‫שיחון‬

he ‫ימי השבוע‬   »   ti መዓልታት ሰሙን

‫9 [תשע]‬

‫ימי השבוע‬

‫ימי השבוע‬

9 [ትሽዓተ]

9 [tishi‘ate]

መዓልታት ሰሙን

me‘alitati semuni

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית תיגרינית נגן יותר
‫יום שני‬ እቲ ሰኑይ እቲ ሰኑይ 1
itī -en--i itī senuyi
‫יום שלישי‬ እቲ ሰሉስ እቲ ሰሉስ 1
i---s-l-si itī selusi
‫יום רביעי‬ እቲ ረቡዕ እቲ ረቡዕ 1
i---re--‘i itī rebu‘i
‫יום חמישי‬ እቲ ሓሙስ እቲ ሓሙስ 1
itī-ḥ-mu-i itī ḥamusi
‫יום שישי‬ እቲ ዓርቢ እቲ ዓርቢ 1
i-ī ‘----ī itī ‘aribī
‫יום שבת‬ እቲ ቀዳም እቲ ቀዳም 1
itī-k’-d-mi itī k’edami
‫יום ראשון‬ እቲ ሰንበት እቲ ሰንበት 1
it- sen-b--i itī senibeti
‫השבוע‬ እታ ሰሙን እታ ሰሙን 1
it- -e--ni ita semuni
‫מיום שני עד יום ראשון‬ ካብ ሰኑይ ክሳብ ሰንበት ካብ ሰኑይ ክሳብ ሰንበት 1
ka---s-n--- k-sa---s---b--i kabi senuyi kisabi senibeti
‫היום הראשון בשבוע הוא יום שני.‬ እቲ ቀዳማይ መዓልቲ ሰኑይ እዩ። እቲ ቀዳማይ መዓልቲ ሰኑይ እዩ። 1
it----eda--y- me‘al--ī-senu---iyu። itī k’edamayi me‘alitī senuyi iyu።
‫היום השני בשבוע הוא יום שלישי.‬ እቲ ካልኣይ መዓልቲ ሰሉስ እዩ። እቲ ካልኣይ መዓልቲ ሰሉስ እዩ። 1
it--kali--yi m-‘----ī--elus---yu። itī kali’ayi me‘alitī selusi iyu።
‫היום השלישי בשבוע הוא יום רביעי.‬ እቲ ሳልሳይ መዓልቲ ረቡዕ እዩ። እቲ ሳልሳይ መዓልቲ ረቡዕ እዩ። 1
i-ī---l-s--i-m-‘ali-- --bu‘- iy-። itī salisayi me‘alitī rebu‘i iyu።
‫היום הרביעי בשבוע הוא יום חמישי.‬ እቲ ራብዓይ መዓልቲ ሓሙስ እዩ። እቲ ራብዓይ መዓልቲ ሓሙስ እዩ። 1
it- r----a-i-m-‘--itī --a-u-- i-u። itī rabi‘ayi me‘alitī ḥamusi iyu።
‫היום החמישי בשבוע הוא יום שישי.‬ እቲ ሓምሻይ መዓልቲ ዓርቢ እዩ። እቲ ሓምሻይ መዓልቲ ዓርቢ እዩ። 1
i---ḥ---s--y---e--l-tī--arib- --u። itī ḥamishayi me‘alitī ‘aribī iyu።
‫היום השישי בשבוע הוא יום שבת.‬ እቲ ሻዱሻይ መዓልቲ ቀዳም እዩ። እቲ ሻዱሻይ መዓልቲ ቀዳም እዩ። 1
it- sh--us---i m--a-it----e--------። itī shadushayi me‘alitī k’edami iyu።
‫היום השביעי בשבוע הוא יום ראשון.‬ እቲ ሻብዓይ መዓልቲ ሰንበት እዩ። እቲ ሻብዓይ መዓልቲ ሰንበት እዩ። 1
i-- -h-b-‘a-i-----litī----i---i -y-። itī shabi‘ayi me‘alitī senibeti iyu።
‫בשבוע שבעה ימים.‬ እቲ ሰሙን ሸውዓተ መዓልትታት ኣለዎ። እቲ ሰሙን ሸውዓተ መዓልትታት ኣለዎ። 1
it---e--ni--he-------me-a-i--tati a-e--። itī semuni shewi‘ate me‘alititati alewo።
‫אנו עובדים חמישה ימים בלבד.‬ ንሕና ሓሙሽተ መዓልታት ኢና ንሰርሕ። ንሕና ሓሙሽተ መዓልታት ኢና ንሰርሕ። 1
n-ḥ--a -̣am-s--te---‘--ita-i īna n-ser----። niḥina ḥamushite me‘alitati īna niseriḥi።

‫השפה המתוכננת אספרנטו‬

‫אנגלית היא השפה העולמית החשובה ביותר כיום.‬ ‫כל אחד אמור לדעת איך לתקשר בעזרתה.‬ ‫אבל גם שפות אחרות רוצות להגיע למטרה הזאת.‬ ‫למשל שפות מתוכננות.‬ ‫שפות מתוכננות נוצרות ומפותחות בכוונה.‬ ‫אז יש שם תוכנית, שלפיה הן נבנות.‬ ‫בשפות מתוכננות יש ערבוב של יסודות משפות שונות.‬ ‫דרך זה הן אמורות להיות קלות ללמידה על ידי מספר גדול של אנשים.‬ ‫המטרה של כל שפה מתוכננת היא התקשורת העולמית.‬ ‫השפה המתוכננת המפורסמת ביותר היא אספרנטו.‬ ‫היא הוצגה לראשונה בוורשה ב-1887.‬ ‫המייסד שלה היה הרופא לודוויק ל. צומנהוף.‬ ‫הוא חשב שבעיות בהבנה הן הסיבה העיקרית לאי קיום השלום.‬ ‫אז הוא רצה ליצור שפה שתחבר בין העמים.‬ ‫איתה אמורים אנשים לדבר אחד עם השני בצורה שווה.‬ ‫השם הבדוי של הרופא היה דר. אספרנטו, המלא-תקווה‬ ‫זה הראה עד כמה הוא האמין בחלום שלו.‬ ‫אבל הרעיון של הבנה אוניברסלית הוא ישן בהרבה.‬ ‫נכון לעכשיו פותחו הרבה שפות מתוכננות שונות.‬ ‫להן מחוברות גם מטרות כמו סובלנות וזכויות אדם.‬ ‫אנשים מיותר מ-120 מדינות דוברים נכון לעכשיו את השפה אספרנטו.‬ ‫אבל גם גם ביקורת נגד אספרנטו.‬ ‫למשל לכ-70% מהמילים יש שורש רומי.‬ ‫וחוץ מזה השפה אספרנטו בנויה בצורה ברורה על בסיס של שפות הודו-אירופאיות.‬ ‫הדוברים פוגשים אחד את השני בקונגרסים ובמועדונים.‬ ‫פגישות והרצאות מאורגנים בקביעות.‬ ‫אז, בא לך עכשיו על קצת אספרנטו?‬ Ĉu vi parolas Esperanton? – Jes, mi parolas Esperanton tre bone!