‫שיחון‬

he ‫מילות חיבור 1‬   »   ti መስተጻምር 1

‫94 [תשעים וארבע]‬

‫מילות חיבור 1‬

‫מילות חיבור 1‬

94 [ተስዓንኣርባዕተን]

94 [tesi‘ani’ariba‘iteni]

መስተጻምር 1

mesitets’amiri 1

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית תיגרינית נגן יותר
‫חכה / י עד שיפסיק לרדת גשם.‬ ጽናሕ/ጽንሒ ዝናብ ክሳብ ዝውድእ። ጽናሕ/ጽንሒ ዝናብ ክሳብ ዝውድእ። 1
ts’in-ḥi/ts’---h-- z---bi-kis--i --w-di--። ts’inaḥi/ts’iniḥī zinabi kisabi ziwidi’i።
‫חכה / י עד שאסיים.‬ ጽናሕ/ጽንሒ ኣነ ክሳብ ዝውድእ። ጽናሕ/ጽንሒ ኣነ ክሳብ ዝውድእ። 1
ts---a-̣i-ts-i--h-----e -i--b- ziw--i--። ts’inaḥi/ts’iniḥī ane kisabi ziwidi’i።
‫חכה / י עד שהוא יחזור.‬ ጽናሕ/ጽንሒ ክሳብ ንሱ ዝምለስ። ጽናሕ/ጽንሒ ክሳብ ንሱ ዝምለስ። 1
t-----ḥ-/-s--n-h-- kisa-- -isu z-mi-e--። ts’inaḥi/ts’iniḥī kisabi nisu zimilesi።
‫אני ממתין / ה שהשיער שלי יתייבש.‬ ክጽበ‘የ ጸግረይ ክሳብ ዝነቕጽ። ክጽበ‘የ ጸግረይ ክሳብ ዝነቕጽ። 1
k----i-e‘-- -s’-----yi k-sab- z--e--’-ts’i። kits’ibe‘ye ts’egireyi kisabi zineḵ’its’i።
‫אני ממתין / ה שהסרט יסתיים.‬ ክጽበ‘የ እቲ ፊልም ክሳብ ዝውድእ። ክጽበ‘የ እቲ ፊልም ክሳብ ዝውድእ። 1
kits’i-e--e i-ī -ī-imi k-s--- z---di’-። kits’ibe‘ye itī fīlimi kisabi ziwidi’i።
‫אני ממתין / ה שהרמזור יתחלף לירוק.‬ ክጽበ‘የ መብራህቲ ቀጠልያ ክሳብ ዝኸውን። ክጽበ‘የ መብራህቲ ቀጠልያ ክሳብ ዝኸውን። 1
k--s’i-e‘ye m----ahit----e--e-iya-k--a-i-ziẖe---i። kits’ibe‘ye mebirahitī k’et’eliya kisabi ziẖewini።
‫מתי את / ה נוסע / ת לחופשה?‬ መዓስ ኢኻ ናብ ዕርፍቲ ትኸይድ? መዓስ ኢኻ ናብ ዕርፍቲ ትኸይድ? 1
m-‘-si --̱- n--- -ir-fi-ī t--̱ey-di? me‘asi īẖa nabi ‘irifitī tiẖeyidi?
‫עוד לפני תחילת חופשת הקיץ?‬ ቅድሚ ናይ ሃጋይ ዕርፍቲ? ቅድሚ ናይ ሃጋይ ዕርፍቲ? 1
k’idi-ī na---h-g-y- ---i---ī? k’idimī nayi hagayi ‘irifitī?
‫כן, אפילו לפני תחילת חופשת הקיץ.‬ እወ፣ ቅድሚ ሃጋይ ዕርፍቲ ዝጅምር። እወ፣ ቅድሚ ሃጋይ ዕርፍቲ ዝጅምር። 1
iw-፣ --idi------ayi ‘---f--- ---i-i--። iwe፣ k’idimī hagayi ‘irifitī zijimiri።
‫תקן / י את הגג לפני תחילת החורף.‬ ክረምቲ ከይመጸ ከሎ ነቲ ናሕሲ የዕርዮ ኢኻ ። ክረምቲ ከይመጸ ከሎ ነቲ ናሕሲ የዕርዮ ኢኻ ። 1
k---m-t--k---me-s-e k-lo net--nah---ī y-‘-r--o-ī-̱a ። kiremitī keyimets’e kelo netī naḥisī ye‘iriyo īẖa ።
‫שטוף / שטפי ידיים לפני שתשב / י לשולחן.‬ ኣብ ጣውላ ኮፍ ከይበልካ ኢድካ ተሓጸብ ። ኣብ ጣውላ ኮፍ ከይበልካ ኢድካ ተሓጸብ ። 1
a-i ----il--kofi ke-----ika-īdi----eḥats’eb--። abi t’awila kofi keyibelika īdika teḥats’ebi ።
‫סגור / סגרי את החלון לפני שתצא / י.‬ ናብ ደገ ከይወጻካ ከሎኻ መስኮት ዕጸዎ ። ናብ ደገ ከይወጻካ ከሎኻ መስኮት ዕጸዎ ። 1
n-bi --ge--e---ets-ak- -el-h-- -e---o-----ts-e-- ። nabi dege keyiwets’aka keloẖa mesikoti ‘its’ewo ።
‫מתי תחזור / תחזרי הביתה?‬ መዓስ ኢኻ ንገዛ ትመጽእ? መዓስ ኢኻ ንገዛ ትመጽእ? 1
m-‘-si--h-a-nig-za-ti---s’-’i? me‘asi īẖa nigeza timets’i’i?
‫אחרי השיעור?‬ ድሕሪ ትምህርቲ? ድሕሪ ትምህርቲ? 1
d-ḥir-----ih-ritī? diḥirī timihiritī?
‫כן, לאחר תום השיעור.‬ እወ፣ ትምህርቲ ምስ ወድአ። እወ፣ ትምህርቲ ምስ ወድአ። 1
i----ti-ihiri-ī-m--i----i-ā። iwe፣ timihiritī misi wedi’ā።
‫אחרי התאונה הוא לא יכול היה יותר לעבוד.‬ ድሕሪ እቲ ሓደጋ ፣ ክሰርሕ ኣይክእልን ኔሩ። ድሕሪ እቲ ሓደጋ ፣ ክሰርሕ ኣይክእልን ኔሩ። 1
d-ḥi-ī i-ī-ḥade-- ፣----e-iḥi --i-i-ili-- n---። diḥirī itī ḥadega ፣ kiseriḥi ayiki’ilini nēru።
‫אחרי שהוא פוטר מהעבודה הוא עזב לאמריקה.‬ እቲ ስርሑ ምስ ሰኣንዎ፣ ኢዩ ናብ ኣመሪካ ዝኸደ። እቲ ስርሑ ምስ ሰኣንዎ፣ ኢዩ ናብ ኣመሪካ ዝኸደ። 1
it---irih----isi se’a---o፣---u-n-bi -m-------iẖ-de። itī siriḥu misi se’aniwo፣ īyu nabi amerīka ziẖede።
‫אחרי שהוא עבר לאמריקה הוא התעשר.‬ ድሕሪ ናብ ኣመሪካ ምኻዱ ኢዩ ሃብታም ኮይኑ። ድሕሪ ናብ ኣመሪካ ምኻዱ ኢዩ ሃብታም ኮይኑ። 1
d--̣i-- --bi -me---a ---̱ad- -y--h-bi--m--koyinu። diḥirī nabi amerīka miẖadu īyu habitami koyinu።

‫איך לומדים שתי שפות בו זמנית‬

‫שפות זרות נהיות לחשובות יותר ויותר.‬ ‫הרבה אנשים לומדים שפה זרה.‬ ‫אבל יש הרבה שפות מעניינות בעולם.‬ ‫ולכן יש אנשים שלומדים יותר משפה אחת בו זמנית.‬ ‫זאת בדרך כלל לא בעיה אצל ילדים הגדלים עם שתי שפות.‬ ‫מוחם לומד את שתי השפות בצורה אוטומטית.‬ ‫כשהם מתבגרים, אז הם יודעים מה שייך לכל שפה.‬ ‫דו-שפתיים מכירים את המאפיינים המיוחדים של שתי השפות.‬ ‫אצל מבוגרים זה אחרת.‬ ‫הם לא יכולים ללמוד שתי שפות בו זמנית כל כך בקלות.‬ ‫מי שלומד שתי שפות בו זמנית, צריך לשים לב לכמה חוקים.‬ ‫תחילה, זה חשוב להשוות בין שתי השפות.‬ ‫שפות השייכות לאותה משפחת שפות דומות בדרך כלל אחת לשנייה.‬ ‫וזה יכול לגרום לבלבולים.‬ ‫ולכן הגיוני לנתח את שתי השפות בצורה קפדנית.‬ ‫אפשר למשל לעשות רשימה.‬ ‫ובה אפשר לכתוב את הדברים הדומים והשונים בין שתי השפות.‬ ‫כך צריך המוח להתעסק בצורה אינטנסיבית עם שתי השפות.‬ ‫והוא זוכר את המאפיינים הייחודיים של שתי השפות בצורה טובה יותר.‬ ‫צריך גם לבחור בתיקיות ובצבעים שונים לשפות השונות.‬ ‫זה עוזר בהפרדת ברורה יותר של השפות.‬ ‫זה אחרת כשלומדים שפות שלא דומות אחת לשנייה.‬ ‫בשפות לא דומות אין סכנת בלבול.‬ ‫כאן יש את סכנת השוואת השפות אחת לשנייה!‬ ‫הכי טוב אם משווים את השפות השונות לשפת האם.‬ ‫המוח לומד בצורה יעילה יותר כשהוא מזהה ניגודים.‬ ‫גם חשוב ללמוד את שתי השפות בצורה שווה מבחינת השקעה.‬ ‫באופן תיאורטי לא באמת אכפת למוח איזו שפה הוא לומד...‬