‫שיחון‬

he ‫לעשות קניות‬   »   ar ‫التسوق / التبضّع‬

‫54 [חמישים וארבע]‬

‫לעשות קניות‬

‫לעשות קניות‬

‫54 [أربعة وخمسون]

54 [arabeat wakhamsuna]

‫التسوق / التبضّع‬

alttasawuq

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית ערבית נגן יותר
‫אני רוצה לקנות מתנה.‬ ‫أريد أن أشتري هدية. ‫أريد أن أشتري هدية. 1
u-id ------t--- -ad-a-. urid an ashtari hadiat.
‫אבל לא משהו יקר מדי.‬ ‫ولكن ألا تكون مكلفة. ‫ولكن ألا تكون مكلفة. 1
wal---n---a---k---m-kl---t. walakun ala takun muklifat.
‫אולי תיק יד?‬ ربما حقيبة يد؟ ربما حقيبة يد؟ 1
rub-m- -a-i-a--yad? rubama haqibat yad?
‫באיזה צבע?‬ ‫ما اللون الذي تريدينه؟ ‫ما اللون الذي تريدينه؟ 1
ma-a-l--n al----t-ri-ina-? ma allawn aldhy turidinah?
‫שחור, חום או לבן?‬ ‫أسود، بني أم أبيض؟ ‫أسود، بني أم أبيض؟ 1
as--d- -a---a- ---a-? aswad, bani am abyad?
‫גדול או קטן?‬ كبير أم صغير؟ كبير أم صغير؟ 1
ka--r ---s---i-? kabir am saghir?
‫אפשר לראות אותו?‬ هل يمكنني رؤية هذه؟ هل يمكنني رؤية هذه؟ 1
ha--y-m-i-u----u-at -ad-i-? hal yumkinuni ruyat hadhih?
‫האם הוא עשוי מעור?‬ هل هو مصنوع من الجلد؟ هل هو مصنوع من الجلد؟ 1
h---h- masnu- --n-a--il-? hal hu masnue min aljild?
‫או מחומרים סינטטים?‬ أم إنها مصنوعة من البلاستيك؟ أم إنها مصنوعة من البلاستيك؟ 1
am-i-na-a---s--e-t------l-il---i-? am iinaha masnueat min albilastik?
‫ודאי שמעור.‬ من الجلد، بالطبع. من الجلد، بالطبع. 1
min a----d--b-l--abe. min aljild, balttabe.
‫האיכות טובה במיוחד.‬ ‫وهي من نوعية جيدة للغاية. ‫وهي من نوعية جيدة للغاية. 1
w-h- m-n -aw-yat--a----t-lilghayat. wahi min nawiyat jayidat lilghayat.
‫והמחיר באמת מציאה.‬ ‫والحقيبة ثمنها مناسب جداً. ‫والحقيبة ثمنها مناسب جداً. 1
walh--i--t--h-man-ha --na-i---------. walhaqibat thamanuha munasib jiddaan.
‫זה מוצא חן בעיני.‬ ‫إنها تعجبني. ‫إنها تعجبني. 1
i--ah- ta----un-. innaha taejibuni.
‫אני אקנה אותו.‬ ‫سآخذها. ‫سآخذها. 1
s--k-ud-h-. saakhudhha.
‫אפשר יהיה להחליף?‬ ‫يمكنني تبديلها؟ ‫يمكنني تبديلها؟ 1
yum--nuni-ta-di-uh-? yumkinuni tabdiluha?
‫בודאי.‬ ‫بالطبع. ‫بالطبع. 1
bal-tabe. balttabe.
‫אנחנו נארוז באריזת מתנה.‬ ‫سنغلفها لك كهدية. ‫سنغلفها لك كهدية. 1
s----hu--h----- -----i-t. sanaghulfha lak kahadiat.
‫הקופה נמצאת שם.‬ الخزينة هناك. الخزينة هناك. 1
a---a-in-t--un-k. alkhazinat hunak.

‫מי מבין את מי?‬

‫יש כ-7 מליארד אנשים ברחבי העולם.‬ ‫ולכולם יש שפה אחת.‬ ‫לצערנו אלה הן שפות שונות.‬ ‫אז בכדי לדבר עם עמים אחרים, אנחנו צריכים ללמוד שפות.‬ ‫זה לעתים קרובות תהליך מייגע.‬ ‫אבל יש שפות שמאוד דומות אחת לשנייה.‬ ‫דוברי השפות מבינים אחד את השני מבלי לשפות בשפה השנייה.‬ ‫התופעה הזו נקראת הבנה הדדית .‬ ‫יש לתופעה זו שני סוגים.‬ ‫הסוג הראשון הוא הבנה הדדית מילולית.‬ ‫כאן מבינים הדוברים אחד את השני כשהם מדברים.‬ ‫אך את השפה הכתובה הם לא מבינים.‬ ‫הסיבה לכך היא שלשפות יש צורות כתיבה שונות.‬ ‫דוגמא לכך היא שפות ההינדי והאורדו.‬ ‫ההבנה ההדדית הכתובה היא הסוג השני.‬ ‫כאן מבינים את השפה האחרת בצורתה הכתובה.‬ ‫אך קשה לדוברים להבין אחד את השני.‬ ‫הסיבה לכך היא הגייה שונה מאוד.‬ ‫דוגמא לכך היא השפות הגרמנית וההולנדית.‬ ‫רוב השפות הקרובות מאוד אחת לשנייה מכילות את שני הסוגים.‬ ‫זאת אומרת שיש הבנה הדדית מדוברת וכתובה.‬ ‫רוסית ואוקראינית, או תאילנדית ולאווית הן דוגמאות לכך.‬ ‫אבל יש גם צורות לא סימטריות של הבנה הדדית.‬ ‫זה המקרה כשלדוברים יש רמות שונות של הבנת השפה האחרת.‬ ‫פורטוגזים מבינים ספרדים יותר טוב מאיך שספרדים מבינים פורטוגזים.‬ ‫גם אוסטריים מבינים גרמנים יותר טוב מלהפך.‬ ‫בדוגמאות האלה ההגייה או הניב מהווים מעצור.‬ ‫מי שרוצה לנהל שיחות טובות, חייב ללמוד עוד קצת...‬