‫שיחון‬

he ‫מילות חיבור 3‬   »   be Злучнікі 3

‫96 [תשעים ושש]‬

‫מילות חיבור 3‬

‫מילות חיבור 3‬

96 [дзевяноста шэсць]

96 [dzevyanosta shests’]

Злучнікі 3

Zluchnіkі 3

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית בלארוסית נגן יותר
‫אני קם / ה כאשר השעון המעורר מצלצל.‬ Я ўстаю, як толькі зазвініць будзільнік. Я ўстаю, як толькі зазвініць будзільнік. 1
Ya --ta------k--ol’------v-n-ts’---dz----іk. Ya ustayu, yak tol’kі zazvіnіts’ budzіl’nіk.
‫אני מרגיש עייף / ה כשאני צריך / ה ללמוד.‬ Я стамляюся, як толькі мне трэба вучыцца. Я стамляюся, як толькі мне трэба вучыцца. 1
Ya stam---yu-ya,-yak -ol-k- -ne------ v-c-yt----. Ya stamlyayusya, yak tol’kі mne treba vuchytstsa.
‫אני אפסיק לעבוד כשאגיע לגיל שישים. Я перастану працаваць, як толькі мне настане 60 год. Я перастану працаваць, як толькі мне настане 60 год. 1
Y--perastan------s-v-ts-- y-- -----і m-- -a-t-ne 60--o-. Ya perastanu pratsavats’, yak tol’kі mne nastane 60 god.
‫מתי תתקשר / י?‬ Калі Вы патэлефануеце? Калі Вы патэлефануеце? 1
Kalі -y-pat----a-uet-e? Kalі Vy patelefanuetse?
‫כשיהיה לי רגע פנוי.‬ Як толькі буду мець хвілінку часу. Як толькі буду мець хвілінку часу. 1
Yak tol-kі--u-u -e----khvі-і-k- c--s-. Yak tol’kі budu mets’ khvіlіnku chasu.
‫הוא יתקשר כשיהיה לו קצת זמן.‬ Ён патэлефануе, як толькі ў яго з’явіцца крыху часу. Ён патэлефануе, як толькі ў яго з’явіцца крыху часу. 1
E- -----e-a-u-,-----to-’-і - ---- --ya---sts- k-ykhu----s-. En patelefanue, yak tol’kі u yago z’yavіtstsa krykhu chasu.
‫כמה זמן תעבוד / תעבדי?‬ Як доўга Вы будзеце працаваць? Як доўга Вы будзеце працаваць? 1
Y---d--g--Vy-b-d-et-e--ra----ats-? Yak douga Vy budzetse pratsavats’?
‫אני אעבוד כל זמן שאוכל.‬ Я буду працаваць, пакуль буду здольны. Я буду працаваць, пакуль буду здольны. 1
Y-----u-pr--s----s’---akul- --du-z--l-ny. Ya budu pratsavats’, pakul’ budu zdol’ny.
‫אני אעבוד כל זמן שאהיה בריא / ה.‬ Я буду працаваць, пакуль буду здаровы. Я буду працаваць, пакуль буду здаровы. 1
Y- bu-u -r-tsavat--,-pak-l’-b-d----a-o-y. Ya budu pratsavats’, pakul’ budu zdarovy.
‫הוא שוכב במיטה במקום לעבוד.‬ Ён ляжыць у ложку, замест таго каб працаваць. Ён ляжыць у ложку, замест таго каб працаваць. 1
En-l-----t-’ ---ozh--,-za--s- -a-----b-pra-s--ats-. En lyazhyts’ u lozhku, zamest tago kab pratsavats’.
‫היא קוראת עיתון במקום לבשל.‬ Яна чытае газету, замест таго каб гатаваць. Яна чытае газету, замест таго каб гатаваць. 1
Yan--chyt-e -----u- zame----a-- k-- --tavat--. Yana chytae gazetu, zamest tago kab gatavats’.
‫הוא יושב בפאב במקום ללכת הביתה.‬ Ён сядзіць у піўной, замест таго каб ісці дадому. Ён сядзіць у піўной, замест таго каб ісці дадому. 1
E--s--dzіt-’-u-pі----, --m-s- t--- -a--і-tsі--ado-u. En syadzіts’ u pіunoy, zamest tago kab іstsі dadomu.
‫עד כמה שאני יודע הוא גר כאן.‬ Наколькі я ведаю, ён жыве тут. Наколькі я ведаю, ён жыве тут. 1
N---l--і -- ved--u- -on----ve ---. Nakol’kі ya vedayu, yon zhyve tut.
‫עד כמה שאני יודע אשתו חולה.‬ Наколькі я ведаю, яго жонка хворая. Наколькі я ведаю, яго жонка хворая. 1
N----’k- -a----ay---ya---zhon-a -h-o-ay-. Nakol’kі ya vedayu, yago zhonka khvoraya.
‫עד כמה שאני יודע הוא מובטל.‬ Наколькі я ведаю, ён беспрацоўны. Наколькі я ведаю, ён беспрацоўны. 1
N-k-l’-- -a-v----u---o--be----t-o-ny. Nakol’kі ya vedayu, yon bespratsouny.
‫התעוררתי מאוחר אחרת הייתי מגיע / ה בזמן.‬ Я праспаў / праспала, інакш бы я не спазніўся / не спазнілася. Я праспаў / праспала, інакш бы я не спазніўся / не спазнілася. 1
Ya---as--u ---r-s---a--іn---h -y ya-ne-sp-z-іu--- ---- s-a-nіl--ya. Ya praspau / praspala, іnaksh by ya ne spaznіusya / ne spaznіlasya.
‫איחרתי לאוטובוס אחרת הייתי מגיע / ה בזמן.‬ Я прапусціў / прапусціла аўтобус, інакш бы я не спазніўся / не спазнілася. Я прапусціў / прапусціла аўтобус, інакш бы я не спазніўся / не спазнілася. 1
Ya --a-u--sіu / --a-u-t--la -u-o-u---і--ksh -y-y- -- --a--і--y--- -------nі-a--a. Ya prapustsіu / prapustsіla autobus, іnaksh by ya ne spaznіusya / ne spaznіlasya.
‫לא מצאתי את הדרך אחרת הייתי מגיע / ה בזמן.‬ Я не знайшоў / не знайшла шляху, інакш бы я не спазніўся / не спазнілася. Я не знайшоў / не знайшла шляху, інакш бы я не спазніўся / не спазнілася. 1
Ya-n---n-y---u-- n---n---hl--s---ak----і-aksh -- -- ----paz-і-s---/ ------z--lasya. Ya ne znayshou / ne znayshla shlyakhu, іnaksh by ya ne spaznіusya / ne spaznіlasya.

‫שפה ומתמטיקה‬

‫חשיבה ושפה שייכים יחדיו.‬ ‫והם משפיעים אחת על השנייה.‬ ‫מבנים לשוניים מעצבים את מבני החשיבה שלנו.‬ ‫למשל, יש שפות שאין בהן את המילים לתאר מספרים.‬ ‫דוברי שפות אלה לא מבינים את המושג מספרים.‬ ‫גם מתמטיקה ושפות שייכות איכשהו יחדיו.‬ ‫מבנים דקדוקיים ומתמטיים הם לעתים קרובות דומים.‬ ‫יש חוקרים שמאמינים שנעשה להם גם עיבוד דומה במוח.‬ ‫הם חושבים שמרכז השפות שלנו גם אחראי על עיבוד מתמטיקה.‬ ‫והוא יכול לעזור למוחנו לעשות חישובים.‬ ‫אך מחקרים חדשים מגיעים לתוצאה שונה.‬ ‫הם מראים שמוחנו מעבד מתמטיקה גם ללא שפה.‬ ‫>חוקרים בדקו שלושה גברים.‬ ‫מוחם של הנבדקים היה פצוע.‬ ‫ומרכז השפות במוח ניזוק כתוצאה מהפציעה.‬ ‫היה לגברים קושי גדול בדיבור.‬ ‫והם לא יכלו להרכיב משפטים פשוטים.‬ ‫הם גם לא יכלו להבין מילים.‬ ‫הגברים היו צריכים לפתור שאלות בחשבון לאחר מבחן השפה.‬ ‫חלק מהחידות המתמטיות האלה היו מאוד מסובכים.‬ ‫והם הצליחו לפתור אותן למרות זאת!‬ ‫תוצאת מחקר זה היא מאוד מעניינת.‬ ‫היא מראה שמתמטיקה לא מקודדת בעזרת מילים.‬ ‫יכול להיות שיש לשפה ולמתמטיקה את אותו בסיס.‬ ‫לשתיהן נעשה עיבוד על ידי אותו מרכז במוח.‬ ‫אך מוחנו לא צריך לתרגם מתמטיקה לשפה קודם.‬ ‫אולי מתפתחות שפה ומתמטיקה גם יחדיו...‬ ‫והן נפרדות אחת מהשנייה כשמוחנו מסיים להתפתח!‬