‫שיחון‬

‫עבר 3‬ » Минато време 3

‫אני מדבר‬: HE עברית

‫אני רוצה ללמוד‬ MK מקדונית

‫83 [שמונים ושלוש]‬

‫עבר 3‬

83 [осумдесет и три]

83 [osoomdyesyet i tri]

Минато време 3

Minato vryemye 3

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:

עברית	מקדונית	נגן יותר
‫לטלפן‬	телефонира телефонира 1 tye----o-ira tyelyefonira	שפות נוספות לחץ על דגל! ‫לטלפן‬ телефонира tyelyefonira EN שֶׁמַע to make a call DE שֶׁמַע telefonieren ES שֶׁמַע hablar por teléfono FR שֶׁמַע téléphoner IT שֶׁמַע telefonare RU שֶׁמַע Говорить по телефону
‫אני טלפנתי.‬	Јас телефонирав. Јас телефонирав. 1 Јa- ---ly---ni-a-. Јas tyelyefonirav.	שפות נוספות לחץ על דגל! ‫אני טלפנתי.‬ Јас телефонирав. Јas tyelyefonirav. EN שֶׁמַע I made a call. DE שֶׁמַע Ich habe telefoniert. ES שֶׁמַע He hablado por teléfono. FR שֶׁמַע J’ai téléphoné. IT שֶׁמַע Ho telefonato. RU שֶׁמַע Я говорил / говорила по телефону.
‫כל הזמן טלפנתי.‬	Јас цело време телефонирав. Јас цело време телефонирав. 1 Јas-t-y--o ---emye---el---------. Јas tzyelo vryemye tyelyefonirav.	שפות נוספות לחץ על דגל! ‫כל הזמן טלפנתי.‬ Јас цело време телефонирав. Јas tzyelo vryemye tyelyefonirav. EN שֶׁמַע I was talking on the phone all the time. DE שֶׁמַע Ich habe die ganze Zeit telefoniert. ES שֶׁמַע He hablado por teléfono todo el rato. FR שֶׁמַע J’ai téléphoné tout le temps. IT שֶׁמַע Ho telefonato per tutto il tempo. RU שֶׁמַע Я все время говорил / говорила по телефону.
‫לשאול‬	прашува прашува 1 pr--ho--a prashoova	שפות נוספות לחץ על דגל! ‫לשאול‬ прашува prashoova EN שֶׁמַע to ask DE שֶׁמַע fragen ES שֶׁמַע preguntar FR שֶׁמַע demander IT שֶׁמַע chiedere RU שֶׁמַע Спрашивать
‫אני שאלתי.‬	Јас прашав. Јас прашав. 1 Јas ----hav. Јas prashav.	שפות נוספות לחץ על דגל! ‫אני שאלתי.‬ Јас прашав. Јas prashav. EN שֶׁמַע I asked. DE שֶׁמַע Ich habe gefragt. ES שֶׁמַע (Yo) he preguntado. FR שֶׁמַע J’ai demandé. IT שֶׁמַע Ho chiesto. RU שֶׁמַע Я спросил / спросила.
‫תמיד שאלתי.‬	Јас секогаш прашував. Јас секогаш прашував. 1 Јas----ko-ua-h--rasho-vav. Јas syekoguash prashoovav.	שפות נוספות לחץ על דגל! ‫תמיד שאלתי.‬ Јас секогаш прашував. Јas syekoguash prashoovav. EN שֶׁמַע I always asked. DE שֶׁמַע Ich habe immer gefragt. ES שֶׁמַע Siempre he preguntado. FR שֶׁמַע J’ai toujours demandé. IT שֶׁמַע Ho sempre chiesto. RU שֶׁמַע Я всегда спрашивал / спрашивала.
‫לספר‬	раскажува раскажува 1 r-ska-oo-a raskaʐoova	שפות נוספות לחץ על דגל! ‫לספר‬ раскажува raskaʐoova EN שֶׁמַע to narrate DE שֶׁמַע erzählen ES שֶׁמַע contar FR שֶׁמַע raconter IT שֶׁמַע raccontare RU שֶׁמַע Рассказывать
‫אני סיפרתי.‬	Јас раскажував. Јас раскажував. 1 Јa- -ask---ov--. Јas raskaʐoovav.	שפות נוספות לחץ על דגל! ‫אני סיפרתי.‬ Јас раскажував. Јas raskaʐoovav. EN שֶׁמַע I narrated. DE שֶׁמַע Ich habe erzählt. ES שֶׁמַע He contado. FR שֶׁמַע J’ai raconté. IT שֶׁמַע Ho raccontato. RU שֶׁמַע Я рассказал / рассказала.
‫סיפרתי את כל הסיפור.‬	Јас ја раскажав целата приказна. Јас ја раскажав целата приказна. 1 Јas-ј- -ask-ʐa- t-ye-----p--k-zna. Јas јa raskaʐav tzyelata prikazna.	שפות נוספות לחץ על דגל! ‫סיפרתי את כל הסיפור.‬ Јас ја раскажав целата приказна. Јas јa raskaʐav tzyelata prikazna. EN שֶׁמַע I narrated the whole story. DE שֶׁמַע Ich habe die ganze Geschichte erzählt. ES שֶׁמַע He contado toda la historia. FR שֶׁמַע J’ai raconté toute l’histoire. IT שֶׁמַע Ho raccontato tutta la storia. RU שֶׁמַע Я рассказал / рассказала всю историю.
‫ללמוד‬	учи учи 1 o--hi oochi	שפות נוספות לחץ על דגל! ‫ללמוד‬ учи oochi EN שֶׁמַע to study DE שֶׁמַע lernen ES שֶׁמַע estudiar FR שֶׁמַע étudier IT שֶׁמַע studiare RU שֶׁמַע Учить
‫אני למדתי.‬	Јас учев. Јас учев. 1 Ј-s o-ch-ev. Јas oochyev.	שפות נוספות לחץ על דגל! ‫אני למדתי.‬ Јас учев. Јas oochyev. EN שֶׁמַע I studied. DE שֶׁמַע Ich habe gelernt. ES שֶׁמַע He estudiado. FR שֶׁמַע J’ai étudié. IT שֶׁמַע Ho studiato. RU שֶׁמַע Я учил / учила.
‫למדתי כל הערב.‬	Јас учев цела вечер. Јас учев цела вечер. 1 Јas-----y-v tz--l- ----hy-r. Јas oochyev tzyela vyechyer.	שפות נוספות לחץ על דגל! ‫למדתי כל הערב.‬ Јас учев цела вечер. Јas oochyev tzyela vyechyer. EN שֶׁמַע I studied the whole evening. DE שֶׁמַע Ich habe den ganzen Abend gelernt. ES שֶׁמַע He estudiado toda la tarde. FR שֶׁמַע J’ai étudié toute la soirée. IT שֶׁמַע Ho studiato tutta la sera. RU שֶׁמַע Я весь вечер учил / учила.
‫לעבוד‬	работи работи 1 r-boti raboti	שפות נוספות לחץ על דגל! ‫לעבוד‬ работи raboti EN שֶׁמַע to work DE שֶׁמַע arbeiten ES שֶׁמַע trabajar FR שֶׁמַע travailler IT שֶׁמַע lavorare RU שֶׁמַע Работать
‫אני עבדתי.‬	Јас работев. Јас работев. 1 Ј-- ------ev. Јas rabotyev.	שפות נוספות לחץ על דגל! ‫אני עבדתי.‬ Јас работев. Јas rabotyev. EN שֶׁמַע I worked. DE שֶׁמַע Ich habe gearbeitet. ES שֶׁמַע He trabajado. FR שֶׁמַע J’ai travaillé. IT שֶׁמַע Ho lavorato. RU שֶׁמַע Я работал / работала.
‫עבדתי כל היום.‬	Јас работев цел ден. Јас работев цел ден. 1 Јa- rab--y-v t--el-d--n. Јas rabotyev tzyel dyen.	שפות נוספות לחץ על דגל! ‫עבדתי כל היום.‬ Јас работев цел ден. Јas rabotyev tzyel dyen. EN שֶׁמַע I worked all day long. DE שֶׁמַע Ich habe den ganzen Tag gearbeitet. ES שֶׁמַע He trabajado todo el día. FR שֶׁמַע J’ai travaillé toute la journée. IT שֶׁמַע Ho lavorato tutto il giorno. RU שֶׁמַע Я весь день работал / работала.
‫לאכול‬	јаде јаде 1 јadye јadye	שפות נוספות לחץ על דגל! ‫לאכול‬ јаде јadye EN שֶׁמַע to eat DE שֶׁמַע essen ES שֶׁמַע comer FR שֶׁמַע manger IT שֶׁמַע mangiare RU שֶׁמַע Есть
‫אני אכלתי.‬	Јас јадев. Јас јадев. 1 Јas ---y--. Јas јadyev.	שפות נוספות לחץ על דגל! ‫אני אכלתי.‬ Јас јадев. Јas јadyev. EN שֶׁמַע I ate. DE שֶׁמַע Ich habe gegessen. ES שֶׁמַע He comido. FR שֶׁמַע J’ai mangé. IT שֶׁמַע Ho mangiato. RU שֶׁמַע Я поел / поела.
‫אכלתי את כל האוכל.‬	Јас го изедов целото јадење. Јас го изедов целото јадење. 1 Јa--guo i-----v-t----ot- ј-d---y-. Јas guo izyedov tzyeloto јadyeњye.	שפות נוספות לחץ על דגל! ‫אכלתי את כל האוכל.‬ Јас го изедов целото јадење. Јas guo izyedov tzyeloto јadyeњye. EN שֶׁמַע I ate all the food. DE שֶׁמַע Ich habe das ganze Essen gegessen. ES שֶׁמַע Me he comido toda la comida. FR שֶׁמַע J’ai mangé tout le repas. IT שֶׁמַע Ho mangiato tutto. RU שֶׁמַע Я съел / съела всю порцию.

הורד MP3 (.zip קבצים)

MP3 עברית + מקדונית (1-100) MP3 מקדונית (1-100)

לא נמצא סרטון!

‫היסטוריית הבלשנות‬

‫שפות תמיד ריתקו את האנשים.‬ ‫ולכן, היסטוריית הבלשנות היא מאוד ארוכה.‬ ‫בלשנות היא ההתעסקות השיטתית בשפות.‬ ‫אנשים חשבו על שפות כבר לפני אלפי שנים.‬ ‫לצד זה, פיתחו תרבויות שונות מערכות שונות.‬ ‫וכך נוצרו תיאורים שונים לשפות.‬ ‫הבלשנות של היום מתבססת מעל לכול על תיאוריות עתיקות.‬ ‫הרבה מסורות התפתחו, במיוחד ביוון.‬ ‫אך העבודה הישנה ביותר המוכרת לנו באה מהודו.‬ ‫היא נכתבה לפני כ-3000 שנים על ידי הדקדקן סקאתאיאנה.‬ ‫בעת העתיקה, התעסקו פילוסופים כמו אפלטון עם שפות.‬ ‫מחברים רומיים פיתחו את התיאוריות שלהם מאוחר יותר.‬ ‫גם הערבים פיתחו במאה השמינית מסורות משלהם.‬ ‫עבודותיהם מראים כבר תיאורים מדויקים של השפה הערבית.‬ ‫בעת המודרנית רצו בעיקר לחקור מאין באה השפה.‬ ‫מלומדים רצו לדעת במיוחד על ההיסטוריה של השפה.‬ ‫במאה ה-18 התחילו אנשים לעשות השוואות בין השפות.‬ ‫הם רצו לדעת איך התפתחו השפות.‬ ‫לאחר מכן הם התרכזו על השפות בתור מערכת.‬ ‫השאלה החשובה ביותר הייתה איך שפות עובדות.‬ ‫כיום יש בבלשנות הרבה תחומים שונים.‬ ‫הרבה מגמות חדשות התפתחו מאז שנות ה-50.‬ ‫אלה הושפעו במידה מסוימת מתחומי מדע אחרים.‬ ‫דוגמאות לכך הן הפסיכובלשנות והתקשורת הבין-תרבותית.‬ ‫התחומים החדשים בבלשנות הם מאוד מיוחדים ומצומצמים.‬ ‫דוגמא לכך היא הבלשנות הפמיניסטית.‬ ‫אז היסטוריית הבלשנות נמשכת...‬ ‫כל יודע יש שפות, אנשים גם יחשבו עליהן!‬