‫שיחון‬

he ‫עבר 2‬   »   mk Минато време 2

‫82 [שמונים ושתיים]‬

‫עבר 2‬

‫עבר 2‬

82 [осумдесет и два]

82 [osoomdyesyet i dva]

Минато време 2

Minato vryemye 2

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית מקדונית נגן יותר
‫היית צריך / ה לקרוא לאמבולנס?‬ Мораше ли да повикаш едно болничко возило? Мораше ли да повикаш едно болничко возило? 1
M-----ye -- da-p-vi-ash----n---o-n---ko----i--? Morashye li da povikash yedno bolnichko vozilo?
‫היית צריך / ה לקרוא לרופא?‬ Мораше ли да го повикаш лекарот? Мораше ли да го повикаш лекарот? 1
Mo-ashy--li da--u- -o--k-s- lyekaro-? Morashye li da guo povikash lyekarot?
‫היית צריך / ה לקרוא למשטרה?‬ Мораше ли да ја повикаш полицијата? Мораше ли да ја повикаш полицијата? 1
Mora-h-- l--da ј--po-i---h----i---јata? Morashye li da јa povikash politziјata?
‫יש לך את מספר הטלפון? היה לי אותו כרגע.‬ Го имате ли телефонскиот број? Сега го имав. Го имате ли телефонскиот број? Сега го имав. 1
Guo --a----l--t-e---fon--i----r----S-e-ua ------a-. Guo imatye li tyelyefonskiot broј? Syegua guo imav.
‫יש לך את הכתובת? היה לי אותה כרגע.‬ Ја имате ли адресата? Сега ја имав. Ја имате ли адресата? Сега ја имав. 1
Ј--i-------- -dry----a?--ye--a ј----a-. Јa imatye li adryesata? Syegua јa imav.
‫יש לך את מפת העיר? היה לי אותה כרגע.‬ Имате ли карта од градот? Сега ја имав. Имате ли карта од градот? Сега ја имав. 1
Imat-e-l- ka-ta----g-ra-ot- S-eg-a ј--ima-. Imatye li karta od guradot? Syegua јa imav.
‫הוא הגיע בזמן? הוא לא יכול היה להגיע בזמן.‬ Дојде ли тој точно на време? Тој не можеше да дојде точно на време. Дојде ли тој точно на време? Тој не можеше да дојде точно на време. 1
Do-dye-li--o- -oc-no--a---y-mye---oј-nye--oʐ--s-y--d------y- -oc--- na vryem--. Doјdye li toј tochno na vryemye? Toј nye moʐyeshye da doјdye tochno na vryemye.
‫הוא מצא את הדרך? הוא לא יכול היה למצוא את הדרך.‬ Го најде ли тој патот? Тој не можеше да го најде патот. Го најде ли тој патот? Тој не можеше да го најде патот. 1
G-- n-ј-ye -i t-ј --t--- --ј--y- ---y--hy--da--uo -aјdye p-to-. Guo naјdye li toј patot? Toј nye moʐyeshye da guo naјdye patot.
‫הוא הבין אותך? הוא לא היה מסוגל להבין אותי.‬ Те разбира ли тој? Тој не можеше да ме разбере. Те разбира ли тој? Тој не можеше да ме разбере. 1
T-e--a-b-------t--?-----n-e-moʐy--hye -a -ye-----yer--. Tye razbira li toј? Toј nye moʐyeshye da mye razbyerye.
‫למה לא יכולת להגיע בזמן?‬ Зошто не можеше да дојдеш точно на време? Зошто не можеше да дојдеш точно на време? 1
Z-sh-- ny--m---es-ye -a doјd-e-h--o--no-na-v-y-my-? Zoshto nye moʐyeshye da doјdyesh tochno na vryemye?
‫למה לא מצאת את הדרך?‬ Зошто не можеше да го најдеш патот? Зошто не можеше да го најдеш патот? 1
Z-s-t--n-e -oʐyes--e-d--g-- na---esh------? Zoshto nye moʐyeshye da guo naјdyesh patot?
‫למה לא יכולת להבין אותו?‬ Зошто не можеше да го разбереш? Зошто не можеше да го разбереш? 1
Z----o -ye--o-y-------- -uo--a---ery--h? Zoshto nye moʐyeshye da guo razbyeryesh?
‫לא יכולתי לבוא בזמן כי לא היה אוטובוס.‬ Не можев да дојдам точно на време, бидејки немаше автобус. Не можев да дојдам точно на време, бидејки немаше автобус. 1
N-e ---y---d- ------ toc-n--n- -r--m-e- ---ye--i nye-a-h-e---tob--s. Nye moʐyev da doјdam tochno na vryemye, bidyeјki nyemashye avtoboos.
‫לא יכולתי למצוא את הדרך כי לא הייתה לי מפה.‬ Не можев да го најдам патот, бидејки немав карта на градот. Не можев да го најдам патот, бидејки немав карта на градот. 1
Nye-moʐ--v ----u--naјd-m --t-t, b-d---k- n--ma- -a-t--na--u-adot. Nye moʐyev da guo naјdam patot, bidyeјki nyemav karta na guradot.
‫לא יכולתי להבין אותו כי המוסיקה הייתה רועשת מדי.‬ Не можев да го разберам, бидејки музиката беше толку гласна. Не можев да го разберам, бидејки музиката беше толку гласна. 1
Nye -oʐ-e- -a---- ra-byer-m- b-dy--ki ---z---t- b----ye-t----o-g-l---a. Nye moʐyev da guo razbyeram, bidyeјki moozikata byeshye tolkoo gulasna.
‫הייתי חייב לקחת מונית.‬ Морав да земам едно такси. Морав да земам едно такси. 1
Mor-v -a z--mam y-dn--taks-. Morav da zyemam yedno taksi.
‫הייתי חייב לקנות את מפת העיר.‬ Морав да купам карта на градот. Морав да купам карта на градот. 1
M-rav-----o-pam------ ---g---d-t. Morav da koopam karta na guradot.
‫הייתי חייב לכבות את הרדיו.‬ Јас морав да го исклучам радиото. Јас морав да го исклучам радиото. 1
Јa- -ora-------o-is-l---h-m ---io--. Јas morav da guo iskloocham radioto.

‫טוב יותר ללמוד שפות זרות בחוץ לארץ!‬

‫מבוגרים מתקשים ללמוד שפות יותר מילדים.‬ ‫התפתחום מוחם כבר הסתיימה.‬ ‫ולכן הוא לא יכול לבנות רשתות חדשות בקלות.‬ ‫אבל גם מבוגרים יכולים ללמוד שפה בצורה טובה!‬ ‫בכדי לעשות זאת, גם צריכים לנסוע לארץ שבה דוברים את השפה.‬ ‫אפשר ללמוד שפה זרה בצורה יעילה מאוד בחוץ לארץ.‬ ‫את העובדה הזאת יודע כל מי שעשה חופשת שפה בעבר.‬ ‫ניתן ללמוד את השפה החדשה הרבה יותר מהר בסביבה הטבעית שלה.‬ ‫מחקר חדש רק הגיע לתוצאה מעניינת.‬ ‫הוא מראה שאת השפה החדשה לומדים בחו‘ל גם אחרת !‬ ‫מוחנו יכול לעבד את השפה החדשה כמו שהוא מעבד שפת אם.‬ ‫חוקרים מאמינים זה מזמן שיש תהליכים שונים ללמידה.‬ ‫ונראה שניסוי חדש מאשר את הטענה הזו.‬ ‫קבוצת משתתפים הייתה צריכה ללמוד שפה מומצאת.‬ ‫חלק מהמשתתפים לקחו חלק בשיעורים רגילים.‬ ‫והמשתתפים האחרים העמידו פנים כאילו הם בחו‘ל.‬ ‫משתתפים אלה היו צריכים להתמצא בסביבה זרה.‬ ‫כל האנשים איתם יצרו קשר דיברו בשפה החדשה.‬ ‫אז המשתתפים בקבוצה הזו לא היו תלמידי שפה רגילים.‬ ‫הם השתייכו לקהילה זרה של דוברים.‬ ‫הם היו חייבים להיעזר במהירות בשפה החדשה.‬ ‫המשתתפים נבחנו לאחר כמה זמן.‬ ‫שתי הקבוצות הראו ידע דומה בשפה החדשה.‬ ‫אך מוחם עיבד את השפה הזרה בצורה אחרת!‬ ‫המשתתפים שלמדו ‘בחו’ל הראו פעילויות מוח מעניינות.‬ ‫מוחם עיבד את הדקדוק של השפה הזרה באותה צורה בה הוא עיבד את השפה שלהם.‬ ‫היה אפשר לזהות את אותם מנגנונים שמשתמשים בהם בשפת האם.‬ ‫חופשת שפה היא הצורה היפה והיעילה ביותר ללמוד!‬