‫שיחון‬

he ‫חייבים משהו‬   »   ti ገለ (ገድነት)

‫72 [שבעים ושתיים]‬

‫חייבים משהו‬

‫חייבים משהו‬

72 [ሰብዓንክልተን]

72 [sebi‘anikiliteni]

ገለ (ገድነት)

gele (gedineti)

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית תיגרינית נגן יותר
‫להיות מוכרח / להיות חייב‬ ገድን ገድን 1
ge-ini gedini
‫אני מוכרח / ה לשלוח את המכתב.‬ እቲ ደብዳበ ገድን ክሰዶ ኣለኒ። እቲ ደብዳበ ገድን ክሰዶ ኣለኒ። 1
i-ī-de-i-a-----d-ni--i--do ---nī። itī debidabe gedini kisedo alenī።
‫אני חייב / ת לשלם למלון.‬ እቲ ሆተል ግድን ክኸፍሎ ኣለኒ። እቲ ሆተል ግድን ክኸፍሎ ኣለኒ። 1
i---h-t------din-------f-l---l-n-። itī hoteli gidini kiẖefilo alenī።
‫את / ה מוכרח / ה לקום מוקדם.‬ ግድን ንግሆ ክትትስእ ኣለካ። ግድን ንግሆ ክትትስእ ኣለካ። 1
gid----n----- k--i---i-i--leka። gidini nigiho kititisi’i aleka።
‫את / ה חייב / ת לעבוד הרבה.‬ ብዙሕ ክትሰርሕ ኣለካ። ብዙሕ ክትሰርሕ ኣለካ። 1
b--uh----i------h---a----። bizuḥi kitiseriḥi aleka።
‫את / ה מוכרח / ה לדייק.‬ ሰዓትካ ከተኽብር ኣለካ። ሰዓትካ ከተኽብር ኣለካ። 1
s-‘atika ---eh-i---i a----። se‘atika keteẖibiri aleka።
‫הוא מוכרח לתדלק.‬ ንሱ ነዳዲ ክመልእ ኣለዎ። ንሱ ነዳዲ ክመልእ ኣለዎ። 1
nisu n-da-ī--imel-’i-a---o። nisu nedadī kimeli’i alewo።
‫הוא חייב לתקן את המכונית.‬ ንሱ ንታ መኪና ከዕርያ ኣለዎ። ንሱ ንታ መኪና ከዕርያ ኣለዎ። 1
n-s--ni-- mekīn- k-‘----- alewo። nisu nita mekīna ke‘iriya alewo።
‫הוא חייב לרחוץ את המכונית.‬ ንሱ ነታ መኪና ክሓጽባ ኣለዎ። ንሱ ነታ መኪና ክሓጽባ ኣለዎ። 1
n-su n--a-me--na--iḥ-----ba -le-o። nisu neta mekīna kiḥats’iba alewo።
‫היא חייבת לעשות קניות.‬ ንሳ ኣስቬዛ ክትገዝእ ኣለዋ። ንሳ ኣስቬዛ ክትገዝእ ኣለዋ። 1
n-sa a--v-za kit-g---’---l-w-። nisa asivēza kitigezi’i alewa።
‫היא חייבת לנקות את הדירה.‬ ንሳ ነቲ መንበሪ ክፍሊ ከተጽሪዮ ኣለዋ። ንሳ ነቲ መንበሪ ክፍሊ ከተጽሪዮ ኣለዋ። 1
nisa --tī -e-i--rī k-fil--ke-et--ir-----l-w-። nisa netī meniberī kifilī ketets’irīyo alewa።
‫היא חייבת לעשות כביסה.‬ ክዳውንቲ ክትሓጽቦ ኣለዋ። ክዳውንቲ ክትሓጽቦ ኣለዋ። 1
k-d-w-n-------ih-at------a-ewa። kidawinitī kitiḥats’ibo alewa።
‫אנחנו חייבים ללכת לבית הספר עוד מעט.‬ ሕጂ ናብ ቤት ትምህርቲ ክንከይድ ኣለና። ሕጂ ናብ ቤት ትምህርቲ ክንከይድ ኣለና። 1
h-i-- na-i-b-ti ---i-ir-tī -i---eyi---a--n-። ḥijī nabi bēti timihiritī kinikeyidi alena።
‫אנחנו חייבים ללכת לעבודה עוד מעט.‬ ሕጂ ግድን ናብ ስራሕ ክንከይድ ኣለና። ሕጂ ግድን ናብ ስራሕ ክንከይድ ኣለና። 1
h--j------ni-na---si--ḥi-----k-y--i-a--na። ḥijī gidini nabi siraḥi kinikeyidi alena።
‫אנחנו חייבים ללכת לרופא עוד מעט.‬ ንሕና ግድን ናብ ሓኪም ክንከይድ ኣለና። ንሕና ግድን ናብ ሓኪም ክንከይድ ኣለና። 1
ni---na--idi-- na-i-ḥ-k--i---n-k-yi-- al-na። niḥina gidini nabi ḥakīmi kinikeyidi alena።
‫אתם / ן מוכרחים / חות להמתין לאוטובוס.‬ ንስኻትኩም ኣውቶቡስ ክትጽበዩ ኣለኩም። ንስኻትኩም ኣውቶቡስ ክትጽበዩ ኣለኩም። 1
n-----at---mi a---------kit--s----yu a--kum-። nisiẖatikumi awitobusi kitits’ibeyu alekumi።
‫אתם / ן חייבים / ות להמתין לרכבת.‬ ንስኻትኩም ባቡር ክትጽበዩ ኣለኩም። ንስኻትኩም ባቡር ክትጽበዩ ኣለኩም። 1
ni---̱-tiku---b--u------i-s’---y- --e--mi። nisiẖatikumi baburi kitits’ibeyu alekumi።
‫אתם / ן חייבים / ות להמתין למונית.‬ ንስኻትኩም ታክሲ ክትጽበዩ ኣለኩም። ንስኻትኩም ታክሲ ክትጽበዩ ኣለኩም። 1
n--ih-atiku-i -----ī k-t-ts----yu-a--k---። nisiẖatikumi takisī kitits’ibeyu alekumi።

‫למה יש כל כך הרבה שפות שונות?‬

‫יש בכל העולם כ-6000 שפות שונות.‬ ‫ולכן אנחנו צריכים מתורגמנים ומתרגמים.‬ ‫לפני הרבה זמן, כולם דיברו את אותה השפה.‬ ‫אך זה השתנה כשבני האדם החלו לנדוד.‬ ‫אלה עזבו את ביתם באפריקה והתפזרו בכל רחבי כדור הארץ.‬ ‫המרחקים הגדולים האלה גרמו למרחקים בין השפות.‬ ‫כי כל עם פיתח את צורת התקשורת שלו.‬ ‫מהפרוטו-שפה המשותפת נוצרו הרבה שפות שונות.‬ ‫אך אנשים אף פעם נשארו במקום אחד להרבה זמן.‬ ‫וכך התנתקו השפות יותר ויותר אחת מהשנייה.‬ ‫מתישהו, אי אפשר היה לזהות את השורש המשותף.‬ ‫ואף עם לא חי בבידוד למשך אלפי שנים.‬ ‫תמיד היה מגע עם אנשים אחרים.‬ ‫זה שינה את השפות.‬ ‫הם לקחו אלמנטים משפות אחרות או שהשפות התמזגו.‬ ‫מהסיבה הזאת, אף פעם לא הפסיקה התפתחות השפות.‬ ‫אז נדידה ויצירת קשרים מסבירים את ריבוי השפות.‬ ‫אך למה השפות הקיימות כל כך שונות, זו שאלה אחרת לגמרי.‬ ‫כל אבולוציה הולכת לפי חוקים מסוימים.‬ ‫צריכים להיות סיבות לכך שהשפות הן כמו שהן היום.‬ ‫מדענים רוצים לחקור את הסיבות האלה כבר שנים.‬ ‫הם רוצים לדעת למה שפות התפתחו בצורות שונות.‬ ‫בכדי לחקור זאת, צריך לחקור את היסטוריית השפות.‬ ‫אז אנחנו יכולים לזהות מה השתנה ומתי.‬ ‫עדיין לא ידוע מה הדברים המשפיעים על התפתחות שפות.‬ ‫אך נראה שגורמים תרבותיים חשובים יותר מגורמים ביולוגיים.‬ ‫זאת אומרת, היסטוריית העמים היא זו שעיצבה את השפות שלהם.‬ ‫נראה ששפות מספרות לנו יותר ממה שאנחנו יודעים...‬