‫שיחון‬

he ‫לעשות קניות‬   »   hy գնումներ

‫54 [חמישים וארבע]‬

‫לעשות קניות‬

‫לעשות קניות‬

54 [հիսունչորս]

54 [hisunch’vors]

գնումներ

gnumner

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית ארמנית נגן יותר
‫אני רוצה לקנות מתנה.‬ Ես ուզում եմ մի նվեր գնել: Ես ուզում եմ մի նվեր գնել: 1
Ye- -zu- yem -- n-er g--l Yes uzum yem mi nver gnel
‫אבל לא משהו יקר מדי.‬ Բայց ոչ թանկ: Բայց ոչ թանկ: 1
B----’--och’-t-a-k Bayts’ voch’ t’ank
‫אולי תיק יד?‬ Միգուցե մի պայուսա՞կ: Միգուցե մի պայուսա՞կ: 1
M-gu----e-----a-u--՞k Miguts’ye mi payusa՞k
‫באיזה צבע?‬ Ո՞ր գույնն եք ուզում: Ո՞ր գույնն եք ուզում: 1
V--- -u-nn--ek’ u--m VO՞r guynn yek’ uzum
‫שחור, חום או לבן?‬ Սև՞, մոխրագու՞յն, թե՞ սպիտակ: Սև՞, մոխրագու՞յն, թե՞ սպիտակ: 1
S--՞---okhra--՞--, t-y-----i-ak Sev՞, mokhragu՞yn, t’ye՞ spitak
‫גדול או קטן?‬ Փո՞քր թե մե՞ծ: Փո՞քր թե մե՞ծ: 1
P-v-՞--- -’-e -e՞ts P’vo՞k’r t’ye me՞ts
‫אפשר לראות אותו?‬ Կարելի՞ է սա տեսնեմ: Կարելի՞ է սա տեսնեմ: 1
Ka----՞-- s- --s-em Kareli՞ e sa tesnem
‫האם הוא עשוי מעור?‬ Սա կաշվի՞ց է: Սա կաշվի՞ց է: 1
S- -as-v----’-e Sa kashvi՞ts’ e
‫או מחומרים סינטטים?‬ Թե՞ արհեստական կաշվից: Թե՞ արհեստական կաշվից: 1
T’-e--a---staka---a-hv-ts’ T’ye՞ arhestakan kashvits’
‫ודאי שמעור.‬ Կաշվե իհարկե: Կաշվե իհարկե: 1
K---v--iha-ke Kashve iharke
‫האיכות טובה במיוחד.‬ Սա հատկապես լավ որակի է: Սա հատկապես լավ որակի է: 1
S- -a---pe------v---k--e Sa hatkapes lav voraki e
‫והמחיר באמת מציאה.‬ Եվ պայուսակը իսկապես շատ էժան է: Եվ պայուսակը իսկապես շատ էժան է: 1
Yev--a--saky i-ka----sha--ezhan e Yev payusaky iskapes shat ezhan e
‫זה מוצא חן בעיני.‬ Սա ինձ դուր է գալիս: Սա ինձ դուր է գալիս: 1
S- in---du- e -a--s Sa indz dur e galis
‫אני אקנה אותו.‬ Սա վերցնում եմ: Սա վերցնում եմ: 1
S- -er-s’nu---em Sa verts’num yem
‫אפשר יהיה להחליף?‬ Կարո՞ղ եմ փոխանակել: Կարո՞ղ եմ փոխանակել: 1
Ka-o--h -e- p--o-han--el Karo՞gh yem p’vokhanakel
‫בודאי.‬ Իհարկե: Իհարկե: 1
I-arke Iharke
‫אנחנו נארוז באריזת מתנה.‬ Մենք որպես նվեր կփաթեթավորենք: Մենք որպես նվեր կփաթեթավորենք: 1
M--k- vo-pe--n--r--p-at--e--av----k’ Menk’ vorpes nver kp’at’yet’avorenk’
‫הקופה נמצאת שם.‬ Այնտեղ դրամարկղն է: Այնտեղ դրամարկղն է: 1
Ay----- -ram-----n e Ayntegh dramarkghn e

‫מי מבין את מי?‬

‫יש כ-7 מליארד אנשים ברחבי העולם.‬ ‫ולכולם יש שפה אחת.‬ ‫לצערנו אלה הן שפות שונות.‬ ‫אז בכדי לדבר עם עמים אחרים, אנחנו צריכים ללמוד שפות.‬ ‫זה לעתים קרובות תהליך מייגע.‬ ‫אבל יש שפות שמאוד דומות אחת לשנייה.‬ ‫דוברי השפות מבינים אחד את השני מבלי לשפות בשפה השנייה.‬ ‫התופעה הזו נקראת הבנה הדדית .‬ ‫יש לתופעה זו שני סוגים.‬ ‫הסוג הראשון הוא הבנה הדדית מילולית.‬ ‫כאן מבינים הדוברים אחד את השני כשהם מדברים.‬ ‫אך את השפה הכתובה הם לא מבינים.‬ ‫הסיבה לכך היא שלשפות יש צורות כתיבה שונות.‬ ‫דוגמא לכך היא שפות ההינדי והאורדו.‬ ‫ההבנה ההדדית הכתובה היא הסוג השני.‬ ‫כאן מבינים את השפה האחרת בצורתה הכתובה.‬ ‫אך קשה לדוברים להבין אחד את השני.‬ ‫הסיבה לכך היא הגייה שונה מאוד.‬ ‫דוגמא לכך היא השפות הגרמנית וההולנדית.‬ ‫רוב השפות הקרובות מאוד אחת לשנייה מכילות את שני הסוגים.‬ ‫זאת אומרת שיש הבנה הדדית מדוברת וכתובה.‬ ‫רוסית ואוקראינית, או תאילנדית ולאווית הן דוגמאות לכך.‬ ‫אבל יש גם צורות לא סימטריות של הבנה הדדית.‬ ‫זה המקרה כשלדוברים יש רמות שונות של הבנת השפה האחרת.‬ ‫פורטוגזים מבינים ספרדים יותר טוב מאיך שספרדים מבינים פורטוגזים.‬ ‫גם אוסטריים מבינים גרמנים יותר טוב מלהפך.‬ ‫בדוגמאות האלה ההגייה או הניב מהווים מעצור.‬ ‫מי שרוצה לנהל שיחות טובות, חייב ללמוד עוד קצת...‬