‫שיחון‬

he ‫עבר 3‬   »   ti ሕሉፍ 3

‫83 [שמונים ושלוש]‬

‫עבר 3‬

‫עבר 3‬

83 [ሰማንያንሰለስተን]

83 [semaniyaniselesiteni]

ሕሉፍ 3

ḥilufi 3

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית תיגרינית נגן יותר
‫לטלפן‬ ደወለ፣ ምድዋል ደወለ፣ ምድዋል 1
dew--e- --diwa-i dewele፣ midiwali
‫אני טלפנתי.‬ ኣነ ደዊለ ኔረ። ኣነ ደዊለ ኔረ። 1
a-- d--īle ---e። ane dewīle nēre።
‫כל הזמן טלפנתי.‬ ብዙሕ ግዜ ክድውል ውዒለ። ብዙሕ ግዜ ክድውል ውዒለ። 1
b--u--i--i-ē -id------wi‘-l-። bizuḥi gizē kidiwili wi‘īle።
‫לשאול‬ ሓተተ፣ሕቶ ሓተተ፣ሕቶ 1
ḥ-te-e-h-i-o ḥatete፣ḥito
‫אני שאלתי.‬ ሓቲተ ኔረ። ሓቲተ ኔረ። 1
ḥ-t--- nēre። ḥatīte nēre።
‫תמיד שאלתי.‬ ብዙሕ ግዜ ሓቲተ ኔረ። ብዙሕ ግዜ ሓቲተ ኔረ። 1
b-z-h-i g--- ḥ--ī-e---r-። bizuḥi gizē ḥatīte nēre።
‫לספר‬ ነገረ፣ኣዘንተወ፣ ምዝንታው ነገረ፣ኣዘንተወ፣ ምዝንታው 1
n--er---z--it---- -i---i--wi negere፣azenitewe፣ mizinitawi
‫אני סיפרתי.‬ ኣን እነግር ኔረ። ኣን እነግር ኔረ። 1
an---n--iri nē--። ani inegiri nēre።
‫סיפרתי את כל הסיפור.‬ ኣነ ኩሉ ጊዜ ታሪኽ እነግር ኔረ። ኣነ ኩሉ ጊዜ ታሪኽ እነግር ኔረ። 1
a-e--ul- gīz- t----̱- -n-g-ri ----። ane kulu gīzē tarīẖi inegiri nēre።
‫ללמוד‬ ምጽናዕ; ምምሃር ምጽናዕ; ምምሃር 1
m-ts-i-a-i;----iha-i mits’ina‘i; mimihari
‫אני למדתי.‬ ኣነ እመሃር ኔረ። ኣነ እመሃር ኔረ። 1
ane-ime--ri-n--e። ane imehari nēre።
‫למדתי כל הערב.‬ ኣነ ምሉእ ምሸት ክመሃር ውዒለ። ኣነ ምሉእ ምሸት ክመሃር ውዒለ። 1
a-e-m--u-i m-she-- ki---ar- w-‘īle። ane milu’i misheti kimehari wi‘īle።
‫לעבוד‬ ስራሕ፣ምስራሕ ስራሕ፣ምስራሕ 1
s-raḥ--------ḥi siraḥi፣misiraḥi
‫אני עבדתי.‬ ኣነ እሰርሕ ኔረ። ኣነ እሰርሕ ኔረ። 1
an- i-er--̣i--ē--። ane iseriḥi nēre።
‫עבדתי כל היום.‬ ኣነ ምሉእ መዓልቲ እሰርሕ ኔረ። ኣነ ምሉእ መዓልቲ እሰርሕ ኔረ። 1
ane ---u-- m--a---ī--s-ri--i --r-። ane milu’i me‘alitī iseriḥi nēre።
‫לאכול‬ በልዐ፣ ምብላዕ በልዐ፣ ምብላዕ 1
bel-‘ā፣--ib-la‘i beli‘ā፣ mibila‘i
‫אני אכלתי.‬ ኣነ ብሊዐ። ኣነ ብሊዐ። 1
a---bil-‘-። ane bilī‘ā።
‫אכלתי את כל האוכל.‬ ኣነ ብምሉኡ እቲ ምግቢ በሊዐዮ ። ኣነ ብምሉኡ እቲ ምግቢ በሊዐዮ ። 1
an- b------u---ī migi-ī --l-‘-y--። ane bimilu’u itī migibī belī‘āyo ።

‫היסטוריית הבלשנות‬

‫שפות תמיד ריתקו את האנשים.‬ ‫ולכן, היסטוריית הבלשנות היא מאוד ארוכה.‬ ‫בלשנות היא ההתעסקות השיטתית בשפות.‬ ‫אנשים חשבו על שפות כבר לפני אלפי שנים.‬ ‫לצד זה, פיתחו תרבויות שונות מערכות שונות.‬ ‫וכך נוצרו תיאורים שונים לשפות.‬ ‫הבלשנות של היום מתבססת מעל לכול על תיאוריות עתיקות.‬ ‫הרבה מסורות התפתחו, במיוחד ביוון.‬ ‫אך העבודה הישנה ביותר המוכרת לנו באה מהודו.‬ ‫היא נכתבה לפני כ-3000 שנים על ידי הדקדקן סקאתאיאנה.‬ ‫בעת העתיקה, התעסקו פילוסופים כמו אפלטון עם שפות.‬ ‫מחברים רומיים פיתחו את התיאוריות שלהם מאוחר יותר.‬ ‫גם הערבים פיתחו במאה השמינית מסורות משלהם.‬ ‫עבודותיהם מראים כבר תיאורים מדויקים של השפה הערבית.‬ ‫בעת המודרנית רצו בעיקר לחקור מאין באה השפה.‬ ‫מלומדים רצו לדעת במיוחד על ההיסטוריה של השפה.‬ ‫במאה ה-18 התחילו אנשים לעשות השוואות בין השפות.‬ ‫הם רצו לדעת איך התפתחו השפות.‬ ‫לאחר מכן הם התרכזו על השפות בתור מערכת.‬ ‫השאלה החשובה ביותר הייתה איך שפות עובדות.‬ ‫כיום יש בבלשנות הרבה תחומים שונים.‬ ‫הרבה מגמות חדשות התפתחו מאז שנות ה-50.‬ ‫אלה הושפעו במידה מסוימת מתחומי מדע אחרים.‬ ‫דוגמאות לכך הן הפסיכובלשנות והתקשורת הבין-תרבותית.‬ ‫התחומים החדשים בבלשנות הם מאוד מיוחדים ומצומצמים.‬ ‫דוגמא לכך היא הבלשנות הפמיניסטית.‬ ‫אז היסטוריית הבלשנות נמשכת...‬ ‫כל יודע יש שפות, אנשים גם יחשבו עליהן!‬