‫שיחון‬

he ‫לעשות קניות‬   »   ar ‫التسوق / التبضّع‬

‫54 [חמישים וארבע]‬

‫לעשות קניות‬

‫לעשות קניות‬

‫54 [أربعة وخمسون]

54 [arabeat wakhamsuna]

‫التسوق / التبضّع‬

alttasawuq

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית ערבית נגן יותר
‫אני רוצה לקנות מתנה.‬ ‫أريد أن أشتري هدية. ‫أريد أن أشتري هدية. 1
u--- an -s-t-ri--a---t. urid an ashtari hadiat.
‫אבל לא משהו יקר מדי.‬ ‫ولكن ألا تكون مكلفة. ‫ولكن ألا تكون مكلفة. 1
w-lakun--la-t---n m---if-t. walakun ala takun muklifat.
‫אולי תיק יד?‬ ربما حقيبة يد؟ ربما حقيبة يد؟ 1
r--am--h-qibat ---? rubama haqibat yad?
‫באיזה צבע?‬ ‫ما اللون الذي تريدينه؟ ‫ما اللون الذي تريدينه؟ 1
m------wn---dhy t-rid-nah? ma allawn aldhy turidinah?
‫שחור, חום או לבן?‬ ‫أسود، بني أم أبيض؟ ‫أسود، بني أم أبيض؟ 1
a-wa-- -----a---bya-? aswad, bani am abyad?
‫גדול או קטן?‬ كبير أم صغير؟ كبير أم صغير؟ 1
ka-i- am ---h-r? kabir am saghir?
‫אפשר לראות אותו?‬ هل يمكنني رؤية هذه؟ هل يمكنني رؤية هذه؟ 1
hal y-mkin-n- --ya----dh-h? hal yumkinuni ruyat hadhih?
‫האם הוא עשוי מעור?‬ هل هو مصنوع من الجلد؟ هل هو مصنوع من الجلد؟ 1
h-l h--masn-e -i- -lji--? hal hu masnue min aljild?
‫או מחומרים סינטטים?‬ أم إنها مصنوعة من البلاستيك؟ أم إنها مصنوعة من البلاستيك؟ 1
a-----ah- m-----a- m-n-al-i--stik? am iinaha masnueat min albilastik?
‫ודאי שמעור.‬ من الجلد، بالطبع. من الجلد، بالطبع. 1
min -ljil-,--alt--be. min aljild, balttabe.
‫האיכות טובה במיוחד.‬ ‫وهي من نوعية جيدة للغاية. ‫وهي من نوعية جيدة للغاية. 1
wahi -i- n-w--a--jay-------lghay--. wahi min nawiyat jayidat lilghayat.
‫והמחיר באמת מציאה.‬ ‫والحقيبة ثمنها مناسب جداً. ‫والحقيبة ثمنها مناسب جداً. 1
walh--ib-t t-am--uh- m---s---ji-da-n. walhaqibat thamanuha munasib jiddaan.
‫זה מוצא חן בעיני.‬ ‫إنها تعجبني. ‫إنها تعجبني. 1
in-a-a-t-ej---n-. innaha taejibuni.
‫אני אקנה אותו.‬ ‫سآخذها. ‫سآخذها. 1
saa-h--hh-. saakhudhha.
‫אפשר יהיה להחליף?‬ ‫يمكنني تبديلها؟ ‫يمكنني تبديلها؟ 1
y-mki-u-i t-bdiluh-? yumkinuni tabdiluha?
‫בודאי.‬ ‫بالطبع. ‫بالطبع. 1
balttab-. balttabe.
‫אנחנו נארוז באריזת מתנה.‬ ‫سنغلفها لك كهدية. ‫سنغلفها لك كهدية. 1
s-na-h--f---l-k ka---i--. sanaghulfha lak kahadiat.
‫הקופה נמצאת שם.‬ الخزينة هناك. الخزينة هناك. 1
a-kh----a----n--. alkhazinat hunak.

‫מי מבין את מי?‬

‫יש כ-7 מליארד אנשים ברחבי העולם.‬ ‫ולכולם יש שפה אחת.‬ ‫לצערנו אלה הן שפות שונות.‬ ‫אז בכדי לדבר עם עמים אחרים, אנחנו צריכים ללמוד שפות.‬ ‫זה לעתים קרובות תהליך מייגע.‬ ‫אבל יש שפות שמאוד דומות אחת לשנייה.‬ ‫דוברי השפות מבינים אחד את השני מבלי לשפות בשפה השנייה.‬ ‫התופעה הזו נקראת הבנה הדדית .‬ ‫יש לתופעה זו שני סוגים.‬ ‫הסוג הראשון הוא הבנה הדדית מילולית.‬ ‫כאן מבינים הדוברים אחד את השני כשהם מדברים.‬ ‫אך את השפה הכתובה הם לא מבינים.‬ ‫הסיבה לכך היא שלשפות יש צורות כתיבה שונות.‬ ‫דוגמא לכך היא שפות ההינדי והאורדו.‬ ‫ההבנה ההדדית הכתובה היא הסוג השני.‬ ‫כאן מבינים את השפה האחרת בצורתה הכתובה.‬ ‫אך קשה לדוברים להבין אחד את השני.‬ ‫הסיבה לכך היא הגייה שונה מאוד.‬ ‫דוגמא לכך היא השפות הגרמנית וההולנדית.‬ ‫רוב השפות הקרובות מאוד אחת לשנייה מכילות את שני הסוגים.‬ ‫זאת אומרת שיש הבנה הדדית מדוברת וכתובה.‬ ‫רוסית ואוקראינית, או תאילנדית ולאווית הן דוגמאות לכך.‬ ‫אבל יש גם צורות לא סימטריות של הבנה הדדית.‬ ‫זה המקרה כשלדוברים יש רמות שונות של הבנת השפה האחרת.‬ ‫פורטוגזים מבינים ספרדים יותר טוב מאיך שספרדים מבינים פורטוגזים.‬ ‫גם אוסטריים מבינים גרמנים יותר טוב מלהפך.‬ ‫בדוגמאות האלה ההגייה או הניב מהווים מעצור.‬ ‫מי שרוצה לנהל שיחות טובות, חייב ללמוד עוד קצת...‬