‫שיחון‬

he ‫שמות תואר 2‬   »   zh 形容词2

‫79 [שבעים ותשע]‬

‫שמות תואר 2‬

‫שמות תואר 2‬

79[七十九]

79 [qīshíjiǔ]

形容词2

xíngróngcí 2

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית סינית נגן יותר
‫אני לובשת שמלה כחולה.‬ 我 穿着 一件 蓝色的 衣服 。 我 穿着 一件 蓝色的 衣服 。 1
wǒ---uā--huó y--j-à- -á- -è--e-----. wǒ chuānzhuó yī jiàn lán sè de yīfú.
‫אני לובשת שמלה אדומה.‬ 我 穿着 一件 红色的 衣服 。 我 穿着 一件 红色的 衣服 。 1
Wǒ--h--n-huó -----àn -ó---è-d- -ī--. Wǒ chuānzhuó yī jiàn hóngsè de yīfú.
‫אני לובשת שמלה ירוקה.‬ 我 穿着 一件 绿色的 衣服 。 我 穿着 一件 绿色的 衣服 。 1
Wǒ-chuān-hu- y---ià-----è-d--y---. Wǒ chuānzhuó yī jiàn lǜsè de yīfú.
‫אני קונה תיק שחור.‬ 我 买 一个 黑色的 手提包 。 我 买 一个 黑色的 手提包 。 1
Wǒ---i-y-gè --isè -e s--utí----. Wǒ mǎi yīgè hēisè de shǒutí bāo.
‫אני קונה תיק חום.‬ 我 买 一个 棕色的 手提包 。 我 买 一个 棕色的 手提包 。 1
Wǒ--ǎi yīg----n--- ----hǒutí -āo. Wǒ mǎi yīgè zōngsè de shǒutí bāo.
‫אני קונה תיק לבן.‬ 我 买 一个 白色的 手提包 。 我 买 一个 白色的 手提包 。 1
W------yīg----i-- d- --ǒu-- bā-. Wǒ mǎi yīgè báisè de shǒutí bāo.
‫אני צריך / ה מכונית חדשה.‬ 我 需要 一辆 新汽车 。 我 需要 一辆 新汽车 。 1
Wǒ----à- yī-l--n- -ī- q----. Wǒ xūyào yī liàng xīn qìchē.
‫אני צריך / ה מכונית מהירה.‬ 我 需要 一辆 跑得快的 汽车 我 需要 一辆 跑得快的 汽车 1
W-----ào-yī lià---p-o d--kuài -e-q----. Wǒ xūyào yī liàng pǎo dé kuài de qìchē.
‫אני צריך / ה מכונית נוחה.‬ 我 需要 一辆 舒适的 汽车 。 我 需要 一辆 舒适的 汽车 。 1
Wǒ--ūyà-----l-à-g shūs-ì d- -ìc-ē. Wǒ xūyào yī liàng shūshì de qìchē.
‫למעלה מתגוררת אישה זקנה.‬ 那 上面 住着 一位 老女士 。 那 上面 住着 一位 老女士 。 1
N- -hà-g-i-------he -ī--è---ǎ-----h-. Nà shàngmiàn zhùzhe yī wèi lǎo nǚshì.
‫למעלה מתגוררת אישה שמנה.‬ 那 上面 住着 一位 胖女士 。 那 上面 住着 一位 胖女士 。 1
Nà sh-n-m--n zhù--e yī --i pà-g -ǚ-h-. Nà shàngmiàn zhùzhe yī wèi pàng nǚshì.
‫למטה מתגוררת אישה סקרנית.‬ 那 下面 住着 一位 很好奇的 女士 。 那 下面 住着 一位 很好奇的 女士 。 1
N- --à-i----hù-h-----wè----- h-oqí-d- n-s-ì. Nà xiàmiàn zhùzhe yī wèi hěn hàoqí de nǚshì.
‫האורחים שלנו היו אנשים נחמדים.‬ 我们的 客人 是 友好的 人 。 我们的 客人 是 友好的 人 。 1
Wǒ--n -e--è--n-s-ì-yǒ---o--e-ré-. Wǒmen de kèrén shì yǒuhǎo de rén.
‫האורחים שלנו היו אנשים מנומסים.‬ 我们的 客人 是 有礼貌的 人 。 我们的 客人 是 有礼貌的 人 。 1
W-me- -- -è-é---hì-y-u lǐ-------r--. Wǒmen de kèrén shì yǒu lǐmào de rén.
‫האורחים שלנו היו אנשים מעניינים.‬ 我们的 客人 是 很有趣的 人 。 我们的 客人 是 很有趣的 人 。 1
W-men-----èr-n-----hěn y---- d--ré-. Wǒmen de kèrén shì hěn yǒuqù de rén.
‫יש לי ילדים חביבים.‬ 我 有可爱的 孩子 。 我 有可爱的 孩子 。 1
W- yǒu-k-'à--d--há-zi. Wǒ yǒu kě'ài de háizi.
‫אבל ילדי השכנים חצופים.‬ 但是 邻居 有 调皮的 孩子 。 但是 邻居 有 调皮的 孩子 。 1
D-n--- -ínj- --u ti---í--e háizi. Dànshì línjū yǒu tiáopí de háizi.
‫הילדים שלך ילדים טובים?‬ 您的 孩子 乖 吗 ? 您的 孩子 乖 吗 ? 1
Ní- d-----z- -u-- ma? Nín de háizi guāi ma?

‫שפה אחת, הרבה זנים‬

‫גם כשאנחנו דוברים שפה אחת, אנחנו דוברים הרבה שפות.‬ ‫כי אף שפה היא לא מערכת סגורה.‬ ‫בכל שפה יש הרבה מימדים שונים.‬ ‫שפה היא מערכת חיה.‬ ‫הדוברים מתאימים את עצמם תמיד לשותפי השיחה שלהם.‬ ‫ולכן משתנה תמיד השפה שאנשים מדברים.‬ ‫את הגיוון הזה אפשר לראות בצורות שונות.‬ ‫למשל, לכל שפה יש היסטוריה.‬ ‫היא השתנתה והיא גם תמשיך להשתנות.‬ ‫את זה ניתן לזהות כשרואים שאנשים מבוגרים מדברים בצורה שונה מזו של צעירים.‬ ‫יש גם, ברוב השפות, ניבים שונים.‬ ‫הרבה דוברי ניבים יכולים להתאים את עצמם לסביבה שלהם.‬ ‫הם דוברים את השפה הסטנדרטית במצבים מסוימים.‬ ‫לקבוצות שונות בחברה יש שפות שונות.‬ ‫שפת הצעירים או שפת הציידים הן דוגמאות לכך.‬ ‫אנשים מדברים בחיים המקצועיים אחרת מאיך שהם מדברים בבית.‬ ‫הרבה אנשים משתמשים גם בשפה מקצועית בעבודה.‬ ‫אפשר למצוא גם הבדלים בין השפה המדוברת לזו הכתובה.‬ ‫השפה המדוברת היא לרוב פשוטה בהרבה מהשפה הכתובה.‬ ‫הבדל זה יכול להיות מאוד גדול.‬ ‫זה קורה כששפות כתובות לא משתנות להרבה זמן.‬ ‫אז הדוברים צריכים קודם כל ללמוד איך הם משתמשים בשפה הכתובה.‬ ‫לעתים קרובות יש לגברים ולנשים שפות שונות.‬ ‫הבדל זה הוא לא מאוד גדול בחברות מערביות.‬ ‫אך קיימות מדינות שבהן נשים מדברות אחרת מגברים.‬ ‫בכמה תרבויות יש גם לנימוס צורות לשוניות משלו.‬ ‫אז לדבר זה לא קל כל כך!‬ ‫אנחנו צריכים לשים לב להרבה דברים שונים בו זמנית...‬