‫שיחון‬

he ‫עבר 2‬   »   mk Минато време 2

‫82 [שמונים ושתיים]‬

‫עבר 2‬

‫עבר 2‬

82 [осумдесет и два]

82 [osoomdyesyet i dva]

Минато време 2

Minato vryemye 2

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית מקדונית נגן יותר
‫היית צריך / ה לקרוא לאמבולנס?‬ Мораше ли да повикаш едно болничко возило? Мораше ли да повикаш едно болничко возило? 1
Mora-hy--li -a --v-k--- --dno -ol-ich-- -o-il-? Morashye li da povikash yedno bolnichko vozilo?
‫היית צריך / ה לקרוא לרופא?‬ Мораше ли да го повикаш лекарот? Мораше ли да го повикаш лекарот? 1
Mor--hye ---da g-- pov-kas- -ye-arot? Morashye li da guo povikash lyekarot?
‫היית צריך / ה לקרוא למשטרה?‬ Мораше ли да ја повикаш полицијата? Мораше ли да ја повикаш полицијата? 1
Mor-s--e--i ---ј--p-vi-as--p---t---ata? Morashye li da јa povikash politziјata?
‫יש לך את מספר הטלפון? היה לי אותו כרגע.‬ Го имате ли телефонскиот број? Сега го имав. Го имате ли телефонскиот број? Сега го имав. 1
Gu- i-a--e--- ---l-ef-n-k--t --o-- -y---a-guo im--. Guo imatye li tyelyefonskiot broј? Syegua guo imav.
‫יש לך את הכתובת? היה לי אותה כרגע.‬ Ја имате ли адресата? Сега ја имав. Ја имате ли адресата? Сега ја имав. 1
Јa -m-t---l--a-r-e-a--?---e-u---a-i---. Јa imatye li adryesata? Syegua јa imav.
‫יש לך את מפת העיר? היה לי אותה כרגע.‬ Имате ли карта од градот? Сега ја имав. Имате ли карта од градот? Сега ја имав. 1
Im--y---- -a-ta -d--urad-t? S----- ј--i-a-. Imatye li karta od guradot? Syegua јa imav.
‫הוא הגיע בזמן? הוא לא יכול היה להגיע בזמן.‬ Дојде ли тој точно на време? Тој не можеше да дојде точно на време. Дојде ли тој точно на време? Тој не можеше да дојде точно на време. 1
D-јdy---i-to- to-hno na-vr--m--?-Toј--y--mo-yesh-e -- --јdye-toc-no -a------ye. Doјdye li toј tochno na vryemye? Toј nye moʐyeshye da doјdye tochno na vryemye.
‫הוא מצא את הדרך? הוא לא יכול היה למצוא את הדרך.‬ Го најде ли тој патот? Тој не можеше да го најде патот. Го најде ли тој патот? Тој не можеше да го најде патот. 1
Gu- -a---e--i toј -a---?-T-ј n-- m-ʐy-s-ye -a g-- --ј-ye p-t--. Guo naјdye li toј patot? Toј nye moʐyeshye da guo naјdye patot.
‫הוא הבין אותך? הוא לא היה מסוגל להבין אותי.‬ Те разбира ли тој? Тој не можеше да ме разбере. Те разбира ли тој? Тој не можеше да ме разбере. 1
T-- ---b----l--toј? T-ј -ye--o--es-ye--a--y--ra-bye-ye. Tye razbira li toј? Toј nye moʐyeshye da mye razbyerye.
‫למה לא יכולת להגיע בזמן?‬ Зошто не можеше да дојдеш точно на време? Зошто не можеше да дојдеш точно на време? 1
Zos--o-n-- ---ye-h-e da d--d--sh---------- ----m--? Zoshto nye moʐyeshye da doјdyesh tochno na vryemye?
‫למה לא מצאת את הדרך?‬ Зошто не можеше да го најдеш патот? Зошто не можеше да го најдеш патот? 1
Zo-h-o n----oʐ-esh-e-da -----aј---s- -at-t? Zoshto nye moʐyeshye da guo naјdyesh patot?
‫למה לא יכולת להבין אותו?‬ Зошто не можеше да го разбереш? Зошто не можеше да го разбереш? 1
Zos--o ny--m-ʐ--s--e -a --o-r-----rye-h? Zoshto nye moʐyeshye da guo razbyeryesh?
‫לא יכולתי לבוא בזמן כי לא היה אוטובוס.‬ Не можев да дојдам точно на време, бидејки немаше автобус. Не можев да дојдам точно на време, бидејки немаше автобус. 1
N-e m----v----doјd-- --c-n--na v--em--,-bid--јki-n-ema-h-e-a--o-oos. Nye moʐyev da doјdam tochno na vryemye, bidyeјki nyemashye avtoboos.
‫לא יכולתי למצוא את הדרך כי לא הייתה לי מפה.‬ Не можев да го најдам патот, бидејки немав карта на градот. Не можев да го најдам патот, бидејки немав карта на градот. 1
Nye--oʐ--v-da gu--n-јda- pato-,-bi--e-k- ny-m-- k-r-a-n- g--a---. Nye moʐyev da guo naјdam patot, bidyeјki nyemav karta na guradot.
‫לא יכולתי להבין אותו כי המוסיקה הייתה רועשת מדי.‬ Не можев да го разберам, бидејки музиката беше толку гласна. Не можев да го разберам, бидејки музиката беше толку гласна. 1
N-e -oʐ--v -a-gu--raz--er-m--------k- mo--ik-t- --es----to---o ------a. Nye moʐyev da guo razbyeram, bidyeјki moozikata byeshye tolkoo gulasna.
‫הייתי חייב לקחת מונית.‬ Морав да земам едно такси. Морав да земам едно такси. 1
M-ra-----z-ema----d------si. Morav da zyemam yedno taksi.
‫הייתי חייב לקנות את מפת העיר.‬ Морав да купам карта на градот. Морав да купам карта на градот. 1
Mor---d----op-m-karta--a-g---d--. Morav da koopam karta na guradot.
‫הייתי חייב לכבות את הרדיו.‬ Јас морав да го исклучам радиото. Јас морав да го исклучам радиото. 1
Јa--morav -a--uo-i-k----ham-radi-to. Јas morav da guo iskloocham radioto.

‫טוב יותר ללמוד שפות זרות בחוץ לארץ!‬

‫מבוגרים מתקשים ללמוד שפות יותר מילדים.‬ ‫התפתחום מוחם כבר הסתיימה.‬ ‫ולכן הוא לא יכול לבנות רשתות חדשות בקלות.‬ ‫אבל גם מבוגרים יכולים ללמוד שפה בצורה טובה!‬ ‫בכדי לעשות זאת, גם צריכים לנסוע לארץ שבה דוברים את השפה.‬ ‫אפשר ללמוד שפה זרה בצורה יעילה מאוד בחוץ לארץ.‬ ‫את העובדה הזאת יודע כל מי שעשה חופשת שפה בעבר.‬ ‫ניתן ללמוד את השפה החדשה הרבה יותר מהר בסביבה הטבעית שלה.‬ ‫מחקר חדש רק הגיע לתוצאה מעניינת.‬ ‫הוא מראה שאת השפה החדשה לומדים בחו‘ל גם אחרת !‬ ‫מוחנו יכול לעבד את השפה החדשה כמו שהוא מעבד שפת אם.‬ ‫חוקרים מאמינים זה מזמן שיש תהליכים שונים ללמידה.‬ ‫ונראה שניסוי חדש מאשר את הטענה הזו.‬ ‫קבוצת משתתפים הייתה צריכה ללמוד שפה מומצאת.‬ ‫חלק מהמשתתפים לקחו חלק בשיעורים רגילים.‬ ‫והמשתתפים האחרים העמידו פנים כאילו הם בחו‘ל.‬ ‫משתתפים אלה היו צריכים להתמצא בסביבה זרה.‬ ‫כל האנשים איתם יצרו קשר דיברו בשפה החדשה.‬ ‫אז המשתתפים בקבוצה הזו לא היו תלמידי שפה רגילים.‬ ‫הם השתייכו לקהילה זרה של דוברים.‬ ‫הם היו חייבים להיעזר במהירות בשפה החדשה.‬ ‫המשתתפים נבחנו לאחר כמה זמן.‬ ‫שתי הקבוצות הראו ידע דומה בשפה החדשה.‬ ‫אך מוחם עיבד את השפה הזרה בצורה אחרת!‬ ‫המשתתפים שלמדו ‘בחו’ל הראו פעילויות מוח מעניינות.‬ ‫מוחם עיבד את הדקדוק של השפה הזרה באותה צורה בה הוא עיבד את השפה שלהם.‬ ‫היה אפשר לזהות את אותם מנגנונים שמשתמשים בהם בשפת האם.‬ ‫חופשת שפה היא הצורה היפה והיעילה ביותר ללמוד!‬