‫שיחון‬

he ‫לעשות סידורים‬   »   ti ምድላው/ምግዛእ

‫51 [חמישים ואחת]‬

‫לעשות סידורים‬

‫לעשות סידורים‬

51 [ሓምሳንሓደን]

51 [ḥamisaniḥadeni]

ምድላው/ምግዛእ

midilawi/migiza’i

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית תיגרינית נגן יותר
‫אני רוצה ללכת לספריה.‬ ናብ ቤት-መጽሓፍቲ ክኸይድ ደልየ። ናብ ቤት-መጽሓፍቲ ክኸይድ ደልየ። 1
nabi bēt---e-s-i-̣--i------̱eyi---d-l-y-። nabi bēti-mets’iḥafitī kiẖeyidi deliye።
‫אני רוצה ללכת לחנות הספרים.‬ ናብ ዱኳን-መጽሓፍቲ ክኸይድ ደልየ። ናብ ዱኳን-መጽሓፍቲ ክኸይድ ደልየ። 1
nab---uk-a-i-me-s-iḥa-----ki-̱e--------i-e። nabi dukwani-mets’iḥafitī kiẖeyidi deliye።
‫אני רוצה ללכת לקיוסק.‬ ናብ ኪዮስክ(ንእሽቶይ ኣስቬዛ ዱኳን) ክኸይድ ደልየ። ናብ ኪዮስክ(ንእሽቶይ ኣስቬዛ ዱኳን) ክኸይድ ደልየ። 1
n--- --y---k-(n-----ito-i-a----za d--w-n-- -i--e-i----eliye። nabi kīyosiki(ni’ishitoyi asivēza dukwani) kiẖeyidi deliye።
‫אני רוצה לשאול ספר.‬ ሓደ መጽሓፍ ክልቃሕ ደልየ። ሓደ መጽሓፍ ክልቃሕ ደልየ። 1
h--de ---s-iḥa-- k-l---ah----e-iye። ḥade mets’iḥafi kilik’aḥi deliye።
‫אני רוצה לקנות ספר.‬ ሓደ መጽሓፍ ክገዝእ ደልየ። ሓደ መጽሓፍ ክገዝእ ደልየ። 1
h-a----e-s’--̣af- ---e-i’--d-l-y-። ḥade mets’iḥafi kigezi’i deliye።
‫אני רוצה לקנות עיתון.‬ ሓደ ጋዜጣ ክገዝእ ደልየ። ሓደ ጋዜጣ ክገዝእ ደልየ። 1
h---e g---t---k--e-----d-liye። ḥade gazēt’a kigezi’i deliye።
‫אני רוצה ללכת לספריה לשאול ספר.‬ ሓደ መጽሓፍ ንክልቃሕ ናብ ቤት-መጽሓፍቲ ክኸይድ ደልየ፣ ። ሓደ መጽሓፍ ንክልቃሕ ናብ ቤት-መጽሓፍቲ ክኸይድ ደልየ፣ ። 1
h-ade m--s’iḥ--i --ki--k-aḥ- nabi---t--m---’i-̣a-i-----ẖ----i d-liye--። ḥade mets’iḥafi nikilik’aḥi nabi bēti-mets’iḥafitī kiẖeyidi deliye፣ ።
‫אני רוצה ללכת לחנות הספרים לקנות ספר.‬ ሓደ መጽሓፍ ንክገዝእ ናብ ቤት-መጽሓፍቲ ክኸይድ ደልየ፣ ። ሓደ መጽሓፍ ንክገዝእ ናብ ቤት-መጽሓፍቲ ክኸይድ ደልየ፣ ። 1
h--de mets--ḥ--- ni-igezi-i n--i--ēt--met-’-h------ ki---y-----e----- ። ḥade mets’iḥafi nikigezi’i nabi bēti-mets’iḥafitī kiẖeyidi deliye፣ ።
‫אני רוצה ללכת לקיוסק לקנות עיתון.‬ ሓደ ጋዜጣ ንክገዝእ ናብ ኪዮስክ ክኸይድ ደልየ፣ ። ሓደ ጋዜጣ ንክገዝእ ናብ ኪዮስክ ክኸይድ ደልየ፣ ። 1
h---e --z-t-a -ikig---’--na-i kīy-si-- -ih---id----l-ye፣-። ḥade gazēt’a nikigezi’i nabi kīyosiki kiẖeyidi deliye፣ ።
‫אני רוצה ללכת לאופטיקאי.‬ ናብ እንዳ ዓይኒ ክኸይድ ደልየ። ናብ እንዳ ዓይኒ ክኸይድ ደልየ። 1
na-- -n-d-------ī-k-h-e--di----iye። nabi inida ‘ayinī kiẖeyidi deliye።
‫אני רוצה ללכת לסופרמרקט.‬ ናብ ሱፐርማርክት ክኸይድ ደልየ። ናብ ሱፐርማርክት ክኸይድ ደልየ። 1
n--i -u--r-m-rik-t--ki----i-----li--። nabi superimarikiti kiẖeyidi deliye።
‫אני רוצה ללכת למאפייה.‬ ናብ እንዳ ባኒ ክኸይድ ደልየ። ናብ እንዳ ባኒ ክኸይድ ደልየ። 1
na-- i-id---an--k--̱e---- d-----። nabi inida banī kiẖeyidi deliye።
‫אני רוצה לקנות משקפיים.‬ ሓደ መነጽር ክገዝእ ደልየ። ሓደ መነጽር ክገዝእ ደልየ። 1
h-ad--m----s---i-k---z--i deliy-። ḥade menets’iri kigezi’i deliye።
‫אני רוצה לקנות פירות וירקות.‬ ፍሩታታትን ኣሊጫን ክገዝእ ደልየ። ፍሩታታትን ኣሊጫን ክገዝእ ደልየ። 1
fi-------i---a---h-a-i-----z--i-de--ye። firutatatini alīch’ani kigezi’i deliye።
‫אני רוצה לקנות לחמניות ולחם.‬ ንእሽቶይ ባንን እንጀራን ክገዝእ ደልየ። ንእሽቶይ ባንን እንጀራን ክገዝእ ደልየ። 1
n-’ishitoy- ---i-- -n-j-ra-- --ge--’- --l--e። ni’ishitoyi banini inijerani kigezi’i deliye።
‫אני רוצה ללכת לאופטיקאי לקנות משקפיים.‬ ናብ እንዳ ዓይኒ ደልየ፣ መነጽር ንክገዝእ። ናብ እንዳ ዓይኒ ደልየ፣ መነጽር ንክገዝእ። 1
na-- i-id----yi-ī --liye--m-net--ir- -ik-g--i’i። nabi inida ‘ayinī deliye፣ menets’iri nikigezi’i።
‫אני רוצה ללכת לסופרמרקט לקנות פירות וירקות.‬ ናብ ሱፐርማርክት ደልየ፣ ፍሩታታትን ኣሊጫን ንክገዝእ። ናብ ሱፐርማርክት ደልየ፣ ፍሩታታትን ኣሊጫን ንክገዝእ። 1
na------erim-r--it- -e-i-e- fir-tat--i-i -l----an--niki-ezi’-። nabi superimarikiti deliye፣ firutatatini alīch’ani nikigezi’i።
‫אני רוצה ללכת למאפייה לקנות לחמניות ולחם.‬ ባንን እንጀራን መታን ክገዝእ ናብ እንዳ ባኒ ደልየ፣ ። ባንን እንጀራን መታን ክገዝእ ናብ እንዳ ባኒ ደልየ፣ ። 1
b---n- inij-ran--m--a-i --g--i---nab- in-da -anī-de-i-e--። banini inijerani metani kigezi’i nabi inida banī deliye፣ ።

‫שפות מיעוט באירופה‬

‫באירופה מדברים הרבה שפות שונות.‬ ‫רוב אלה הן שפות הודו-אירופאיות.‬ ‫ליד השפות הלאומיות הגדולות יש גם הרבה שפות קטנות.‬ ‫אלה הן שפות מיעוט.‬ ‫שפות מיעוט שונות משפות רשמיות.‬ ‫אבל הן לא ניב.‬ ‫שפות מיעוט הן גם לא שפות המהגרים.‬ ‫שפות מיעוט תמיד נקבעות על ידי האתניות.‬ ‫זאת אומרת, אלה הן שפות של קבוצות אתניות מסוימות.‬ ‫שפות מיעוט אפשר למצוא כמעט בכל מדינה באירופה.‬ ‫אלה מהוות כ-40 שפות באיחוד האירופי.‬ ‫יש כמה שפות מיעוט שדוברים רק במדינה אחת.‬ ‫להן שייכת למשל השפה הסורבית בגרמניה.‬ ‫מצד שני, לשפה הרומאנית יש דוברים בהרבה מדינות באירופה.‬ ‫לשפות מיעוט יש מעמד מיוחד.‬ ‫בגלל שהן משומשות על ידי קבוצה קטנה יחסית.‬ ‫הקבוצות האלה לא יכולות להרשות לעצמן לבנות בתי ספר משלהן.‬ ‫קשה להן גם לפרסם ספרות משלהן.‬ ‫כתוצאה מכך, הרבה שפות מיעוט נמצאות בסכנת הכחדה.‬ ‫האיחוד האירופי רוצה להגן על שפות מיעוט.‬ ‫כי כל שפה היא חלק חשוב מתרבות או זהות.‬ ‫יש עמים שאין להם מדינה והם קיימים רק בתור מיעוט.‬ ‫תוכניות ופרוייקטים שונים אמורים לתמוך בשפות שלהם.‬ ‫כך מקווים לשמר את התרבות של קבוצות אתניות קטנות.‬ ‫ובכך זאת עומדים כמה שפות מיעוט להיעלם מהעולם בקרוב.‬ ‫להן שייכות השפה הלבית, שבה משתמשים למשל במחוז בלטביה.‬ ‫רק כ-20 איש דוברים עדיין את השפה הלבית.‬ ‫וזה עושה את השפה הלבית לשפה הכי קטנה באירופה...‬