‫שיחון‬

he ‫קריאה וכתיבה‬   »   mr वाचणे आणि लिहिणे

‫6 [שש]‬

‫קריאה וכתיבה‬

‫קריאה וכתיבה‬

६ [सहा]

6 [Sahā]

वाचणे आणि लिहिणे

vācaṇē āṇi lihiṇē

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית מראטהית נגן יותר
‫אני קורא / ת.‬ मी वाचत आहे. मी वाचत आहे. 1
m---ā-at- --ē. mī vācata āhē.
‫אני קורא / ת אות.‬ मी एक मुळाक्षर वाचत आहे. मी एक मुळाक्षर वाचत आहे. 1
Mī-ē---mu------a-vāca-a -h-. Mī ēka muḷākṣara vācata āhē.
‫אני קורא / ת מילה.‬ मी एक शब्द वाचत आहे. मी एक शब्द वाचत आहे. 1
Mī--ka----da v----a-āhē. Mī ēka śabda vācata āhē.
‫אני קורא / ת משפט.‬ मी एक वाक्य वाचत आहे. मी एक वाक्य वाचत आहे. 1
M- --a v--ya--āc-t- ---. Mī ēka vākya vācata āhē.
‫אני קורא / ת מכתב.‬ मी एक पत्र वाचत आहे. मी एक पत्र वाचत आहे. 1
Mī--k- p-tr- v---ta -h-. Mī ēka patra vācata āhē.
‫אני קורא / ת ספר.‬ मी एक पुस्तक वाचत आहे. मी एक पुस्तक वाचत आहे. 1
M---ka-p-s-aka------a----. Mī ēka pustaka vācata āhē.
‫אני קורא / ת.‬ मी वाचत आहे. मी वाचत आहे. 1
M---ā--t---hē. Mī vācata āhē.
‫את / ה קורא / ת.‬ तू वाचत आहेस. तू वाचत आहेस. 1
Tū---ca-a-āh-s-. Tū vācata āhēsa.
‫הוא קורא.‬ तो वाचत आहे. तो वाचत आहे. 1
Tō --c-ta-ā-ē. Tō vācata āhē.
‫אני כותב / ת.‬ मी लिहित आहे. मी लिहित आहे. 1
Mī--ihit- āhē. Mī lihita āhē.
‫אני כותב / ת אות.‬ मी एक मुळाक्षर लिहित आहे. मी एक मुळाक्षर लिहित आहे. 1
Mī-ē-a--uḷāk---a-l--i----h-. Mī ēka muḷākṣara lihita āhē.
‫אני כותב / ת מילה.‬ मी एक शब्द लिहित आहे. मी एक शब्द लिहित आहे. 1
M--ē-a----d- -i-ita ā-ē. Mī ēka śabda lihita āhē.
‫אני כותב / ת משפט.‬ मी एक वाक्य लिहित आहे. मी एक वाक्य लिहित आहे. 1
M- ē-a vā-y- l---ta-āhē. Mī ēka vākya lihita āhē.
‫אני כותב / ת מכתב.‬ मी एक पत्र लिहित आहे. मी एक पत्र लिहित आहे. 1
M- ē-- --tra li---- -hē. Mī ēka patra lihita āhē.
‫אני כותב / ת ספר.‬ मी एक पुस्तक लिहित आहे. मी एक पुस्तक लिहित आहे. 1
M-------u-ta---l-h--a-āhē. Mī ēka pustaka lihita āhē.
‫אני כותב / ת.‬ मी लिहित आहे. मी लिहित आहे. 1
M- --h-ta---ē. Mī lihita āhē.
‫את / ה כותב / ת.‬ तू लिहित आहेस. तू लिहित आहेस. 1
T- ----t----ēs-. Tū lihita āhēsa.
‫הוא כותב.‬ तो लिहित आहे. तो लिहित आहे. 1
Tō--i-it- ---. Tō lihita āhē.

‫אינטרנציונליזמים‬

‫הגלובליזציה לא עוצרת עם השפות.‬ ‫את זה רואים נוכח העלייה במספר ה-‘אינטרנציונליזמים’.‬ ‫אינטרנציונליזמים הם מילים הקיימות במספר שפות.‬ ‫ויש למילים את אותה המשמעות או משמעות דומה.‬ ‫ביטוי המילה הוא לרוב דומה.‬ ‫הם צורת הכתיבה של המלים בדרך כלל דומה.‬ ‫הריבוי של אינטרנציונליזמים מעניין.‬ ‫לא אכפת להם מגבולות.‬ ‫לא מגבולות גאוגרפיים.‬ ‫ובמיוחד לא מגבולות שפתיים.‬ ‫יש מילים שמבינים בכל היבשות.‬ ‫המילה Hotel היא דוגמא טובה לכך.‬ ‫היא קיימת כמעט בכל מקום בעולם.‬ ‫הרבה אינטרנציונליזמים באים מעולם המדע.‬ ‫גם ביטויים טכניים מפיצים את עצמם במהירות ברחבי העולם.‬ ‫לכל האינטרנציונליזמים יש את אותו השורש.‬ ‫הם התפתחו מאותה מילה.‬ ‫אבל רוב האינטרנציונליזמים מבוססים על שאילה.‬ ‫זאת אומרת, המילים פשוט נלקחות משפה אחרת.‬ ‫מעגלים תרבותיים משחקים תפקיד חשוב באימוץ המילה.‬ ‫לכל תרבות יש את המסורות שלה.‬ ‫אז המצאות חדשות לא עובדות בכל מקום.‬ ‫נורמות תרבותיות מחליטות על אימוץ המילים השונות.‬ ‫יש דברים הנמצאים רק בחלקים מסויימים בעולם.‬ ‫דברים אחרים מתפשטים במהירות בכל רחבי העולם.‬ ‫אך רק כשדברים מתפשטים מתפשט גם השם שלהם.‬ ‫בגלל זה אינטרנציונליזמים הם כל כך מעניינים!‬ ‫כשאנחנו מגלים שפות, אנחנו מגלים גם תמיד תרבויות...‬