‫שיחון‬

he ‫לתרץ משהו 2‬   »   ti ገለ ምኽንያት ምሃብ 2

‫76 [שבעים ושש]‬

‫לתרץ משהו 2‬

‫לתרץ משהו 2‬

76 [ሰብዓንሽዱሽተን]

76 [sebi‘anishidushiteni]

ገለ ምኽንያት ምሃብ 2

gele miẖiniyati mihabi 2

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית תיגרינית נגן יותר
‫למה לא באת?‬ ስለምንታይ ኢኻ ዘይመጻእካ? ስለምንታይ ኢኻ ዘይመጻእካ? 1
si--m-n---y----̱- ---i-ets---i--? sileminitayi īẖa zeyimets’a’ika?
‫הייתי חולה.‬ ሓሚመ ኔረ። ሓሚመ ኔረ። 1
ḥa-ī---n-re። ḥamīme nēre።
‫לא באתי כי הייתי חולה.‬ ሓሚመ ስለዝነበርኩ እየ ዘይመጻእኩ። ሓሚመ ስለዝነበርኩ እየ ዘይመጻእኩ። 1
ḥ----- ---e-----eriku--ye-ze--m-----’-ku። ḥamīme silezineberiku iye zeyimets’a’iku።
‫מדוע היא לא באה?‬ ስለምንታይ ኢያ ንሳ ዘይመጸት? ስለምንታይ ኢያ ንሳ ዘይመጸት? 1
si---ini---i --- n--a z--i-e-s’et-? sileminitayi īya nisa zeyimets’eti?
‫היא הייתה עייפה.‬ ደኺማ ኔራ። ደኺማ ኔራ። 1
d-ẖ-m- --r-። deẖīma nēra።
‫היא לא באה כי היא הייתה עייפה.‬ ደኺማ ስለዝነበረት ኣይመጸትን ። ደኺማ ስለዝነበረት ኣይመጸትን ። 1
d------ s-lez-nebereti----met--eti-i-። deẖīma silezinebereti ayimets’etini ።
‫מדוע הוא לא בא?‬ ንሱ ስለምንታይ ኣይመጸን። ንሱ ስለምንታይ ኣይመጸን። 1
nisu ---em--i-a-i ay---ts’e-i። nisu sileminitayi ayimets’eni።
‫לא התחשק לו.‬ ድልየት ኣይነበሮን። ድልየት ኣይነበሮን። 1
d-l---ti -y-n-b-ro-i። diliyeti ayineberoni።
‫הוא לא בא כי לא התחשק לו.‬ ንሱ ኣይመጸን መኽንያቱ ድልየት ስለዘይነበሮ። ንሱ ኣይመጸን መኽንያቱ ድልየት ስለዘይነበሮ። 1
n--u ay-met-’----meh----ya-- dil-y-ti ---ez--i-e-ero። nisu ayimets’eni meẖiniyatu diliyeti silezeyinebero።
‫מדוע לא באתם / ן?‬ ንስኻትኩም ስለምንታይ ዘይመጻኹም? ንስኻትኩም ስለምንታይ ዘይመጻኹም? 1
ni------i-um- ----m----ay- -e-im--s’ah-umi? nisiẖatikumi sileminitayi zeyimets’aẖumi?
‫המכונית שלנו מקולקלת.‬ መኪና ተባላሽያትና ። መኪና ተባላሽያትና ። 1
mekī-a-teb-lashi-at----። mekīna tebalashiyatina ።
‫לא באנו כי המכונית שלנו מקולקלת.‬ መኪናና ስለዝተበላሸወት ኢና ዝይመጻእና ። መኪናና ስለዝተበላሸወት ኢና ዝይመጻእና ። 1
me--nana ----z--e-elas-ew--i īna z--i-ets-a-ina-። mekīnana silezitebelasheweti īna ziyimets’a’ina ።
‫מדוע האנשים לא באו?‬ እቶም ሰባት ስለምንታይ ኢዮም ዘይመጽኡ? እቶም ሰባት ስለምንታይ ኢዮም ዘይመጽኡ? 1
i--m- sebati--i-e---ita-- -y--i z--i-e----’u? itomi sebati sileminitayi īyomi zeyimets’i’u?
‫הם / ן איחרו לרכבת.‬ ባቡር ገዲፋቶም ከይዳ። ባቡር ገዲፋቶም ከይዳ። 1
ba-uri ---ī---om--k-yid-። baburi gedīfatomi keyida።
‫הם / ן לא באו, כי הם / ן איחרו לרכבת.‬ ባቡር ገዲፋቶም ሰለ ዝኸደት እዮም ዘይመጹ ። ባቡር ገዲፋቶም ሰለ ዝኸደት እዮም ዘይመጹ ። 1
b-b-ri -e--fa-o----e-e z-h-edeti i---i--e-i----’- ። baburi gedīfatomi sele ziẖedeti iyomi zeyimets’u ።
‫מדוע לא באת?‬ ስለምንታይ ኢኻ ዘይመጻእካ? ስለምንታይ ኢኻ ዘይመጻእካ? 1
s--e---ita----h-a ----mets-a----? sileminitayi īẖa zeyimets’a’ika?
‫היה לי אסור.‬ ኣይተፍቐደለይን ኔሩ። ኣይተፍቐደለይን ኔሩ። 1
ay--e-i--’--ele-in----r-። ayitefiḵ’edeleyini nēru።
‫לא באתי כי היה לי אסור.‬ ፍቓድ ስለዘይነበረኒ ኢየ ዘይመጻእኩ፣። ፍቓድ ስለዘይነበረኒ ኢየ ዘይመጻእኩ፣። 1
fi-̱-ad- silez--i--be-enī -y---ey-me-s-a’i-u-። fiḵ’adi silezeyineberenī īye zeyimets’a’iku፣።

הורד MP3 (.zip קבצים)

MP3 עברית + תיגרינית (1-100) MP3 תיגרינית (1-100)
לא נמצא סרטון!

‫השפות המקומיות של אמריקה‬

‫באמריקה מדברים הרבה שפות שונות.‬ ‫אנגלית היא השפה החשובה ביותר בצפון אמריקה.‬ ‫בדרום אמריקה שולטות ספרדית ופורטוגזית.‬ ‫כל השפות האלה באו מאירופה אל אמריקה.‬ ‫לפני התיישבות האירופאים, דיברו שם שפות שונות.‬ ‫השפות האלה מכונות השפות המקומיות של אמריקה.‬ ‫עד היום, הן עוד לא ממש נחקרו.‬ ‫מגוון השפות האלה הוא עצום.‬ ‫מעריכים שיש כ-60 משפחות שפות שונות בצפון אמריקה.‬ ‫ובדרום אמריקה מספרן יכול להגיע ל-150.‬ ‫ולהן מתווספות עוד הרבה שפות מבודדות.‬ ‫כל השפות האלה מאוד שונות אחת מהשנייה.‬ ‫הן כמעט ולא מראות מבנים משותפים.‬ ‫ולכן קשה למיין את השפות.‬ ‫סיבת ההבדל ביניהם היא היסטוריית אמריקה.‬ ‫אמריקה יושבה בתקופות שונות.‬ ‫האנשים הראשונים באו לפני יותר מ-10000 שנה לאמריקה.‬ ‫כל אוכלוסייה לקחה את השפה שלה איתה אל היבשת.‬ ‫השפות המקומיות הן הכי דומות לשפות של אסיה.‬ ‫מצבן של השפות הישנות של אמריקה הוא שונה במקומות שונים.‬ ‫הרבה שפות של ילידי היבשת עדיין חיות בדרום אמריקה.‬ ‫לשפות כמו גוארני או קצ'ואה יש מליוני דוברים פעילים.‬ ‫אך הרבה מהשפות שהיו בצפון אמריקה נכחדו.‬ ‫תרבות ילידי צפון אמריקה דוכאה להרבה זמן.‬ ‫כתוצאה מכך הלכו גם השפות שלהם לאיבוד.‬ ‫אך העניין בהן גבר בעשרות שנים האחרונות.‬ ‫יש הרבה תוכניות שמטרתן לטפח ולשמור על השפות.‬ ‫אז יכול להיות שיהיה להן עתיד אחרי הכל...‬