‫שיחון‬

he ‫מספרים‬   »   ad Пчъагъэхэр (цифрэхэр]

‫7 [שבע]‬

‫מספרים‬

‫מספרים‬

7 [блы]

7 [bly]

Пчъагъэхэр (цифрэхэр]

Pchagjehjer (cifrjehjer)

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית אדיגית נגן יותר
‫אני סופר / ת׃‬ Сэ къэсэлъытэ: Сэ къэсэлъытэ: 1
Sj---j--j--y---: Sje kjesjelytje:
‫אחת, שתים, שלוש‬ зы, тIу, щы зы, тIу, щы 1
zy, --u,-sh-y zy, tIu, shhy
‫אני סופר / ת עד שלוש.‬ Сэ щым нэс къэсэлъытэ. Сэ щым нэс къэсэлъытэ. 1
Sje sh------e--kj--j-l--je. Sje shhym njes kjesjelytje.
‫אני ממשיך / ה לספור׃‬ Сэ лъыкIотагъэу къэсэлъытэ: Сэ лъыкIотагъэу къэсэлъытэ: 1
S-- -y--ot--je- --es---y-j-: Sje lykIotagjeu kjesjelytje:
‫ארבע, חמש, שש, плIы, тфы, хы, плIы, тфы, хы, 1
p-I---tfy- hy, plIy, tfy, hy,
‫שבע, שמונה, תשע‬ блы, и, бгъу блы, и, бгъу 1
b--, -- bgu bly, i, bgu
‫אני סופר / ת.‬ Сэ къэсэлъытэ. Сэ къэсэлъытэ. 1
S-e-kjesjelytj-. Sje kjesjelytje.
‫את / ה סופר / ת.‬ О къэолъытэ. О къэолъытэ. 1
O-kj--l--j-. O kjeolytje.
‫הוא סופר.‬ Ащ (хъулъфыгъ] къелъытэ. Ащ (хъулъфыгъ] къелъытэ. 1
As-h ----f-g)-kely---. Ashh (hulfyg) kelytje.
‫אחת. הראשון.‬ Зы. Апэрэр. Зы. Апэрэр. 1
Z-- A-je-je-. Zy. Apjerjer.
‫שתיים. השני.‬ ТIу. ЯтIонэрэр. ТIу. ЯтIонэрэр. 1
T--. -a--o-j-r--r. TIu. JatIonjerjer.
‫שלוש. השלישי.‬ Щы. Ящэнэрэр. Щы. Ящэнэрэр. 1
Shh---Ja--h--nj-r---. Shhy. Jashhjenjerjer.
‫ארבע. הרביעי.‬ ПлIы. ЯплIэнэрэр. ПлIы. ЯплIэнэрэр. 1
PlI-. J-p-Ij-nj-r-er. PlIy. JaplIjenjerjer.
‫חמש. החמישי.‬ Тфы. Ятфэнэрэр. Тфы. Ятфэнэрэр. 1
T-y- -at---nj-r--r. Tfy. Jatfjenjerjer.
‫שש. השישי.‬ Хы. Яхэнэрэр. Хы. Яхэнэрэр. 1
H-- ---j-nje----. Hy. Jahjenjerjer.
‫שבע. השביעי.‬ Блы. Яблэнэрэр. Блы. Яблэнэрэр. 1
Bly--Jablj-n-e--e-. Bly. Jabljenjerjer.
‫שמונה. השמיני.‬ И. Яенэрэр. И. Яенэрэр. 1
I--J-en---jer. I. Jaenjerjer.
‫תשע. התשיעי.‬ Бгъу. Ябгъонэрэр. Бгъу. Ябгъонэрэр. 1
Bgu- Ja-----er-er. Bgu. Jabgonjerjer.

‫חשיבה ושפה‬

‫החשיבה שלנו תלויה גם מהשפה שלנו.‬ ‫כשאנחנו חושבים אנחנו ‘מדברים’ עם עצמנו.‬ ‫כך משפיעה שפתנו על הדרך שבה אנחנו רואים את הדברים.‬ ‫אבל האם אנחנו יכולים לחשוב בצורה דומה חרף השפות השונות?‬ ‫או שאנחנו חושבים בצורה אחרת פשוט כי אנחנו מדברים אחרת?‬ ‫לכל עם יש את אוצר המילים שלו.‬ ‫בכמה שפות נעדרות כמה מילים.‬ ‫יש עמים שלא מבדילים בין ירוק וכחול.‬ ‫הדוברים משתמשים באותה המילה בכדי לתאר את שני הצבעים.‬ ‫והם מזהים צבעים פחות טוב מעמים אחרים!‬ ‫הם לא יכולים לזהות גווני צבע וצבעים משניים.‬ ‫כי יש להם בעיה לתאר את הצבעים.‬ ‫לשפות אחרות יש רק מילים מעטות למספרים.‬ ‫דוברי שפות אלה פחות טובים מאחרים במספרים.‬ ‫יש גם שפות שלא מכירות ימין מ שמאל .‬ ‫כאן מדברים האנשים על צפון ודרום, מזרח ומערב.‬ ‫יש להם יכולת טובה מאוד להתמצאות במרחב.‬ ‫אבל את המונחים ימין ו שמאל הם לא מבינים.‬ ‫כמובן שהשפה לא משפיעה רק על צורת החשיבה שלנו.‬ ‫גם הסביבה שלנו וחיי היום-יום שלנו מעצבים את המחשבות שלנו.‬ ‫אז איזה תפקיד משחקת כאן השפה?‬ ‫האם היא מציבה גבולות לחשיבה שלנו?‬ ‫או שיש לנו רק מספיק מילים בכדי לתאר את מה שאנחנו חושבים?‬ ‫מה הסיבה, מה התוצאה?‬ ‫אין עדיין תשובות לשאלות האלה.‬ ‫הן מעסיקות מדעני מוח וחוקרי שפות.‬ ‫אבל הנושא הזה חשוב לכולנו...‬ ‫האם אתה מה שאתה מדבר?!‬