‫שיחון‬

he ‫לתרץ משהו 1‬   »   ti ምኽንያት ምሃብ 1

‫75 [שבעים וחמש]‬

‫לתרץ משהו 1‬

‫לתרץ משהו 1‬

75 [ሰብዓንሓሙሽተን]

75 [sebi‘aniḥamushiteni]

ምኽንያት ምሃብ 1

miẖiniyati mihabi 1

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית תיגרינית נגן יותר
‫מדוע את / ה לא בא / ה?‬ ስለምንታይ ዘይትመጹ? ስለምንታይ ዘይትመጹ? 1
si-e---i--y- ze---i-e-s--? sileminitayi zeyitimets’u?
‫מזג האוויר כל כך רע.‬ ኣዝዩ ሕማቕ ኩነታት ኣየር ኣሎ። ኣዝዩ ሕማቕ ኩነታት ኣየር ኣሎ። 1
a-iyu-----ak-’i -un--a-i a-er- al-። aziyu ḥimaḵ’i kunetati ayeri alo።
‫אני לא בא / ה כי מזג האוויר כל כך רע.‬ ኩነታት ኣየር ሕማቕ ስለዘሎ ኣይመጽእን‘የ ። ኩነታት ኣየር ሕማቕ ስለዘሎ ኣይመጽእን‘የ ። 1
k---tati a---- ----aḵ’i s---ze-- -y-m-t--i-i-i‘ye-። kunetati ayeri ḥimaḵ’i silezelo ayimets’i’ini‘ye ።
‫מדוע הוא לא בא?‬ ንሱ ስለምንታይ ኢዩ ዘይመጽእ? ንሱ ስለምንታይ ኢዩ ዘይመጽእ? 1
nisu s---mi-itay- ī-u----i-----i’i? nisu sileminitayi īyu zeyimets’i’i?
‫הוא לא הוזמן.‬ ንሱ ኣይተዓደመን ። ንሱ ኣይተዓደመን ። 1
nisu ayi-e‘---meni-። nisu ayite‘ademeni ።
‫הוא לא בא כי הוא לא הוזמן.‬ ስለዘይተዓደመ ኣይመጽእን እዩ፣ ። ስለዘይተዓደመ ኣይመጽእን እዩ፣ ። 1
s-l-z---t-‘-d--e ----et--i-i-i -yu--። silezeyite‘ademe ayimets’i’ini iyu፣ ።
‫מדוע את / ה לא בא / ה?‬ ንስኻ ስለምንታይ ኢኻ ዘይትመጽእ? ንስኻ ስለምንታይ ኢኻ ዘይትመጽእ? 1
n---h-a s-l-m--i------ẖa -e-it---ts-i’-? nisiẖa sileminitayi īẖa zeyitimets’i’i?
‫אין לי זמן.‬ ኣነ ግዜ የብለይን። ኣነ ግዜ የብለይን። 1
a-e--izē-ye-i-e--n-። ane gizē yebileyini።
‫אני לא בא / ה כי אין לי זמן.‬ ኣነ ግዜ ስለዘይብለይ ኣይመጽእን‘የ፣ ። ኣነ ግዜ ስለዘይብለይ ኣይመጽእን‘የ፣ ። 1
an- gi-ē--i-e-e--biley----i-e-s--’-n--y---። ane gizē silezeyibileyi ayimets’i’ini‘ye፣ ።
‫מדוע את / ה לא נישאר / ת?‬ ስለምንታይ ኢኻ ዘይትጸንሕ? ስለምንታይ ኢኻ ዘይትጸንሕ? 1
sil----itay- -h-- ze--tits’-ni---? sileminitayi īẖa zeyitits’eniḥi?
‫אני מוכרח / ה לעבוד.‬ ኣነ ጌና ክሰርሕ ኣለኒ። ኣነ ጌና ክሰርሕ ኣለኒ። 1
an- ---- k-ser--̣- ----ī። ane gēna kiseriḥi alenī።
‫אני לא נשאר / ת כי אני מוכרח / ה לעבוד.‬ ኣነ ኣይጸንሕን መኽንያቱ ጌና ክሰርሕ ስለዘሎኒ። ኣነ ኣይጸንሕን መኽንያቱ ጌና ክሰርሕ ስለዘሎኒ። 1
an- -yi-s-------n- -eẖ---y--- g--a k-s---ḥ--si-e----nī። ane ayits’eniḥini meẖiniyatu gēna kiseriḥi silezelonī።
‫מדוע את / ה כבר הולך / ת?‬ ስለምንታይ ትኸዱ ኣሎኹም? ስለምንታይ ትኸዱ ኣሎኹም? 1
s-lem---t-yi-tiẖedu--lo----i? sileminitayi tiẖedu aloẖumi?
‫אני עייף / ה.‬ ደኺመ ኣሎኹ። ደኺመ ኣሎኹ። 1
de-̱ī-e-al-ẖ-። deẖīme aloẖu።
‫אני הולך / ת כי אני עייף / ה.‬ ደኺመ ስለዘሎኹ ክኸይድ‘የ ። ደኺመ ስለዘሎኹ ክኸይድ‘የ ። 1
d--̱īme -ilez-lo--- ki--e--d--ye-። deẖīme silezeloẖu kiẖeyidi‘ye ።
‫מדוע את / ה כבר נוסע / ת?‬ ስለምንታይ ድኣ ሕጂ ትኸዱ? ስለምንታይ ድኣ ሕጂ ትኸዱ? 1
sile-inita-- d-’a-h-i-- tiẖ-d-? sileminitayi di’a ḥijī tiẖedu?
‫כבר מאוחר.‬ ግዜ መስዩ ኢዩ ። ግዜ መስዩ ኢዩ ። 1
g-z- m-s--u -yu-። gizē mesiyu īyu ።
‫אני נוסע / ת כי כבר מאוחר.‬ መስዩ ስለ ዝኾነ ክኸይድ እየ ። መስዩ ስለ ዝኾነ ክኸይድ እየ ። 1
mesiyu s--e z-h-o-e-ki-̱-yi-i iye-። mesiyu sile ziẖone kiẖeyidi iye ።

הורד MP3 (.zip קבצים)

MP3 עברית + תיגרינית (1-100) MP3 תיגרינית (1-100)
לא נמצא סרטון!

‫שפת אם = רגיש, שפה זרה = רציונלי?‬

‫אנחנו מפעילים את המוח שלנו כשאנחנו לומדים שפות זרות.‬ ‫דרך הלמידה משתנה גם החשיבה שלנו.‬ ‫אנחנו נהיים יצירתיים וגמישים יותר.‬ ‫החשיבה המסובכת גם קלה יותר לדוברי יותר משפה אחת.‬ ‫אנחנו מאמנים את הזכרון שלנו בזמן הלמידה.‬ ‫ככל שאנחנו לומדים יותר, כך עובד הזכרון שלנו טוב יותר.‬ ‫מי שלמד הרבה שפות יכול גם ללמוד דברים אחרים בקלות.‬ ‫הוא יכול להתרכז ולחשוב על נושא מסוים לזמן ארוך יותר.‬ ‫ולכן, הוא יכול לפתור בעיות מהר יותר.‬ ‫רב-לשוניים יכולים גם לעשות החלטות טוב יותר.‬ ‫אך איך הם עושים את ההחלטות שלהם תלוי בשפות.‬ ‫השפה, שבה אנחנו חושבים, משפיעה על ההחלטות שלנו.‬ ‫פסיכולוגים בדקו מספר משתתפים במסגרת מחקר.‬ ‫כן הנבדקים היו דו-לשוניים.‬ ‫חוץ משפת האם שלהם, כולם דיברו עוד שפה אחת.‬ ‫המשתתפים היו צריכים לענות על שאלה.‬ ‫השאלה הייתה על פתרון בעיה.‬ ‫המשתתפים היו צריכים לבחור אחת משתי אפשרויות.‬ ‫אפשרות אחת הייתה מסוכנת בהרבה מהשנייה.‬ ‫המשתתפים היו צריכים לענות על השאלה בשתי השפות.‬ ‫והתשובות השתנו כאשר הם שינו את השפות!‬ ‫כשהם השתמשו בשפת האם שלהם אז בחרו המשתתפים להסתכן.‬ ‫אך בשפה הזרה הם בחרו באפשרות האחרת.‬ ‫לאחר הניסוי הזה הצטרכו המשתתפים לשים הימור.‬ ‫וגם כאן היה הבדל ברור.‬ ‫הם היו הגיוניים יותר כשהם השתמשו בשפה הזרה.‬ ‫החוקרים משערים שאנחנו מרוכזים יותר כשאנחנו משתמשים בשפה זרה.‬ ‫ולכן אנחנו לא עושים החלטות רגשיות, אלא רציונליות...‬