‫שיחון‬

he ‫לעשות סידורים‬   »   ti ምድላው/ምግዛእ

‫51 [חמישים ואחת]‬

‫לעשות סידורים‬

‫לעשות סידורים‬

51 [ሓምሳንሓደን]

51 [ḥamisaniḥadeni]

ምድላው/ምግዛእ

midilawi/migiza’i

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית תיגרינית נגן יותר
‫אני רוצה ללכת לספריה.‬ ናብ ቤት-መጽሓፍቲ ክኸይድ ደልየ። ናብ ቤት-መጽሓፍቲ ክኸይድ ደልየ። 1
na-- --t--m---’---a--t- k-h-e-idi -el-y-። nabi bēti-mets’iḥafitī kiẖeyidi deliye።
‫אני רוצה ללכת לחנות הספרים.‬ ናብ ዱኳን-መጽሓፍቲ ክኸይድ ደልየ። ናብ ዱኳን-መጽሓፍቲ ክኸይድ ደልየ። 1
n-bi--u----i----s--ḥafi-ī--ih--y-di deliye። nabi dukwani-mets’iḥafitī kiẖeyidi deliye።
‫אני רוצה ללכת לקיוסק.‬ ናብ ኪዮስክ(ንእሽቶይ ኣስቬዛ ዱኳን) ክኸይድ ደልየ። ናብ ኪዮስክ(ንእሽቶይ ኣስቬዛ ዱኳን) ክኸይድ ደልየ። 1
na-i -īyo--k--n--i---to-i---iv-z- duk-a--- kih-eyi-i -e--y-። nabi kīyosiki(ni’ishitoyi asivēza dukwani) kiẖeyidi deliye።
‫אני רוצה לשאול ספר.‬ ሓደ መጽሓፍ ክልቃሕ ደልየ። ሓደ መጽሓፍ ክልቃሕ ደልየ። 1
h-ad--met-’--̣-fi--il--’a----d--i-e። ḥade mets’iḥafi kilik’aḥi deliye።
‫אני רוצה לקנות ספר.‬ ሓደ መጽሓፍ ክገዝእ ደልየ። ሓደ መጽሓፍ ክገዝእ ደልየ። 1
h--d- m-ts’-h---i-k-ge--’i -eli-e። ḥade mets’iḥafi kigezi’i deliye።
‫אני רוצה לקנות עיתון.‬ ሓደ ጋዜጣ ክገዝእ ደልየ። ሓደ ጋዜጣ ክገዝእ ደልየ። 1
h-a-e ga--t’a ki-e--’---el--e። ḥade gazēt’a kigezi’i deliye።
‫אני רוצה ללכת לספריה לשאול ספר.‬ ሓደ መጽሓፍ ንክልቃሕ ናብ ቤት-መጽሓፍቲ ክኸይድ ደልየ፣ ። ሓደ መጽሓፍ ንክልቃሕ ናብ ቤት-መጽሓፍቲ ክኸይድ ደልየ፣ ። 1
ḥa-e m------̣--i n-k----’a-̣--nabi--ē-i-m-t-’-h--f-t--ki-̱----- d-l---- ። ḥade mets’iḥafi nikilik’aḥi nabi bēti-mets’iḥafitī kiẖeyidi deliye፣ ።
‫אני רוצה ללכת לחנות הספרים לקנות ספר.‬ ሓደ መጽሓፍ ንክገዝእ ናብ ቤት-መጽሓፍቲ ክኸይድ ደልየ፣ ። ሓደ መጽሓፍ ንክገዝእ ናብ ቤት-መጽሓፍቲ ክኸይድ ደልየ፣ ። 1
ḥa----ets--ḥa-i --k--ez--- na-- b----met--i-̣-f-t--k-ẖ-y--i--e-i-e- ። ḥade mets’iḥafi nikigezi’i nabi bēti-mets’iḥafitī kiẖeyidi deliye፣ ።
‫אני רוצה ללכת לקיוסק לקנות עיתון.‬ ሓደ ጋዜጣ ንክገዝእ ናብ ኪዮስክ ክኸይድ ደልየ፣ ። ሓደ ጋዜጣ ንክገዝእ ናብ ኪዮስክ ክኸይድ ደልየ፣ ። 1
h---- ga-ē-’a -i--g---’- nabi---y-si-i-k--̱-yidi-d-l--e፣ ። ḥade gazēt’a nikigezi’i nabi kīyosiki kiẖeyidi deliye፣ ።
‫אני רוצה ללכת לאופטיקאי.‬ ናብ እንዳ ዓይኒ ክኸይድ ደልየ። ናብ እንዳ ዓይኒ ክኸይድ ደልየ። 1
n-b----i---‘ay-n----ẖ--id- del--e። nabi inida ‘ayinī kiẖeyidi deliye።
‫אני רוצה ללכת לסופרמרקט.‬ ናብ ሱፐርማርክት ክኸይድ ደልየ። ናብ ሱፐርማርክት ክኸይድ ደልየ። 1
n--i--up--im-rikiti-kiẖ-y--- -e--y-። nabi superimarikiti kiẖeyidi deliye።
‫אני רוצה ללכת למאפייה.‬ ናብ እንዳ ባኒ ክኸይድ ደልየ። ናብ እንዳ ባኒ ክኸይድ ደልየ። 1
n-bi -------anī-k-ẖ---d---eliye። nabi inida banī kiẖeyidi deliye።
‫אני רוצה לקנות משקפיים.‬ ሓደ መነጽር ክገዝእ ደልየ። ሓደ መነጽር ክገዝእ ደልየ። 1
h---e m-nets’i---k-gezi-i d-l--e። ḥade menets’iri kigezi’i deliye።
‫אני רוצה לקנות פירות וירקות.‬ ፍሩታታትን ኣሊጫን ክገዝእ ደልየ። ፍሩታታትን ኣሊጫን ክገዝእ ደልየ። 1
f--utat-t-ni--lī-h’a-i---g-z-’i de----። firutatatini alīch’ani kigezi’i deliye።
‫אני רוצה לקנות לחמניות ולחם.‬ ንእሽቶይ ባንን እንጀራን ክገዝእ ደልየ። ንእሽቶይ ባንን እንጀራን ክገዝእ ደልየ። 1
ni-ish-t-y---a-in---n----an--ki---i’--d---ye። ni’ishitoyi banini inijerani kigezi’i deliye።
‫אני רוצה ללכת לאופטיקאי לקנות משקפיים.‬ ናብ እንዳ ዓይኒ ደልየ፣ መነጽር ንክገዝእ። ናብ እንዳ ዓይኒ ደልየ፣ መነጽር ንክገዝእ። 1
n-bi -n--- ‘a-i----eliye፣-m-n----i-----ki-e-i--። nabi inida ‘ayinī deliye፣ menets’iri nikigezi’i።
‫אני רוצה ללכת לסופרמרקט לקנות פירות וירקות.‬ ናብ ሱፐርማርክት ደልየ፣ ፍሩታታትን ኣሊጫን ንክገዝእ። ናብ ሱፐርማርክት ደልየ፣ ፍሩታታትን ኣሊጫን ንክገዝእ። 1
n-b--supe---ar-ki-------y-፣-fi--t----in- a---h-a---ni-ig--i’i። nabi superimarikiti deliye፣ firutatatini alīch’ani nikigezi’i።
‫אני רוצה ללכת למאפייה לקנות לחמניות ולחם.‬ ባንን እንጀራን መታን ክገዝእ ናብ እንዳ ባኒ ደልየ፣ ። ባንን እንጀራን መታን ክገዝእ ናብ እንዳ ባኒ ደልየ፣ ። 1
ba--n- ---j-ra-i me-----kigezi’i----i --ida --n-----i----። banini inijerani metani kigezi’i nabi inida banī deliye፣ ።

‫שפות מיעוט באירופה‬

‫באירופה מדברים הרבה שפות שונות.‬ ‫רוב אלה הן שפות הודו-אירופאיות.‬ ‫ליד השפות הלאומיות הגדולות יש גם הרבה שפות קטנות.‬ ‫אלה הן שפות מיעוט.‬ ‫שפות מיעוט שונות משפות רשמיות.‬ ‫אבל הן לא ניב.‬ ‫שפות מיעוט הן גם לא שפות המהגרים.‬ ‫שפות מיעוט תמיד נקבעות על ידי האתניות.‬ ‫זאת אומרת, אלה הן שפות של קבוצות אתניות מסוימות.‬ ‫שפות מיעוט אפשר למצוא כמעט בכל מדינה באירופה.‬ ‫אלה מהוות כ-40 שפות באיחוד האירופי.‬ ‫יש כמה שפות מיעוט שדוברים רק במדינה אחת.‬ ‫להן שייכת למשל השפה הסורבית בגרמניה.‬ ‫מצד שני, לשפה הרומאנית יש דוברים בהרבה מדינות באירופה.‬ ‫לשפות מיעוט יש מעמד מיוחד.‬ ‫בגלל שהן משומשות על ידי קבוצה קטנה יחסית.‬ ‫הקבוצות האלה לא יכולות להרשות לעצמן לבנות בתי ספר משלהן.‬ ‫קשה להן גם לפרסם ספרות משלהן.‬ ‫כתוצאה מכך, הרבה שפות מיעוט נמצאות בסכנת הכחדה.‬ ‫האיחוד האירופי רוצה להגן על שפות מיעוט.‬ ‫כי כל שפה היא חלק חשוב מתרבות או זהות.‬ ‫יש עמים שאין להם מדינה והם קיימים רק בתור מיעוט.‬ ‫תוכניות ופרוייקטים שונים אמורים לתמוך בשפות שלהם.‬ ‫כך מקווים לשמר את התרבות של קבוצות אתניות קטנות.‬ ‫ובכך זאת עומדים כמה שפות מיעוט להיעלם מהעולם בקרוב.‬ ‫להן שייכות השפה הלבית, שבה משתמשים למשל במחוז בלטביה.‬ ‫רק כ-20 איש דוברים עדיין את השפה הלבית.‬ ‫וזה עושה את השפה הלבית לשפה הכי קטנה באירופה...‬