.‬ ‫במאה ה-18 התחילו אנשים לעשות השוואות בין השפות.‬ ‫הם רצו לדעת איך התפתחו השפות.‬ ‫לאחר מכן הם התרכזו על השפות בתור מערכת.‬ ‫השאלה החשובה ביותר הייתה איך שפות עובדות.‬ ‫כיום יש בבלשנות הרבה תחומים שונים.‬ ‫הרבה מגמות חדשות התפתחו מאז שנות ה-50.‬ ‫אלה הושפעו במידה מסוימת מתחומי מדע אחרים.‬ ‫דוגמאות לכך הן הפסיכובלשנות והתקשורת הבין-תרבותית.‬ ‫התחומים החדשים בבלשנות הם מאוד מיוחדים ומצומצמים.‬ ‫דוגמא לכך היא הבלשנות הפמיניסטית.‬ ‫אז היסטוריית הבלשנות נמשכת...‬ ‫כל יודע יש שפות, אנשים גם יחשבו עליהן!‬