‫שיחון‬

he ‫לתרץ משהו 1‬   »   ti ምኽንያት ምሃብ 1

‫75 [שבעים וחמש]‬

‫לתרץ משהו 1‬

‫לתרץ משהו 1‬

75 [ሰብዓንሓሙሽተን]

75 [sebi‘aniḥamushiteni]

ምኽንያት ምሃብ 1

miẖiniyati mihabi 1

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית תיגרינית נגן יותר
‫מדוע את / ה לא בא / ה?‬ ስለምንታይ ዘይትመጹ? ስለምንታይ ዘይትመጹ? 1
s-le-i---a-i --y-tim-t-’-? sileminitayi zeyitimets’u?
‫מזג האוויר כל כך רע.‬ ኣዝዩ ሕማቕ ኩነታት ኣየር ኣሎ። ኣዝዩ ሕማቕ ኩነታት ኣየር ኣሎ። 1
azi-u-ḥi-ak----k-ne-a-i------ a-o። aziyu ḥimaḵ’i kunetati ayeri alo።
‫אני לא בא / ה כי מזג האוויר כל כך רע.‬ ኩነታት ኣየር ሕማቕ ስለዘሎ ኣይመጽእን‘የ ። ኩነታት ኣየር ሕማቕ ስለዘሎ ኣይመጽእን‘የ ። 1
k-----t--ay-ri h---aḵ’i si--ze-- a--mets-i’-ni‘-e ። kunetati ayeri ḥimaḵ’i silezelo ayimets’i’ini‘ye ።
‫מדוע הוא לא בא?‬ ንሱ ስለምንታይ ኢዩ ዘይመጽእ? ንሱ ስለምንታይ ኢዩ ዘይመጽእ? 1
ni-- s---min--ay--īyu -e--m----i’i? nisu sileminitayi īyu zeyimets’i’i?
‫הוא לא הוזמן.‬ ንሱ ኣይተዓደመን ። ንሱ ኣይተዓደመን ። 1
n-s--ayite--d--en--። nisu ayite‘ademeni ።
‫הוא לא בא כי הוא לא הוזמן.‬ ስለዘይተዓደመ ኣይመጽእን እዩ፣ ። ስለዘይተዓደመ ኣይመጽእን እዩ፣ ። 1
sile---i-e‘----e--y-met-’i’--i-i-u፣-። silezeyite‘ademe ayimets’i’ini iyu፣ ።
‫מדוע את / ה לא בא / ה?‬ ንስኻ ስለምንታይ ኢኻ ዘይትመጽእ? ንስኻ ስለምንታይ ኢኻ ዘይትመጽእ? 1
ni---̱- s-l-m---tay----̱----yit-m-----’i? nisiẖa sileminitayi īẖa zeyitimets’i’i?
‫אין לי זמן.‬ ኣነ ግዜ የብለይን። ኣነ ግዜ የብለይን። 1
ane------ye---e----። ane gizē yebileyini።
‫אני לא בא / ה כי אין לי זמן.‬ ኣነ ግዜ ስለዘይብለይ ኣይመጽእን‘የ፣ ። ኣነ ግዜ ስለዘይብለይ ኣይመጽእን‘የ፣ ። 1
an----z---ile-eyi--l--i ---me-s’--i-i‘y-- ። ane gizē silezeyibileyi ayimets’i’ini‘ye፣ ።
‫מדוע את / ה לא נישאר / ת?‬ ስለምንታይ ኢኻ ዘይትጸንሕ? ስለምንታይ ኢኻ ዘይትጸንሕ? 1
s-l-m--it-yi---̱a -ey-t---’-nih--? sileminitayi īẖa zeyitits’eniḥi?
‫אני מוכרח / ה לעבוד.‬ ኣነ ጌና ክሰርሕ ኣለኒ። ኣነ ጌና ክሰርሕ ኣለኒ። 1
ane-gēna kis-ri--i---en-። ane gēna kiseriḥi alenī።
‫אני לא נשאר / ת כי אני מוכרח / ה לעבוד.‬ ኣነ ኣይጸንሕን መኽንያቱ ጌና ክሰርሕ ስለዘሎኒ። ኣነ ኣይጸንሕን መኽንያቱ ጌና ክሰርሕ ስለዘሎኒ። 1
ane--yi--’e---̣-ni--eẖi-i-a-- g-na---s--i-̣- sileze-o-ī። ane ayits’eniḥini meẖiniyatu gēna kiseriḥi silezelonī።
‫מדוע את / ה כבר הולך / ת?‬ ስለምንታይ ትኸዱ ኣሎኹም? ስለምንታይ ትኸዱ ኣሎኹም? 1
si--mi-i-ayi --h--d----o-̱-m-? sileminitayi tiẖedu aloẖumi?
‫אני עייף / ה.‬ ደኺመ ኣሎኹ። ደኺመ ኣሎኹ። 1
d--̱--e a--ẖ-። deẖīme aloẖu።
‫אני הולך / ת כי אני עייף / ה.‬ ደኺመ ስለዘሎኹ ክኸይድ‘የ ። ደኺመ ስለዘሎኹ ክኸይድ‘የ ። 1
d-h-īme --lez-l-h---k---eyi---y--። deẖīme silezeloẖu kiẖeyidi‘ye ።
‫מדוע את / ה כבר נוסע / ת?‬ ስለምንታይ ድኣ ሕጂ ትኸዱ? ስለምንታይ ድኣ ሕጂ ትኸዱ? 1
s--emi-it--- -i-a h-i-ī-t---ed-? sileminitayi di’a ḥijī tiẖedu?
‫כבר מאוחר.‬ ግዜ መስዩ ኢዩ ። ግዜ መስዩ ኢዩ ። 1
gizē-m-siyu -y- ። gizē mesiyu īyu ።
‫אני נוסע / ת כי כבר מאוחר.‬ መስዩ ስለ ዝኾነ ክኸይድ እየ ። መስዩ ስለ ዝኾነ ክኸይድ እየ ። 1
m-siyu-sil--z----n----h--yi-- i-e-። mesiyu sile ziẖone kiẖeyidi iye ።

הורד MP3 (.zip קבצים)

MP3 עברית + תיגרינית (1-100) MP3 תיגרינית (1-100)
לא נמצא סרטון!

‫שפת אם = רגיש, שפה זרה = רציונלי?‬

‫אנחנו מפעילים את המוח שלנו כשאנחנו לומדים שפות זרות.‬ ‫דרך הלמידה משתנה גם החשיבה שלנו.‬ ‫אנחנו נהיים יצירתיים וגמישים יותר.‬ ‫החשיבה המסובכת גם קלה יותר לדוברי יותר משפה אחת.‬ ‫אנחנו מאמנים את הזכרון שלנו בזמן הלמידה.‬ ‫ככל שאנחנו לומדים יותר, כך עובד הזכרון שלנו טוב יותר.‬ ‫מי שלמד הרבה שפות יכול גם ללמוד דברים אחרים בקלות.‬ ‫הוא יכול להתרכז ולחשוב על נושא מסוים לזמן ארוך יותר.‬ ‫ולכן, הוא יכול לפתור בעיות מהר יותר.‬ ‫רב-לשוניים יכולים גם לעשות החלטות טוב יותר.‬ ‫אך איך הם עושים את ההחלטות שלהם תלוי בשפות.‬ ‫השפה, שבה אנחנו חושבים, משפיעה על ההחלטות שלנו.‬ ‫פסיכולוגים בדקו מספר משתתפים במסגרת מחקר.‬ ‫כן הנבדקים היו דו-לשוניים.‬ ‫חוץ משפת האם שלהם, כולם דיברו עוד שפה אחת.‬ ‫המשתתפים היו צריכים לענות על שאלה.‬ ‫השאלה הייתה על פתרון בעיה.‬ ‫המשתתפים היו צריכים לבחור אחת משתי אפשרויות.‬ ‫אפשרות אחת הייתה מסוכנת בהרבה מהשנייה.‬ ‫המשתתפים היו צריכים לענות על השאלה בשתי השפות.‬ ‫והתשובות השתנו כאשר הם שינו את השפות!‬ ‫כשהם השתמשו בשפת האם שלהם אז בחרו המשתתפים להסתכן.‬ ‫אך בשפה הזרה הם בחרו באפשרות האחרת.‬ ‫לאחר הניסוי הזה הצטרכו המשתתפים לשים הימור.‬ ‫וגם כאן היה הבדל ברור.‬ ‫הם היו הגיוניים יותר כשהם השתמשו בשפה הזרה.‬ ‫החוקרים משערים שאנחנו מרוכזים יותר כשאנחנו משתמשים בשפה זרה.‬ ‫ולכן אנחנו לא עושים החלטות רגשיות, אלא רציונליות...‬