‫שיחון‬

he ‫לצרוך – לרצות‬   »   ti ኣድለየ - ደለየት(ምድላይ፣ ምምናይ)

‫69 [שישים ותשע]‬

‫לצרוך – לרצות‬

‫לצרוך – לרצות‬

69 [ሱሳንትሽዓተን]

69 [susanitishi‘ateni]

ኣድለየ - ደለየት(ምድላይ፣ ምምናይ)

adileye - deleyeti(midilayi፣ miminayi)

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית תיגרינית נגן יותר
‫אני צריך / ה מיטה.‬ ኣነ ዓራት የድልየኒ ኣሎ ። ኣነ ዓራት የድልየኒ ኣሎ ። 1
ane ‘---t- yedi-i--nī--lo ። ane ‘arati yediliyenī alo ።
‫אני רוצה לישון.‬ ክድቅስ ደልየ። ክድቅስ ደልየ። 1
ki--k-i-- d-l-ye። kidik’isi deliye።
‫יש כאן מיטה?‬ ኣብዚ ዓራት ኣሎ ዶ? ኣብዚ ዓራት ኣሎ ዶ? 1
abi-ī---r-t--------? abizī ‘arati alo do?
‫אני צריך / ה מנורה.‬ መብራህቲ (ልቺ) የድልየኒ ኣሎ ። መብራህቲ (ልቺ) የድልየኒ ኣሎ ። 1
me-ira-----(lichī) -e-iliy--ī--l- ። mebirahitī (lichī) yediliyenī alo ።
‫אני רוצה לקרוא.‬ ከንብብ ደልየ። ከንብብ ደልየ። 1
k------i-d-li-e። kenibibi deliye።
‫יש כאן מנורה?‬ ኣብዚ ምብራህቲ ኣሎ ዶ? ኣብዚ ምብራህቲ ኣሎ ዶ? 1
abiz- -----a------l- d-? abizī mibirahitī alo do?
‫אני צריך / ה טלפון.‬ ተለፎን የድልየኒ ኣሎ ። ተለፎን የድልየኒ ኣሎ ። 1
t-le-on- -e---i-enī--l- ። telefoni yediliyenī alo ።
‫אני רוצה לטלפן.‬ ክድውል ደልየ። ክድውል ደልየ። 1
ki-i--li--e-iy-። kidiwili deliye።
‫יש כאן טלפון?‬ ኣብዚ ተለፎን ኣሎ ዶ? ኣብዚ ተለፎን ኣሎ ዶ? 1
abiz------f----a-o -o? abizī telefoni alo do?
‫אני צריך / ה מצלמה.‬ ካመራ የድልየኒ ኣሎ ። ካመራ የድልየኒ ኣሎ ። 1
kamer--ye-i----nī-----። kamera yediliyenī alo ።
‫אני רוצה לצלם.‬ ፎቶ ክገብር ደልየ። ፎቶ ክገብር ደልየ። 1
fot- -i---iri---li--። foto kigebiri deliye።
‫יש כאן מצלמה?‬ ኣብዚ ካመራ ኣላ ዶ? ኣብዚ ካመራ ኣላ ዶ? 1
abizī--a---a --a -o? abizī kamera ala do?
‫אני צריך / ה מחשב.‬ ኮምፒተር የድልየኒ ኣሎ ። ኮምፒተር የድልየኒ ኣሎ ። 1
k---pī-er- -ed----enī--lo ። komipīteri yediliyenī alo ።
‫אני רוצה לשלוח אי-מייל.‬ ኢመይል ክሰድድ ደልየ። ኢመይል ክሰድድ ደልየ። 1
īm-yi-i --se---i del-y-። īmeyili kisedidi deliye።
‫יש כאן מחשב?‬ ኣብዚ ኮምፒተር ኣሎ ዶ? ኣብዚ ኮምፒተር ኣሎ ዶ? 1
abizī--o----ter------d-? abizī komipīteri alo do?
‫אני צריך / ה עט.‬ መጽሓፊ ፒሮ የድልየኒ ኣሎ ። መጽሓፊ ፒሮ የድልየኒ ኣሎ ። 1
me---ih---ī---r--yedili-enī---o-። mets’iḥafī pīro yediliyenī alo ።
‫אני רוצה לכתוב משהו.‬ ገለ ክጽሕፍ ደልየ። ገለ ክጽሕፍ ደልየ። 1
ge-e -------̣ifi de--ye። gele kits’iḥifi deliye።
‫יש כאן דף נייר ועט?‬ ኣብዚ ወረቐትን ፒሮን ኣሎ ዶ? ኣብዚ ወረቐትን ፒሮን ኣሎ ዶ? 1
a-izī--ere-------- -īr-ni al----? abizī wereḵ’etini pīroni alo do?

‫תרגומי מכונה‬

‫מי שרוצה לתרגם טקסטים צריך לשלם הרבה כסף.‬ ‫מתורגמים או מתרגמים מקצועיים הם די יקרים.‬ ‫ולמרות זאת הבנת שפות אחרות היא חשובה יותר ויותר.‬ ‫מדעני מחשב ובלשני משחב רוצים לפתור את הבעיה הזו.‬ ‫הם עובדים כבר הרבה זמן על פיתור כלי תרגום.‬ ‫נכון להיום, יש הרבה תוכנות כאלה.‬ ‫אך איכות תרגומי המכונה היא לעתים קרובות לא כל כך טובה.‬ ‫אך המתכנתים לא אשמים בכך!‬ ‫שפות הן מבנים מאוד מסובכים.‬ ‫אך מחשבים מבוססים על עקרונות מתמטיים פשוטים.‬ ‫ולכן הם לא תמיד יכולים לעבד שפות בצורה נכונה.‬ ‫תוכנת תרגום חייבת ללמד את כל השפה.‬ ‫בכדי לעשות את זה, מומחים צריכים להכניס אליה אלפי מילים וחוקים שונים.‬ ‫וזה למעשה בלתי אפשרי.‬ ‫יותר פשוט לתת למחשב לחשב מספרים.‬ ‫הוא טוב בלעשות את זה!‬ ‫מחשב יכול לחשב אלו שילובים יותר תדירים.‬ ‫הוא מזהה למשל, אלו מילים נמצאות בדרך כלל אחת ליד השנייה.‬ ‫ולכן צריך להכניס למחשב טקסטים בשפות שונות.‬ ‫וכך הוא לומד את מה טיפוסי יותר או פחות לשפות מסוימות.‬ ‫השיטה הסטטיסטית הזו תשפר תרגומי מכונה.‬ ‫אך מחשבים לא יוכלו להחליף בני אדם.‬ ‫אף מכונה לא יכולה לחקות את מרכזי השפה במוח האנושי.‬ ‫אז למתרגמים ומתורגמנים תהיה עבודה לעוד הרבה זמן!‬ ‫בעתיד, יוכלו מחשבים לתרגם טקסטים פשוטים.‬ ‫לעומת זאת, שירים, שירה וספרות צריכים אלמנט חי.‬ ‫הם חיים בעזרת ההרגשה האנושית לשפה.‬ ‫וזה גם טוב ככה...‬