‫שיחון‬

he ‫מילות חיבור 1‬   »   hy բարդ ստորադասական 1

‫94 [תשעים וארבע]‬

‫מילות חיבור 1‬

‫מילות חיבור 1‬

94 [իննսունչորս]

94 [innsunch’vors]

բարդ ստորադասական 1

bard storadasakan 1

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית ארמנית נגן יותר
‫חכה / י עד שיפסיק לרדת גשם.‬ Սպասիր, մինչև անձրևը դադարի: Սպասիր, մինչև անձրևը դադարի: 1
S---ir, minch-y-- and-revy --d-ri Spasir, minch’yev andzrevy dadari
‫חכה / י עד שאסיים.‬ Սպասիր, մինչև ես պատրաստ լինեմ: Սպասիր, մինչև ես պատրաստ լինեմ: 1
S--s-r, ---c-’--v -e---a----t linem Spasir, minch’yev yes patrast linem
‫חכה / י עד שהוא יחזור.‬ Սպասիր, մինչև ես հետ վերադառնամ: Սպասիր, մինչև ես հետ վերադառնամ: 1
S--s-r--m--c--y-- -e----- -e-a-a----m Spasir, minch’yev yes het veradarrnam
‫אני ממתין / ה שהשיער שלי יתייבש.‬ Ես սպասում եմ, մինչև մազերս չորանան: Ես սպասում եմ, մինչև մազերս չորանան: 1
Yes-spa-um--e-, m-n-h’y-- -a-e-s-c--vo-a--n Yes spasum yem, minch’yev mazers ch’voranan
‫אני ממתין / ה שהסרט יסתיים.‬ Ես սպասում եմ, մինչև ֆիլմը ավարտվի: Ես սպասում եմ, մինչև ֆիլմը ավարտվի: 1
Ye---p--um y---------’--v -il---avar--i Yes spasum yem, minch’yev filmy avartvi
‫אני ממתין / ה שהרמזור יתחלף לירוק.‬ Ես սպասում եմ, մինչև լուսանշանը կանաչ լինի: Ես սպասում եմ, մինչև լուսանշանը կանաչ լինի: 1
Y------s-m y--, m--c---ev --s-nshany k--ach’ l--i Yes spasum yem, minch’yev lusanshany kanach’ lini
‫מתי את / ה נוסע / ת לחופשה?‬ Ե՞րբ ես արձակուրդի գնում: Ե՞րբ ես արձակուրդի գնում: 1
Ye՞-- -es-a-dza---d- gn-m Ye՞rb yes ardzakurdi gnum
‫עוד לפני תחילת חופשת הקיץ?‬ Ամառային արձակուրդներից առա՞ջ: Ամառային արձակուրդներից առա՞ջ: 1
A-ar---in--r-z----dn-r---’ a---՞j Amarrayin ardzakurdnerits’ arra՞j
‫כן, אפילו לפני תחילת חופשת הקיץ.‬ Այո, մինչև ամառային արձակուրդների սկսվելը: Այո, մինչև ամառային արձակուրդների սկսվելը: 1
A-o, ---ch-yev--ma-ra--n --d-akur---ri--k---ly Ayo, minch’yev amarrayin ardzakurdneri sksvely
‫תקן / י את הגג לפני תחילת החורף.‬ Վերանորոգիր տանիքը, մինչև ձմռան սկիզբը: Վերանորոգիր տանիքը, մինչև ձմռան սկիզբը: 1
V-r--o---i--t-nik’-, mi-ch-yev dz-rr-n --izby Veranorogir tanik’y, minch’yev dzmrran skizby
‫שטוף / שטפי ידיים לפני שתשב / י לשולחן.‬ Լվա ձեռքերդ, մինչ դու սեղան նստես: Լվա ձեռքերդ, մինչ դու սեղան նստես: 1
Lv----e--k-y--d- mi-c-’ du--e---- n--es Lva dzerrk’yerd, minch’ du seghan nstes
‫סגור / סגרי את החלון לפני שתצא / י.‬ Փակիր լուսամուտը, մինչև դու գնաս: Փակիր լուսամուտը, մինչև դու գնաս: 1
P--kir l-s---ty- -inc--ye-----gnas P’akir lusamuty, minch’yev du gnas
‫מתי תחזור / תחזרי הביתה?‬ Ե՞րբ ես տուն գալիս: Ե՞րբ ես տուն գալիս: 1
Y-՞r--y-s---n -a-is Ye՞rb yes tun galis
‫אחרי השיעור?‬ Դասից հետո՞: Դասից հետո՞: 1
D---ts’ -e-o՞ Dasits’ heto՞
‫כן, לאחר תום השיעור.‬ Այո, դասից հետո: Այո, դասից հետո: 1
Ayo, d--its’-h--o Ayo, dasits’ heto
‫אחרי התאונה הוא לא יכול היה יותר לעבוד.‬ Վթարից հետո նա այլևս չկարողացավ աշխատել: Վթարից հետո նա այլևս չկարողացավ աշխատել: 1
Vt------- h--- na ---evs ch’---o-ha-s’a----h----el Vt’arits’ heto na aylevs ch’karoghats’av ashkhatel
‫אחרי שהוא פוטר מהעבודה הוא עזב לאמריקה.‬ Աշխատանքը կորցնելուց հետո նա մեկնեց Ամերիկա: Աշխատանքը կորցնելուց հետո նա մեկնեց Ամերիկա: 1
As-khat-nk-- k-r---neluts’ he-- ---mek---s’ -mer-ka Ashkhatank’y korts’neluts’ heto na meknets’ Amerika
‫אחרי שהוא עבר לאמריקה הוא התעשר.‬ Ամերիկա մեկնելուց հետո նա հարստացավ: Ամերիկա մեկնելուց հետո նա հարստացավ: 1
A----ka-m-k-el--------o na----stat-’av Amerika mekneluts’ heto na harstats’av

‫איך לומדים שתי שפות בו זמנית‬

‫שפות זרות נהיות לחשובות יותר ויותר.‬ ‫הרבה אנשים לומדים שפה זרה.‬ ‫אבל יש הרבה שפות מעניינות בעולם.‬ ‫ולכן יש אנשים שלומדים יותר משפה אחת בו זמנית.‬ ‫זאת בדרך כלל לא בעיה אצל ילדים הגדלים עם שתי שפות.‬ ‫מוחם לומד את שתי השפות בצורה אוטומטית.‬ ‫כשהם מתבגרים, אז הם יודעים מה שייך לכל שפה.‬ ‫דו-שפתיים מכירים את המאפיינים המיוחדים של שתי השפות.‬ ‫אצל מבוגרים זה אחרת.‬ ‫הם לא יכולים ללמוד שתי שפות בו זמנית כל כך בקלות.‬ ‫מי שלומד שתי שפות בו זמנית, צריך לשים לב לכמה חוקים.‬ ‫תחילה, זה חשוב להשוות בין שתי השפות.‬ ‫שפות השייכות לאותה משפחת שפות דומות בדרך כלל אחת לשנייה.‬ ‫וזה יכול לגרום לבלבולים.‬ ‫ולכן הגיוני לנתח את שתי השפות בצורה קפדנית.‬ ‫אפשר למשל לעשות רשימה.‬ ‫ובה אפשר לכתוב את הדברים הדומים והשונים בין שתי השפות.‬ ‫כך צריך המוח להתעסק בצורה אינטנסיבית עם שתי השפות.‬ ‫והוא זוכר את המאפיינים הייחודיים של שתי השפות בצורה טובה יותר.‬ ‫צריך גם לבחור בתיקיות ובצבעים שונים לשפות השונות.‬ ‫זה עוזר בהפרדת ברורה יותר של השפות.‬ ‫זה אחרת כשלומדים שפות שלא דומות אחת לשנייה.‬ ‫בשפות לא דומות אין סכנת בלבול.‬ ‫כאן יש את סכנת השוואת השפות אחת לשנייה!‬ ‫הכי טוב אם משווים את השפות השונות לשפת האם.‬ ‫המוח לומד בצורה יעילה יותר כשהוא מזהה ניגודים.‬ ‫גם חשוב ללמוד את שתי השפות בצורה שווה מבחינת השקעה.‬ ‫באופן תיאורטי לא באמת אכפת למוח איזו שפה הוא לומד...‬