‫שיחון‬

he ‫מילות חיבור 1‬   »   ti መስተጻምር 1

‫94 [תשעים וארבע]‬

‫מילות חיבור 1‬

‫מילות חיבור 1‬

94 [ተስዓንኣርባዕተን]

94 [tesi‘ani’ariba‘iteni]

መስተጻምር 1

mesitets’amiri 1

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית תיגרינית נגן יותר
‫חכה / י עד שיפסיק לרדת גשם.‬ ጽናሕ/ጽንሒ ዝናብ ክሳብ ዝውድእ። ጽናሕ/ጽንሒ ዝናብ ክሳብ ዝውድእ። 1
ts’----̣------n-h-- z-na-i--is--- ziwi--’i። ts’inaḥi/ts’iniḥī zinabi kisabi ziwidi’i።
‫חכה / י עד שאסיים.‬ ጽናሕ/ጽንሒ ኣነ ክሳብ ዝውድእ። ጽናሕ/ጽንሒ ኣነ ክሳብ ዝውድእ። 1
t--i---̣i-ts--n---- --e k---bi-ziwi-i--። ts’inaḥi/ts’iniḥī ane kisabi ziwidi’i።
‫חכה / י עד שהוא יחזור.‬ ጽናሕ/ጽንሒ ክሳብ ንሱ ዝምለስ። ጽናሕ/ጽንሒ ክሳብ ንሱ ዝምለስ። 1
ts---a---------ih----isa-i ---u zimilesi። ts’inaḥi/ts’iniḥī kisabi nisu zimilesi።
‫אני ממתין / ה שהשיער שלי יתייבש.‬ ክጽበ‘የ ጸግረይ ክሳብ ዝነቕጽ። ክጽበ‘የ ጸግረይ ክሳብ ዝነቕጽ። 1
k-ts’ib-‘-e t---g-rey---i--bi-z-ne--’it--i። kits’ibe‘ye ts’egireyi kisabi zineḵ’its’i።
‫אני ממתין / ה שהסרט יסתיים.‬ ክጽበ‘የ እቲ ፊልም ክሳብ ዝውድእ። ክጽበ‘የ እቲ ፊልም ክሳብ ዝውድእ። 1
k-t---be‘ye i-ī fī--mi-kisab- -i--di--። kits’ibe‘ye itī fīlimi kisabi ziwidi’i።
‫אני ממתין / ה שהרמזור יתחלף לירוק.‬ ክጽበ‘የ መብራህቲ ቀጠልያ ክሳብ ዝኸውን። ክጽበ‘የ መብራህቲ ቀጠልያ ክሳብ ዝኸውን። 1
ki-s-i--‘y--m-b-ra-it- k’et-e-i-a-ki--b--z----w---። kits’ibe‘ye mebirahitī k’et’eliya kisabi ziẖewini።
‫מתי את / ה נוסע / ת לחופשה?‬ መዓስ ኢኻ ናብ ዕርፍቲ ትኸይድ? መዓስ ኢኻ ናብ ዕርፍቲ ትኸይድ? 1
me-asi --̱- -ab- ‘-----tī-------i--? me‘asi īẖa nabi ‘irifitī tiẖeyidi?
‫עוד לפני תחילת חופשת הקיץ?‬ ቅድሚ ናይ ሃጋይ ዕርፍቲ? ቅድሚ ናይ ሃጋይ ዕርፍቲ? 1
k-i-i-ī nay- ha-ayi---r--i--? k’idimī nayi hagayi ‘irifitī?
‫כן, אפילו לפני תחילת חופשת הקיץ.‬ እወ፣ ቅድሚ ሃጋይ ዕርፍቲ ዝጅምር። እወ፣ ቅድሚ ሃጋይ ዕርፍቲ ዝጅምር። 1
iwe--k’id-m---a---i-‘-ri-i-- zijim-r-። iwe፣ k’idimī hagayi ‘irifitī zijimiri።
‫תקן / י את הגג לפני תחילת החורף.‬ ክረምቲ ከይመጸ ከሎ ነቲ ናሕሲ የዕርዮ ኢኻ ። ክረምቲ ከይመጸ ከሎ ነቲ ናሕሲ የዕርዮ ኢኻ ። 1
k-r-mi---ke--me-s’- k-lo net- -a--i-- ye-----o-īh-- ። kiremitī keyimets’e kelo netī naḥisī ye‘iriyo īẖa ።
‫שטוף / שטפי ידיים לפני שתשב / י לשולחן.‬ ኣብ ጣውላ ኮፍ ከይበልካ ኢድካ ተሓጸብ ። ኣብ ጣውላ ኮፍ ከይበልካ ኢድካ ተሓጸብ ። 1
a-- -’-w-----o-- k-y-be--ka-----a t--̣-ts’eb- ። abi t’awila kofi keyibelika īdika teḥats’ebi ።
‫סגור / סגרי את החלון לפני שתצא / י.‬ ናብ ደገ ከይወጻካ ከሎኻ መስኮት ዕጸዎ ። ናብ ደገ ከይወጻካ ከሎኻ መስኮት ዕጸዎ ። 1
na-i-dege -e-i-e-s’-k---el---a m--------‘--s---o-። nabi dege keyiwets’aka keloẖa mesikoti ‘its’ewo ።
‫מתי תחזור / תחזרי הביתה?‬ መዓስ ኢኻ ንገዛ ትመጽእ? መዓስ ኢኻ ንገዛ ትመጽእ? 1
m-‘asi īh-a ---e-a --m----i’i? me‘asi īẖa nigeza timets’i’i?
‫אחרי השיעור?‬ ድሕሪ ትምህርቲ? ድሕሪ ትምህርቲ? 1
diḥi-----mi---it-? diḥirī timihiritī?
‫כן, לאחר תום השיעור.‬ እወ፣ ትምህርቲ ምስ ወድአ። እወ፣ ትምህርቲ ምስ ወድአ። 1
iw-፣ t-m-hi---ī mi-i --d-’-። iwe፣ timihiritī misi wedi’ā።
‫אחרי התאונה הוא לא יכול היה יותר לעבוד.‬ ድሕሪ እቲ ሓደጋ ፣ ክሰርሕ ኣይክእልን ኔሩ። ድሕሪ እቲ ሓደጋ ፣ ክሰርሕ ኣይክእልን ኔሩ። 1
diḥirī--t- -̣a-e-a ፣ k-ser-h---a-iki-il--i--ēr-። diḥirī itī ḥadega ፣ kiseriḥi ayiki’ilini nēru።
‫אחרי שהוא פוטר מהעבודה הוא עזב לאמריקה.‬ እቲ ስርሑ ምስ ሰኣንዎ፣ ኢዩ ናብ ኣመሪካ ዝኸደ። እቲ ስርሑ ምስ ሰኣንዎ፣ ኢዩ ናብ ኣመሪካ ዝኸደ። 1
i-------ḥu-mis--se-a--wo፣ ī-- nab- ---------ih--d-። itī siriḥu misi se’aniwo፣ īyu nabi amerīka ziẖede።
‫אחרי שהוא עבר לאמריקה הוא התעשר.‬ ድሕሪ ናብ ኣመሪካ ምኻዱ ኢዩ ሃብታም ኮይኑ። ድሕሪ ናብ ኣመሪካ ምኻዱ ኢዩ ሃብታም ኮይኑ። 1
d-h---ī-n--- -mer--- -i-̱-du--yu h--i---i k-yin-። diḥirī nabi amerīka miẖadu īyu habitami koyinu።

‫איך לומדים שתי שפות בו זמנית‬

‫שפות זרות נהיות לחשובות יותר ויותר.‬ ‫הרבה אנשים לומדים שפה זרה.‬ ‫אבל יש הרבה שפות מעניינות בעולם.‬ ‫ולכן יש אנשים שלומדים יותר משפה אחת בו זמנית.‬ ‫זאת בדרך כלל לא בעיה אצל ילדים הגדלים עם שתי שפות.‬ ‫מוחם לומד את שתי השפות בצורה אוטומטית.‬ ‫כשהם מתבגרים, אז הם יודעים מה שייך לכל שפה.‬ ‫דו-שפתיים מכירים את המאפיינים המיוחדים של שתי השפות.‬ ‫אצל מבוגרים זה אחרת.‬ ‫הם לא יכולים ללמוד שתי שפות בו זמנית כל כך בקלות.‬ ‫מי שלומד שתי שפות בו זמנית, צריך לשים לב לכמה חוקים.‬ ‫תחילה, זה חשוב להשוות בין שתי השפות.‬ ‫שפות השייכות לאותה משפחת שפות דומות בדרך כלל אחת לשנייה.‬ ‫וזה יכול לגרום לבלבולים.‬ ‫ולכן הגיוני לנתח את שתי השפות בצורה קפדנית.‬ ‫אפשר למשל לעשות רשימה.‬ ‫ובה אפשר לכתוב את הדברים הדומים והשונים בין שתי השפות.‬ ‫כך צריך המוח להתעסק בצורה אינטנסיבית עם שתי השפות.‬ ‫והוא זוכר את המאפיינים הייחודיים של שתי השפות בצורה טובה יותר.‬ ‫צריך גם לבחור בתיקיות ובצבעים שונים לשפות השונות.‬ ‫זה עוזר בהפרדת ברורה יותר של השפות.‬ ‫זה אחרת כשלומדים שפות שלא דומות אחת לשנייה.‬ ‫בשפות לא דומות אין סכנת בלבול.‬ ‫כאן יש את סכנת השוואת השפות אחת לשנייה!‬ ‫הכי טוב אם משווים את השפות השונות לשפת האם.‬ ‫המוח לומד בצורה יעילה יותר כשהוא מזהה ניגודים.‬ ‫גם חשוב ללמוד את שתי השפות בצורה שווה מבחינת השקעה.‬ ‫באופן תיאורטי לא באמת אכפת למוח איזו שפה הוא לומד...‬