‫שיחון‬

‫שייכות 1‬ » Прыналежныя займеннікі 1

‫אני מדבר‬: HE עברית

‫אני רוצה ללמוד‬ BE בלארוסית

‫66 [שישים ושש]‬

‫שייכות 1‬

66 [шэсцьдзесят шэсць]

66 [shests’dzesyat shests’]

Прыналежныя займеннікі 1

Prynalezhnyya zaymennіkі 1

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:

עברית	בלארוסית	נגן יותר
‫אני – שלי‬	я – мой я – мой 1 ya –--oy ya – moy	שפות נוספות לחץ על דגל! ‫אני – שלי‬ я – мой ya – moy EN שֶׁמַע I – my DE שֶׁמַע ich – mein ES שֶׁמַע yo – mi FR שֶׁמַע je – ma / mon IT שֶׁמַע io – il mio / la mia RU שֶׁמַע Я – мой
‫אני לא מוצא / ת את המפתח שלי.‬	Я не знаходжу свайго ключа. Я не знаходжу свайго ключа. 1 Y- ne -na-hod-h--sv--g- -lyu-ha. Ya ne znakhodzhu svaygo klyucha.	שפות נוספות לחץ על דגל! ‫אני לא מוצא / ת את המפתח שלי.‬ Я не знаходжу свайго ключа. Ya ne znakhodzhu svaygo klyucha. EN שֶׁמַע I can’t find my key. DE שֶׁמַע Ich finde meinen Schlüssel nicht. ES שֶׁמַע Yo no encuentro mi llave. FR שֶׁמַע Je ne trouve pas ma clef. IT שֶׁמַע Non trovo la mia chiave. RU שֶׁמַע Я не могу найти свой ключ.
‫אני לא מוצא / ת את כרטיס הנסיעה שלי.‬	Я не знаходжу свайго білета. Я не знаходжу свайго білета. 1 Y- n- --ak----hu -v--g- -іl--a. Ya ne znakhodzhu svaygo bіleta.	שפות נוספות לחץ על דגל! ‫אני לא מוצא / ת את כרטיס הנסיעה שלי.‬ Я не знаходжу свайго білета. Ya ne znakhodzhu svaygo bіleta. EN שֶׁמַע I can’t find my ticket. DE שֶׁמַע Ich finde meine Fahrkarte nicht. ES שֶׁמַע Yo no encuentro mi billete. FR שֶׁמַע Je ne trouve pas mon billet. IT שֶׁמַע Non trovo il mio biglietto. RU שֶׁמַע Я не могу найти свой билет.
‫את / ה – שלך‬	ты – твой ты – твой 1 t- –-t-oy ty – tvoy	שפות נוספות לחץ על דגל! ‫את / ה – שלך‬ ты – твой ty – tvoy EN שֶׁמַע you – your DE שֶׁמַע du – dein ES שֶׁמַע tú – tu FR שֶׁמַע tu – ta / ton IT שֶׁמַע tu – il tuo / la tua RU שֶׁמַע Ты – твой
‫מצאת את המפתח שלך?‬	Ты знайшоў свой ключ? Ты знайшоў свой ключ? 1 Ty -naysho- svoy -ly-ch? Ty znayshou svoy klyuch?	שפות נוספות לחץ על דגל! ‫מצאת את המפתח שלך?‬ Ты знайшоў свой ключ? Ty znayshou svoy klyuch? EN שֶׁמַע Have you found your key? DE שֶׁמַע Hast du deinen Schlüssel gefunden? ES שֶׁמַע ¿Has encontrado tu llave? FR שֶׁמַע As-tu trouvé ta clef ? IT שֶׁמַע Hai trovato la tua chiave? RU שֶׁמַע Ты нашёл свой ключ?
‫מצאת את כרטיס הנסיעה שלך?‬	Ты знайшоў свой білет? Ты знайшоў свой білет? 1 T---na-s-ou-s-o--bі-et? Ty znayshou svoy bіlet?	שפות נוספות לחץ על דגל! ‫מצאת את כרטיס הנסיעה שלך?‬ Ты знайшоў свой білет? Ty znayshou svoy bіlet? EN שֶׁמַע Have you found your ticket? DE שֶׁמַע Hast du deine Fahrkarte gefunden? ES שֶׁמַע ¿Has encontrado tu billete? FR שֶׁמַע As-tu trouvé ton billet ? IT שֶׁמַע Hai trovato il tuo biglietto? RU שֶׁמַע Ты нашёл свой билет?
‫הוא – שלו‬	ён – яго ён – яго 1 en --ya-o en – yago	שפות נוספות לחץ על דגל! ‫הוא – שלו‬ ён – яго en – yago EN שֶׁמַע he – his DE שֶׁמַע er – sein ES שֶׁמַע él – su FR שֶׁמַע il – sa / son IT שֶׁמַע lui – il suo / la sua RU שֶׁמַע Он – его
‫את / ה יודע / ת איפה המפתח שלו?‬	Ты ведаеш, дзе яго ключ? Ты ведаеш, дзе яго ключ? 1 T- -edae-h--d-- ya-o -ly--h? Ty vedaesh, dze yago klyuch?	שפות נוספות לחץ על דגל! ‫את / ה יודע / ת איפה המפתח שלו?‬ Ты ведаеш, дзе яго ключ? Ty vedaesh, dze yago klyuch? EN שֶׁמַע Do you know where his key is? DE שֶׁמַע Weißt du, wo sein Schlüssel ist? ES שֶׁמַע ¿Sabes dónde está su llave? FR שֶׁמַע Sais-tu où est sa clef ? IT שֶׁמַע Sai dov’è la sua chiave? RU שֶׁמַע Ты знаешь, где его ключ?
‫את / ה יודע / ת איפה כרטיס הנסיעה שלו?‬	Ты ведаеш, дзе яго білет? Ты ведаеш, дзе яго білет? 1 Ty--e--esh- d-e yago bі--t? Ty vedaesh, dze yago bіlet?	שפות נוספות לחץ על דגל! ‫את / ה יודע / ת איפה כרטיס הנסיעה שלו?‬ Ты ведаеш, дзе яго білет? Ty vedaesh, dze yago bіlet? EN שֶׁמַע Do you know where his ticket is? DE שֶׁמַע Weißt du, wo seine Fahrkarte ist? ES שֶׁמַע ¿Sabes dónde está su billete? FR שֶׁמַע Sais-tu où est son billet ? IT שֶׁמַע Sai dov’è il suo biglietto? RU שֶׁמַע Ты знаешь, где его билет?
‫היא – שלה‬	яна – яе яна – яе 1 y-na – -aye yana – yaye	שפות נוספות לחץ על דגל! ‫היא – שלה‬ яна – яе yana – yaye EN שֶׁמַע she – her DE שֶׁמַע sie – ihr ES שֶׁמַע ella – su FR שֶׁמַע elle – sa / son IT שֶׁמַע lei – il suo / la sua RU שֶׁמַע Она – её
‫הכסף שלה אבד.‬	Яе грошы прапалі. Яе грошы прапалі. 1 Yaye-g-o--- -r-p---. Yaye groshy prapalі.	שפות נוספות לחץ על דגל! ‫הכסף שלה אבד.‬ Яе грошы прапалі. Yaye groshy prapalі. EN שֶׁמַע Her money is gone. DE שֶׁמַע Ihr Geld ist weg. ES שֶׁמַע Su dinero ha desaparecido. FR שֶׁמַע Son argent a disparu. IT שֶׁמַע Il suo denaro è sparito. RU שֶׁמַע Её деньги пропали.
‫וכרטיס האשראי שלה אבד גם כן.‬	І яе крэдытная картка таксама прапала. І яе крэдытная картка таксама прапала. 1 І-yay- -r--ytna-- k-r--a --k--m- -r--a--. І yaye kredytnaya kartka taksama prapala.	שפות נוספות לחץ על דגל! ‫וכרטיס האשראי שלה אבד גם כן.‬ І яе крэдытная картка таксама прапала. І yaye kredytnaya kartka taksama prapala. EN שֶׁמַע And her credit card is also gone. DE שֶׁמַע Und ihre Kreditkarte ist auch weg. ES שֶׁמַע Y su tarjeta de crédito también. FR שֶׁמַע Sa carte de crédit a aussi disparu. IT שֶׁמַע E anche la sua carta di credito non c’è più. RU שֶׁמַע И её кредитной карточки тоже нет.
‫אנחנו – שלנו‬	мы – наш мы – наш 1 m--– --sh my – nash	שפות נוספות לחץ על דגל! ‫אנחנו – שלנו‬ мы – наш my – nash EN שֶׁמַע we – our DE שֶׁמַע wir – unser ES שֶׁמַע nosotros /-as – nuestro(s] /-a(s) FR שֶׁמַע nous – notre IT שֶׁמַע noi – il nostro RU שֶׁמַע Мы – наш
‫סבא שלנו חולה.‬	Наш дзядуля хворы. Наш дзядуля хворы. 1 Nas- --y--u--a khv--y. Nash dzyadulya khvory.	שפות נוספות לחץ על דגל! ‫סבא שלנו חולה.‬ Наш дзядуля хворы. Nash dzyadulya khvory. EN שֶׁמַע Our grandfather is ill. DE שֶׁמַע Unser Opa ist krank. ES שֶׁמַע Nuestro abuelo está enfermo. FR שֶׁמַע Notre grand-père est malade. IT שֶׁמַע Il nostro nonno è malato. RU שֶׁמַע Наш дедушка болен.
‫סבתא שלנו בריאה.‬	Наша бабуля здаровая. Наша бабуля здаровая. 1 Na-ha-b-bulya-zd-rov---. Nasha babulya zdarovaya.	שפות נוספות לחץ על דגל! ‫סבתא שלנו בריאה.‬ Наша бабуля здаровая. Nasha babulya zdarovaya. EN שֶׁמַע Our grandmother is healthy. DE שֶׁמַע Unsere Oma ist gesund. ES שֶׁמַע Nuestra abuela está bien. FR שֶׁמַע Notre grand-mère est en bonne santé. IT שֶׁמַע La nostra nonna sta bene. RU שֶׁמַע Наша бабушка здорова.
‫אתם / ן – שלכם / ן‬	вы – ваш вы – ваш 1 vy-- v-sh vy – vash	שפות נוספות לחץ על דגל! ‫אתם / ן – שלכם / ן‬ вы – ваш vy – vash EN שֶׁמַע you – your DE שֶׁמַע ihr – euer ES שֶׁמַע vosotros /-as – vuestro(s] /-a(s) FR שֶׁמַע vous – votre IT שֶׁמַע voi – il vostro RU שֶׁמַע Вы – ваши
‫ילדים / ות, איפה אבא שלכם / ן?‬	Дзеці, дзе ваш тата? Дзеці, дзе ваш тата? 1 Dzet-і- dz----s---ata? Dzetsі, dze vash tata?	שפות נוספות לחץ על דגל! ‫ילדים / ות, איפה אבא שלכם / ן?‬ Дзеці, дзе ваш тата? Dzetsі, dze vash tata? EN שֶׁמַע Children, where is your father? DE שֶׁמַע Kinder, wo ist euer Vati? ES שֶׁמַע Niños, ¿dónde está vuestro papá? FR שֶׁמַע Les enfants, où est votre papa ? IT שֶׁמַע Bambini, dov’è il vostro papà? RU שֶׁמַע Дети, где ваш папа?
‫ילדים / ות, איפה אמא שלכם / ן?‬	Дзеці, дзе ваша мама? Дзеці, дзе ваша мама? 1 D-etsі- dz----s-- ma--? Dzetsі, dze vasha mama?	שפות נוספות לחץ על דגל! ‫ילדים / ות, איפה אמא שלכם / ן?‬ Дзеці, дзе ваша мама? Dzetsі, dze vasha mama? EN שֶׁמַע Children, where is your mother? DE שֶׁמַע Kinder, wo ist eure Mutti? ES שֶׁמַע Niños, ¿dónde está vuestra mamá? FR שֶׁמַע Les enfants, où est votre maman ? IT שֶׁמַע Bambini, dov’è la vostra mamma? RU שֶׁמַע Дети, где ваша мама?

הורד MP3 (.zip קבצים)

MP3 עברית + בלארוסית (1-100) MP3 בלארוסית (1-100)

לא נמצא סרטון!

‫שפה יצירתית‬

‫יצירתיות היא תכונה חשובה היום.‬ ‫כולם רוצים להיות יצירתיים.‬ ‫>כי אנשים יצירתיים נחשבים לחכמים.‬ ‫גם שפתנו צריכה להיות יצירתית.‬ ‫בעבר ניסו אנשים לדבר בצורה נכונה ככל האפשר.‬ ‫היום אנחנו צריכים את היכולת לדבר בצורה יצירתית.‬ ‫דוגמא לכך היא הפרסום ואמצעי התקשורת החדשים.‬ ‫הם מראים איך אנחנו יכולים לשחק עם השפה.‬ ‫חשיבות היצירתיות גדלה באופן גובר והולך מאז שנות ה-50.‬ ‫אפילו המחקר מתעסק בתופעה הזו.‬ ‫פסיכולוגים, פדגוגים ופילוסופים חקרו תהליכים יצירתיים.‬ ‫יצירתיות מוגדרת כיכולת ליצור משהו חדש.‬ ‫אז דובר יצירתי מייצר צורות לשוניות חדשות.‬ ‫אלה יכולים להיות מילים או מבני דקדוק שונים.‬ ‫דרך מחקר השפה היצירתית, יכולים חוקרי השפות לראות איך השפה משתנה.‬ ‫אבל לא כולם מבינים יסודות לשוניים חדשים.‬ ‫צריך ידע בכדי להבין שפה יצירתית.‬ ‫צריך לדעת איך השפה מתפקדת.‬ ‫וצריך להכיר את העולם שבו הדוברים חיים.‬ ‫רק כך אפשר להבין את מה שהדובר רוצה להגיד.‬ ‫דוגמא לכך היא למשל שפת הנוער.‬ ‫ילדים ואנשים צעירים תמיד ממציאים מילים חדשות.‬ ‫ומבוגרים לא תמיד מבינים את המילים האלה.‬ ‫יש עכשיו אפילו מילונים המסבירים את שפת הנוער.‬ ‫אבל אלה בדרך כלל מאחרים בגיל שלם!‬ ‫בכל אופן, אנשים יכולים ללמוד שפה יצירתית.‬ ‫מאמנים מציעים לשם כך קורסים שונים.‬ ‫החוק החשוב ביותר הוא תמיד: תפעילו את הקול הפנימי שלכם!‬