‫שיחון‬

he ‫תחבורה ציבורית‬   »   ti ወግዓዊ መጕዓዝያ ኣብ ቀረባ ከባቢ

‫36 [שלושים ושש]‬

‫תחבורה ציבורית‬

‫תחבורה ציבורית‬

36 [ሰላሳንሽዱሽተን]

36 [selasanishidushiteni]

ወግዓዊ መጕዓዝያ ኣብ ቀረባ ከባቢ

wegi‘awī megwi‘aziya abi k’ereba kebabī

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית תיגרינית נגן יותר
‫היכן נמצאת תחנת האוטובוס?‬ ቡስ ስቴሽን ኣበይ ኣሎ? ቡስ ስቴሽን ኣበይ ኣሎ? 1
b-si-s---s-i---abe------? busi sitēshini abeyi alo?
‫איזה אוטובוס נוסע למרכז?‬ ኣየናይ ቡስ ኢዩ ናብ ማእከል ከተማ ዝኸይድ? ኣየናይ ቡስ ኢዩ ናብ ማእከል ከተማ ዝኸይድ? 1
a-e---- ---i-ī-u nabi -a’-ke----e-e-a-zih------? ayenayi busi īyu nabi ma’ikeli ketema ziẖeyidi?
‫איזה קו לקחת?‬ ኣየናይ መስመር ቡስ ክወስድ ኣለኒ? ኣየናይ መስመር ቡስ ክወስድ ኣለኒ? 1
a--na-- -e-im--- b--- k---s----al-n-? ayenayi mesimeri busi kiwesidi alenī?
‫אני צריך / כה להחליף אוטובוסים?‬ ምጋዓዝያ ክቕይር ኣለኒ ዶ? ምጋዓዝያ ክቕይር ኣለኒ ዶ? 1
m---‘--iy---i-̱-i---- alen- -o? miga‘aziya kiḵ’iyiri alenī do?
‫היכן אני מחליף / פה אוטובוס?‬ ኣበይ ኢየ ክቕይር ዘለኒ? ኣበይ ኢየ ክቕይር ዘለኒ? 1
ab--i---e k-ḵ’i---i z--en-? abeyi īye kiḵ’iyiri zelenī?
‫כמה עולה כרטיס נסיעה?‬ ሓደ ቲከት ክንደይ ዋግኡ? ሓደ ቲከት ክንደይ ዋግኡ? 1
ḥ-d- t-k-ti-k-n---y---a-i’-? ḥade tīketi kinideyi wagi’u?
‫כמה תחנות עד למרכז?‬ ክንደይ ፌርማታታት ኢዮም ክሳብ ማእከል ከተማ ? ክንደይ ፌርማታታት ኢዮም ክሳብ ማእከል ከተማ ? 1
k--id--i -ē-----at--i--yo-- kisab- -a--k-l- ket----? kinideyi fērimatatati īyomi kisabi ma’ikeli ketema ?
‫את / ה צריך / ה לרדת כאן.‬ ኣብዚ ክትወርዱ ኣለኩም። ኣብዚ ክትወርዱ ኣለኩም። 1
a------itiwerid--a-e-umi። abizī kitiweridu alekumi።
‫את / ה צריך / ה לרדת בדלת האחורית.‬ ብ ድሕሪት ክትወርዱ ኣለኩም። ብ ድሕሪት ክትወርዱ ኣለኩም። 1
b- -iḥirī-- kit-we---- al-ku-i። bi diḥirīti kitiweridu alekumi።
‫הרכבת התחתית הבאה מגיעה בעוד 5 דקות.‬ ብሕጂ ዘሎ „ኡ-ባን“(ትራም) ኣብ 5 ደቒቕ ክመጽእ‘ዩ። ብሕጂ ዘሎ „ኡ-ባን“(ትራም) ኣብ 5 ደቒቕ ክመጽእ‘ዩ። 1
bih--jī-zelo ---b-----t-r--i)-a-i --de-----̱---kim-ts’---‘-u። biḥijī zelo „u-bani“(tirami) abi 5 deḵ’īḵ’i kimets’i’i‘yu።
‫הרכבת החשמלית הבאה מגיעה בעוד 10 דקות.‬ ብሕጂ ዘሎ ትራም(ናይ ጽርግያ) ኣብ 10 ደቒቕ ክመጽእ‘ዩ። ብሕጂ ዘሎ ትራም(ናይ ጽርግያ) ኣብ 10 ደቒቕ ክመጽእ‘ዩ። 1
b-ḥ--ī----o t-ram-(n-yi -s--r-g-ya) ab------e--’ī--’i--imet--i-i--u። biḥijī zelo tirami(nayi ts’irigiya) abi 10 deḵ’īḵ’i kimets’i’i‘yu።
‫האוטובוס הבא מגיע בעוד 15 דקות.‬ ብሕጂ ዘሎ ቡስ ኣብ 15 ደቒቕ ክመጽእ‘ዩ። ብሕጂ ዘሎ ቡስ ኣብ 15 ደቒቕ ክመጽእ‘ዩ። 1
b-h-i-ī-ze-o---s--a-- -5 --k--ī--’i-k-me---------። biḥijī zelo busi abi 15 deḵ’īḵ’i kimets’i’i‘yu።
‫מתי יוצאת הרכבת התחתית האחרונה?‬ እታ ናይ መወዳእታ ትራም መዓስ ኣላ ? እታ ናይ መወዳእታ ትራም መዓስ ኣላ ? 1
ita n-y---eweda---a-tira-i-me‘-s------? ita nayi meweda’ita tirami me‘asi ala ?
‫מתי יוצאת הרכבת החשמלית האחרונה?‬ እቲ መወዳእታ ትራም(ናይ ጽርግያ) መዓስ ክኸይድ ኢያ? እቲ መወዳእታ ትራም(ናይ ጽርግያ) መዓስ ክኸይድ ኢያ? 1
it--m-wed---------ami(-ay--t-’----i-a---e--si-k-h---idi-īy-? itī meweda’ita tirami(nayi ts’irigiya) me‘asi kiẖeyidi īya?
‫מתי יוצא האוטובוס האחרון?‬ እቲ መጨረሽታ ቡስ መዓስ ክኸይድ ኢያ? እቲ መጨረሽታ ቡስ መዓስ ክኸይድ ኢያ? 1
i-ī-----’-re-h-ta b-s---e‘a-i --h---idi ---? itī mech’ereshita busi me‘asi kiẖeyidi īya?
‫יש לך כרטיס נסיעה?‬ ቲከት ኣለኩም ዶ? ቲከት ኣለኩም ዶ? 1
t--e-i---ek-mi---? tīketi alekumi do?
‫כרטיס נסיעה? – לא, אין לי.‬ ቲከት ? ኖ፣ የብለይን። ቲከት ? ኖ፣ የብለይን። 1
tī--t- - n-- y--il--in-። tīketi ? no፣ yebileyini።
‫את / ה צריך / כה לשלם קנס.‬ እሞ መቕጻዕቲ ክትከፍሉ ኣለኩም። እሞ መቕጻዕቲ ክትከፍሉ ኣለኩም። 1
i---m-ḵ’---’a‘it- k--i---i-u ------i። imo meḵ’its’a‘itī kitikefilu alekumi።

‫התפתחות השפה ‬

‫זה ברור למה אנחנו מדברים אחד עם השני.‬ ‫אנחנו רוצים להחליף רעיונות ולהבין אחד את השני.‬ ‫לעומת זאת, לא כל כך ברור איך שפה נוצרת.‬ ‫יש תיאוריות שונות המסבירות את זה.‬ ‫אבל מה שבטוח הוא שהשפה היא תופעה ישנה מאוד.‬ ‫תנאי מוקדם לדיבור היה מאפיינים פיזיים מסוימים.‬ ‫הם היו הכרחיים על מנת שנוכל לבנות צלילים.‬ ‫לאדם הניאנדרטלי הייתה כבר היכולת להשתמש בקול שלו.‬ ‫כך יכלו להבדיל את עצמם מחיות.‬ ‫בנוסף לכך, קול גבוה וחזק היה חשוב להגנה.‬ ‫איתו יכלו לאיים או להפחיד את האויבים.‬ ‫בזמנו יצרו כבר כלים, והאש התגלתה.‬ ‫את הידע הזה היו חייבים להעביר איכשהוא הלאה.‬ ‫השפה הייתה גם דבר חשוב לציד בקבוצות.‬ ‫תקשורת פשוטה הייתה קיימת גם לפני 2 מיליון שנה.‬ ‫האלמנטים הלשוניים הראשונים היו סימנים ומחוות.‬ ‫אבל האנשים רצו לתקשר אחד עם השני גם בחושך.‬ ‫לכן הם היו צריכים להיות מסוגלים לדבר ביחד מבלי לראות אחד את השני.‬ ‫לכן התפתח הקול שהחליף את הסימנים.‬ ‫השפה, במובן המודרני, היא בת 50,000 שנים לפחות.‬ ‫כאשר ההומו סאפיין עזב את אפריקה, הוא נדד לכל רחבי העולם.‬ ‫באזורים השונים נפרדו השפות אחת מהשנייה.‬ ‫זאת אומרת, נוצרו להן משפחות שפות שונות.‬ ‫אך הן כללו רק את בסיסי המערכות השפתיות.‬ ‫השפות הראשונות היו פשוטות בהרבה מהשפות של היום.‬ ‫הן התפתחו בעזרת הדקדוק, הפונולוגיה והסימנטיקה.‬ ‫אפשר להגיד ששפות שונות הן פתרונות שונים.‬ ‫אך הבעיה נשארת בעינה: איך אני מראה את מה שאני חושב?‬