‫שיחון‬

he ‫מילות חיבור 1‬   »   ti መስተጻምር 1

‫94 [תשעים וארבע]‬

‫מילות חיבור 1‬

‫מילות חיבור 1‬

94 [ተስዓንኣርባዕተን]

94 [tesi‘ani’ariba‘iteni]

መስተጻምር 1

mesitets’amiri 1

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית תיגרינית נגן יותר
‫חכה / י עד שיפסיק לרדת גשם.‬ ጽናሕ/ጽንሒ ዝናብ ክሳብ ዝውድእ። ጽናሕ/ጽንሒ ዝናብ ክሳብ ዝውድእ። 1
ts-ina-̣i/t-’-niḥī-zi-a-- kisabi --wi----። ts’inaḥi/ts’iniḥī zinabi kisabi ziwidi’i።
‫חכה / י עד שאסיים.‬ ጽናሕ/ጽንሒ ኣነ ክሳብ ዝውድእ። ጽናሕ/ጽንሒ ኣነ ክሳብ ዝውድእ። 1
ts’i-aḥ-/-s’i-iḥ- a---k-sa-i-z-wi-i’-። ts’inaḥi/ts’iniḥī ane kisabi ziwidi’i።
‫חכה / י עד שהוא יחזור.‬ ጽናሕ/ጽንሒ ክሳብ ንሱ ዝምለስ። ጽናሕ/ጽንሒ ክሳብ ንሱ ዝምለስ። 1
t----a-̣i--s’i---̣- ki-a---nis---i-il---። ts’inaḥi/ts’iniḥī kisabi nisu zimilesi።
‫אני ממתין / ה שהשיער שלי יתייבש.‬ ክጽበ‘የ ጸግረይ ክሳብ ዝነቕጽ። ክጽበ‘የ ጸግረይ ክሳብ ዝነቕጽ። 1
ki---i-e‘ye-ts’---r-y- kis-b--z-ne-̱--t--i። kits’ibe‘ye ts’egireyi kisabi zineḵ’its’i።
‫אני ממתין / ה שהסרט יסתיים.‬ ክጽበ‘የ እቲ ፊልም ክሳብ ዝውድእ። ክጽበ‘የ እቲ ፊልም ክሳብ ዝውድእ። 1
ki---ib-‘---itī fī-imi kis-b- z-----’-። kits’ibe‘ye itī fīlimi kisabi ziwidi’i።
‫אני ממתין / ה שהרמזור יתחלף לירוק.‬ ክጽበ‘የ መብራህቲ ቀጠልያ ክሳብ ዝኸውን። ክጽበ‘የ መብራህቲ ቀጠልያ ክሳብ ዝኸውን። 1
ki-s-ib-‘ye m-----hit--k----eli-a ---a-i z---e--n-። kits’ibe‘ye mebirahitī k’et’eliya kisabi ziẖewini።
‫מתי את / ה נוסע / ת לחופשה?‬ መዓስ ኢኻ ናብ ዕርፍቲ ትኸይድ? መዓስ ኢኻ ናብ ዕርፍቲ ትኸይድ? 1
m-‘as- īh-a nab- -i-if--------e---i? me‘asi īẖa nabi ‘irifitī tiẖeyidi?
‫עוד לפני תחילת חופשת הקיץ?‬ ቅድሚ ናይ ሃጋይ ዕርፍቲ? ቅድሚ ናይ ሃጋይ ዕርፍቲ? 1
k’-d--ī -a-i-h-ga-i ‘irif---? k’idimī nayi hagayi ‘irifitī?
‫כן, אפילו לפני תחילת חופשת הקיץ.‬ እወ፣ ቅድሚ ሃጋይ ዕርፍቲ ዝጅምር። እወ፣ ቅድሚ ሃጋይ ዕርፍቲ ዝጅምር። 1
i-e--k’-dimī h--ayi ‘-rif--ī-----m-ri። iwe፣ k’idimī hagayi ‘irifitī zijimiri።
‫תקן / י את הגג לפני תחילת החורף.‬ ክረምቲ ከይመጸ ከሎ ነቲ ናሕሲ የዕርዮ ኢኻ ። ክረምቲ ከይመጸ ከሎ ነቲ ናሕሲ የዕርዮ ኢኻ ። 1
k--emi-- ke-i-et-’e-kel- -et- -----sī--e----y----̱--። kiremitī keyimets’e kelo netī naḥisī ye‘iriyo īẖa ።
‫שטוף / שטפי ידיים לפני שתשב / י לשולחן.‬ ኣብ ጣውላ ኮፍ ከይበልካ ኢድካ ተሓጸብ ። ኣብ ጣውላ ኮፍ ከይበልካ ኢድካ ተሓጸብ ። 1
ab- t’a-----k--i keyib-l----īd-ka -eḥa---e---። abi t’awila kofi keyibelika īdika teḥats’ebi ።
‫סגור / סגרי את החלון לפני שתצא / י.‬ ናብ ደገ ከይወጻካ ከሎኻ መስኮት ዕጸዎ ። ናብ ደገ ከይወጻካ ከሎኻ መስኮት ዕጸዎ ። 1
n-b- d-ge-k-yi-e---ak- k-l--̱a-m-si------i-s’-wo ። nabi dege keyiwets’aka keloẖa mesikoti ‘its’ewo ።
‫מתי תחזור / תחזרי הביתה?‬ መዓስ ኢኻ ንገዛ ትመጽእ? መዓስ ኢኻ ንገዛ ትመጽእ? 1
m-‘a-i--h-- ni-eza--ime---i’i? me‘asi īẖa nigeza timets’i’i?
‫אחרי השיעור?‬ ድሕሪ ትምህርቲ? ድሕሪ ትምህርቲ? 1
diḥ--ī--imihir---? diḥirī timihiritī?
‫כן, לאחר תום השיעור.‬ እወ፣ ትምህርቲ ምስ ወድአ። እወ፣ ትምህርቲ ምስ ወድአ። 1
i--------h-r-tī -i----ed-’ā። iwe፣ timihiritī misi wedi’ā።
‫אחרי התאונה הוא לא יכול היה יותר לעבוד.‬ ድሕሪ እቲ ሓደጋ ፣ ክሰርሕ ኣይክእልን ኔሩ። ድሕሪ እቲ ሓደጋ ፣ ክሰርሕ ኣይክእልን ኔሩ። 1
d-ḥ--ī itī ḥ-dega -----erih---a-iki’il-n- ----። diḥirī itī ḥadega ፣ kiseriḥi ayiki’ilini nēru።
‫אחרי שהוא פוטר מהעבודה הוא עזב לאמריקה.‬ እቲ ስርሑ ምስ ሰኣንዎ፣ ኢዩ ናብ ኣመሪካ ዝኸደ። እቲ ስርሑ ምስ ሰኣንዎ፣ ኢዩ ናብ ኣመሪካ ዝኸደ። 1
it-----i-̣- misi se’---w-፣--yu--a-i--me-īk----ẖ--e። itī siriḥu misi se’aniwo፣ īyu nabi amerīka ziẖede።
‫אחרי שהוא עבר לאמריקה הוא התעשר.‬ ድሕሪ ናብ ኣመሪካ ምኻዱ ኢዩ ሃብታም ኮይኑ። ድሕሪ ናብ ኣመሪካ ምኻዱ ኢዩ ሃብታም ኮይኑ። 1
d-ḥi-ī-n----am--ī---m--̱ad---yu --bitami k---n-። diḥirī nabi amerīka miẖadu īyu habitami koyinu።

‫איך לומדים שתי שפות בו זמנית‬

‫שפות זרות נהיות לחשובות יותר ויותר.‬ ‫הרבה אנשים לומדים שפה זרה.‬ ‫אבל יש הרבה שפות מעניינות בעולם.‬ ‫ולכן יש אנשים שלומדים יותר משפה אחת בו זמנית.‬ ‫זאת בדרך כלל לא בעיה אצל ילדים הגדלים עם שתי שפות.‬ ‫מוחם לומד את שתי השפות בצורה אוטומטית.‬ ‫כשהם מתבגרים, אז הם יודעים מה שייך לכל שפה.‬ ‫דו-שפתיים מכירים את המאפיינים המיוחדים של שתי השפות.‬ ‫אצל מבוגרים זה אחרת.‬ ‫הם לא יכולים ללמוד שתי שפות בו זמנית כל כך בקלות.‬ ‫מי שלומד שתי שפות בו זמנית, צריך לשים לב לכמה חוקים.‬ ‫תחילה, זה חשוב להשוות בין שתי השפות.‬ ‫שפות השייכות לאותה משפחת שפות דומות בדרך כלל אחת לשנייה.‬ ‫וזה יכול לגרום לבלבולים.‬ ‫ולכן הגיוני לנתח את שתי השפות בצורה קפדנית.‬ ‫אפשר למשל לעשות רשימה.‬ ‫ובה אפשר לכתוב את הדברים הדומים והשונים בין שתי השפות.‬ ‫כך צריך המוח להתעסק בצורה אינטנסיבית עם שתי השפות.‬ ‫והוא זוכר את המאפיינים הייחודיים של שתי השפות בצורה טובה יותר.‬ ‫צריך גם לבחור בתיקיות ובצבעים שונים לשפות השונות.‬ ‫זה עוזר בהפרדת ברורה יותר של השפות.‬ ‫זה אחרת כשלומדים שפות שלא דומות אחת לשנייה.‬ ‫בשפות לא דומות אין סכנת בלבול.‬ ‫כאן יש את סכנת השוואת השפות אחת לשנייה!‬ ‫הכי טוב אם משווים את השפות השונות לשפת האם.‬ ‫המוח לומד בצורה יעילה יותר כשהוא מזהה ניגודים.‬ ‫גם חשוב ללמוד את שתי השפות בצורה שווה מבחינת השקעה.‬ ‫באופן תיאורטי לא באמת אכפת למוח איזו שפה הוא לומד...‬