‫שיחון‬

he ‫שייכות 1‬   »   bg Притежателни местоимения 1

‫66 [שישים ושש]‬

‫שייכות 1‬

‫שייכות 1‬

66 [шейсет и шест]

66 [sheyset i shest]

Притежателни местоимения 1

Pritezhatelni mestoimeniya 1

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית בולגרית נגן יותר
‫אני – שלי‬ аз – мой / свой / си аз – мой / свой / си 1
a- – -oy /----- ---i az – moy / svoy / si
‫אני לא מוצא / ת את המפתח שלי.‬ Не мога да намеря моя ключ / своя ключ / ключа си. Не мога да намеря моя ключ / своя ключ / ключа си. 1
Ne m------ namerya mo-- k---c- /---oya-kl-uc----k-----a --. Ne moga da namerya moya klyuch / svoya klyuch / klyucha si.
‫אני לא מוצא / ת את כרטיס הנסיעה שלי.‬ Не мога да намеря моя билет / своя билет / билета си. Не мога да намеря моя билет / своя билет / билета си. 1
N- --g- -- --m---a-m-y- --let ---v--- b-l-- /-bil--a s-. Ne moga da namerya moya bilet / svoya bilet / bileta si.
‫את / ה – שלך‬ ти – твой / свой / си ти – твой / свой / си 1
ti - ---- / -vo- ---i ti – tvoy / svoy / si
‫מצאת את המפתח שלך?‬ Намери ли твоя ключ / своя ключ / ключа си? Намери ли твоя ключ / своя ключ / ключа си? 1
N-m--i l--tvo-- -ly-ch / s---- -l-u-h /-kly--h- --? Nameri li tvoya klyuch / svoya klyuch / klyucha si?
‫מצאת את כרטיס הנסיעה שלך?‬ Намери ли твоя билет / своя билет / билета си? Намери ли твоя билет / своя билет / билета си? 1
N-m-ri ----v-y------t - ---y- bi-e- --b--e-a---? Nameri li tvoya bilet / svoya bilet / bileta si?
‫הוא – שלו‬ той – негов / му той – негов / му 1
toy ----go--/-mu toy – negov / mu
‫את / ה יודע / ת איפה המפתח שלו?‬ Знаеш ли къде е неговият ключ / ключът му? Знаеш ли къде е неговият ключ / ключът му? 1
Zna----l- k----y- --g-viya- k---ch-/-k------t-m-? Znaesh li kyde ye negoviyat klyuch / klyuchyt mu?
‫את / ה יודע / ת איפה כרטיס הנסיעה שלו?‬ Знаеш ли къде е неговият билет / билетът му? Знаеш ли къде е неговият билет / билетът му? 1
Zna--h l- ky-e ye n-gov-yat-bil-t-/-bil---t m-? Znaesh li kyde ye negoviyat bilet / biletyt mu?
‫היא – שלה‬ тя – неин / й тя – неин / й 1
t-- –--e-n-/-y tya – nein / y
‫הכסף שלה אבד.‬ Нейните пари / парите й ги няма. Нейните пари / парите й ги няма. 1
N-y-it- -----/-pa---e y -i---a-a. Neynite pari / parite y gi nyama.
‫וכרטיס האשראי שלה אבד גם כן.‬ Нейната кредитна карта / кредитната й карта също я няма. Нейната кредитна карта / кредитната й карта също я няма. 1
Neyna-- kr---tna---r-- / k--d------ - --rt- -y-h--o -a-n---a. Neynata kreditna karta / kreditnata y karta syshcho ya nyama.
‫אנחנו – שלנו‬ ние – наш / ни ние – наш / ни 1
n-e------h /--i nie – nash / ni
‫סבא שלנו חולה.‬ Нашият дядо / дядо ни е болен. Нашият дядо / дядо ни е болен. 1
Na----at-d-a-- - dyado ni -e---le-. Nashiyat dyado / dyado ni ye bolen.
‫סבתא שלנו בריאה.‬ Нашата баба / баба ни е здрава. Нашата баба / баба ни е здрава. 1
N----t---a-a-----ba n- ----drav-. Nashata baba / baba ni ye zdrava.
‫אתם / ן – שלכם / ן‬ вие – ваш / ви вие – ваш / ви 1
vie – ---h ---i vie – vash / vi
‫ילדים / ות, איפה אבא שלכם / ן?‬ Деца, къде е вашият баща / баща ви? Деца, къде е вашият баща / баща ви? 1
D----, ky----e-va------ b-shc-a / ----c----i? Detsa, kyde ye vashiyat bashcha / bashcha vi?
‫ילדים / ות, איפה אמא שלכם / ן?‬ Деца, къде е вашата майка / майка ви? Деца, къде е вашата майка / майка ви? 1
Dets-- -y-- ye-vas-a-----yk-----a--a-vi? Detsa, kyde ye vashata mayka / mayka vi?

‫שפה יצירתית‬

‫יצירתיות היא תכונה חשובה היום.‬ ‫כולם רוצים להיות יצירתיים.‬ ‫>כי אנשים יצירתיים נחשבים לחכמים.‬ ‫גם שפתנו צריכה להיות יצירתית.‬ ‫בעבר ניסו אנשים לדבר בצורה נכונה ככל האפשר.‬ ‫היום אנחנו צריכים את היכולת לדבר בצורה יצירתית.‬ ‫דוגמא לכך היא הפרסום ואמצעי התקשורת החדשים.‬ ‫הם מראים איך אנחנו יכולים לשחק עם השפה.‬ ‫חשיבות היצירתיות גדלה באופן גובר והולך מאז שנות ה-50.‬ ‫אפילו המחקר מתעסק בתופעה הזו.‬ ‫פסיכולוגים, פדגוגים ופילוסופים חקרו תהליכים יצירתיים.‬ ‫יצירתיות מוגדרת כיכולת ליצור משהו חדש.‬ ‫אז דובר יצירתי מייצר צורות לשוניות חדשות.‬ ‫אלה יכולים להיות מילים או מבני דקדוק שונים.‬ ‫דרך מחקר השפה היצירתית, יכולים חוקרי השפות לראות איך השפה משתנה.‬ ‫אבל לא כולם מבינים יסודות לשוניים חדשים.‬ ‫צריך ידע בכדי להבין שפה יצירתית.‬ ‫צריך לדעת איך השפה מתפקדת.‬ ‫וצריך להכיר את העולם שבו הדוברים חיים.‬ ‫רק כך אפשר להבין את מה שהדובר רוצה להגיד.‬ ‫דוגמא לכך היא למשל שפת הנוער.‬ ‫ילדים ואנשים צעירים תמיד ממציאים מילים חדשות.‬ ‫ומבוגרים לא תמיד מבינים את המילים האלה.‬ ‫יש עכשיו אפילו מילונים המסבירים את שפת הנוער.‬ ‫אבל אלה בדרך כלל מאחרים בגיל שלם!‬ ‫בכל אופן, אנשים יכולים ללמוד שפה יצירתית.‬ ‫מאמנים מציעים לשם כך קורסים שונים.‬ ‫החוק החשוב ביותר הוא תמיד: תפעילו את הקול הפנימי שלכם!‬