‫שיחון‬

he ‫לתרץ משהו 2‬   »   hy ինչ որ բան հիմնավորել 2

‫76 [שבעים ושש]‬

‫לתרץ משהו 2‬

‫לתרץ משהו 2‬

76 [յոթանասունվեց]

76 [yot’anasunvets’]

ինչ որ բան հիմնավորել 2

inch’ vor ban himnavorel 2

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית ארמנית נגן יותר
‫למה לא באת?‬ Ինչու՞ չեիր եկել: Ինչու՞ չեիր եկել: 1
I--h’u՞ --’y--- yekel Inch’u՞ ch’yeir yekel
‫הייתי חולה.‬ Ես հիվանդ էի: Ես հիվանդ էի: 1
Y-- -i-and ei Yes hivand ei
‫לא באתי כי הייתי חולה.‬ Ես չեի եկել, որովհետև ես հիվանդ էի: Ես չեի եկել, որովհետև ես հիվանդ էի: 1
Y-- -h’ye- ---el, v--ovhetev-y-- hiva-d -i Yes ch’yei yekel, vorovhetev yes hivand ei
‫מדוע היא לא באה?‬ Ինչու՞ չէր նա եկել: Ինչու՞ չէր նա եկել: 1
I-ch--- -h-e- -------l Inch’u՞ ch’er na yekel
‫היא הייתה עייפה.‬ Նա հոգնած էր: Նա հոգնած էր: 1
Na h--n----er Na hognats er
‫היא לא באה כי היא הייתה עייפה.‬ Նա չէր եկել, որովհետև նա հոգնած էր: Նա չէր եկել, որովհետև նա հոգնած էր: 1
Na--h’e----ke-, v-rovhe--v-na-h-g--t---r Na ch’er yekel, vorovhetev na hognats er
‫מדוע הוא לא בא?‬ Ինչու՞ չէր նա եկել: Ինչու՞ չէր նա եկել: 1
I-ch’-՞---’er n--y-k-l Inch’u՞ ch’er na yekel
‫לא התחשק לו.‬ Նա հաճույք չուներ: Նա հաճույք չուներ: 1
Na hac--y-’---’--er Na hachuyk’ ch’uner
‫הוא לא בא כי לא התחשק לו.‬ Նա չէր եկել, որովեհետև նա հաճույք չուներ: Նա չէր եկել, որովեհետև նա հաճույք չուներ: 1
N- c-’e--ye-e-, v--o--h---- n- h-c-uyk’--h---er Na ch’er yekel, vorovehetev na hachuyk’ ch’uner
‫מדוע לא באתם / ן?‬ Ինչու՞ չեիք եկել: Ինչու՞ չեիք եկել: 1
In-h’u՞-c--y-i-’---k-l Inch’u՞ ch’yeik’ yekel
‫המכונית שלנו מקולקלת.‬ Մեր մեքենան փչացել էր: Մեր մեքենան փչացել էր: 1
Mer -ek’ye-a- --ch’-ts’-e---r Mer mek’yenan p’ch’ats’yel er
‫לא באנו כי המכונית שלנו מקולקלת.‬ Մենք չէինք եկել, որովհետև մեր մեքենան փչացել էր: Մենք չէինք եկել, որովհետև մեր մեքենան փչացել էր: 1
Menk--ch-ein-’ y-kel- v-r--het-- --- m-k’----n p--h’-t--ye- er Menk’ ch’eink’ yekel, vorovhetev mer mek’yenan p’ch’ats’yel er
‫מדוע האנשים לא באו?‬ Ինչու՞ չէին մարդիկ եկել: Ինչու՞ չէին մարդիկ եկել: 1
I-c-’u՞-ch------ardik y-k-l Inch’u՞ ch’ein mardik yekel
‫הם / ן איחרו לרכבת.‬ Նրանք գնացքից էին ուշացել: Նրանք գնացքից էին ուշացել: 1
Nr---- --a--’--i-s’-e-n-us-ats’--l Nrank’ gnats’k’its’ ein ushats’yel
‫הם / ן לא באו, כי הם / ן איחרו לרכבת.‬ Նրանք չէին եկել, որովհետև գնացքից էին ուշացել: Նրանք չէին եկել, որովհետև գնացքից էին ուշացել: 1
Nran---c-’-in ---e----oro-h-t-- gn--s’k’its- --n -sha-s’--l Nrank’ ch’ein yekel, vorovhetev gnats’k’its’ ein ushats’yel
‫מדוע לא באת?‬ Ինչու՞ չէիր եկել: Ինչու՞ չէիր եկել: 1
In-h’----h--ir-yek-l Inch’u՞ ch’eir yekel
‫היה לי אסור.‬ Ինձ չէր կարելի: Ինձ չէր կարելի: 1
In---ch-er-k-re-i Indz ch’er kareli
‫לא באתי כי היה לי אסור.‬ Ես չէի եկել, որովհետև ինձ չէր կարելի: Ես չէի եկել, որովհետև ինձ չէր կարելի: 1
Y-- c------ekel,------he--v i----ch--r-ka--li Yes ch’ei yekel, vorovhetev indz ch’er kareli

‫השפות המקומיות של אמריקה‬

‫באמריקה מדברים הרבה שפות שונות.‬ ‫אנגלית היא השפה החשובה ביותר בצפון אמריקה.‬ ‫בדרום אמריקה שולטות ספרדית ופורטוגזית.‬ ‫כל השפות האלה באו מאירופה אל אמריקה.‬ ‫לפני התיישבות האירופאים, דיברו שם שפות שונות.‬ ‫השפות האלה מכונות השפות המקומיות של אמריקה.‬ ‫עד היום, הן עוד לא ממש נחקרו.‬ ‫מגוון השפות האלה הוא עצום.‬ ‫מעריכים שיש כ-60 משפחות שפות שונות בצפון אמריקה.‬ ‫ובדרום אמריקה מספרן יכול להגיע ל-150.‬ ‫ולהן מתווספות עוד הרבה שפות מבודדות.‬ ‫כל השפות האלה מאוד שונות אחת מהשנייה.‬ ‫הן כמעט ולא מראות מבנים משותפים.‬ ‫ולכן קשה למיין את השפות.‬ ‫סיבת ההבדל ביניהם היא היסטוריית אמריקה.‬ ‫אמריקה יושבה בתקופות שונות.‬ ‫האנשים הראשונים באו לפני יותר מ-10000 שנה לאמריקה.‬ ‫כל אוכלוסייה לקחה את השפה שלה איתה אל היבשת.‬ ‫השפות המקומיות הן הכי דומות לשפות של אסיה.‬ ‫מצבן של השפות הישנות של אמריקה הוא שונה במקומות שונים.‬ ‫הרבה שפות של ילידי היבשת עדיין חיות בדרום אמריקה.‬ ‫לשפות כמו גוארני או קצ'ואה יש מליוני דוברים פעילים.‬ ‫אך הרבה מהשפות שהיו בצפון אמריקה נכחדו.‬ ‫תרבות ילידי צפון אמריקה דוכאה להרבה זמן.‬ ‫כתוצאה מכך הלכו גם השפות שלהם לאיבוד.‬ ‫אך העניין בהן גבר בעשרות שנים האחרונות.‬ ‫יש הרבה תוכניות שמטרתן לטפח ולשמור על השפות.‬ ‫אז יכול להיות שיהיה להן עתיד אחרי הכל...‬