‫שיחון‬

he ‫חייבים משהו‬   »   ti ገለ (ገድነት)

‫72 [שבעים ושתיים]‬

‫חייבים משהו‬

‫חייבים משהו‬

72 [ሰብዓንክልተን]

72 [sebi‘anikiliteni]

ገለ (ገድነት)

gele (gedineti)

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית תיגרינית נגן יותר
‫להיות מוכרח / להיות חייב‬ ገድን ገድን 1
g-dini gedini
‫אני מוכרח / ה לשלוח את המכתב.‬ እቲ ደብዳበ ገድን ክሰዶ ኣለኒ። እቲ ደብዳበ ገድን ክሰዶ ኣለኒ። 1
i---d--------g-d-ni--ise-o--le-ī። itī debidabe gedini kisedo alenī።
‫אני חייב / ת לשלם למלון.‬ እቲ ሆተል ግድን ክኸፍሎ ኣለኒ። እቲ ሆተል ግድን ክኸፍሎ ኣለኒ። 1
itī ho-----gidin--------i-o-alen-። itī hoteli gidini kiẖefilo alenī።
‫את / ה מוכרח / ה לקום מוקדם.‬ ግድን ንግሆ ክትትስእ ኣለካ። ግድን ንግሆ ክትትስእ ኣለካ። 1
g----i -igih------t-s-’i-----a። gidini nigiho kititisi’i aleka።
‫את / ה חייב / ת לעבוד הרבה.‬ ብዙሕ ክትሰርሕ ኣለካ። ብዙሕ ክትሰርሕ ኣለካ። 1
biz--̣i---t---r-------ek-። bizuḥi kitiseriḥi aleka።
‫את / ה מוכרח / ה לדייק.‬ ሰዓትካ ከተኽብር ኣለካ። ሰዓትካ ከተኽብር ኣለካ። 1
s--a-ika-ket-h--bi---al--a። se‘atika keteẖibiri aleka።
‫הוא מוכרח לתדלק.‬ ንሱ ነዳዲ ክመልእ ኣለዎ። ንሱ ነዳዲ ክመልእ ኣለዎ። 1
ni-u-ne-adī-k----i’i -l---። nisu nedadī kimeli’i alewo።
‫הוא חייב לתקן את המכונית.‬ ንሱ ንታ መኪና ከዕርያ ኣለዎ። ንሱ ንታ መኪና ከዕርያ ኣለዎ። 1
n-su-n--- me-ī-- ke‘-r-ya--le--። nisu nita mekīna ke‘iriya alewo።
‫הוא חייב לרחוץ את המכונית.‬ ንሱ ነታ መኪና ክሓጽባ ኣለዎ። ንሱ ነታ መኪና ክሓጽባ ኣለዎ። 1
n-su-n-t--me--n- --h-a--’--- -l-w-። nisu neta mekīna kiḥats’iba alewo።
‫היא חייבת לעשות קניות.‬ ንሳ ኣስቬዛ ክትገዝእ ኣለዋ። ንሳ ኣስቬዛ ክትገዝእ ኣለዋ። 1
n-sa -si---a -i-ig-z----ale-a። nisa asivēza kitigezi’i alewa።
‫היא חייבת לנקות את הדירה.‬ ንሳ ነቲ መንበሪ ክፍሊ ከተጽሪዮ ኣለዋ። ንሳ ነቲ መንበሪ ክፍሊ ከተጽሪዮ ኣለዋ። 1
n-s- -e---m--i-e-ī-k-filī-k-tet-----y- -le--። nisa netī meniberī kifilī ketets’irīyo alewa።
‫היא חייבת לעשות כביסה.‬ ክዳውንቲ ክትሓጽቦ ኣለዋ። ክዳውንቲ ክትሓጽቦ ኣለዋ። 1
k-d-w-ni-- -i-ih-ats-ibo-a---a። kidawinitī kitiḥats’ibo alewa።
‫אנחנו חייבים ללכת לבית הספר עוד מעט.‬ ሕጂ ናብ ቤት ትምህርቲ ክንከይድ ኣለና። ሕጂ ናብ ቤት ትምህርቲ ክንከይድ ኣለና። 1
ḥijī---b--b--i-ti-ihiri---ki---eyi-- al--a። ḥijī nabi bēti timihiritī kinikeyidi alena።
‫אנחנו חייבים ללכת לעבודה עוד מעט.‬ ሕጂ ግድን ናብ ስራሕ ክንከይድ ኣለና። ሕጂ ግድን ናብ ስራሕ ክንከይድ ኣለና። 1
h-----g--i-i -a-- si-a-̣- kin-k---di-alen-። ḥijī gidini nabi siraḥi kinikeyidi alena።
‫אנחנו חייבים ללכת לרופא עוד מעט.‬ ንሕና ግድን ናብ ሓኪም ክንከይድ ኣለና። ንሕና ግድን ናብ ሓኪም ክንከይድ ኣለና። 1
ni-̣-n- g--ini n--i -̣----i--ini--y-d- --e-a። niḥina gidini nabi ḥakīmi kinikeyidi alena።
‫אתם / ן מוכרחים / חות להמתין לאוטובוס.‬ ንስኻትኩም ኣውቶቡስ ክትጽበዩ ኣለኩም። ንስኻትኩም ኣውቶቡስ ክትጽበዩ ኣለኩም። 1
n----̱a--k-m- aw---b-s- -i---s’ib--u -l-k--i። nisiẖatikumi awitobusi kitits’ibeyu alekumi።
‫אתם / ן חייבים / ות להמתין לרכבת.‬ ንስኻትኩም ባቡር ክትጽበዩ ኣለኩም። ንስኻትኩም ባቡር ክትጽበዩ ኣለኩም። 1
ni---̱--ik-m- b----i ki-its’i-e-u--le-u--። nisiẖatikumi baburi kitits’ibeyu alekumi።
‫אתם / ן חייבים / ות להמתין למונית.‬ ንስኻትኩም ታክሲ ክትጽበዩ ኣለኩም። ንስኻትኩም ታክሲ ክትጽበዩ ኣለኩም። 1
n--ih-a-i-u-i --k--ī-k-tits’--ey--al-kum-። nisiẖatikumi takisī kitits’ibeyu alekumi።

‫למה יש כל כך הרבה שפות שונות?‬

‫יש בכל העולם כ-6000 שפות שונות.‬ ‫ולכן אנחנו צריכים מתורגמנים ומתרגמים.‬ ‫לפני הרבה זמן, כולם דיברו את אותה השפה.‬ ‫אך זה השתנה כשבני האדם החלו לנדוד.‬ ‫אלה עזבו את ביתם באפריקה והתפזרו בכל רחבי כדור הארץ.‬ ‫המרחקים הגדולים האלה גרמו למרחקים בין השפות.‬ ‫כי כל עם פיתח את צורת התקשורת שלו.‬ ‫מהפרוטו-שפה המשותפת נוצרו הרבה שפות שונות.‬ ‫אך אנשים אף פעם נשארו במקום אחד להרבה זמן.‬ ‫וכך התנתקו השפות יותר ויותר אחת מהשנייה.‬ ‫מתישהו, אי אפשר היה לזהות את השורש המשותף.‬ ‫ואף עם לא חי בבידוד למשך אלפי שנים.‬ ‫תמיד היה מגע עם אנשים אחרים.‬ ‫זה שינה את השפות.‬ ‫הם לקחו אלמנטים משפות אחרות או שהשפות התמזגו.‬ ‫מהסיבה הזאת, אף פעם לא הפסיקה התפתחות השפות.‬ ‫אז נדידה ויצירת קשרים מסבירים את ריבוי השפות.‬ ‫אך למה השפות הקיימות כל כך שונות, זו שאלה אחרת לגמרי.‬ ‫כל אבולוציה הולכת לפי חוקים מסוימים.‬ ‫צריכים להיות סיבות לכך שהשפות הן כמו שהן היום.‬ ‫מדענים רוצים לחקור את הסיבות האלה כבר שנים.‬ ‫הם רוצים לדעת למה שפות התפתחו בצורות שונות.‬ ‫בכדי לחקור זאת, צריך לחקור את היסטוריית השפות.‬ ‫אז אנחנו יכולים לזהות מה השתנה ומתי.‬ ‫עדיין לא ידוע מה הדברים המשפיעים על התפתחות שפות.‬ ‫אך נראה שגורמים תרבותיים חשובים יותר מגורמים ביולוגיים.‬ ‫זאת אומרת, היסטוריית העמים היא זו שעיצבה את השפות שלהם.‬ ‫נראה ששפות מספרות לנו יותר ממה שאנחנו יודעים...‬