‫שיחון‬

he ‫קריאה וכתיבה‬   »   ti ምንባብን ፣ምጽሓፍን

‫6 [שש]‬

‫קריאה וכתיבה‬

‫קריאה וכתיבה‬

6 [ሽዱሽተ]

6 [shidushite]

ምንባብን ፣ምጽሓፍን

minibabini ፣mits’iḥafini

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית תיגרינית נגן יותר
‫אני קורא / ת.‬ ኣነ የንብብ። ኣነ የንብብ። 1
a-- -eni--bi። ane yenibibi።
‫אני קורא / ת אות.‬ ኣነ ሓደ ፊደል የንብብ። ኣነ ሓደ ፊደል የንብብ። 1
a-e ḥ--- fī--l------b-b-። ane ḥade fīdeli yenibibi።
‫אני קורא / ת מילה.‬ ኣነ ሓደ ቃል የንብብ። ኣነ ሓደ ቃል የንብብ። 1
a-e --ade k’ali ---ib-bi። ane ḥade k’ali yenibibi።
‫אני קורא / ת משפט.‬ ኣነ ሓደ ምሉእ-ሓሳብ የንብብ። ኣነ ሓደ ምሉእ-ሓሳብ የንብብ። 1
an--h-a-e--i-u’i-h-a-a----------i። ane ḥade milu’i-ḥasabi yenibibi።
‫אני קורא / ת מכתב.‬ ኣነ ሓደ ደብዳበ የንብብ። ኣነ ሓደ ደብዳበ የንብብ። 1
a---ḥa-----bida-e y-ni----። ane ḥade debidabe yenibibi።
‫אני קורא / ת ספר.‬ ኣነ ሓደ መጽሓፍ የንብብ። ኣነ ሓደ መጽሓፍ የንብብ። 1
a-e-h-a-----t--i-̣af------bi-i። ane ḥade mets’iḥafi yenibibi።
‫אני קורא / ת.‬ ኣነ የንብብ። ኣነ የንብብ። 1
an---e--b--i። ane yenibibi።
‫את / ה קורא / ת.‬ ንስኻ ተንብብ። ንስኻ ተንብብ። 1
n----̱a-tenibi-i። nisiẖa tenibibi።
‫הוא קורא.‬ ንሱ የንብብ። ንሱ የንብብ። 1
n--u--eni-i-i። nisu yenibibi።
‫אני כותב / ת.‬ ኣነ እጽሕፍ። ኣነ እጽሕፍ። 1
a-e--t---h-ifi። ane its’iḥifi።
‫אני כותב / ת אות.‬ ኣነ ሓደ ፊደል እጽሕፍ። ኣነ ሓደ ፊደል እጽሕፍ። 1
an--ḥa----īd--- i--’ih---i። ane ḥade fīdeli its’iḥifi።
‫אני כותב / ת מילה.‬ ኣነ ሓደ ቃል እጽሕፍ። ኣነ ሓደ ቃል እጽሕፍ። 1
a-e -̣ade -’al--i-s---̣i-i። ane ḥade k’ali its’iḥifi።
‫אני כותב / ת משפט.‬ ኣነ ሓደ ምሉእ-ሓሳብ እጽሕፍ። ኣነ ሓደ ምሉእ-ሓሳብ እጽሕፍ። 1
a-- ḥ--- mi-u’--h--s--i--ts’-ḥi-i። ane ḥade milu’i-ḥasabi its’iḥifi።
‫אני כותב / ת מכתב.‬ ኣነ ሓደ ደብዳበ እጽሕፍ። ኣነ ሓደ ደብዳበ እጽሕፍ። 1
ane --ade--e-id-b---ts’------። ane ḥade debidabe its’iḥifi።
‫אני כותב / ת ספר.‬ ኣነ ሓደ መጽሓፍ እጽሕፍ። ኣነ ሓደ መጽሓፍ እጽሕፍ። 1
ane -̣ade--e-s--h-a---it----̣--i። ane ḥade mets’iḥafi its’iḥifi።
‫אני כותב / ת.‬ ኣነ እጽሕፍ። ኣነ እጽሕፍ። 1
an- i--’-ḥi--። ane its’iḥifi።
‫את / ה כותב / ת.‬ ንስኻ ትጽሕፍ። ንስኻ ትጽሕፍ። 1
n-sih-a-t--s’-ḥifi። nisiẖa tits’iḥifi።
‫הוא כותב.‬ ንሱ ይጽሕፍ። ንሱ ይጽሕፍ። 1
n--u yit-’i----i። nisu yits’iḥifi።

הורד MP3 (.zip קבצים)

MP3 עברית + תיגרינית (1-100) MP3 תיגרינית (1-100)
לא נמצא סרטון!

‫אינטרנציונליזמים‬

‫הגלובליזציה לא עוצרת עם השפות.‬ ‫את זה רואים נוכח העלייה במספר ה-‘אינטרנציונליזמים’.‬ ‫אינטרנציונליזמים הם מילים הקיימות במספר שפות.‬ ‫ויש למילים את אותה המשמעות או משמעות דומה.‬ ‫ביטוי המילה הוא לרוב דומה.‬ ‫הם צורת הכתיבה של המלים בדרך כלל דומה.‬ ‫הריבוי של אינטרנציונליזמים מעניין.‬ ‫לא אכפת להם מגבולות.‬ ‫לא מגבולות גאוגרפיים.‬ ‫ובמיוחד לא מגבולות שפתיים.‬ ‫יש מילים שמבינים בכל היבשות.‬ ‫המילה Hotel היא דוגמא טובה לכך.‬ ‫היא קיימת כמעט בכל מקום בעולם.‬ ‫הרבה אינטרנציונליזמים באים מעולם המדע.‬ ‫גם ביטויים טכניים מפיצים את עצמם במהירות ברחבי העולם.‬ ‫לכל האינטרנציונליזמים יש את אותו השורש.‬ ‫הם התפתחו מאותה מילה.‬ ‫אבל רוב האינטרנציונליזמים מבוססים על שאילה.‬ ‫זאת אומרת, המילים פשוט נלקחות משפה אחרת.‬ ‫מעגלים תרבותיים משחקים תפקיד חשוב באימוץ המילה.‬ ‫לכל תרבות יש את המסורות שלה.‬ ‫אז המצאות חדשות לא עובדות בכל מקום.‬ ‫נורמות תרבותיות מחליטות על אימוץ המילים השונות.‬ ‫יש דברים הנמצאים רק בחלקים מסויימים בעולם.‬ ‫דברים אחרים מתפשטים במהירות בכל רחבי העולם.‬ ‫אך רק כשדברים מתפשטים מתפשט גם השם שלהם.‬ ‫בגלל זה אינטרנציונליזמים הם כל כך מעניינים!‬ ‫כשאנחנו מגלים שפות, אנחנו מגלים גם תמיד תרבויות...‬