‫שיחון‬

he ‫עבר 2‬   »   mk Минато време 2

‫82 [שמונים ושתיים]‬

‫עבר 2‬

‫עבר 2‬

82 [осумдесет и два]

82 [osoomdyesyet i dva]

Минато време 2

Minato vryemye 2

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית מקדונית נגן יותר
‫היית צריך / ה לקרוא לאמבולנס?‬ Мораше ли да повикаш едно болничко возило? Мораше ли да повикаш едно болничко возило? 1
M-r--h-e-li--- -----a-h---dno-----ic--o vo---o? Morashye li da povikash yedno bolnichko vozilo?
‫היית צריך / ה לקרוא לרופא?‬ Мораше ли да го повикаш лекарот? Мораше ли да го повикаш лекарот? 1
M-ra-h-e-l- -a --o-p--ik--h--yeka-ot? Morashye li da guo povikash lyekarot?
‫היית צריך / ה לקרוא למשטרה?‬ Мораше ли да ја повикаш полицијата? Мораше ли да ја повикаш полицијата? 1
M-r-shye li-d- јa-po--k-sh poli-z-јat-? Morashye li da јa povikash politziјata?
‫יש לך את מספר הטלפון? היה לי אותו כרגע.‬ Го имате ли телефонскиот број? Сега го имав. Го имате ли телефонскиот број? Сега го имав. 1
Gu- -matye l---y--yefo-sk-ot---oј-----gua--u- i--v. Guo imatye li tyelyefonskiot broј? Syegua guo imav.
‫יש לך את הכתובת? היה לי אותה כרגע.‬ Ја имате ли адресата? Сега ја имав. Ја имате ли адресата? Сега ја имав. 1
Ј- imaty---i---ry-sa-a?-Sy-gua-јa--m-v. Јa imatye li adryesata? Syegua јa imav.
‫יש לך את מפת העיר? היה לי אותה כרגע.‬ Имате ли карта од градот? Сега ја имав. Имате ли карта од градот? Сега ја имав. 1
Imat-e -- k-rt- -d gura---- S-e-ua-јa i-av. Imatye li karta od guradot? Syegua јa imav.
‫הוא הגיע בזמן? הוא לא יכול היה להגיע בזמן.‬ Дојде ли тој точно на време? Тој не можеше да дојде точно на време. Дојде ли тој точно на време? Тој не можеше да дојде точно на време. 1
D---y--li-t-- t-ch-o-n---ry-mye? --ј-nye-mo--es--- d--d-јdy- -o-hn- -- v-y-m-e. Doјdye li toј tochno na vryemye? Toј nye moʐyeshye da doјdye tochno na vryemye.
‫הוא מצא את הדרך? הוא לא יכול היה למצוא את הדרך.‬ Го најде ли тој патот? Тој не можеше да го најде патот. Го најде ли тој патот? Тој не можеше да го најде патот. 1
G-o-n-јd---l---oј p-t-t? T-ј --e mo--e--ye ---g-o ---dye p----. Guo naјdye li toј patot? Toј nye moʐyeshye da guo naјdye patot.
‫הוא הבין אותך? הוא לא היה מסוגל להבין אותי.‬ Те разбира ли тој? Тој не можеше да ме разбере. Те разбира ли тој? Тој не можеше да ме разбере. 1
Tye -a---r--li ---- -----ye-m--y--h-- d- -ye-r-zby-r--. Tye razbira li toј? Toј nye moʐyeshye da mye razbyerye.
‫למה לא יכולת להגיע בזמן?‬ Зошто не можеше да дојдеш точно на време? Зошто не можеше да дојдеш точно на време? 1
Z-s-t--n-e-m--yeshy- da-doј----h -o-h-o-n- vr--mye? Zoshto nye moʐyeshye da doјdyesh tochno na vryemye?
‫למה לא מצאת את הדרך?‬ Зошто не можеше да го најдеш патот? Зошто не можеше да го најдеш патот? 1
Z-shto--ye-----e-h-e-d- --- -a--y-s----t-t? Zoshto nye moʐyeshye da guo naјdyesh patot?
‫למה לא יכולת להבין אותו?‬ Зошто не можеше да го разбереш? Зошто не можеше да го разбереш? 1
Zo---o --- moʐ--shye -a gu--ra-b--r----? Zoshto nye moʐyeshye da guo razbyeryesh?
‫לא יכולתי לבוא בזמן כי לא היה אוטובוס.‬ Не можев да дојдам точно на време, бидејки немаше автобус. Не можев да дојдам точно на време, бидејки немаше автобус. 1
Ny---o-y----a----dam-toc-n---- v-ye--e,-bid-eј---nyem--h-e a---bo-s. Nye moʐyev da doјdam tochno na vryemye, bidyeјki nyemashye avtoboos.
‫לא יכולתי למצוא את הדרך כי לא הייתה לי מפה.‬ Не можев да го најдам патот, бидејки немав карта на градот. Не можев да го најдам патот, бидејки немав карта на градот. 1
N-- m-ʐyev-----u- naјd-- patot- b----јki --emav --rt- na g--a-o-. Nye moʐyev da guo naјdam patot, bidyeјki nyemav karta na guradot.
‫לא יכולתי להבין אותו כי המוסיקה הייתה רועשת מדי.‬ Не можев да го разберам, бидејки музиката беше толку гласна. Не можев да го разберам, бидејки музиката беше толку гласна. 1
Ny--m---e--da --o---z-y-r--- bid-e--i----zi--t- b--sh----olkoo gu--s-a. Nye moʐyev da guo razbyeram, bidyeјki moozikata byeshye tolkoo gulasna.
‫הייתי חייב לקחת מונית.‬ Морав да земам едно такси. Морав да земам едно такси. 1
Mo--v-da-zyemam-yedno t--s-. Morav da zyemam yedno taksi.
‫הייתי חייב לקנות את מפת העיר.‬ Морав да купам карта на градот. Морав да купам карта на градот. 1
Mo-a- -- k----- --r-a n-----a-o-. Morav da koopam karta na guradot.
‫הייתי חייב לכבות את הרדיו.‬ Јас морав да го исклучам радиото. Јас морав да го исклучам радиото. 1
Јas mo--- d- gu- -s-loo-h-m --di---. Јas morav da guo iskloocham radioto.

‫טוב יותר ללמוד שפות זרות בחוץ לארץ!‬

‫מבוגרים מתקשים ללמוד שפות יותר מילדים.‬ ‫התפתחום מוחם כבר הסתיימה.‬ ‫ולכן הוא לא יכול לבנות רשתות חדשות בקלות.‬ ‫אבל גם מבוגרים יכולים ללמוד שפה בצורה טובה!‬ ‫בכדי לעשות זאת, גם צריכים לנסוע לארץ שבה דוברים את השפה.‬ ‫אפשר ללמוד שפה זרה בצורה יעילה מאוד בחוץ לארץ.‬ ‫את העובדה הזאת יודע כל מי שעשה חופשת שפה בעבר.‬ ‫ניתן ללמוד את השפה החדשה הרבה יותר מהר בסביבה הטבעית שלה.‬ ‫מחקר חדש רק הגיע לתוצאה מעניינת.‬ ‫הוא מראה שאת השפה החדשה לומדים בחו‘ל גם אחרת !‬ ‫מוחנו יכול לעבד את השפה החדשה כמו שהוא מעבד שפת אם.‬ ‫חוקרים מאמינים זה מזמן שיש תהליכים שונים ללמידה.‬ ‫ונראה שניסוי חדש מאשר את הטענה הזו.‬ ‫קבוצת משתתפים הייתה צריכה ללמוד שפה מומצאת.‬ ‫חלק מהמשתתפים לקחו חלק בשיעורים רגילים.‬ ‫והמשתתפים האחרים העמידו פנים כאילו הם בחו‘ל.‬ ‫משתתפים אלה היו צריכים להתמצא בסביבה זרה.‬ ‫כל האנשים איתם יצרו קשר דיברו בשפה החדשה.‬ ‫אז המשתתפים בקבוצה הזו לא היו תלמידי שפה רגילים.‬ ‫הם השתייכו לקהילה זרה של דוברים.‬ ‫הם היו חייבים להיעזר במהירות בשפה החדשה.‬ ‫המשתתפים נבחנו לאחר כמה זמן.‬ ‫שתי הקבוצות הראו ידע דומה בשפה החדשה.‬ ‫אך מוחם עיבד את השפה הזרה בצורה אחרת!‬ ‫המשתתפים שלמדו ‘בחו’ל הראו פעילויות מוח מעניינות.‬ ‫מוחם עיבד את הדקדוק של השפה הזרה באותה צורה בה הוא עיבד את השפה שלהם.‬ ‫היה אפשר לזהות את אותם מנגנונים שמשתמשים בהם בשפת האם.‬ ‫חופשת שפה היא הצורה היפה והיעילה ביותר ללמוד!‬