‫שיחון‬

he ‫לצרוך – לרצות‬   »   ti ኣድለየ - ደለየት(ምድላይ፣ ምምናይ)

‫69 [שישים ותשע]‬

‫לצרוך – לרצות‬

‫לצרוך – לרצות‬

69 [ሱሳንትሽዓተን]

69 [susanitishi‘ateni]

ኣድለየ - ደለየት(ምድላይ፣ ምምናይ)

adileye - deleyeti(midilayi፣ miminayi)

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית תיגרינית נגן יותר
‫אני צריך / ה מיטה.‬ ኣነ ዓራት የድልየኒ ኣሎ ። ኣነ ዓራት የድልየኒ ኣሎ ። 1
an--‘-r--i-ye-i-iyenī -lo ። ane ‘arati yediliyenī alo ።
‫אני רוצה לישון.‬ ክድቅስ ደልየ። ክድቅስ ደልየ። 1
kid-k---i -e-i-e። kidik’isi deliye።
‫יש כאן מיטה?‬ ኣብዚ ዓራት ኣሎ ዶ? ኣብዚ ዓራት ኣሎ ዶ? 1
ab--ī---r--i-a-o---? abizī ‘arati alo do?
‫אני צריך / ה מנורה.‬ መብራህቲ (ልቺ) የድልየኒ ኣሎ ። መብራህቲ (ልቺ) የድልየኒ ኣሎ ። 1
me--rahit--(l---ī) -e----y----a-- ። mebirahitī (lichī) yediliyenī alo ።
‫אני רוצה לקרוא.‬ ከንብብ ደልየ። ከንብብ ደልየ። 1
keni-i-i--e-iye። kenibibi deliye።
‫יש כאן מנורה?‬ ኣብዚ ምብራህቲ ኣሎ ዶ? ኣብዚ ምብራህቲ ኣሎ ዶ? 1
abi-ī-m-b-ra--t- a-o --? abizī mibirahitī alo do?
‫אני צריך / ה טלפון.‬ ተለፎን የድልየኒ ኣሎ ። ተለፎን የድልየኒ ኣሎ ። 1
te-ef--i ---il-y--ī -l--። telefoni yediliyenī alo ።
‫אני רוצה לטלפן.‬ ክድውል ደልየ። ክድውል ደልየ። 1
k--i--li deliy-። kidiwili deliye።
‫יש כאן טלפון?‬ ኣብዚ ተለፎን ኣሎ ዶ? ኣብዚ ተለፎን ኣሎ ዶ? 1
a--zī t---f-n--al----? abizī telefoni alo do?
‫אני צריך / ה מצלמה.‬ ካመራ የድልየኒ ኣሎ ። ካመራ የድልየኒ ኣሎ ። 1
k---ra-y-d--i-en- --o ። kamera yediliyenī alo ።
‫אני רוצה לצלם.‬ ፎቶ ክገብር ደልየ። ፎቶ ክገብር ደልየ። 1
foto---ge--r--d-----። foto kigebiri deliye።
‫יש כאן מצלמה?‬ ኣብዚ ካመራ ኣላ ዶ? ኣብዚ ካመራ ኣላ ዶ? 1
ab-z- kam----ala-do? abizī kamera ala do?
‫אני צריך / ה מחשב.‬ ኮምፒተር የድልየኒ ኣሎ ። ኮምፒተር የድልየኒ ኣሎ ። 1
ko--p-t------di----nī --o-። komipīteri yediliyenī alo ።
‫אני רוצה לשלוח אי-מייל.‬ ኢመይል ክሰድድ ደልየ። ኢመይል ክሰድድ ደልየ። 1
ī-eyi-i---s--i-i-d-l---። īmeyili kisedidi deliye።
‫יש כאן מחשב?‬ ኣብዚ ኮምፒተር ኣሎ ዶ? ኣብዚ ኮምፒተር ኣሎ ዶ? 1
a--zī k--ip-teri-a-- -o? abizī komipīteri alo do?
‫אני צריך / ה עט.‬ መጽሓፊ ፒሮ የድልየኒ ኣሎ ። መጽሓፊ ፒሮ የድልየኒ ኣሎ ። 1
me--’---af- p--o-yed-l-y-n- -lo-። mets’iḥafī pīro yediliyenī alo ።
‫אני רוצה לכתוב משהו.‬ ገለ ክጽሕፍ ደልየ። ገለ ክጽሕፍ ደልየ። 1
ge-- --t--iḥi---d-l-ye። gele kits’iḥifi deliye።
‫יש כאן דף נייר ועט?‬ ኣብዚ ወረቐትን ፒሮን ኣሎ ዶ? ኣብዚ ወረቐትን ፒሮን ኣሎ ዶ? 1
abi---we---̱--t-----ī-on--al----? abizī wereḵ’etini pīroni alo do?

‫תרגומי מכונה‬

‫מי שרוצה לתרגם טקסטים צריך לשלם הרבה כסף.‬ ‫מתורגמים או מתרגמים מקצועיים הם די יקרים.‬ ‫ולמרות זאת הבנת שפות אחרות היא חשובה יותר ויותר.‬ ‫מדעני מחשב ובלשני משחב רוצים לפתור את הבעיה הזו.‬ ‫הם עובדים כבר הרבה זמן על פיתור כלי תרגום.‬ ‫נכון להיום, יש הרבה תוכנות כאלה.‬ ‫אך איכות תרגומי המכונה היא לעתים קרובות לא כל כך טובה.‬ ‫אך המתכנתים לא אשמים בכך!‬ ‫שפות הן מבנים מאוד מסובכים.‬ ‫אך מחשבים מבוססים על עקרונות מתמטיים פשוטים.‬ ‫ולכן הם לא תמיד יכולים לעבד שפות בצורה נכונה.‬ ‫תוכנת תרגום חייבת ללמד את כל השפה.‬ ‫בכדי לעשות את זה, מומחים צריכים להכניס אליה אלפי מילים וחוקים שונים.‬ ‫וזה למעשה בלתי אפשרי.‬ ‫יותר פשוט לתת למחשב לחשב מספרים.‬ ‫הוא טוב בלעשות את זה!‬ ‫מחשב יכול לחשב אלו שילובים יותר תדירים.‬ ‫הוא מזהה למשל, אלו מילים נמצאות בדרך כלל אחת ליד השנייה.‬ ‫ולכן צריך להכניס למחשב טקסטים בשפות שונות.‬ ‫וכך הוא לומד את מה טיפוסי יותר או פחות לשפות מסוימות.‬ ‫השיטה הסטטיסטית הזו תשפר תרגומי מכונה.‬ ‫אך מחשבים לא יוכלו להחליף בני אדם.‬ ‫אף מכונה לא יכולה לחקות את מרכזי השפה במוח האנושי.‬ ‫אז למתרגמים ומתורגמנים תהיה עבודה לעוד הרבה זמן!‬ ‫בעתיד, יוכלו מחשבים לתרגם טקסטים פשוטים.‬ ‫לעומת זאת, שירים, שירה וספרות צריכים אלמנט חי.‬ ‫הם חיים בעזרת ההרגשה האנושית לשפה.‬ ‫וזה גם טוב ככה...‬