‫שיחון‬

he ‫עבר 3‬   »   am ያለፈው ውጥረት 3

‫83 [שמונים ושלוש]‬

‫עבר 3‬

‫עבר 3‬

83 [ሰማንያ ሶስት]

83 [ሰማንያ ሶስት]

ያለፈው ውጥረት 3

halafī gīzē 3

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית אמהרית נגן יותר
‫לטלפן‬ መደወል መደወል 1
med--e-i medeweli
‫אני טלפנתי.‬ እኔ ደወልኩኝ። እኔ ደወልኩኝ። 1
inē---w---k-n-i. inē dewelikunyi.
‫כל הזמן טלפנתי.‬ ሰዓቱን በሙሉ ደወልኩኝ። ሰዓቱን በሙሉ ደወልኩኝ። 1
se‘a--n----mu-u dew--ikun--. se‘atuni bemulu dewelikunyi.
‫לשאול‬ መጠየቅ መጠየቅ 1
met’ey--’i met’eyek’i
‫אני שאלתי.‬ እኔ ጠየኩኝ እኔ ጠየኩኝ 1
i---t--y-ku--i inē t’eyekunyi
‫תמיד שאלתי.‬ እኔ ሁሌ ጠየኩኝ እኔ ሁሌ ጠየኩኝ 1
i-ē-hul- -’---k-n-i inē hulē t’eyekunyi
‫לספר‬ መተረክ መተረክ 1
mete-eki metereki
‫אני סיפרתי.‬ እኔ ተረኩኝ እኔ ተረኩኝ 1
in- ter-ku-yi inē terekunyi
‫סיפרתי את כל הסיפור.‬ ታሪኩን በሙሉ ተረኩኝ። ታሪኩን በሙሉ ተረኩኝ። 1
tar---ni -----u-ter-k-ny-. tarīkuni bemulu terekunyi.
‫ללמוד‬ መማር መማር 1
m---ri memari
‫אני למדתי.‬ እኔ ተማርኩኝ እኔ ተማርኩኝ 1
i-ē--e----kunyi inē temarikunyi
‫למדתי כל הערב.‬ ምሽቱን በሙሉ ተማርኩኝ። ምሽቱን በሙሉ ተማርኩኝ። 1
mi--i---i---m-l---emar----y-. mishituni bemulu temarikunyi.
‫לעבוד‬ መስራት መስራት 1
m-si-ati mesirati
‫אני עבדתי.‬ እኔ ስራ ሰራው። እኔ ስራ ሰራው። 1
in- --ra-se-a-i. inē sira serawi.
‫עבדתי כל היום.‬ እኔ ቀኑን ሙሉ ሰራው። እኔ ቀኑን ሙሉ ሰራው። 1
i-ē k------ mulu------i. inē k’enuni mulu serawi.
‫לאכול‬ መመገብ/ መብላት መመገብ/ መብላት 1
me---e--- ---i-ati memegebi/ mebilati
‫אני אכלתי.‬ እኔ ተመገብኩኝ/ በላሁኝ። እኔ ተመገብኩኝ/ በላሁኝ። 1
i-ē tem--eb-kunyi- b-----ny-. inē temegebikunyi/ belahunyi.
‫אכלתי את כל האוכל.‬ እኔ ምግቡን በሙሉ ተመገብኩኝ/ በላሁኝ። እኔ ምግቡን በሙሉ ተመገብኩኝ/ በላሁኝ። 1
inē------u-- -e-ulu t-me-eb-kunyi/ --l-hu---. inē migibuni bemulu temegebikunyi/ belahunyi.

‫היסטוריית הבלשנות‬

‫שפות תמיד ריתקו את האנשים.‬ ‫ולכן, היסטוריית הבלשנות היא מאוד ארוכה.‬ ‫בלשנות היא ההתעסקות השיטתית בשפות.‬ ‫אנשים חשבו על שפות כבר לפני אלפי שנים.‬ ‫לצד זה, פיתחו תרבויות שונות מערכות שונות.‬ ‫וכך נוצרו תיאורים שונים לשפות.‬ ‫הבלשנות של היום מתבססת מעל לכול על תיאוריות עתיקות.‬ ‫הרבה מסורות התפתחו, במיוחד ביוון.‬ ‫אך העבודה הישנה ביותר המוכרת לנו באה מהודו.‬ ‫היא נכתבה לפני כ-3000 שנים על ידי הדקדקן סקאתאיאנה.‬ ‫בעת העתיקה, התעסקו פילוסופים כמו אפלטון עם שפות.‬ ‫מחברים רומיים פיתחו את התיאוריות שלהם מאוחר יותר.‬ ‫גם הערבים פיתחו במאה השמינית מסורות משלהם.‬ ‫עבודותיהם מראים כבר תיאורים מדויקים של השפה הערבית.‬ ‫בעת המודרנית רצו בעיקר לחקור מאין באה השפה.‬ ‫מלומדים רצו לדעת במיוחד על ההיסטוריה של השפה.‬ ‫במאה ה-18 התחילו אנשים לעשות השוואות בין השפות.‬ ‫הם רצו לדעת איך התפתחו השפות.‬ ‫לאחר מכן הם התרכזו על השפות בתור מערכת.‬ ‫השאלה החשובה ביותר הייתה איך שפות עובדות.‬ ‫כיום יש בבלשנות הרבה תחומים שונים.‬ ‫הרבה מגמות חדשות התפתחו מאז שנות ה-50.‬ ‫אלה הושפעו במידה מסוימת מתחומי מדע אחרים.‬ ‫דוגמאות לכך הן הפסיכובלשנות והתקשורת הבין-תרבותית.‬ ‫התחומים החדשים בבלשנות הם מאוד מיוחדים ומצומצמים.‬ ‫דוגמא לכך היא הבלשנות הפמיניסטית.‬ ‫אז היסטוריית הבלשנות נמשכת...‬ ‫כל יודע יש שפות, אנשים גם יחשבו עליהן!‬