‫שיחון‬

he ‫מילות חיבור 1‬   »   ti መስተጻምር 1

‫94 [תשעים וארבע]‬

‫מילות חיבור 1‬

‫מילות חיבור 1‬

94 [ተስዓንኣርባዕተን]

94 [tesi‘ani’ariba‘iteni]

መስተጻምር 1

mesitets’amiri 1

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית תיגרינית נגן יותר
‫חכה / י עד שיפסיק לרדת גשם.‬ ጽናሕ/ጽንሒ ዝናብ ክሳብ ዝውድእ። ጽናሕ/ጽንሒ ዝናብ ክሳብ ዝውድእ። 1
t-------i/ts’iniḥī zi-ab---i-------widi-i። ts’inaḥi/ts’iniḥī zinabi kisabi ziwidi’i።
‫חכה / י עד שאסיים.‬ ጽናሕ/ጽንሒ ኣነ ክሳብ ዝውድእ። ጽናሕ/ጽንሒ ኣነ ክሳብ ዝውድእ። 1
t--ina--i/t--i-i-̣ī -n--k-sabi---widi’-። ts’inaḥi/ts’iniḥī ane kisabi ziwidi’i።
‫חכה / י עד שהוא יחזור.‬ ጽናሕ/ጽንሒ ክሳብ ንሱ ዝምለስ። ጽናሕ/ጽንሒ ክሳብ ንሱ ዝምለስ። 1
ts-in-ḥ-/-s’i---̣- -isab- -i-- zim--es-። ts’inaḥi/ts’iniḥī kisabi nisu zimilesi።
‫אני ממתין / ה שהשיער שלי יתייבש.‬ ክጽበ‘የ ጸግረይ ክሳብ ዝነቕጽ። ክጽበ‘የ ጸግረይ ክሳብ ዝነቕጽ። 1
ki-s’----y- -----i-ey---i---- z-n-----t-’i። kits’ibe‘ye ts’egireyi kisabi zineḵ’its’i።
‫אני ממתין / ה שהסרט יסתיים.‬ ክጽበ‘የ እቲ ፊልም ክሳብ ዝውድእ። ክጽበ‘የ እቲ ፊልም ክሳብ ዝውድእ። 1
kit----e--e --- f--i---k-s-bi-z--id--i። kits’ibe‘ye itī fīlimi kisabi ziwidi’i።
‫אני ממתין / ה שהרמזור יתחלף לירוק.‬ ክጽበ‘የ መብራህቲ ቀጠልያ ክሳብ ዝኸውን። ክጽበ‘የ መብራህቲ ቀጠልያ ክሳብ ዝኸውን። 1
k-t--i--‘-e--e-i---itī k-et-el-ya kisa-i-ziẖe--ni። kits’ibe‘ye mebirahitī k’et’eliya kisabi ziẖewini።
‫מתי את / ה נוסע / ת לחופשה?‬ መዓስ ኢኻ ናብ ዕርፍቲ ትኸይድ? መዓስ ኢኻ ናብ ዕርፍቲ ትኸይድ? 1
m---s--ī-̱--na-i -i-i-itī---h--yid-? me‘asi īẖa nabi ‘irifitī tiẖeyidi?
‫עוד לפני תחילת חופשת הקיץ?‬ ቅድሚ ናይ ሃጋይ ዕርፍቲ? ቅድሚ ናይ ሃጋይ ዕርፍቲ? 1
k---imī nay- h-ga---‘-----t-? k’idimī nayi hagayi ‘irifitī?
‫כן, אפילו לפני תחילת חופשת הקיץ.‬ እወ፣ ቅድሚ ሃጋይ ዕርፍቲ ዝጅምር። እወ፣ ቅድሚ ሃጋይ ዕርፍቲ ዝጅምር። 1
iwe፣ -’----ī --g-yi ‘ir----ī z--im--i። iwe፣ k’idimī hagayi ‘irifitī zijimiri።
‫תקן / י את הגג לפני תחילת החורף.‬ ክረምቲ ከይመጸ ከሎ ነቲ ናሕሲ የዕርዮ ኢኻ ። ክረምቲ ከይመጸ ከሎ ነቲ ናሕሲ የዕርዮ ኢኻ ። 1
k--e--tī keyi-et-’e -elo ---- ---̣isī-ye‘i-i-o īẖa-። kiremitī keyimets’e kelo netī naḥisī ye‘iriyo īẖa ።
‫שטוף / שטפי ידיים לפני שתשב / י לשולחן.‬ ኣብ ጣውላ ኮፍ ከይበልካ ኢድካ ተሓጸብ ። ኣብ ጣውላ ኮፍ ከይበልካ ኢድካ ተሓጸብ ። 1
ab--------- --f- -e--b-l--a---ika ---̣---’-b- ። abi t’awila kofi keyibelika īdika teḥats’ebi ።
‫סגור / סגרי את החלון לפני שתצא / י.‬ ናብ ደገ ከይወጻካ ከሎኻ መስኮት ዕጸዎ ። ናብ ደገ ከይወጻካ ከሎኻ መስኮት ዕጸዎ ። 1
nabi d-g- k--iw-ts’--- ----h----esik-ti ‘--s’-w- ። nabi dege keyiwets’aka keloẖa mesikoti ‘its’ewo ።
‫מתי תחזור / תחזרי הביתה?‬ መዓስ ኢኻ ንገዛ ትመጽእ? መዓስ ኢኻ ንገዛ ትመጽእ? 1
me--si----a ni--z- -im-ts’i’-? me‘asi īẖa nigeza timets’i’i?
‫אחרי השיעור?‬ ድሕሪ ትምህርቲ? ድሕሪ ትምህርቲ? 1
diḥ-r- t-mi--ritī? diḥirī timihiritī?
‫כן, לאחר תום השיעור.‬ እወ፣ ትምህርቲ ምስ ወድአ። እወ፣ ትምህርቲ ምስ ወድአ። 1
iw-፣-----h-ri-ī m-s--wed---። iwe፣ timihiritī misi wedi’ā።
‫אחרי התאונה הוא לא יכול היה יותר לעבוד.‬ ድሕሪ እቲ ሓደጋ ፣ ክሰርሕ ኣይክእልን ኔሩ። ድሕሪ እቲ ሓደጋ ፣ ክሰርሕ ኣይክእልን ኔሩ። 1
d---irī i-ī h-adeg- ፣ -i-er-h-i-ay---’--i-----r-። diḥirī itī ḥadega ፣ kiseriḥi ayiki’ilini nēru።
‫אחרי שהוא פוטר מהעבודה הוא עזב לאמריקה.‬ እቲ ስርሑ ምስ ሰኣንዎ፣ ኢዩ ናብ ኣመሪካ ዝኸደ። እቲ ስርሑ ምስ ሰኣንዎ፣ ኢዩ ናብ ኣመሪካ ዝኸደ። 1
itī s--i-̣u m-si--e-a-i--፣ ī-u -------e-īk- z-ẖe--። itī siriḥu misi se’aniwo፣ īyu nabi amerīka ziẖede።
‫אחרי שהוא עבר לאמריקה הוא התעשר.‬ ድሕሪ ናብ ኣመሪካ ምኻዱ ኢዩ ሃብታም ኮይኑ። ድሕሪ ናብ ኣመሪካ ምኻዱ ኢዩ ሃብታም ኮይኑ። 1
d--̣-r---ab- -me-īk- -ih--d---yu-h---tami-koyi--። diḥirī nabi amerīka miẖadu īyu habitami koyinu።

‫איך לומדים שתי שפות בו זמנית‬

‫שפות זרות נהיות לחשובות יותר ויותר.‬ ‫הרבה אנשים לומדים שפה זרה.‬ ‫אבל יש הרבה שפות מעניינות בעולם.‬ ‫ולכן יש אנשים שלומדים יותר משפה אחת בו זמנית.‬ ‫זאת בדרך כלל לא בעיה אצל ילדים הגדלים עם שתי שפות.‬ ‫מוחם לומד את שתי השפות בצורה אוטומטית.‬ ‫כשהם מתבגרים, אז הם יודעים מה שייך לכל שפה.‬ ‫דו-שפתיים מכירים את המאפיינים המיוחדים של שתי השפות.‬ ‫אצל מבוגרים זה אחרת.‬ ‫הם לא יכולים ללמוד שתי שפות בו זמנית כל כך בקלות.‬ ‫מי שלומד שתי שפות בו זמנית, צריך לשים לב לכמה חוקים.‬ ‫תחילה, זה חשוב להשוות בין שתי השפות.‬ ‫שפות השייכות לאותה משפחת שפות דומות בדרך כלל אחת לשנייה.‬ ‫וזה יכול לגרום לבלבולים.‬ ‫ולכן הגיוני לנתח את שתי השפות בצורה קפדנית.‬ ‫אפשר למשל לעשות רשימה.‬ ‫ובה אפשר לכתוב את הדברים הדומים והשונים בין שתי השפות.‬ ‫כך צריך המוח להתעסק בצורה אינטנסיבית עם שתי השפות.‬ ‫והוא זוכר את המאפיינים הייחודיים של שתי השפות בצורה טובה יותר.‬ ‫צריך גם לבחור בתיקיות ובצבעים שונים לשפות השונות.‬ ‫זה עוזר בהפרדת ברורה יותר של השפות.‬ ‫זה אחרת כשלומדים שפות שלא דומות אחת לשנייה.‬ ‫בשפות לא דומות אין סכנת בלבול.‬ ‫כאן יש את סכנת השוואת השפות אחת לשנייה!‬ ‫הכי טוב אם משווים את השפות השונות לשפת האם.‬ ‫המוח לומד בצורה יעילה יותר כשהוא מזהה ניגודים.‬ ‫גם חשוב ללמוד את שתי השפות בצורה שווה מבחינת השקעה.‬ ‫באופן תיאורטי לא באמת אכפת למוח איזו שפה הוא לומד...‬