‫שיחון‬

he ‫עבר 3‬   »   be Прошлы час 3

‫83 [שמונים ושלוש]‬

‫עבר 3‬

‫עבר 3‬

83 [восемдзесят тры]

83 [vosemdzesyat try]

Прошлы час 3

[Proshly chas 3]

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית בלארוסית נגן יותר
‫לטלפן‬ тэлефанаваць тэлефанаваць 1
tel--an---t-’ telefanavats’
‫אני טלפנתי.‬ Я тэлефанаваў / тэлефанавала. Я тэлефанаваў / тэлефанавала. 1
Y- -el-f--a-a- / -elef--a-al-. Ya telefanavau / telefanavala.
‫כל הזמן טלפנתי.‬ Я ўвесь час тэлефанаваў / тэлефанавала. Я ўвесь час тэлефанаваў / тэлефанавала. 1
Ya-u-es- chas--e----n--a--/ t---------la. Ya uves’ chas telefanavau / telefanavala.
‫לשאול‬ пытаць пытаць 1
py----’ pytats’
‫אני שאלתי.‬ Я пытаў / пытала. Я пытаў / пытала. 1
Y- pyt-- /--y--la. Ya pytau / pytala.
‫תמיד שאלתי.‬ Я ўвесь час пытаў / пытала. Я ўвесь час пытаў / пытала. 1
Y- ---s---has-p-t-u-/ p-t--a. Ya uves’ chas pytau / pytala.
‫לספר‬ апавядаць апавядаць 1
ap--------’ apavyadats’
‫אני סיפרתי.‬ Я апавядаў / апавядала. Я апавядаў / апавядала. 1
Ya -p-vya-a- - apa-y-da--. Ya apavyadau / apavyadala.
‫סיפרתי את כל הסיפור.‬ Я распавёў / распявала усю / ўсю гісторыю. Я распавёў / распявала усю / ўсю гісторыю. 1
Y- r-s---eu-/----------- --y-----sy-----t--yyu. Ya raspaveu / raspyavala usyu / usyu gіstoryyu.
‫ללמוד‬ вучыцца вучыцца 1
v---y--tsa vuchytstsa
‫אני למדתי.‬ Я вучыўся / вучылася. Я вучыўся / вучылася. 1
Y---uch---y----v--hyla-y-. Ya vuchyusya / vuchylasya.
‫למדתי כל הערב.‬ Я вучыўся / вучылася ўвесь вечар. Я вучыўся / вучылася ўвесь вечар. 1
Y- v-ch--sy--/-v-chy-asya-u---’ ----a-. Ya vuchyusya / vuchylasya uves’ vechar.
‫לעבוד‬ працаваць працаваць 1
p-a--a--t-’ pratsavats’
‫אני עבדתי.‬ Я працаваў / працавала. Я працаваў / працавала. 1
Ya p-a-sa----/-p---s----a. Ya pratsavau / pratsavala.
‫עבדתי כל היום.‬ Я працаваў / працавала увесь дзень. Я працаваў / працавала увесь дзень. 1
Ya p-a-s---- /-p------a-a-u-es--d--n’. Ya pratsavau / pratsavala uves’ dzen’.
‫לאכול‬ есці есці 1
e---і estsі
‫אני אכלתי.‬ Я еў / ела. Я еў / ела. 1
Y- -eu - ye--. Ya yeu / yela.
‫אכלתי את כל האוכל.‬ Я з’еў / з’ела усю / ўсю ежу. Я з’еў / з’ела усю / ўсю ежу. 1
Ya z’---/ z---a -s-- /-u--u yezh-. Ya z’eu / z’ela usyu / usyu yezhu.

‫היסטוריית הבלשנות‬

‫שפות תמיד ריתקו את האנשים.‬ ‫ולכן, היסטוריית הבלשנות היא מאוד ארוכה.‬ ‫בלשנות היא ההתעסקות השיטתית בשפות.‬ ‫אנשים חשבו על שפות כבר לפני אלפי שנים.‬ ‫לצד זה, פיתחו תרבויות שונות מערכות שונות.‬ ‫וכך נוצרו תיאורים שונים לשפות.‬ ‫הבלשנות של היום מתבססת מעל לכול על תיאוריות עתיקות.‬ ‫הרבה מסורות התפתחו, במיוחד ביוון.‬ ‫אך העבודה הישנה ביותר המוכרת לנו באה מהודו.‬ ‫היא נכתבה לפני כ-3000 שנים על ידי הדקדקן סקאתאיאנה.‬ ‫בעת העתיקה, התעסקו פילוסופים כמו אפלטון עם שפות.‬ ‫מחברים רומיים פיתחו את התיאוריות שלהם מאוחר יותר.‬ ‫גם הערבים פיתחו במאה השמינית מסורות משלהם.‬ ‫עבודותיהם מראים כבר תיאורים מדויקים של השפה הערבית.‬ ‫בעת המודרנית רצו בעיקר לחקור מאין באה השפה.‬ ‫מלומדים רצו לדעת במיוחד על ההיסטוריה של השפה.‬ ‫במאה ה-18 התחילו אנשים לעשות השוואות בין השפות.‬ ‫הם רצו לדעת איך התפתחו השפות.‬ ‫לאחר מכן הם התרכזו על השפות בתור מערכת.‬ ‫השאלה החשובה ביותר הייתה איך שפות עובדות.‬ ‫כיום יש בבלשנות הרבה תחומים שונים.‬ ‫הרבה מגמות חדשות התפתחו מאז שנות ה-50.‬ ‫אלה הושפעו במידה מסוימת מתחומי מדע אחרים.‬ ‫דוגמאות לכך הן הפסיכובלשנות והתקשורת הבין-תרבותית.‬ ‫התחומים החדשים בבלשנות הם מאוד מיוחדים ומצומצמים.‬ ‫דוגמא לכך היא הבלשנות הפמיניסטית.‬ ‫אז היסטוריית הבלשנות נמשכת...‬ ‫כל יודע יש שפות, אנשים גם יחשבו עליהן!‬