‫שיחון‬

he ‫עבר 1‬   »   hy անցյալ 1

‫81 [שמונים ואחת]‬

‫עבר 1‬

‫עבר 1‬

81 [ութանասունմեկ]

81 [ut’anasunmek]

անցյալ 1

ants’yal 1

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית ארמנית נגן יותר
‫לכתוב‬ գրել գրել 1
g--l grel
‫הוא כתב מכתב.‬ Նա նամակ գրեց: Նա նամակ գրեց: 1
Na-n---k g-e--’ Na namak grets’
‫והיא כתבה גלויה.‬ Եվ նա բացիկ գրեց: Եվ նա բացիկ գրեց: 1
Ye---- --t-’i- gre-s’ Yev na bats’ik grets’
‫לקרוא‬ կարդալ կարդալ 1
k---al kardal
‫הוא קרא מגזין.‬ Նա կարդում էր ամսագիրը: Նա կարդում էր ամսագիրը: 1
Na-k-r-um-----msa--ry Na kardum er amsagiry
‫והיא קראה ספר.‬ Եվ նա կարդում էր մի գիրք: Եվ նա կարդում էր մի գիրք: 1
Y---na--a-d-m -r -----rk’ Yev na kardum er mi girk’
‫לקחת‬ վերցնել վերցնել 1
v-r-s-nel verts’nel
‫הוא לקח סיגריה.‬ Նա մի սիգարետ վերցրեց: Նա մի սիգարետ վերցրեց: 1
N--mi-s-g-r----e---’r-t-’ Na mi sigaret verts’rets’
‫והיא לקחה חתיכת שוקולד.‬ Նա մի կտոր շոկոլադ վերցրեց: Նա մի կտոր շոկոլադ վերցրեց: 1
N--mi---o----o----d ----s-rets’ Na mi ktor shokolad verts’rets’
‫הוא לא היה נאמן אבל היא הייתה נאמנה.‬ Նա անհավատարիմ էր եղել, իսկ նա հավատարիմ: Նա անհավատարիմ էր եղել, իսկ նա հավատարիմ: 1
N---nh--a-a--- e--y-ghel---s- na---v-ta--m Na anhavatarim er yeghel, isk na havatarim
‫הוא היה עצלן אבל היא הייתה חרוצה.‬ Նա ծույլ էր եղել, իսկ նա ջանասեր էր: Նա ծույլ էր եղել, իսկ նա ջանասեր էր: 1
Na --u-l -r-yeg--l--i-- -a ----s-r -r Na tsuyl er yeghel, isk na janaser er
‫הוא היה עני אבל היא הייתה עשירה.‬ Նա աղքատ էր, իսկ նա հարուստ: Նա աղքատ էր, իսկ նա հարուստ: 1
N- -g--’at--r---sk na h-r--t Na aghk’at er, isk na harust
‫לא היה לו כסף רק חובות.‬ Նա փող չուներ, այլ պարտքեր: Նա փող չուներ, այլ պարտքեր: 1
Na p--og- ----n--,-ay- -a-tk’--r Na p’vogh ch’uner, ayl partk’yer
‫לא היה לו מזל אלא ביש מזל.‬ Նա հաջողություն չուներ, այլ ձախորդություն: Նա հաջողություն չուներ, այլ ձախորդություն: 1
Na --jogh--’y----h--n-r,--yl -z---or-u---un Na hajoghut’yun ch’uner, ayl dzakhordut’yun
‫הוא לא הצליח, רק נכשל.‬ Նա չուներ հաջողություն, այլ անհաջողություն: Նա չուներ հաջողություն, այլ անհաջողություն: 1
N- c-----r----o------un,------n--j---ut’--n Na ch’uner hajoghut’yun, ayl anhajoghut’yun
‫הוא לא היה מרוצה, אלא לא מרוצה.‬ Նա գոհ չէր, այլ դժգոհ: Նա գոհ չէր, այլ դժգոհ: 1
N- -oh ---e-, ay- -z---h Na goh ch’er, ayl dzhgoh
‫הוא לא היה מאושר אלא לא מאושר.‬ Նա երջանիկ չէր, այլ դժբախտ: Նա երջանիկ չէր, այլ դժբախտ: 1
N- -e-ja-ik----er,--yl dzh-a--t Na yerjanik ch’er, ayl dzhbakht
‫הוא לא היה נחמד, אלא לא נחמד.‬ Նա համակրելի չէր, այլ հակակրելի: Նա համակրելի չէր, այլ հակակրելի: 1
Na-ha-ak-e-i--h’--, ay----k-kreli Na hamakreli ch’er, ayl hakakreli

‫איך ילדים לומדים לדבר נכון‬

‫אנחנו מתחילים לתקשר עם אחרים מהשנייה שאנחנו נולדים בה.‬ ‫תינוקות בוכים כשהם רוצים משהו.‬ ‫בגיל של כמה חודשים הם כבר יכולים להגיד כמה מילים פשוטות.‬ ‫בגיל שנתיים הם מתחילים להגיד משפטים המורכבים משלוש מילים.‬ ‫אי אפשר להשפיע על מתי ילדים מתחילים לדבר.‬ ‫אך אפשר להשפיע על כמה טוב ילדים לומדים את שפת האם שלהם!‬ ‫לשם כך, צריך לשים לב לכמה דברים.‬ ‫>הכי חשוב הוא שלילד הלומד תהיה תמיד מוטיבציה.‬ ‫הוא צריך לדעת שהוא עושה הישג כשהוא מדבר.‬ ‫תינוקות אוהבים חיוכים בתור משוב חיובי.‬ ‫ילדים גדולים יותר מחפשים את הדיאלוג עם הסביבה שלהם.‬ ‫הם מונחים על ידי השפה של האנשים בקרבתם.‬ ‫היכולות הלשוניות של ההורים והמחנכים הם חשובים.‬ ‫ילדים גם צריכים ללמוד שהשפה היא משהו בעל ערך!‬ ‫אך הם צריכים תמיד ליהנות מהתהליך.‬ ‫קריאה בקול מראה לילדים עד כמה השפה יכולה להיות מרתקת.‬ ‫הורים צריכים לעשות כמה שיותר דברים עם הילדים שלהם.‬ ‫כשילד חווה הרבה דברים אז הוא גם הולך לדבר עליהם.‬ ‫ילדים הגדלים עם שתי שפות צריכים חוקים נוקשים.‬ ‫הם צריכים לדעת באיזו שפה הם ידברו עם מי.‬ ‫כך יכול מוחם ללמוד איך להבדיל בין שתי השפות.‬ ‫שפת הילדים משתנה כשהם מגיעים לבית הספר.‬ ‫הם לומדים שפה מדוברת חדשה.‬ ‫חשוב שההורים ישימו לב לאיך שהילד שלהם מדבר.‬ ‫מחקרים מוכיחים שהשפה הראשונה משאירה את חותמה במוח לתמיד.‬ ‫מה שאנחנו לומדים כילדים מלווה אותנו לחיים שלמים.‬ ‫מי שלומד את שפת האם שלו בצורה טובה כילד, מרוויח מכך אחר כך.‬ ‫הוא לומד דברים חדשים מהר יותר וטוב יותר - ולא רק שפות זרות...‬