‫שיחון‬

he ‫לשאול שאלות 1‬   »   te ప్రశ్నలు అడగటం 1

‫62 [שישים ושתיים]‬

‫לשאול שאלות 1‬

‫לשאול שאלות 1‬

62 [అరవై రెండు]

62 [Aravai reṇḍu]

ప్రశ్నలు అడగటం 1

[Praśnalu aḍagaṭaṁ 1]

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית טלוגו נגן יותר
‫ללמוד‬ నేర్చుకోవడం నేర్చుకోవడం 1
Nēr--kōv---ṁ Nērcukōvaḍaṁ
‫התלמידים לומדים הרבה?‬ విధ్యార్థులు ఎక్కువగా నేర్చుకుంటారా? విధ్యార్థులు ఎక్కువగా నేర్చుకుంటారా? 1
V-dh--r-hul- e-kuva-ā n---u--ṇ--rā? Vidhyārthulu ekkuvagā nērcukuṇṭārā?
‫לא, הם לומדים מעט.‬ లేదు, వాళ్ళు కొద్దిగానే నేర్చుకుంటారు లేదు, వాళ్ళు కొద్దిగానే నేర్చుకుంటారు 1
Lēdu,-v-ḷ-u k-dd-g--- n-rcu--ṇṭ-ru Lēdu, vāḷḷu koddigānē nērcukuṇṭāru
‫לשאול‬ అడగటం అడగటం 1
A-agaṭ-ṁ Aḍagaṭaṁ
‫את / ה שואל / ת את המורה שאלות לעיתים קרובות?‬ మీరు తరచూ మీ అధ్యాపకుడిని / అధ్యాపకురాలిని ప్రశ్నలు అడగుతుంటారా? మీరు తరచూ మీ అధ్యాపకుడిని / అధ్యాపకురాలిని ప్రశ్నలు అడగుతుంటారా? 1
Mī-u--ar----mī adh---aku-i--- a-----akur--i-i -raśna-u --a--tuṇ---ā? Mīru taracū mī adhyāpakuḍini/ adhyāpakurālini praśnalu aḍagutuṇṭārā?
‫לא, אני לא שואל / ת אותו לעיתים קרובות.‬ లేదు, తరచు నేను ఆయన్ని ప్రశ్నలు అడగను లేదు, తరచు నేను ఆయన్ని ప్రశ్నలు అడగను 1
L-du----racu -ēnu--y---- -r-ś---u-a---a-u Lēdu, taracu nēnu āyanni praśnalu aḍaganu
‫לענות‬ సమాధానం ఇవ్వడం సమాధానం ఇవ్వడం 1
S-mā-hāna- i---ḍ-ṁ Samādhānaṁ ivvaḍaṁ
‫תענה / י בבקשה.‬ దయచేసి సమాధానం ఇవ్వండి దయచేసి సమాధానం ఇవ్వండి 1
Da-acēsi sam---ā--ṁ i-v--ḍi Dayacēsi samādhānaṁ ivvaṇḍi
‫אני עונה.‬ నేను సమాధానం ఇస్తాను నేను సమాధానం ఇస్తాను 1
Nēnu-s-mādh-n-ṁ -s-ā-u Nēnu samādhānaṁ istānu
‫לעבוד‬ పని చేయడం పని చేయడం 1
Pa-- c-ya-aṁ Pani cēyaḍaṁ
‫הוא עובד כעת?‬ ఆయన ఇప్పుడు పని చేస్తున్నారా? ఆయన ఇప్పుడు పని చేస్తున్నారా? 1
Ā--n--ippuḍu--ani -ēs----ā--? Āyana ippuḍu pani cēstunnārā?
‫כן, הוא עובד.‬ అవును ఆయన ఇప్పుడు పని చేస్తున్నారు అవును ఆయన ఇప్పుడు పని చేస్తున్నారు 1
A--n- --ana ipp--u pa----ēs----āru Avunu āyana ippuḍu pani cēstunnāru
‫לבוא‬ రావడం రావడం 1
R-v--aṁ Rāvaḍaṁ
‫את / ה בא / ה?‬ మీరు వస్తున్నారా? మీరు వస్తున్నారా? 1
Mīru --st--n-r-? Mīru vastunnārā?
‫כן, אנחנו עוד מעט באים.‬ అవును మేము తొందర్లోనే వస్తున్నాము అవును మేము తొందర్లోనే వస్తున్నాము 1
A-u-----mu---n---l--ē--a-t-----u Avunu mēmu tondarlōnē vastunnāmu
‫לגור‬ ఉండటం ఉండటం 1
Uṇ----ṁ Uṇḍaṭaṁ
‫את / ה גר / ה בברלין?‬ మీరు బర్లీన్ లో ఉంటారా? మీరు బర్లీన్ లో ఉంటారా? 1
Mī---b-rl-- lō u---rā? Mīru barlīn lō uṇṭārā?
‫כן, אני גר / ה בברלין.‬ అవును, నేను బర్లీన్ లో ఉంటాను అవును, నేను బర్లీన్ లో ఉంటాను 1
Av-n-, nēnu bar--- lō----ā-u Avunu, nēnu barlīn lō uṇṭānu

‫מי שרוצה לדבר צריך לכתוב!‬

‫לא תמיד קל ללמוד שפות זרות.‬ ‫לעתים קרובות, החלק הקשה ביותר לתלמידי שפה בהתחלה הוא הדיבור.‬ ‫הרבה מהם לא מעיזים להגיד משפטים בשפה החדשה.‬ ‫הם מפחדים יותר מדי מלעשות טעויות.‬ ‫הכתיבה יכולה להוות פתרון בשביל תלמידים כאלה.‬ ‫כי מי שרוצה לדבר בצורה טובה, צריך גם לכתוב כמה שאפשר!‬ ‫הכתיבה עוזרת לנו להתרגל לשפה החדשה.‬ ‫יש לזה הרבה סיבות.‬ ‫הכתיבה שונה מהדיבור.‬ ‫זה תהליך מסובך יותר.‬ ‫כשאנחנו כותבים אז אנחנו חושבים לזמן ארוך יותר, בכדי להחליט באלו מילים נשתמש.‬ ‫וכך מתעסק מוחנו בצורה אינטנסיבית יותר עם השפה החדשה.‬ ‫אנחנו גם רגועים בהרבה כשאנחנו כותבים.‬ ‫אין שם אף אחד שמחכה לתשובה.‬ ‫כך אנחנו מאבדים לאט לאט את הפחד מהשפה הזרה.‬ ‫הכתיבה גם מעודדת יצירתיות.‬ ‫אנחנו מרגישים חופשיים יותר ומשחקים יותר עם השפה החדשה.‬ ‫בכתיבה יש לנו יותר זמן מכשאנחנו מדברים.‬ ‫וזה עוזר לזיכרון שלנו!‬ ‫אך היתרון הגדול ביותר לכתיבה היא צורתה המרוחקת.‬ ‫זאת אומרת שאנחנו יכולים להסתכל על מה שכתבנו.‬ ‫אנחנו רואים הכל ברור מול העיניים.‬ ‫ואנחנו יכולים לתקן את השגיאות שלנו ותוך כדי זה גם ללמוד.‬ ‫לא חשוב מה כותבים בשפה חדשה.‬ ‫הדבר החשוב היחיד הוא שצריך לנסח משפטים כל הזמן.‬ ‫מי שרוצה להתאמן יכול למצוא חבר לעט ממדינה זרה.‬ ‫ואחר כך לפגוש אותו פנים אל פנים מתישהו.‬ ‫הוא יראה: עכשיו נהיה קל לדבר!‬