‫שיחון‬

he ‫לתרץ משהו 2‬   »   hy ինչ որ բան հիմնավորել 2

‫76 [שבעים ושש]‬

‫לתרץ משהו 2‬

‫לתרץ משהו 2‬

76 [յոթանասունվեց]

76 [yot’anasunvets’]

ինչ որ բան հիմնավորել 2

inch’ vor ban himnavorel 2

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית ארמנית נגן יותר
‫למה לא באת?‬ Ինչու՞ չեիր եկել: Ինչու՞ չեիր եկել: 1
I--h--- c--ye-r-ye--l Inch’u՞ ch’yeir yekel
‫הייתי חולה.‬ Ես հիվանդ էի: Ես հիվանդ էի: 1
Yes------d-ei Yes hivand ei
‫לא באתי כי הייתי חולה.‬ Ես չեի եկել, որովհետև ես հիվանդ էի: Ես չեի եկել, որովհետև ես հիվանդ էի: 1
Yes ----e- --kel, -or----te- ye-------- -i Yes ch’yei yekel, vorovhetev yes hivand ei
‫מדוע היא לא באה?‬ Ինչու՞ չէր նա եկել: Ինչու՞ չէր նա եկել: 1
Inc-’-՞ --’e---a -ekel Inch’u՞ ch’er na yekel
‫היא הייתה עייפה.‬ Նա հոգնած էր: Նա հոգնած էր: 1
Na --gna-s er Na hognats er
‫היא לא באה כי היא הייתה עייפה.‬ Նա չէր եկել, որովհետև նա հոգնած էր: Նա չէր եկել, որովհետև նա հոգնած էր: 1
N- c---r --ke---v-ro-he-ev--a -ogn----er Na ch’er yekel, vorovhetev na hognats er
‫מדוע הוא לא בא?‬ Ինչու՞ չէր նա եկել: Ինչու՞ չէր նա եկել: 1
I-ch’-՞ ch-e- -- ---el Inch’u՞ ch’er na yekel
‫לא התחשק לו.‬ Նա հաճույք չուներ: Նա հաճույք չուներ: 1
N--ha-huyk’-ch----r Na hachuyk’ ch’uner
‫הוא לא בא כי לא התחשק לו.‬ Նա չէր եկել, որովեհետև նա հաճույք չուներ: Նա չէր եկել, որովեհետև նա հաճույք չուներ: 1
Na--h’er---ke-------v--et-v na h-c---k’-ch’u--r Na ch’er yekel, vorovehetev na hachuyk’ ch’uner
‫מדוע לא באתם / ן?‬ Ինչու՞ չեիք եկել: Ինչու՞ չեիք եկել: 1
I-c-’u- -h-y--k- y---l Inch’u՞ ch’yeik’ yekel
‫המכונית שלנו מקולקלת.‬ Մեր մեքենան փչացել էր: Մեր մեքենան փչացել էր: 1
Mer-m-k’y--an-p’ch’-t-’-e---r Mer mek’yenan p’ch’ats’yel er
‫לא באנו כי המכונית שלנו מקולקלת.‬ Մենք չէինք եկել, որովհետև մեր մեքենան փչացել էր: Մենք չէինք եկել, որովհետև մեր մեքենան փչացել էր: 1
Me-k’--h--i-k’ y-k-l, v-r-vh--ev --r-m------an--’ch’ats-y-l-er Menk’ ch’eink’ yekel, vorovhetev mer mek’yenan p’ch’ats’yel er
‫מדוע האנשים לא באו?‬ Ինչու՞ չէին մարդիկ եկել: Ինչու՞ չէին մարդիկ եկել: 1
I--h’-- --’--- -ar-i- ye--l Inch’u՞ ch’ein mardik yekel
‫הם / ן איחרו לרכבת.‬ Նրանք գնացքից էին ուշացել: Նրանք գնացքից էին ուշացել: 1
Nr-nk’-----s’k’---’--i- u-ha--’--l Nrank’ gnats’k’its’ ein ushats’yel
‫הם / ן לא באו, כי הם / ן איחרו לרכבת.‬ Նրանք չէին եկել, որովհետև գնացքից էին ուշացել: Նրանք չէին եկել, որովհետև գնացքից էին ուշացել: 1
N---k----’e-n------,----ov--t-- --a-------s- ei--u--a--’yel Nrank’ ch’ein yekel, vorovhetev gnats’k’its’ ein ushats’yel
‫מדוע לא באת?‬ Ինչու՞ չէիր եկել: Ինչու՞ չէիր եկել: 1
Inc---՞--h--ir-----l Inch’u՞ ch’eir yekel
‫היה לי אסור.‬ Ինձ չէր կարելի: Ինձ չէր կարելի: 1
I-d--c-’e- kar-li Indz ch’er kareli
‫לא באתי כי היה לי אסור.‬ Ես չէի եկել, որովհետև ինձ չէր կարելի: Ես չէի եկել, որովհետև ինձ չէր կարելի: 1
Y-s ---e----ke-,------h-t-- ---z ch’-r --re-i Yes ch’ei yekel, vorovhetev indz ch’er kareli

‫השפות המקומיות של אמריקה‬

‫באמריקה מדברים הרבה שפות שונות.‬ ‫אנגלית היא השפה החשובה ביותר בצפון אמריקה.‬ ‫בדרום אמריקה שולטות ספרדית ופורטוגזית.‬ ‫כל השפות האלה באו מאירופה אל אמריקה.‬ ‫לפני התיישבות האירופאים, דיברו שם שפות שונות.‬ ‫השפות האלה מכונות השפות המקומיות של אמריקה.‬ ‫עד היום, הן עוד לא ממש נחקרו.‬ ‫מגוון השפות האלה הוא עצום.‬ ‫מעריכים שיש כ-60 משפחות שפות שונות בצפון אמריקה.‬ ‫ובדרום אמריקה מספרן יכול להגיע ל-150.‬ ‫ולהן מתווספות עוד הרבה שפות מבודדות.‬ ‫כל השפות האלה מאוד שונות אחת מהשנייה.‬ ‫הן כמעט ולא מראות מבנים משותפים.‬ ‫ולכן קשה למיין את השפות.‬ ‫סיבת ההבדל ביניהם היא היסטוריית אמריקה.‬ ‫אמריקה יושבה בתקופות שונות.‬ ‫האנשים הראשונים באו לפני יותר מ-10000 שנה לאמריקה.‬ ‫כל אוכלוסייה לקחה את השפה שלה איתה אל היבשת.‬ ‫השפות המקומיות הן הכי דומות לשפות של אסיה.‬ ‫מצבן של השפות הישנות של אמריקה הוא שונה במקומות שונים.‬ ‫הרבה שפות של ילידי היבשת עדיין חיות בדרום אמריקה.‬ ‫לשפות כמו גוארני או קצ'ואה יש מליוני דוברים פעילים.‬ ‫אך הרבה מהשפות שהיו בצפון אמריקה נכחדו.‬ ‫תרבות ילידי צפון אמריקה דוכאה להרבה זמן.‬ ‫כתוצאה מכך הלכו גם השפות שלהם לאיבוד.‬ ‫אך העניין בהן גבר בעשרות שנים האחרונות.‬ ‫יש הרבה תוכניות שמטרתן לטפח ולשמור על השפות.‬ ‫אז יכול להיות שיהיה להן עתיד אחרי הכל...‬