‫שיחון‬

he ‫לעשות קניות‬   »   mk Купување

‫54 [חמישים וארבע]‬

‫לעשות קניות‬

‫לעשות קניות‬

54 [педесет и четири]

54 [pyedyesyet i chyetiri]

Купување

Koopoovaњye

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית מקדונית נגן יותר
‫אני רוצה לקנות מתנה.‬ Сакам да купам еден подарок. Сакам да купам еден подарок. 1
S--a--da----p-- --d--- ---arok. Sakam da koopam yedyen podarok.
‫אבל לא משהו יקר מדי.‬ Но не нешто премногу скапо. Но не нешто премногу скапо. 1
N- -y---y-sh----ry----guo---kap-. No nye nyeshto pryemnoguoo skapo.
‫אולי תיק יד?‬ Можеби една рачна ташна? Можеби една рачна ташна? 1
M-ʐyebi-yed-- rac----ta-h--? Moʐyebi yedna rachna tashna?
‫באיזה צבע?‬ Која боја би ја сакале? Која боја би ја сакале? 1
Ko-a--o-a-bi јa-s-k-l--? Koјa boјa bi јa sakalye?
‫שחור, חום או לבן?‬ Црна, кафеава или бела? Црна, кафеава или бела? 1
Tz-na--k---------l- ----a? Tzrna, kafyeava ili byela?
‫גדול או קטן?‬ Една голема или мала? Една голема или мала? 1
Yed-a ----y--- --i ma--? Yedna guolyema ili mala?
‫אפשר לראות אותו?‬ Смеам ли да ја видам оваа? Смеам ли да ја видам оваа? 1
Smye-m-l---- ј- -idam ---a? Smyeam li da јa vidam ovaa?
‫האם הוא עשוי מעור?‬ Дали таа е од кожа? Дали таа е од кожа? 1
D--i ta- -- -d-ko-a? Dali taa ye od koʐa?
‫או מחומרים סינטטים?‬ Или пак е од вештачки материјал? Или пак е од вештачки материјал? 1
I-i -a--ye-o----e-htachk- -a---ri-a-? Ili pak ye od vyeshtachki matyeriјal?
‫ודאי שמעור.‬ Од кожа секако. Од кожа секако. 1
Od---ʐa--y--a-o. Od koʐa syekako.
‫האיכות טובה במיוחד.‬ Ова е еден особено добар квалитет. Ова е еден особено добар квалитет. 1
Ov- ye --d--- os---eno-d-b----va-----t. Ova ye yedyen osobyeno dobar kvalityet.
‫והמחיר באמת מציאה.‬ И ташната навистина е со многу поволна цена. И ташната навистина е со многу поволна цена. 1
I -----at- n-vi-t--- y--s- -nog----po-o-----zy--a. I tashnata navistina ye so mnoguoo povolna tzyena.
‫זה מוצא חן בעיני.‬ Ми се допаѓа. Ми се допаѓа. 1
M- s-e d---ѓa. Mi sye dopaѓa.
‫אני אקנה אותו.‬ Ќе ја земам. Ќе ја земам. 1
K--e -a z-e---. Kjye јa zyemam.
‫אפשר יהיה להחליף?‬ Дали можам случајно да ја заменам? Дали можам случајно да ја заменам? 1
Dal- m-ʐam--looc--јno--- јa -am---a-? Dali moʐam sloochaјno da јa zamyenam?
‫בודאי.‬ Се разбира. Се разбира. 1
S-- --zb--a. Sye razbira.
‫אנחנו נארוז באריזת מתנה.‬ Ќе ја спакуваме како подарок. Ќе ја спакуваме како подарок. 1
K--e ј- ---koova--e -a-o -o-a---. Kjye јa spakoovamye kako podarok.
‫הקופה נמצאת שם.‬ Таму од спротива е благајната. Таму од спротива е благајната. 1
T-m------spr---v- -e--l-g-aјn-ta. Tamoo od sprotiva ye blaguaјnata.

‫מי מבין את מי?‬

‫יש כ-7 מליארד אנשים ברחבי העולם.‬ ‫ולכולם יש שפה אחת.‬ ‫לצערנו אלה הן שפות שונות.‬ ‫אז בכדי לדבר עם עמים אחרים, אנחנו צריכים ללמוד שפות.‬ ‫זה לעתים קרובות תהליך מייגע.‬ ‫אבל יש שפות שמאוד דומות אחת לשנייה.‬ ‫דוברי השפות מבינים אחד את השני מבלי לשפות בשפה השנייה.‬ ‫התופעה הזו נקראת הבנה הדדית .‬ ‫יש לתופעה זו שני סוגים.‬ ‫הסוג הראשון הוא הבנה הדדית מילולית.‬ ‫כאן מבינים הדוברים אחד את השני כשהם מדברים.‬ ‫אך את השפה הכתובה הם לא מבינים.‬ ‫הסיבה לכך היא שלשפות יש צורות כתיבה שונות.‬ ‫דוגמא לכך היא שפות ההינדי והאורדו.‬ ‫ההבנה ההדדית הכתובה היא הסוג השני.‬ ‫כאן מבינים את השפה האחרת בצורתה הכתובה.‬ ‫אך קשה לדוברים להבין אחד את השני.‬ ‫הסיבה לכך היא הגייה שונה מאוד.‬ ‫דוגמא לכך היא השפות הגרמנית וההולנדית.‬ ‫רוב השפות הקרובות מאוד אחת לשנייה מכילות את שני הסוגים.‬ ‫זאת אומרת שיש הבנה הדדית מדוברת וכתובה.‬ ‫רוסית ואוקראינית, או תאילנדית ולאווית הן דוגמאות לכך.‬ ‫אבל יש גם צורות לא סימטריות של הבנה הדדית.‬ ‫זה המקרה כשלדוברים יש רמות שונות של הבנת השפה האחרת.‬ ‫פורטוגזים מבינים ספרדים יותר טוב מאיך שספרדים מבינים פורטוגזים.‬ ‫גם אוסטריים מבינים גרמנים יותר טוב מלהפך.‬ ‫בדוגמאות האלה ההגייה או הניב מהווים מעצור.‬ ‫מי שרוצה לנהל שיחות טובות, חייב ללמוד עוד קצת...‬