‫שיחון‬

he ‫מספרים‬   »   am ቁጥሮች

‫7 [שבע]‬

‫מספרים‬

‫מספרים‬

7 [ሰባት]

7 [ሰባት]

ቁጥሮች

k’ut’irochi

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית אמהרית נגן יותר
‫אני סופר / ת׃‬ እኔ እቆጥራለው፦ እኔ እቆጥራለው፦ 1
i-ē --’---ir----i:- inē ik’ot’iralewi:-
‫אחת, שתים, שלוש‬ አንድ፤ ሁለት ፤ሶስት አንድ፤ ሁለት ፤ሶስት 1
ā----; h--et---so---i ānidi; huleti ;sositi
‫אני סופר / ת עד שלוש.‬ እስከ ሶስት ቆጠርኩ። እስከ ሶስት ቆጠርኩ። 1
i-i------iti k------ik-. isike sositi k’ot’eriku.
‫אני ממשיך / ה לספור׃‬ እኔ ተጨማሪ እቆጥራለው፦ እኔ ተጨማሪ እቆጥራለው፦ 1
inē-tec----arī-i--o-’-r-----:- inē tech’emarī ik’ot’iralewi:-
‫ארבע, חמש, שש, አራት ፤ አምስት ፤ ስድስት አራት ፤ አምስት ፤ ስድስት 1
ā-at--;--misit--- sidi---i ārati ; āmisiti ; sidisiti
‫שבע, שמונה, תשע‬ ሰባት ፤ ስምንት ፤ ዘጠኝ ሰባት ፤ ስምንት ፤ ዘጠኝ 1
se-a-i----i----ti-;---t’en-i sebati ; siminiti ; zet’enyi
‫אני סופר / ת.‬ እኔ እቆጥራለው። እኔ እቆጥራለው። 1
in- -k----ira--wi. inē ik’ot’iralewi.
‫את / ה סופר / ת.‬ አንተ/ቺ ትቆጥራለህ/ሪያለሽ። አንተ/ቺ ትቆጥራለህ/ሪያለሽ። 1
ān-t--ch- ---’-----a-e--/-----es--. ānite/chī tik’ot’iralehi/rīyaleshi.
‫הוא סופר.‬ እሱ ይቆጥራል። እሱ ይቆጥራል። 1
i-u --k’-t---a-i. isu yik’ot’irali.
‫אחת. הראשון.‬ አንድ – አንደኛ አንድ – አንደኛ 1
ā--di --ā-i-enya ānidi – ānidenya
‫שתיים. השני.‬ ሁለት – ሁለተኛ ሁለት – ሁለተኛ 1
huleti --hul-te--a huleti – huletenya
‫שלוש. השלישי.‬ ሶስት – ሶስተኛ ሶስት – ሶስተኛ 1
s-si-i – -o--t-n-a sositi – sositenya
‫ארבע. הרביעי.‬ አራት – አራተኛ አራት – አራተኛ 1
ārati - ā-a-e-ya ārati – āratenya
‫חמש. החמישי.‬ አምስት – አምስተኛ አምስት – አምስተኛ 1
ā-i-i-i---ā-i-i--nya āmisiti – āmisitenya
‫שש. השישי.‬ ስድስት – ስድስተኛ ስድስት – ስድስተኛ 1
sidi-it--- si-----e-ya sidisiti – sidisitenya
‫שבע. השביעי.‬ ስባት – ስባተኛ ስባት – ስባተኛ 1
siba-- –---b---nya sibati – sibatenya
‫שמונה. השמיני.‬ ስምንት – ስምንተኛ ስምንት – ስምንተኛ 1
si-in-t--–-simin-t--ya siminiti – siminitenya
‫תשע. התשיעי.‬ ዘጠኝ – ዘጠነኛ ዘጠኝ – ዘጠነኛ 1
zet--nyi ----t---e--a zet’enyi – zet’enenya

‫חשיבה ושפה‬

‫החשיבה שלנו תלויה גם מהשפה שלנו.‬ ‫כשאנחנו חושבים אנחנו ‘מדברים’ עם עצמנו.‬ ‫כך משפיעה שפתנו על הדרך שבה אנחנו רואים את הדברים.‬ ‫אבל האם אנחנו יכולים לחשוב בצורה דומה חרף השפות השונות?‬ ‫או שאנחנו חושבים בצורה אחרת פשוט כי אנחנו מדברים אחרת?‬ ‫לכל עם יש את אוצר המילים שלו.‬ ‫בכמה שפות נעדרות כמה מילים.‬ ‫יש עמים שלא מבדילים בין ירוק וכחול.‬ ‫הדוברים משתמשים באותה המילה בכדי לתאר את שני הצבעים.‬ ‫והם מזהים צבעים פחות טוב מעמים אחרים!‬ ‫הם לא יכולים לזהות גווני צבע וצבעים משניים.‬ ‫כי יש להם בעיה לתאר את הצבעים.‬ ‫לשפות אחרות יש רק מילים מעטות למספרים.‬ ‫דוברי שפות אלה פחות טובים מאחרים במספרים.‬ ‫יש גם שפות שלא מכירות ימין מ שמאל .‬ ‫כאן מדברים האנשים על צפון ודרום, מזרח ומערב.‬ ‫יש להם יכולת טובה מאוד להתמצאות במרחב.‬ ‫אבל את המונחים ימין ו שמאל הם לא מבינים.‬ ‫כמובן שהשפה לא משפיעה רק על צורת החשיבה שלנו.‬ ‫גם הסביבה שלנו וחיי היום-יום שלנו מעצבים את המחשבות שלנו.‬ ‫אז איזה תפקיד משחקת כאן השפה?‬ ‫האם היא מציבה גבולות לחשיבה שלנו?‬ ‫או שיש לנו רק מספיק מילים בכדי לתאר את מה שאנחנו חושבים?‬ ‫מה הסיבה, מה התוצאה?‬ ‫אין עדיין תשובות לשאלות האלה.‬ ‫הן מעסיקות מדעני מוח וחוקרי שפות.‬ ‫אבל הנושא הזה חשוב לכולנו...‬ ‫האם אתה מה שאתה מדבר?!‬