‫שיחון‬

he ‫מילות חיבור 3‬   »   be Злучнікі 3

‫96 [תשעים ושש]‬

‫מילות חיבור 3‬

‫מילות חיבור 3‬

96 [дзевяноста шэсць]

96 [dzevyanosta shests’]

Злучнікі 3

Zluchnіkі 3

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית בלארוסית נגן יותר
‫אני קם / ה כאשר השעון המעורר מצלצל.‬ Я ўстаю, як толькі зазвініць будзільнік. Я ўстаю, як толькі зазвініць будзільнік. 1
Y- u-ta--- -a- t-l’kі-------і--’ bu--і--nі-. Ya ustayu, yak tol’kі zazvіnіts’ budzіl’nіk.
‫אני מרגיש עייף / ה כשאני צריך / ה ללמוד.‬ Я стамляюся, як толькі мне трэба вучыцца. Я стамляюся, як толькі мне трэба вучыцца. 1
Y- s-a---ay--y-,-y------’-і mne ----a v-c---stsa. Ya stamlyayusya, yak tol’kі mne treba vuchytstsa.
‫אני אפסיק לעבוד כשאגיע לגיל שישים. Я перастану працаваць, як толькі мне настане 60 год. Я перастану працаваць, як толькі мне настане 60 год. 1
Ya--e-a---n- pr----v-ts’,-y-k --l’-- -ne-nas------0 -od. Ya perastanu pratsavats’, yak tol’kі mne nastane 60 god.
‫מתי תתקשר / י?‬ Калі Вы патэлефануеце? Калі Вы патэлефануеце? 1
Ka-і Vy---te-efanu-t--? Kalі Vy patelefanuetse?
‫כשיהיה לי רגע פנוי.‬ Як толькі буду мець хвілінку часу. Як толькі буду мець хвілінку часу. 1
Ya-----’kі----- ----- -hvіl--ku chasu. Yak tol’kі budu mets’ khvіlіnku chasu.
‫הוא יתקשר כשיהיה לו קצת זמן.‬ Ён патэлефануе, як толькі ў яго з’явіцца крыху часу. Ён патэлефануе, як толькі ў яго з’явіцца крыху часу. 1
E- p-t--efan--, ----tol-k----yag--z’-----sts---r---u --a--. En patelefanue, yak tol’kі u yago z’yavіtstsa krykhu chasu.
‫כמה זמן תעבוד / תעבדי?‬ Як доўга Вы будзеце працаваць? Як доўга Вы будзеце працаваць? 1
Ya--do--a--- -udz---e--r--s-v-t-’? Yak douga Vy budzetse pratsavats’?
‫אני אעבוד כל זמן שאוכל.‬ Я буду працаваць, пакуль буду здольны. Я буду працаваць, пакуль буду здольны. 1
Ya-b-du -rat-a-ats’, -----’----u ----’-y. Ya budu pratsavats’, pakul’ budu zdol’ny.
‫אני אעבוד כל זמן שאהיה בריא / ה.‬ Я буду працаваць, пакуль буду здаровы. Я буду працаваць, пакуль буду здаровы. 1
Y- -------a-savats’, ----l’------zd--ovy. Ya budu pratsavats’, pakul’ budu zdarovy.
‫הוא שוכב במיטה במקום לעבוד.‬ Ён ляжыць у ложку, замест таго каб працаваць. Ён ляжыць у ложку, замест таго каб працаваць. 1
E--l-azh---’-u ---hku,-za--s--t-g- -a---r----vats’. En lyazhyts’ u lozhku, zamest tago kab pratsavats’.
‫היא קוראת עיתון במקום לבשל.‬ Яна чытае газету, замест таго каб гатаваць. Яна чытае газету, замест таго каб гатаваць. 1
Ya-a--h---e-----tu--z----- --go ka- -----a---. Yana chytae gazetu, zamest tago kab gatavats’.
‫הוא יושב בפאב במקום ללכת הביתה.‬ Ён сядзіць у піўной, замест таго каб ісці дадому. Ён сядзіць у піўной, замест таго каб ісці дадому. 1
E---y-d----- ----u--y, ---e-- tago--a- --tsі-d----u. En syadzіts’ u pіunoy, zamest tago kab іstsі dadomu.
‫עד כמה שאני יודע הוא גר כאן.‬ Наколькі я ведаю, ён жыве тут. Наколькі я ведаю, ён жыве тут. 1
Nak--’-і-----edayu,--on zhy-e tut. Nakol’kі ya vedayu, yon zhyve tut.
‫עד כמה שאני יודע אשתו חולה.‬ Наколькі я ведаю, яго жонка хворая. Наколькі я ведаю, яго жонка хворая. 1
N-ko---і----ved-yu, ---o z--nk--khvora-a. Nakol’kі ya vedayu, yago zhonka khvoraya.
‫עד כמה שאני יודע הוא מובטל.‬ Наколькі я ведаю, ён беспрацоўны. Наколькі я ведаю, ён беспрацоўны. 1
N-kol’---y- ve-a-u,-y---b----a-s-u--. Nakol’kі ya vedayu, yon bespratsouny.
‫התעוררתי מאוחר אחרת הייתי מגיע / ה בזמן.‬ Я праспаў / праспала, інакш бы я не спазніўся / не спазнілася. Я праспаў / праспала, інакш бы я не спазніўся / не спазнілася. 1
Y- p-as----/ -----al-,-іn-ksh -y--a ne--p--n-us-a --ne--pa-n---s--. Ya praspau / praspala, іnaksh by ya ne spaznіusya / ne spaznіlasya.
‫איחרתי לאוטובוס אחרת הייתי מגיע / ה בזמן.‬ Я прапусціў / прапусціла аўтобус, інакш бы я не спазніўся / не спазнілася. Я прапусціў / прапусціла аўтобус, інакш бы я не спазніўся / не спазнілася. 1
Y- ----us-s-u --p-a-u-t-іl- ----bus, і-a-s--b- ya--e-s---nіus-a-/ -e -p-zn-la---. Ya prapustsіu / prapustsіla autobus, іnaksh by ya ne spaznіusya / ne spaznіlasya.
‫לא מצאתי את הדרך אחרת הייתי מגיע / ה בזמן.‬ Я не знайшоў / не знайшла шляху, інакш бы я не спазніўся / не спазнілася. Я не знайшоў / не знайшла шляху, інакш бы я не спазніўся / не спазнілася. 1
Y- -e -n---ho--/-ne zn-y-h-a-shl---hu- і--ksh b---- -e---a--і-sy- --ne sp-znі-a---. Ya ne znayshou / ne znayshla shlyakhu, іnaksh by ya ne spaznіusya / ne spaznіlasya.

‫שפה ומתמטיקה‬

‫חשיבה ושפה שייכים יחדיו.‬ ‫והם משפיעים אחת על השנייה.‬ ‫מבנים לשוניים מעצבים את מבני החשיבה שלנו.‬ ‫למשל, יש שפות שאין בהן את המילים לתאר מספרים.‬ ‫דוברי שפות אלה לא מבינים את המושג מספרים.‬ ‫גם מתמטיקה ושפות שייכות איכשהו יחדיו.‬ ‫מבנים דקדוקיים ומתמטיים הם לעתים קרובות דומים.‬ ‫יש חוקרים שמאמינים שנעשה להם גם עיבוד דומה במוח.‬ ‫הם חושבים שמרכז השפות שלנו גם אחראי על עיבוד מתמטיקה.‬ ‫והוא יכול לעזור למוחנו לעשות חישובים.‬ ‫אך מחקרים חדשים מגיעים לתוצאה שונה.‬ ‫הם מראים שמוחנו מעבד מתמטיקה גם ללא שפה.‬ ‫>חוקרים בדקו שלושה גברים.‬ ‫מוחם של הנבדקים היה פצוע.‬ ‫ומרכז השפות במוח ניזוק כתוצאה מהפציעה.‬ ‫היה לגברים קושי גדול בדיבור.‬ ‫והם לא יכלו להרכיב משפטים פשוטים.‬ ‫הם גם לא יכלו להבין מילים.‬ ‫הגברים היו צריכים לפתור שאלות בחשבון לאחר מבחן השפה.‬ ‫חלק מהחידות המתמטיות האלה היו מאוד מסובכים.‬ ‫והם הצליחו לפתור אותן למרות זאת!‬ ‫תוצאת מחקר זה היא מאוד מעניינת.‬ ‫היא מראה שמתמטיקה לא מקודדת בעזרת מילים.‬ ‫יכול להיות שיש לשפה ולמתמטיקה את אותו בסיס.‬ ‫לשתיהן נעשה עיבוד על ידי אותו מרכז במוח.‬ ‫אך מוחנו לא צריך לתרגם מתמטיקה לשפה קודם.‬ ‫אולי מתפתחות שפה ומתמטיקה גם יחדיו...‬ ‫והן נפרדות אחת מהשנייה כשמוחנו מסיים להתפתח!‬