‫שיחון‬

he ‫שייכות 1‬   »   be Прыналежныя займеннікі 1

‫66 [שישים ושש]‬

‫שייכות 1‬

‫שייכות 1‬

66 [шэсцьдзесят шэсць]

66 [shests’dzesyat shests’]

Прыналежныя займеннікі 1

Prynalezhnyya zaymennіkі 1

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית בלארוסית נגן יותר
‫אני – שלי‬ я – мой я – мой 1
y--–-m-y ya – moy
‫אני לא מוצא / ת את המפתח שלי.‬ Я не знаходжу свайго ключа. Я не знаходжу свайго ключа. 1
Ya-n- z--k----h--s----o -----h-. Ya ne znakhodzhu svaygo klyucha.
‫אני לא מוצא / ת את כרטיס הנסיעה שלי.‬ Я не знаходжу свайго білета. Я не знаходжу свайго білета. 1
Y- ne zna-h----u s-a-g------ta. Ya ne znakhodzhu svaygo bіleta.
‫את / ה – שלך‬ ты – твой ты – твой 1
ty---tvoy ty – tvoy
‫מצאת את המפתח שלך?‬ Ты знайшоў свой ключ? Ты знайшоў свой ключ? 1
T--z-a---ou -vo--klyu--? Ty znayshou svoy klyuch?
‫מצאת את כרטיס הנסיעה שלך?‬ Ты знайшоў свой білет? Ты знайшоў свой білет? 1
Ty-z--ys-ou--v-y--і--t? Ty znayshou svoy bіlet?
‫הוא – שלו‬ ён – яго ён – яго 1
e- - y--o en – yago
‫את / ה יודע / ת איפה המפתח שלו?‬ Ты ведаеш, дзе яго ключ? Ты ведаеш, дзе яго ключ? 1
T- --da-----d------o kl--c-? Ty vedaesh, dze yago klyuch?
‫את / ה יודע / ת איפה כרטיס הנסיעה שלו?‬ Ты ведаеш, дзе яго білет? Ты ведаеш, дзе яго білет? 1
T- v--a--h,---e y--o --le-? Ty vedaesh, dze yago bіlet?
‫היא – שלה‬ яна – яе яна – яе 1
y--a – y-ye yana – yaye
‫הכסף שלה אבד.‬ Яе грошы прапалі. Яе грошы прапалі. 1
Yaye--rosh--p-a----. Yaye groshy prapalі.
‫וכרטיס האשראי שלה אבד גם כן.‬ І яе крэдытная картка таксама прапала. І яе крэдытная картка таксама прапала. 1
І-y--e kr-d-t------a--k- ta--am- -r-pal-. І yaye kredytnaya kartka taksama prapala.
‫אנחנו – שלנו‬ мы – наш мы – наш 1
m-------h my – nash
‫סבא שלנו חולה.‬ Наш дзядуля хворы. Наш дзядуля хворы. 1
N------ya---y- -h-ory. Nash dzyadulya khvory.
‫סבתא שלנו בריאה.‬ Наша бабуля здаровая. Наша бабуля здаровая. 1
Na--a --b-l-a-zd-ro---a. Nasha babulya zdarovaya.
‫אתם / ן – שלכם / ן‬ вы – ваш вы – ваш 1
v- --vash vy – vash
‫ילדים / ות, איפה אבא שלכם / ן?‬ Дзеці, дзе ваш тата? Дзеці, дзе ваш тата? 1
Dzet-і- dz--v-sh -at-? Dzetsі, dze vash tata?
‫ילדים / ות, איפה אמא שלכם / ן?‬ Дзеці, дзе ваша мама? Дзеці, дзе ваша мама? 1
Dzet-і, -ze --s-- m--a? Dzetsі, dze vasha mama?

‫שפה יצירתית‬

‫יצירתיות היא תכונה חשובה היום.‬ ‫כולם רוצים להיות יצירתיים.‬ ‫>כי אנשים יצירתיים נחשבים לחכמים.‬ ‫גם שפתנו צריכה להיות יצירתית.‬ ‫בעבר ניסו אנשים לדבר בצורה נכונה ככל האפשר.‬ ‫היום אנחנו צריכים את היכולת לדבר בצורה יצירתית.‬ ‫דוגמא לכך היא הפרסום ואמצעי התקשורת החדשים.‬ ‫הם מראים איך אנחנו יכולים לשחק עם השפה.‬ ‫חשיבות היצירתיות גדלה באופן גובר והולך מאז שנות ה-50.‬ ‫אפילו המחקר מתעסק בתופעה הזו.‬ ‫פסיכולוגים, פדגוגים ופילוסופים חקרו תהליכים יצירתיים.‬ ‫יצירתיות מוגדרת כיכולת ליצור משהו חדש.‬ ‫אז דובר יצירתי מייצר צורות לשוניות חדשות.‬ ‫אלה יכולים להיות מילים או מבני דקדוק שונים.‬ ‫דרך מחקר השפה היצירתית, יכולים חוקרי השפות לראות איך השפה משתנה.‬ ‫אבל לא כולם מבינים יסודות לשוניים חדשים.‬ ‫צריך ידע בכדי להבין שפה יצירתית.‬ ‫צריך לדעת איך השפה מתפקדת.‬ ‫וצריך להכיר את העולם שבו הדוברים חיים.‬ ‫רק כך אפשר להבין את מה שהדובר רוצה להגיד.‬ ‫דוגמא לכך היא למשל שפת הנוער.‬ ‫ילדים ואנשים צעירים תמיד ממציאים מילים חדשות.‬ ‫ומבוגרים לא תמיד מבינים את המילים האלה.‬ ‫יש עכשיו אפילו מילונים המסבירים את שפת הנוער.‬ ‫אבל אלה בדרך כלל מאחרים בגיל שלם!‬ ‫בכל אופן, אנשים יכולים ללמוד שפה יצירתית.‬ ‫מאמנים מציעים לשם כך קורסים שונים.‬ ‫החוק החשוב ביותר הוא תמיד: תפעילו את הקול הפנימי שלכם!‬