‫שיחון‬

he ‫מילות חיבור 1‬   »   hy բարդ ստորադասական 1

‫94 [תשעים וארבע]‬

‫מילות חיבור 1‬

‫מילות חיבור 1‬

94 [իննսունչորս]

94 [innsunch’vors]

բարդ ստորադասական 1

bard storadasakan 1

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית ארמנית נגן יותר
‫חכה / י עד שיפסיק לרדת גשם.‬ Սպասիր, մինչև անձրևը դադարի: Սպասիր, մինչև անձրևը դադարի: 1
Sp-s-r,--in---yev-a-d-r-v- -----i Spasir, minch’yev andzrevy dadari
‫חכה / י עד שאסיים.‬ Սպասիր, մինչև ես պատրաստ լինեմ: Սպասիր, մինչև ես պատրաստ լինեմ: 1
Sp------m--c----v---- ----a-----nem Spasir, minch’yev yes patrast linem
‫חכה / י עד שהוא יחזור.‬ Սպասիր, մինչև ես հետ վերադառնամ: Սպասիր, մինչև ես հետ վերադառնամ: 1
S---i-,--in-h’-----es-he- v-ra-a--nam Spasir, minch’yev yes het veradarrnam
‫אני ממתין / ה שהשיער שלי יתייבש.‬ Ես սպասում եմ, մինչև մազերս չորանան: Ես սպասում եմ, մինչև մազերս չորանան: 1
Y-- -p-sum yem, m--c--ye- -aze-s ch--or---n Yes spasum yem, minch’yev mazers ch’voranan
‫אני ממתין / ה שהסרט יסתיים.‬ Ես սպասում եմ, մինչև ֆիլմը ավարտվի: Ես սպասում եմ, մինչև ֆիլմը ավարտվի: 1
Yes -pasum--e-,--i--h’-e--f-l-y a----vi Yes spasum yem, minch’yev filmy avartvi
‫אני ממתין / ה שהרמזור יתחלף לירוק.‬ Ես սպասում եմ, մինչև լուսանշանը կանաչ լինի: Ես սպասում եմ, մինչև լուսանշանը կանաչ լինի: 1
Y-s---a-um y--, mi--h’y-v-lusan-ha-y-k-nach’---ni Yes spasum yem, minch’yev lusanshany kanach’ lini
‫מתי את / ה נוסע / ת לחופשה?‬ Ե՞րբ ես արձակուրդի գնում: Ե՞րբ ես արձակուրդի գնում: 1
Y--rb y----r-za---d--gn-m Ye՞rb yes ardzakurdi gnum
‫עוד לפני תחילת חופשת הקיץ?‬ Ամառային արձակուրդներից առա՞ջ: Ամառային արձակուրդներից առա՞ջ: 1
Amar-a-i- -r-za--rdne-i-s’ -r-a՞j Amarrayin ardzakurdnerits’ arra՞j
‫כן, אפילו לפני תחילת חופשת הקיץ.‬ Այո, մինչև ամառային արձակուրդների սկսվելը: Այո, մինչև ամառային արձակուրդների սկսվելը: 1
A--- -in-h’--v a-arrayi--a---ak-r---r--sks---y Ayo, minch’yev amarrayin ardzakurdneri sksvely
‫תקן / י את הגג לפני תחילת החורף.‬ Վերանորոգիր տանիքը, մինչև ձմռան սկիզբը: Վերանորոգիր տանիքը, մինչև ձմռան սկիզբը: 1
Ve-----o-i- -an--’----in-h--ev-d-m-------i-by Veranorogir tanik’y, minch’yev dzmrran skizby
‫שטוף / שטפי ידיים לפני שתשב / י לשולחן.‬ Լվա ձեռքերդ, մինչ դու սեղան նստես: Լվա ձեռքերդ, մինչ դու սեղան նստես: 1
L---dze--k’-e-d- m-n--’-du-s-ghan --t-s Lva dzerrk’yerd, minch’ du seghan nstes
‫סגור / סגרי את החלון לפני שתצא / י.‬ Փակիր լուսամուտը, մինչև դու գնաս: Փակիր լուսամուտը, մինչև դու գնաս: 1
P’a-i- l--amu-y- -inch-y-v--u---as P’akir lusamuty, minch’yev du gnas
‫מתי תחזור / תחזרי הביתה?‬ Ե՞րբ ես տուն գալիս: Ե՞րբ ես տուն գալիս: 1
Ye--- -es t-n-ga--s Ye՞rb yes tun galis
‫אחרי השיעור?‬ Դասից հետո՞: Դասից հետո՞: 1
D-si--’-he--՞ Dasits’ heto՞
‫כן, לאחר תום השיעור.‬ Այո, դասից հետո: Այո, դասից հետո: 1
A-o, d-sits- ---o Ayo, dasits’ heto
‫אחרי התאונה הוא לא יכול היה יותר לעבוד.‬ Վթարից հետո նա այլևս չկարողացավ աշխատել: Վթարից հետո նա այլևս չկարողացավ աշխատել: 1
V--a-it-’ he-- -----l-vs ch’-a--gh-t---- as-khat-l Vt’arits’ heto na aylevs ch’karoghats’av ashkhatel
‫אחרי שהוא פוטר מהעבודה הוא עזב לאמריקה.‬ Աշխատանքը կորցնելուց հետո նա մեկնեց Ամերիկա: Աշխատանքը կորցնելուց հետո նա մեկնեց Ամերիկա: 1
As----t-nk-y kort-’ne---s- ---------ekn-t-’--mer--a Ashkhatank’y korts’neluts’ heto na meknets’ Amerika
‫אחרי שהוא עבר לאמריקה הוא התעשר.‬ Ամերիկա մեկնելուց հետո նա հարստացավ: Ամերիկա մեկնելուց հետո նա հարստացավ: 1
A--rika-m---el--s’ -eto -----rs-a-s’av Amerika mekneluts’ heto na harstats’av

‫איך לומדים שתי שפות בו זמנית‬

‫שפות זרות נהיות לחשובות יותר ויותר.‬ ‫הרבה אנשים לומדים שפה זרה.‬ ‫אבל יש הרבה שפות מעניינות בעולם.‬ ‫ולכן יש אנשים שלומדים יותר משפה אחת בו זמנית.‬ ‫זאת בדרך כלל לא בעיה אצל ילדים הגדלים עם שתי שפות.‬ ‫מוחם לומד את שתי השפות בצורה אוטומטית.‬ ‫כשהם מתבגרים, אז הם יודעים מה שייך לכל שפה.‬ ‫דו-שפתיים מכירים את המאפיינים המיוחדים של שתי השפות.‬ ‫אצל מבוגרים זה אחרת.‬ ‫הם לא יכולים ללמוד שתי שפות בו זמנית כל כך בקלות.‬ ‫מי שלומד שתי שפות בו זמנית, צריך לשים לב לכמה חוקים.‬ ‫תחילה, זה חשוב להשוות בין שתי השפות.‬ ‫שפות השייכות לאותה משפחת שפות דומות בדרך כלל אחת לשנייה.‬ ‫וזה יכול לגרום לבלבולים.‬ ‫ולכן הגיוני לנתח את שתי השפות בצורה קפדנית.‬ ‫אפשר למשל לעשות רשימה.‬ ‫ובה אפשר לכתוב את הדברים הדומים והשונים בין שתי השפות.‬ ‫כך צריך המוח להתעסק בצורה אינטנסיבית עם שתי השפות.‬ ‫והוא זוכר את המאפיינים הייחודיים של שתי השפות בצורה טובה יותר.‬ ‫צריך גם לבחור בתיקיות ובצבעים שונים לשפות השונות.‬ ‫זה עוזר בהפרדת ברורה יותר של השפות.‬ ‫זה אחרת כשלומדים שפות שלא דומות אחת לשנייה.‬ ‫בשפות לא דומות אין סכנת בלבול.‬ ‫כאן יש את סכנת השוואת השפות אחת לשנייה!‬ ‫הכי טוב אם משווים את השפות השונות לשפת האם.‬ ‫המוח לומד בצורה יעילה יותר כשהוא מזהה ניגודים.‬ ‫גם חשוב ללמוד את שתי השפות בצורה שווה מבחינת השקעה.‬ ‫באופן תיאורטי לא באמת אכפת למוח איזו שפה הוא לומד...‬