‫שיחון‬

he ‫חייבים משהו‬   »   ti ገለ (ገድነት)

‫72 [שבעים ושתיים]‬

‫חייבים משהו‬

‫חייבים משהו‬

72 [ሰብዓንክልተን]

72 [sebi‘anikiliteni]

ገለ (ገድነት)

gele (gedineti)

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית תיגרינית נגן יותר
‫להיות מוכרח / להיות חייב‬ ገድን ገድን 1
ge---i gedini
‫אני מוכרח / ה לשלוח את המכתב.‬ እቲ ደብዳበ ገድን ክሰዶ ኣለኒ። እቲ ደብዳበ ገድን ክሰዶ ኣለኒ። 1
i----ebid-be-ge-i-i-ki--d---le-ī። itī debidabe gedini kisedo alenī።
‫אני חייב / ת לשלם למלון.‬ እቲ ሆተል ግድን ክኸፍሎ ኣለኒ። እቲ ሆተል ግድን ክኸፍሎ ኣለኒ። 1
it- --t-l- --d--- ---̱e-i---a----። itī hoteli gidini kiẖefilo alenī።
‫את / ה מוכרח / ה לקום מוקדם.‬ ግድን ንግሆ ክትትስእ ኣለካ። ግድን ንግሆ ክትትስእ ኣለካ። 1
g---n- -ig----k-t---si---ale-a። gidini nigiho kititisi’i aleka።
‫את / ה חייב / ת לעבוד הרבה.‬ ብዙሕ ክትሰርሕ ኣለካ። ብዙሕ ክትሰርሕ ኣለካ። 1
bizuh-- ki----riḥ--a--ka። bizuḥi kitiseriḥi aleka።
‫את / ה מוכרח / ה לדייק.‬ ሰዓትካ ከተኽብር ኣለካ። ሰዓትካ ከተኽብር ኣለካ። 1
s-‘atik- -e----ibir--a-ek-። se‘atika keteẖibiri aleka።
‫הוא מוכרח לתדלק.‬ ንሱ ነዳዲ ክመልእ ኣለዎ። ንሱ ነዳዲ ክመልእ ኣለዎ። 1
nisu-n----- ---el-’- ale-o። nisu nedadī kimeli’i alewo።
‫הוא חייב לתקן את המכונית.‬ ንሱ ንታ መኪና ከዕርያ ኣለዎ። ንሱ ንታ መኪና ከዕርያ ኣለዎ። 1
ni-- n--- -e---a ----r----al---። nisu nita mekīna ke‘iriya alewo።
‫הוא חייב לרחוץ את המכונית.‬ ንሱ ነታ መኪና ክሓጽባ ኣለዎ። ንሱ ነታ መኪና ክሓጽባ ኣለዎ። 1
nis- -et----kī-a k---at--iba a-ewo። nisu neta mekīna kiḥats’iba alewo።
‫היא חייבת לעשות קניות.‬ ንሳ ኣስቬዛ ክትገዝእ ኣለዋ። ንሳ ኣስቬዛ ክትገዝእ ኣለዋ። 1
ni-a a--v----k-tige-i-i ---w-። nisa asivēza kitigezi’i alewa።
‫היא חייבת לנקות את הדירה.‬ ንሳ ነቲ መንበሪ ክፍሊ ከተጽሪዮ ኣለዋ። ንሳ ነቲ መንበሪ ክፍሊ ከተጽሪዮ ኣለዋ። 1
n-s- ne----e----rī--if--- ---ets’-r------ew-። nisa netī meniberī kifilī ketets’irīyo alewa።
‫היא חייבת לעשות כביסה.‬ ክዳውንቲ ክትሓጽቦ ኣለዋ። ክዳውንቲ ክትሓጽቦ ኣለዋ። 1
kid----it- --t--̣-ts-i-- alewa። kidawinitī kitiḥats’ibo alewa።
‫אנחנו חייבים ללכת לבית הספר עוד מעט.‬ ሕጂ ናብ ቤት ትምህርቲ ክንከይድ ኣለና። ሕጂ ናብ ቤት ትምህርቲ ክንከይድ ኣለና። 1
h-i-ī n-bi-bēt- t-mihi-itī k-----yid----en-። ḥijī nabi bēti timihiritī kinikeyidi alena።
‫אנחנו חייבים ללכת לעבודה עוד מעט.‬ ሕጂ ግድን ናብ ስራሕ ክንከይድ ኣለና። ሕጂ ግድን ናብ ስራሕ ክንከይድ ኣለና። 1
ḥij------n- n-b--si--ḥi-k-n---yidi ---n-። ḥijī gidini nabi siraḥi kinikeyidi alena።
‫אנחנו חייבים ללכת לרופא עוד מעט.‬ ንሕና ግድን ናብ ሓኪም ክንከይድ ኣለና። ንሕና ግድን ናብ ሓኪም ክንከይድ ኣለና። 1
n-ḥi-- gi--ni--a-i -----mi-k--ik--id---l--a። niḥina gidini nabi ḥakīmi kinikeyidi alena።
‫אתם / ן מוכרחים / חות להמתין לאוטובוס.‬ ንስኻትኩም ኣውቶቡስ ክትጽበዩ ኣለኩም። ንስኻትኩም ኣውቶቡስ ክትጽበዩ ኣለኩም። 1
n-s---a--k----awi----s- kitits--b-yu-a-e-u-i። nisiẖatikumi awitobusi kitits’ibeyu alekumi።
‫אתם / ן חייבים / ות להמתין לרכבת.‬ ንስኻትኩም ባቡር ክትጽበዩ ኣለኩም። ንስኻትኩም ባቡር ክትጽበዩ ኣለኩም። 1
n-------ik-mi-baburi -iti-s’ib-y- a---u--። nisiẖatikumi baburi kitits’ibeyu alekumi።
‫אתם / ן חייבים / ות להמתין למונית.‬ ንስኻትኩም ታክሲ ክትጽበዩ ኣለኩም። ንስኻትኩም ታክሲ ክትጽበዩ ኣለኩም። 1
ni---̱at-ku-i ---isī--itits’i-e-u----k-m-። nisiẖatikumi takisī kitits’ibeyu alekumi።

‫למה יש כל כך הרבה שפות שונות?‬

‫יש בכל העולם כ-6000 שפות שונות.‬ ‫ולכן אנחנו צריכים מתורגמנים ומתרגמים.‬ ‫לפני הרבה זמן, כולם דיברו את אותה השפה.‬ ‫אך זה השתנה כשבני האדם החלו לנדוד.‬ ‫אלה עזבו את ביתם באפריקה והתפזרו בכל רחבי כדור הארץ.‬ ‫המרחקים הגדולים האלה גרמו למרחקים בין השפות.‬ ‫כי כל עם פיתח את צורת התקשורת שלו.‬ ‫מהפרוטו-שפה המשותפת נוצרו הרבה שפות שונות.‬ ‫אך אנשים אף פעם נשארו במקום אחד להרבה זמן.‬ ‫וכך התנתקו השפות יותר ויותר אחת מהשנייה.‬ ‫מתישהו, אי אפשר היה לזהות את השורש המשותף.‬ ‫ואף עם לא חי בבידוד למשך אלפי שנים.‬ ‫תמיד היה מגע עם אנשים אחרים.‬ ‫זה שינה את השפות.‬ ‫הם לקחו אלמנטים משפות אחרות או שהשפות התמזגו.‬ ‫מהסיבה הזאת, אף פעם לא הפסיקה התפתחות השפות.‬ ‫אז נדידה ויצירת קשרים מסבירים את ריבוי השפות.‬ ‫אך למה השפות הקיימות כל כך שונות, זו שאלה אחרת לגמרי.‬ ‫כל אבולוציה הולכת לפי חוקים מסוימים.‬ ‫צריכים להיות סיבות לכך שהשפות הן כמו שהן היום.‬ ‫מדענים רוצים לחקור את הסיבות האלה כבר שנים.‬ ‫הם רוצים לדעת למה שפות התפתחו בצורות שונות.‬ ‫בכדי לחקור זאת, צריך לחקור את היסטוריית השפות.‬ ‫אז אנחנו יכולים לזהות מה השתנה ומתי.‬ ‫עדיין לא ידוע מה הדברים המשפיעים על התפתחות שפות.‬ ‫אך נראה שגורמים תרבותיים חשובים יותר מגורמים ביולוגיים.‬ ‫זאת אומרת, היסטוריית העמים היא זו שעיצבה את השפות שלהם.‬ ‫נראה ששפות מספרות לנו יותר ממה שאנחנו יודעים...‬