‫שיחון‬

he ‫שייכות 1‬   »   ti ናይ ዋንነት ቃላት 1

‫66 [שישים ושש]‬

‫שייכות 1‬

‫שייכות 1‬

66 [ሱሳንሽዱሽተን]

66 [susanishidushiteni]

ናይ ዋንነት ቃላት 1

[nayi wanineti k’alati 1]

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית תיגרינית נגן יותר
‫אני – שלי‬ ኣነ - ናተይ ኣነ - ናተይ 1
a-e - n----i ane - nateyi
‫אני לא מוצא / ת את המפתח שלי.‬ ናተይ መፍትሕ ሲነዮ ። ናተይ መፍትሕ ሲነዮ ። 1
n--e-- mef-t--̣i--------። nateyi mefitiḥi sīneyo ።
‫אני לא מוצא / ת את כרטיס הנסיעה שלי.‬ ናተይ ቲከት (ትኬተይ) ሲነዮ ። ናተይ ቲከት (ትኬተይ) ሲነዮ ። 1
n-te---tīk-t----i---eyi) ----yo-። nateyi tīketi (tikēteyi) sīneyo ።
‫את / ה – שלך‬ ንስኻ - ናትካ ንስኻ - ናትካ 1
n-si--- - --ti-a nisiẖa - natika
‫מצאת את המפתח שלך?‬ መፍትሕካ ረኺብካዮ ዶ? መፍትሕካ ረኺብካዮ ዶ? 1
me--ti--ika---ẖ-bik-y- do? mefitiḥika reẖībikayo do?
‫מצאת את כרטיס הנסיעה שלך?‬ ቲኬትካ ረኺብካዮ ዶ? ቲኬትካ ረኺብካዮ ዶ? 1
tī-ē-ik---e---bi--yo d-? tīkētika reẖībikayo do?
‫הוא – שלו‬ ንሱ - ንሳ ንሱ - ንሳ 1
ni---- -i-a nisu - nisa
‫את / ה יודע / ת איפה המפתח שלו?‬ መፍትሑ ኣበይ ከምዘሎ ትፈልጥ ዲኻ? መፍትሑ ኣበይ ከምዘሎ ትፈልጥ ዲኻ? 1
m-f----̣--a-ey- kemizel--ti-el-t’i dīẖa? mefitiḥu abeyi kemizelo tifelit’i dīẖa?
‫את / ה יודע / ת איפה כרטיס הנסיעה שלו?‬ ቲኬቱ ኣበይ ከምዘሎ ትፈልጥ ዲኻ? ቲኬቱ ኣበይ ከምዘሎ ትፈልጥ ዲኻ? 1
t------abe-- kem-ze---t---li-’- -ī--a? tīkētu abeyi kemizelo tifelit’i dīẖa?
‫היא – שלה‬ ንሳ - ናታ ንሳ - ናታ 1
ni-- --n--a nisa - nata
‫הכסף שלה אבד.‬ ገንዘባ ጠፊኡ። ገንዘባ ጠፊኡ። 1
g-nize-a t-efī’-። genizeba t’efī’u።
‫וכרטיס האשראי שלה אבד גם כן.‬ ክርዲት ካርዳ‘ውን ጠፊኡ። ክርዲት ካርዳ‘ውን ጠፊኡ። 1
ki---īt- ------‘---i t’ef-’u። kiridīti karida‘wini t’efī’u።
‫אנחנו – שלנו‬ ንሕና - ናትና ንሕና - ናትና 1
niḥ-n- --nati-a niḥina - natina
‫סבא שלנו חולה.‬ ኣቦሓጎና ሓሚሙ ኣሎ። ኣቦሓጎና ሓሚሙ ኣሎ። 1
aboḥa-----h-a-īmu-a--። aboḥagona ḥamīmu alo።
‫סבתא שלנו בריאה.‬ ዓባይና ጥዕና ኣለዋ። ዓባይና ጥዕና ኣለዋ። 1
‘-b----- -’--in- ale-a። ‘abayina t’i‘ina alewa።
‫אתם / ן – שלכם / ן‬ ንስኻትኩም - ናትኩም ንስኻትኩም - ናትኩም 1
n--iẖ--iku-i-- na--k-mi nisiẖatikumi - natikumi
‫ילדים / ות, איפה אבא שלכם / ן?‬ ቆልዑ፥ ባባኹም ኣበይ ኣሎ? ቆልዑ፥ ባባኹም ኣበይ ኣሎ? 1
k’-li-u፥----a----i----yi----? k’oli‘u፥ babaẖumi abeyi alo?
‫ילדים / ות, איפה אמא שלכם / ן?‬ ቆልዑ፥ ማማኹም ኣበይ ኣላ? ቆልዑ፥ ማማኹም ኣበይ ኣላ? 1
k’-l-‘---m-ma-̱--- abey- -la? k’oli‘u፥ mamaẖumi abeyi ala?

‫שפה יצירתית‬

‫יצירתיות היא תכונה חשובה היום.‬ ‫כולם רוצים להיות יצירתיים.‬ ‫>כי אנשים יצירתיים נחשבים לחכמים.‬ ‫גם שפתנו צריכה להיות יצירתית.‬ ‫בעבר ניסו אנשים לדבר בצורה נכונה ככל האפשר.‬ ‫היום אנחנו צריכים את היכולת לדבר בצורה יצירתית.‬ ‫דוגמא לכך היא הפרסום ואמצעי התקשורת החדשים.‬ ‫הם מראים איך אנחנו יכולים לשחק עם השפה.‬ ‫חשיבות היצירתיות גדלה באופן גובר והולך מאז שנות ה-50.‬ ‫אפילו המחקר מתעסק בתופעה הזו.‬ ‫פסיכולוגים, פדגוגים ופילוסופים חקרו תהליכים יצירתיים.‬ ‫יצירתיות מוגדרת כיכולת ליצור משהו חדש.‬ ‫אז דובר יצירתי מייצר צורות לשוניות חדשות.‬ ‫אלה יכולים להיות מילים או מבני דקדוק שונים.‬ ‫דרך מחקר השפה היצירתית, יכולים חוקרי השפות לראות איך השפה משתנה.‬ ‫אבל לא כולם מבינים יסודות לשוניים חדשים.‬ ‫צריך ידע בכדי להבין שפה יצירתית.‬ ‫צריך לדעת איך השפה מתפקדת.‬ ‫וצריך להכיר את העולם שבו הדוברים חיים.‬ ‫רק כך אפשר להבין את מה שהדובר רוצה להגיד.‬ ‫דוגמא לכך היא למשל שפת הנוער.‬ ‫ילדים ואנשים צעירים תמיד ממציאים מילים חדשות.‬ ‫ומבוגרים לא תמיד מבינים את המילים האלה.‬ ‫יש עכשיו אפילו מילונים המסבירים את שפת הנוער.‬ ‫אבל אלה בדרך כלל מאחרים בגיל שלם!‬ ‫בכל אופן, אנשים יכולים ללמוד שפה יצירתית.‬ ‫מאמנים מציעים לשם כך קורסים שונים.‬ ‫החוק החשוב ביותר הוא תמיד: תפעילו את הקול הפנימי שלכם!‬