‫שיחון‬

he ‫שייכות 1‬   »   zh 物主代词1

‫66 [שישים ושש]‬

‫שייכות 1‬

‫שייכות 1‬

66[六十六]

66 [Liùshíliù]

物主代词1

wù zhǔ dàicí 1

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית סינית נגן יותר
‫אני – שלי‬ 我–我的 我–我的 1
wǒ - w--de wǒ – wǒ de
‫אני לא מוצא / ת את המפתח שלי.‬ 我 找不到 我的 钥匙 了 。 我 找不到 我的 钥匙 了 。 1
wǒ---ǎ--b- d---wǒ-de ---shi--. wǒ zhǎo bù dào wǒ de yàoshile.
‫אני לא מוצא / ת את כרטיס הנסיעה שלי.‬ 我 找不到 我的 车票 了 。 我 找不到 我的 车票 了 。 1
Wǒ --ǎo-----ào-w- de -ū pià----. Wǒ zhǎo bù dào wǒ de jū piào le.
‫את / ה – שלך‬ 你–你的 你–你的 1
Nǐ –-n- -e Nǐ – nǐ de
‫מצאת את המפתח שלך?‬ 你 找到 你的 钥匙 了 吗 ? 你 找到 你的 钥匙 了 吗 ? 1
nǐ z-ǎo----nǐ ---y-os-ile -a? nǐ zhǎodào nǐ de yàoshile ma?
‫מצאת את כרטיס הנסיעה שלך?‬ 你 找到 你的 车票 了 吗 ? 你 找到 你的 车票 了 吗 ? 1
Nǐ zhǎo--o -ǐ--e ---piào -----? Nǐ zhǎodào nǐ de jū piào le ma?
‫הוא – שלו‬ 他–他的 他–他的 1
Tā-- t- de Tā – tā de
‫את / ה יודע / ת איפה המפתח שלו?‬ 你 知道, 他的 钥匙 在 哪 吗 ? 你 知道, 他的 钥匙 在 哪 吗 ? 1
nǐ -h-d--,--- -e yào-hi-zài n- -a? nǐ zhīdào, tā de yàoshi zài nǎ ma?
‫את / ה יודע / ת איפה כרטיס הנסיעה שלו?‬ 你 知道, 他的 车票 在 哪 吗 ? 你 知道, 他的 车票 在 哪 吗 ? 1
Nǐ--h-dà-- -- ---jū--iào---- -- --? Nǐ zhīdào, tā de jū piào zài nǎ ma?
‫היא – שלה‬ 她–她的 她–她的 1
Tā-– -- -e Tā – tā de
‫הכסף שלה אבד.‬ 她的 钱 不见 了 。 她的 钱 不见 了 。 1
t- -- qi-n-bùj-àn-e. tā de qián bùjiànle.
‫וכרטיס האשראי שלה אבד גם כן.‬ 她的 信用卡 也 不见 了 。 她的 信用卡 也 不见 了 。 1
Tā de-xì-yòn-kǎ y- -ùji-n--. Tā de xìnyòngkǎ yě bùjiànle.
‫אנחנו – שלנו‬ 我们–我们的 我们–我们的 1
Wǒ-en-– w--e- de Wǒmen – wǒmen de
‫סבא שלנו חולה.‬ 我们的 外祖父/祖父 生病 了 。 我们的 外祖父/祖父 生病 了 。 1
w-m------wàizǔ-ù/ --f-----------l-. wǒmen de wàizǔfù/ zǔfù shēngbìngle.
‫סבתא שלנו בריאה.‬ 我们的 外祖母/祖母 是 健康 的 。 我们的 外祖母/祖母 是 健康 的 。 1
W-men ------z-mǔ/-z--- --- j-à--āng---. Wǒmen de wàizǔmǔ/ zǔmǔ shì jiànkāng de.
‫אתם / ן – שלכם / ן‬ 你们–你们的 你们–你们的 1
N---n – n--en de Nǐmen – nǐmen de
‫ילדים / ות, איפה אבא שלכם / ן?‬ 孩子们, 你们的 爸爸 在 哪里 ? 孩子们, 你们的 爸爸 在 哪里 ? 1
h-i-ime------en -e--à-a---i ---ǐ? háizimen, nǐmen de bàba zài nǎlǐ?
‫ילדים / ות, איפה אמא שלכם / ן?‬ 孩子们, 你们的 妈妈 在 哪里 ? 孩子们, 你们的 妈妈 在 哪里 ? 1
H--zi-en,-n---n--- mām----- -ǎ-ǐ? Háizimen, nǐmen de māmā zài nǎlǐ?

‫שפה יצירתית‬

‫יצירתיות היא תכונה חשובה היום.‬ ‫כולם רוצים להיות יצירתיים.‬ ‫>כי אנשים יצירתיים נחשבים לחכמים.‬ ‫גם שפתנו צריכה להיות יצירתית.‬ ‫בעבר ניסו אנשים לדבר בצורה נכונה ככל האפשר.‬ ‫היום אנחנו צריכים את היכולת לדבר בצורה יצירתית.‬ ‫דוגמא לכך היא הפרסום ואמצעי התקשורת החדשים.‬ ‫הם מראים איך אנחנו יכולים לשחק עם השפה.‬ ‫חשיבות היצירתיות גדלה באופן גובר והולך מאז שנות ה-50.‬ ‫אפילו המחקר מתעסק בתופעה הזו.‬ ‫פסיכולוגים, פדגוגים ופילוסופים חקרו תהליכים יצירתיים.‬ ‫יצירתיות מוגדרת כיכולת ליצור משהו חדש.‬ ‫אז דובר יצירתי מייצר צורות לשוניות חדשות.‬ ‫אלה יכולים להיות מילים או מבני דקדוק שונים.‬ ‫דרך מחקר השפה היצירתית, יכולים חוקרי השפות לראות איך השפה משתנה.‬ ‫אבל לא כולם מבינים יסודות לשוניים חדשים.‬ ‫צריך ידע בכדי להבין שפה יצירתית.‬ ‫צריך לדעת איך השפה מתפקדת.‬ ‫וצריך להכיר את העולם שבו הדוברים חיים.‬ ‫רק כך אפשר להבין את מה שהדובר רוצה להגיד.‬ ‫דוגמא לכך היא למשל שפת הנוער.‬ ‫ילדים ואנשים צעירים תמיד ממציאים מילים חדשות.‬ ‫ומבוגרים לא תמיד מבינים את המילים האלה.‬ ‫יש עכשיו אפילו מילונים המסבירים את שפת הנוער.‬ ‫אבל אלה בדרך כלל מאחרים בגיל שלם!‬ ‫בכל אופן, אנשים יכולים ללמוד שפה יצירתית.‬ ‫מאמנים מציעים לשם כך קורסים שונים.‬ ‫החוק החשוב ביותר הוא תמיד: תפעילו את הקול הפנימי שלכם!‬