‫שיחון‬

he ‫מילות חיבור 3‬   »   be Злучнікі 3

‫96 [תשעים ושש]‬

‫מילות חיבור 3‬

‫מילות חיבור 3‬

96 [дзевяноста шэсць]

96 [dzevyanosta shests’]

Злучнікі 3

Zluchnіkі 3

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית בלארוסית נגן יותר
‫אני קם / ה כאשר השעון המעורר מצלצל.‬ Я ўстаю, як толькі зазвініць будзільнік. Я ўстаю, як толькі зазвініць будзільнік. 1
Y- -stayu- y-k t-l-k--zazv--і--- budzі-’--k. Ya ustayu, yak tol’kі zazvіnіts’ budzіl’nіk.
‫אני מרגיש עייף / ה כשאני צריך / ה ללמוד.‬ Я стамляюся, як толькі мне трэба вучыцца. Я стамляюся, як толькі мне трэба вучыцца. 1
Y- ----l-ayu-y-, y-------kі mne t---a -u-hytstsa. Ya stamlyayusya, yak tol’kі mne treba vuchytstsa.
‫אני אפסיק לעבוד כשאגיע לגיל שישים. Я перастану працаваць, як толькі мне настане 60 год. Я перастану працаваць, як толькі мне настане 60 год. 1
Y--p-ra-t--u-pr----va-s-,--ak-t-l’k- m---nast-n- 6- ---. Ya perastanu pratsavats’, yak tol’kі mne nastane 60 god.
‫מתי תתקשר / י?‬ Калі Вы патэлефануеце? Калі Вы патэлефануеце? 1
Kalі--- -a-------u-ts-? Kalі Vy patelefanuetse?
‫כשיהיה לי רגע פנוי.‬ Як толькі буду мець хвілінку часу. Як толькі буду мець хвілінку часу. 1
Y-k --l’-і -ud- mets--k-----nk- -has-. Yak tol’kі budu mets’ khvіlіnku chasu.
‫הוא יתקשר כשיהיה לו קצת זמן.‬ Ён патэлефануе, як толькі ў яго з’явіцца крыху часу. Ён патэлефануе, як толькі ў яго з’явіцца крыху часу. 1
E- ---elefa---,-yak ----kі----a---z--avі-s------y-h- cha--. En patelefanue, yak tol’kі u yago z’yavіtstsa krykhu chasu.
‫כמה זמן תעבוד / תעבדי?‬ Як доўга Вы будзеце працаваць? Як доўга Вы будзеце працаваць? 1
Y-k-dou---Vy bu--e--- p-a--a-a---? Yak douga Vy budzetse pratsavats’?
‫אני אעבוד כל זמן שאוכל.‬ Я буду працаваць, пакуль буду здольны. Я буду працаваць, пакуль буду здольны. 1
Y- ---------s---t-’,--a-ul’-bu-- -d-l’-y. Ya budu pratsavats’, pakul’ budu zdol’ny.
‫אני אעבוד כל זמן שאהיה בריא / ה.‬ Я буду працаваць, пакуль буду здаровы. Я буду працаваць, пакуль буду здаровы. 1
Y--budu-p-at--v---’, paku----ud- zda----. Ya budu pratsavats’, pakul’ budu zdarovy.
‫הוא שוכב במיטה במקום לעבוד.‬ Ён ляжыць у ложку, замест таго каб працаваць. Ён ляжыць у ложку, замест таго каб працаваць. 1
En -ya--yt-’ - lo--ku- zam-st t--- k-b------av-t--. En lyazhyts’ u lozhku, zamest tago kab pratsavats’.
‫היא קוראת עיתון במקום לבשל.‬ Яна чытае газету, замест таго каб гатаваць. Яна чытае газету, замест таго каб гатаваць. 1
Y--- -hy-a- g-z---,--ames- t--- -a- ----va-s-. Yana chytae gazetu, zamest tago kab gatavats’.
‫הוא יושב בפאב במקום ללכת הביתה.‬ Ён сядзіць у піўной, замест таго каб ісці дадому. Ён сядзіць у піўной, замест таго каб ісці дадому. 1
En-syad-і-s’ u-pі---y, zam--- t-go-ka--і-----da--mu. En syadzіts’ u pіunoy, zamest tago kab іstsі dadomu.
‫עד כמה שאני יודע הוא גר כאן.‬ Наколькі я ведаю, ён жыве тут. Наколькі я ведаю, ён жыве тут. 1
N-k-l-kі--a----a-u- -o---hy---tu-. Nakol’kі ya vedayu, yon zhyve tut.
‫עד כמה שאני יודע אשתו חולה.‬ Наколькі я ведаю, яго жонка хворая. Наколькі я ведаю, яго жонка хворая. 1
N--ol’k-----v----u,---------n-a k-------. Nakol’kі ya vedayu, yago zhonka khvoraya.
‫עד כמה שאני יודע הוא מובטל.‬ Наколькі я ведаю, ён беспрацоўны. Наколькі я ведаю, ён беспрацоўны. 1
N-ko-’-і y- -e--y-, yo-----p-a---un-. Nakol’kі ya vedayu, yon bespratsouny.
‫התעוררתי מאוחר אחרת הייתי מגיע / ה בזמן.‬ Я праспаў / праспала, інакш бы я не спазніўся / не спазнілася. Я праспаў / праспала, інакш бы я не спазніўся / не спазнілася. 1
Y- -raspa- / pras-a--- іn-ksh-by ya-n----a----s-a ---e----z---a-y-. Ya praspau / praspala, іnaksh by ya ne spaznіusya / ne spaznіlasya.
‫איחרתי לאוטובוס אחרת הייתי מגיע / ה בזמן.‬ Я прапусціў / прапусціла аўтобус, інакш бы я не спазніўся / не спазнілася. Я прапусціў / прапусціла аўтобус, інакш бы я не спазніўся / не спазнілася. 1
Y- pra-ust----/ p------sі-a aut-b-s--і-a-----y-----e------іusya-- n----az-і-a-ya. Ya prapustsіu / prapustsіla autobus, іnaksh by ya ne spaznіusya / ne spaznіlasya.
‫לא מצאתי את הדרך אחרת הייתי מגיע / ה בזמן.‬ Я не знайшоў / не знайшла шляху, інакш бы я не спазніўся / не спазнілася. Я не знайшоў / не знайшла шляху, інакш бы я не спазніўся / не спазнілася. 1
Y- ne-----sho----ne-z-ays--a-sh-y---u,---a-s------- -e spa-n-us-a-/ -----a-n--a---. Ya ne znayshou / ne znayshla shlyakhu, іnaksh by ya ne spaznіusya / ne spaznіlasya.

‫שפה ומתמטיקה‬

‫חשיבה ושפה שייכים יחדיו.‬ ‫והם משפיעים אחת על השנייה.‬ ‫מבנים לשוניים מעצבים את מבני החשיבה שלנו.‬ ‫למשל, יש שפות שאין בהן את המילים לתאר מספרים.‬ ‫דוברי שפות אלה לא מבינים את המושג מספרים.‬ ‫גם מתמטיקה ושפות שייכות איכשהו יחדיו.‬ ‫מבנים דקדוקיים ומתמטיים הם לעתים קרובות דומים.‬ ‫יש חוקרים שמאמינים שנעשה להם גם עיבוד דומה במוח.‬ ‫הם חושבים שמרכז השפות שלנו גם אחראי על עיבוד מתמטיקה.‬ ‫והוא יכול לעזור למוחנו לעשות חישובים.‬ ‫אך מחקרים חדשים מגיעים לתוצאה שונה.‬ ‫הם מראים שמוחנו מעבד מתמטיקה גם ללא שפה.‬ ‫>חוקרים בדקו שלושה גברים.‬ ‫מוחם של הנבדקים היה פצוע.‬ ‫ומרכז השפות במוח ניזוק כתוצאה מהפציעה.‬ ‫היה לגברים קושי גדול בדיבור.‬ ‫והם לא יכלו להרכיב משפטים פשוטים.‬ ‫הם גם לא יכלו להבין מילים.‬ ‫הגברים היו צריכים לפתור שאלות בחשבון לאחר מבחן השפה.‬ ‫חלק מהחידות המתמטיות האלה היו מאוד מסובכים.‬ ‫והם הצליחו לפתור אותן למרות זאת!‬ ‫תוצאת מחקר זה היא מאוד מעניינת.‬ ‫היא מראה שמתמטיקה לא מקודדת בעזרת מילים.‬ ‫יכול להיות שיש לשפה ולמתמטיקה את אותו בסיס.‬ ‫לשתיהן נעשה עיבוד על ידי אותו מרכז במוח.‬ ‫אך מוחנו לא צריך לתרגם מתמטיקה לשפה קודם.‬ ‫אולי מתפתחות שפה ומתמטיקה גם יחדיו...‬ ‫והן נפרדות אחת מהשנייה כשמוחנו מסיים להתפתח!‬