‫שיחון‬

he ‫לתרץ משהו 1‬   »   ti ምኽንያት ምሃብ 1

‫75 [שבעים וחמש]‬

‫לתרץ משהו 1‬

‫לתרץ משהו 1‬

75 [ሰብዓንሓሙሽተን]

75 [sebi‘aniḥamushiteni]

ምኽንያት ምሃብ 1

miẖiniyati mihabi 1

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית תיגרינית נגן יותר
‫מדוע את / ה לא בא / ה?‬ ስለምንታይ ዘይትመጹ? ስለምንታይ ዘይትመጹ? 1
s--e-i-ita-i -ey-tim-ts’u? sileminitayi zeyitimets’u?
‫מזג האוויר כל כך רע.‬ ኣዝዩ ሕማቕ ኩነታት ኣየር ኣሎ። ኣዝዩ ሕማቕ ኩነታት ኣየር ኣሎ። 1
a-i-u--̣im--̱’i k---ta-- ayeri-a--። aziyu ḥimaḵ’i kunetati ayeri alo።
‫אני לא בא / ה כי מזג האוויר כל כך רע.‬ ኩነታት ኣየር ሕማቕ ስለዘሎ ኣይመጽእን‘የ ። ኩነታት ኣየር ሕማቕ ስለዘሎ ኣይመጽእን‘የ ። 1
k-netati--ye---ḥ--a---i-sil---l--a--m-----’-n--y- ። kunetati ayeri ḥimaḵ’i silezelo ayimets’i’ini‘ye ።
‫מדוע הוא לא בא?‬ ንሱ ስለምንታይ ኢዩ ዘይመጽእ? ንሱ ስለምንታይ ኢዩ ዘይመጽእ? 1
n--- -il---ni-a---īy- z-yim-t--i’i? nisu sileminitayi īyu zeyimets’i’i?
‫הוא לא הוזמן.‬ ንሱ ኣይተዓደመን ። ንሱ ኣይተዓደመን ። 1
ni---ay--e-a---en--። nisu ayite‘ademeni ።
‫הוא לא בא כי הוא לא הוזמן.‬ ስለዘይተዓደመ ኣይመጽእን እዩ፣ ። ስለዘይተዓደመ ኣይመጽእን እዩ፣ ። 1
s-l-ze-i-e-a---e-a-im-ts---i-i-iyu- ። silezeyite‘ademe ayimets’i’ini iyu፣ ።
‫מדוע את / ה לא בא / ה?‬ ንስኻ ስለምንታይ ኢኻ ዘይትመጽእ? ንስኻ ስለምንታይ ኢኻ ዘይትመጽእ? 1
ni----a------in-tay--ī-̱- ze----m--s’i’-? nisiẖa sileminitayi īẖa zeyitimets’i’i?
‫אין לי זמן.‬ ኣነ ግዜ የብለይን። ኣነ ግዜ የብለይን። 1
a-- -izē-y--i----n-። ane gizē yebileyini።
‫אני לא בא / ה כי אין לי זמן.‬ ኣነ ግዜ ስለዘይብለይ ኣይመጽእን‘የ፣ ። ኣነ ግዜ ስለዘይብለይ ኣይመጽእን‘የ፣ ። 1
an- -iz----le-e-i---e-- -y-me-s-----i‘ye፣-። ane gizē silezeyibileyi ayimets’i’ini‘ye፣ ።
‫מדוע את / ה לא נישאר / ת?‬ ስለምንታይ ኢኻ ዘይትጸንሕ? ስለምንታይ ኢኻ ዘይትጸንሕ? 1
sil-mini-ay- --̱- -----its’e-i--i? sileminitayi īẖa zeyitits’eniḥi?
‫אני מוכרח / ה לעבוד.‬ ኣነ ጌና ክሰርሕ ኣለኒ። ኣነ ጌና ክሰርሕ ኣለኒ። 1
a-----n-------i-̣- --e-ī። ane gēna kiseriḥi alenī።
‫אני לא נשאר / ת כי אני מוכרח / ה לעבוד.‬ ኣነ ኣይጸንሕን መኽንያቱ ጌና ክሰርሕ ስለዘሎኒ። ኣነ ኣይጸንሕን መኽንያቱ ጌና ክሰርሕ ስለዘሎኒ። 1
ane ay-t-’-niḥ--i---ẖi-i-a---gē-a-k-s-r---- ----ze-on-። ane ayits’eniḥini meẖiniyatu gēna kiseriḥi silezelonī።
‫מדוע את / ה כבר הולך / ת?‬ ስለምንታይ ትኸዱ ኣሎኹም? ስለምንታይ ትኸዱ ኣሎኹም? 1
s--emi-i-ayi tiẖ-du-al--̱u-i? sileminitayi tiẖedu aloẖumi?
‫אני עייף / ה.‬ ደኺመ ኣሎኹ። ደኺመ ኣሎኹ። 1
de--ī-----oh--። deẖīme aloẖu።
‫אני הולך / ת כי אני עייף / ה.‬ ደኺመ ስለዘሎኹ ክኸይድ‘የ ። ደኺመ ስለዘሎኹ ክኸይድ‘የ ። 1
d-h---e--i-ez-lo-̱u kiẖ-y-d-‘ye ። deẖīme silezeloẖu kiẖeyidi‘ye ።
‫מדוע את / ה כבר נוסע / ת?‬ ስለምንታይ ድኣ ሕጂ ትኸዱ? ስለምንታይ ድኣ ሕጂ ትኸዱ? 1
si-em-ni---- d--a-h-i-ī t---e--? sileminitayi di’a ḥijī tiẖedu?
‫כבר מאוחר.‬ ግዜ መስዩ ኢዩ ። ግዜ መስዩ ኢዩ ። 1
gizē m--iy---y--። gizē mesiyu īyu ።
‫אני נוסע / ת כי כבר מאוחר.‬ መስዩ ስለ ዝኾነ ክኸይድ እየ ። መስዩ ስለ ዝኾነ ክኸይድ እየ ። 1
mes--u--i-- -iẖon- k-ẖ--id- iye ። mesiyu sile ziẖone kiẖeyidi iye ።

הורד MP3 (.zip קבצים)

MP3 עברית + תיגרינית (1-100) MP3 תיגרינית (1-100)
לא נמצא סרטון!

‫שפת אם = רגיש, שפה זרה = רציונלי?‬

‫אנחנו מפעילים את המוח שלנו כשאנחנו לומדים שפות זרות.‬ ‫דרך הלמידה משתנה גם החשיבה שלנו.‬ ‫אנחנו נהיים יצירתיים וגמישים יותר.‬ ‫החשיבה המסובכת גם קלה יותר לדוברי יותר משפה אחת.‬ ‫אנחנו מאמנים את הזכרון שלנו בזמן הלמידה.‬ ‫ככל שאנחנו לומדים יותר, כך עובד הזכרון שלנו טוב יותר.‬ ‫מי שלמד הרבה שפות יכול גם ללמוד דברים אחרים בקלות.‬ ‫הוא יכול להתרכז ולחשוב על נושא מסוים לזמן ארוך יותר.‬ ‫ולכן, הוא יכול לפתור בעיות מהר יותר.‬ ‫רב-לשוניים יכולים גם לעשות החלטות טוב יותר.‬ ‫אך איך הם עושים את ההחלטות שלהם תלוי בשפות.‬ ‫השפה, שבה אנחנו חושבים, משפיעה על ההחלטות שלנו.‬ ‫פסיכולוגים בדקו מספר משתתפים במסגרת מחקר.‬ ‫כן הנבדקים היו דו-לשוניים.‬ ‫חוץ משפת האם שלהם, כולם דיברו עוד שפה אחת.‬ ‫המשתתפים היו צריכים לענות על שאלה.‬ ‫השאלה הייתה על פתרון בעיה.‬ ‫המשתתפים היו צריכים לבחור אחת משתי אפשרויות.‬ ‫אפשרות אחת הייתה מסוכנת בהרבה מהשנייה.‬ ‫המשתתפים היו צריכים לענות על השאלה בשתי השפות.‬ ‫והתשובות השתנו כאשר הם שינו את השפות!‬ ‫כשהם השתמשו בשפת האם שלהם אז בחרו המשתתפים להסתכן.‬ ‫אך בשפה הזרה הם בחרו באפשרות האחרת.‬ ‫לאחר הניסוי הזה הצטרכו המשתתפים לשים הימור.‬ ‫וגם כאן היה הבדל ברור.‬ ‫הם היו הגיוניים יותר כשהם השתמשו בשפה הזרה.‬ ‫החוקרים משערים שאנחנו מרוכזים יותר כשאנחנו משתמשים בשפה זרה.‬ ‫ולכן אנחנו לא עושים החלטות רגשיות, אלא רציונליות...‬