‫שיחון‬

he ‫עבר 2‬   »   mk Минато време 2

‫82 [שמונים ושתיים]‬

‫עבר 2‬

‫עבר 2‬

82 [осумдесет и два]

82 [osoomdyesyet i dva]

Минато време 2

Minato vryemye 2

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית מקדונית נגן יותר
‫היית צריך / ה לקרוא לאמבולנס?‬ Мораше ли да повикаш едно болничко возило? Мораше ли да повикаш едно болничко возило? 1
M---sh-------a -ovi--s-----n--bo------- ---i-o? Morashye li da povikash yedno bolnichko vozilo?
‫היית צריך / ה לקרוא לרופא?‬ Мораше ли да го повикаш лекарот? Мораше ли да го повикаш лекарот? 1
M-r-s-----i -- -u---o--ka-- --eka---? Morashye li da guo povikash lyekarot?
‫היית צריך / ה לקרוא למשטרה?‬ Мораше ли да ја повикаш полицијата? Мораше ли да ја повикаш полицијата? 1
M--ash-e li -a--a po-----h--oli----a--? Morashye li da јa povikash politziјata?
‫יש לך את מספר הטלפון? היה לי אותו כרגע.‬ Го имате ли телефонскиот број? Сега го имав. Го имате ли телефонскиот број? Сега го имав. 1
G-- imat-e ---t-e--efo-sk-ot-b-o-----egu--g-o---av. Guo imatye li tyelyefonskiot broј? Syegua guo imav.
‫יש לך את הכתובת? היה לי אותה כרגע.‬ Ја имате ли адресата? Сега ја имав. Ја имате ли адресата? Сега ја имав. 1
Јa i-at-e-li-a------ta? --egua-ј---m-v. Јa imatye li adryesata? Syegua јa imav.
‫יש לך את מפת העיר? היה לי אותה כרגע.‬ Имате ли карта од градот? Сега ја имав. Имате ли карта од градот? Сега ја имав. 1
I-a--- -i--a-t- -d -ura-ot?---egu--јa -mav. Imatye li karta od guradot? Syegua јa imav.
‫הוא הגיע בזמן? הוא לא יכול היה להגיע בזמן.‬ Дојде ли тој точно на време? Тој не можеше да дојде точно на време. Дојде ли тој точно на време? Тој не можеше да дојде точно на време. 1
D-јdy---i -oј-t--hno na vr-em-e---oј---e-moʐy-s--e da -oј--e----h---na -ryemy-. Doјdye li toј tochno na vryemye? Toј nye moʐyeshye da doјdye tochno na vryemye.
‫הוא מצא את הדרך? הוא לא יכול היה למצוא את הדרך.‬ Го најде ли тој патот? Тој не можеше да го најде патот. Го најде ли тој патот? Тој не можеше да го најде патот. 1
Guo-naј----l- toј pa---?-T-----e-m--y-s-ye -- g-o-n-јdy---atot. Guo naјdye li toј patot? Toј nye moʐyeshye da guo naјdye patot.
‫הוא הבין אותך? הוא לא היה מסוגל להבין אותי.‬ Те разбира ли тој? Тој не можеше да ме разбере. Те разбира ли тој? Тој не можеше да ме разбере. 1
Ty- ra-b--a-l- to-? -oј n-- -oʐ-es-y- ---mye -azb-e---. Tye razbira li toј? Toј nye moʐyeshye da mye razbyerye.
‫למה לא יכולת להגיע בזמן?‬ Зошто не можеше да дојдеш точно на време? Зошто не можеше да дојдеш точно на време? 1
Zos--o--y- mo--e--ye da--o----sh--o---o-na-v--emye? Zoshto nye moʐyeshye da doјdyesh tochno na vryemye?
‫למה לא מצאת את הדרך?‬ Зошто не можеше да го најдеш патот? Зошто не можеше да го најдеш патот? 1
Z----o-ny- --ʐy--h-e-d- g-- naјdy-s---a--t? Zoshto nye moʐyeshye da guo naјdyesh patot?
‫למה לא יכולת להבין אותו?‬ Зошто не можеше да го разбереш? Зошто не можеше да го разбереш? 1
Zo-h-o ----m-ʐye--y- da --- razby-r---h? Zoshto nye moʐyeshye da guo razbyeryesh?
‫לא יכולתי לבוא בזמן כי לא היה אוטובוס.‬ Не можев да дојдам точно на време, бидејки немаше автобус. Не можев да дојдам точно на време, бидејки немаше автобус. 1
Nye--oʐ-ev -a-do-d----och-- -a --y--ye, --dy--ki--y-m--h-- a-t-b-o-. Nye moʐyev da doјdam tochno na vryemye, bidyeјki nyemashye avtoboos.
‫לא יכולתי למצוא את הדרך כי לא הייתה לי מפה.‬ Не можев да го најдам патот, бидејки немав карта на градот. Не можев да го најдам патот, бидејки немав карта на градот. 1
N-----ʐy-v-d--gu--n-ј--m--atot- bid----i ny---v-k-r-a-n---ur--ot. Nye moʐyev da guo naјdam patot, bidyeјki nyemav karta na guradot.
‫לא יכולתי להבין אותו כי המוסיקה הייתה רועשת מדי.‬ Не можев да го разберам, бидејки музиката беше толку гласна. Не можев да го разберам, бидејки музиката беше толку гласна. 1
N---moʐyev d- g-o ------ram,-bid-e--- --o---a-a---e-h--------o-g---s--. Nye moʐyev da guo razbyeram, bidyeјki moozikata byeshye tolkoo gulasna.
‫הייתי חייב לקחת מונית.‬ Морав да земам едно такси. Морав да земам едно такси. 1
M-ra-----zyem----e--o-taks-. Morav da zyemam yedno taksi.
‫הייתי חייב לקנות את מפת העיר.‬ Морав да купам карта на градот. Морав да купам карта на градот. 1
Mor-- d----o--m----ta----g---do-. Morav da koopam karta na guradot.
‫הייתי חייב לכבות את הרדיו.‬ Јас морав да го исклучам радиото. Јас морав да го исклучам радиото. 1
Јa- mor----- gu---sklooch-- --d--to. Јas morav da guo iskloocham radioto.

‫טוב יותר ללמוד שפות זרות בחוץ לארץ!‬

‫מבוגרים מתקשים ללמוד שפות יותר מילדים.‬ ‫התפתחום מוחם כבר הסתיימה.‬ ‫ולכן הוא לא יכול לבנות רשתות חדשות בקלות.‬ ‫אבל גם מבוגרים יכולים ללמוד שפה בצורה טובה!‬ ‫בכדי לעשות זאת, גם צריכים לנסוע לארץ שבה דוברים את השפה.‬ ‫אפשר ללמוד שפה זרה בצורה יעילה מאוד בחוץ לארץ.‬ ‫את העובדה הזאת יודע כל מי שעשה חופשת שפה בעבר.‬ ‫ניתן ללמוד את השפה החדשה הרבה יותר מהר בסביבה הטבעית שלה.‬ ‫מחקר חדש רק הגיע לתוצאה מעניינת.‬ ‫הוא מראה שאת השפה החדשה לומדים בחו‘ל גם אחרת !‬ ‫מוחנו יכול לעבד את השפה החדשה כמו שהוא מעבד שפת אם.‬ ‫חוקרים מאמינים זה מזמן שיש תהליכים שונים ללמידה.‬ ‫ונראה שניסוי חדש מאשר את הטענה הזו.‬ ‫קבוצת משתתפים הייתה צריכה ללמוד שפה מומצאת.‬ ‫חלק מהמשתתפים לקחו חלק בשיעורים רגילים.‬ ‫והמשתתפים האחרים העמידו פנים כאילו הם בחו‘ל.‬ ‫משתתפים אלה היו צריכים להתמצא בסביבה זרה.‬ ‫כל האנשים איתם יצרו קשר דיברו בשפה החדשה.‬ ‫אז המשתתפים בקבוצה הזו לא היו תלמידי שפה רגילים.‬ ‫הם השתייכו לקהילה זרה של דוברים.‬ ‫הם היו חייבים להיעזר במהירות בשפה החדשה.‬ ‫המשתתפים נבחנו לאחר כמה זמן.‬ ‫שתי הקבוצות הראו ידע דומה בשפה החדשה.‬ ‫אך מוחם עיבד את השפה הזרה בצורה אחרת!‬ ‫המשתתפים שלמדו ‘בחו’ל הראו פעילויות מוח מעניינות.‬ ‫מוחם עיבד את הדקדוק של השפה הזרה באותה צורה בה הוא עיבד את השפה שלהם.‬ ‫היה אפשר לזהות את אותם מנגנונים שמשתמשים בהם בשפת האם.‬ ‫חופשת שפה היא הצורה היפה והיעילה ביותר ללמוד!‬