‫שיחון‬

he ‫שייכות 1‬   »   bg Притежателни местоимения 1

‫66 [שישים ושש]‬

‫שייכות 1‬

‫שייכות 1‬

66 [шейсет и шест]

66 [sheyset i shest]

Притежателни местоимения 1

Pritezhatelni mestoimeniya 1

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית בולגרית נגן יותר
‫אני – שלי‬ аз – мой / свой / си аз – мой / свой / си 1
a- –--oy-/--vo- ---i az – moy / svoy / si
‫אני לא מוצא / ת את המפתח שלי.‬ Не мога да намеря моя ключ / своя ключ / ключа си. Не мога да намеря моя ключ / своя ключ / ключа си. 1
Ne m------ n---r-a -oya-kl-u-h /-----a --yu------l--c-a---. Ne moga da namerya moya klyuch / svoya klyuch / klyucha si.
‫אני לא מוצא / ת את כרטיס הנסיעה שלי.‬ Не мога да намеря моя билет / своя билет / билета си. Не мога да намеря моя билет / своя билет / билета си. 1
N--mog---- na-er----oya-b-let-/ ----a--il---- bil--- si. Ne moga da namerya moya bilet / svoya bilet / bileta si.
‫את / ה – שלך‬ ти – твой / свой / си ти – твой / свой / си 1
ti-– t-o--- -voy-- -i ti – tvoy / svoy / si
‫מצאת את המפתח שלך?‬ Намери ли твоя ключ / своя ключ / ключа си? Намери ли твоя ключ / своя ключ / ключа си? 1
Na--------tv-y- -lyu-h ---v-y----y-c--/ kly-cha --? Nameri li tvoya klyuch / svoya klyuch / klyucha si?
‫מצאת את כרטיס הנסיעה שלך?‬ Намери ли твоя билет / своя билет / билета си? Намери ли твоя билет / своя билет / билета си? 1
Nam--i -i t---- -ilet-/ s---a--i--t-/--i------i? Nameri li tvoya bilet / svoya bilet / bileta si?
‫הוא – שלו‬ той – негов / му той – негов / му 1
toy ----go- / -u toy – negov / mu
‫את / ה יודע / ת איפה המפתח שלו?‬ Знаеш ли къде е неговият ключ / ключът му? Знаеш ли къде е неговият ключ / ключът му? 1
Zn-e-- -- ---e y- -e--vi--t kl--ch----l--ch---m-? Znaesh li kyde ye negoviyat klyuch / klyuchyt mu?
‫את / ה יודע / ת איפה כרטיס הנסיעה שלו?‬ Знаеш ли къде е неговият билет / билетът му? Знаеш ли къде е неговият билет / билетът му? 1
Z-a--h -i---d-----n--o----t --let / bi-ety---u? Znaesh li kyde ye negoviyat bilet / biletyt mu?
‫היא – שלה‬ тя – неин / й тя – неин / й 1
tya –-n--n-/-y tya – nein / y
‫הכסף שלה אבד.‬ Нейните пари / парите й ги няма. Нейните пари / парите й ги няма. 1
N-yni-e --ri-/-p-rit- - -i -yam-. Neynite pari / parite y gi nyama.
‫וכרטיס האשראי שלה אבד גם כן.‬ Нейната кредитна карта / кредитната й карта също я няма. Нейната кредитна карта / кредитната й карта също я няма. 1
Ne-na-a---e----- ---t- ----e---n-ta-y-k-r-----s---o ya---ama. Neynata kreditna karta / kreditnata y karta syshcho ya nyama.
‫אנחנו – שלנו‬ ние – наш / ни ние – наш / ни 1
n-e-–--a-h ---i nie – nash / ni
‫סבא שלנו חולה.‬ Нашият дядо / дядо ни е болен. Нашият дядо / дядо ни е болен. 1
Na--i-a- --a---- ----o ni y- b-le-. Nashiyat dyado / dyado ni ye bolen.
‫סבתא שלנו בריאה.‬ Нашата баба / баба ни е здрава. Нашата баба / баба ни е здрава. 1
N--h-t- ba-a ----b--ni y- zd----. Nashata baba / baba ni ye zdrava.
‫אתם / ן – שלכם / ן‬ вие – ваш / ви вие – ваш / ви 1
vi- - --sh /-vi vie – vash / vi
‫ילדים / ות, איפה אבא שלכם / ן?‬ Деца, къде е вашият баща / баща ви? Деца, къде е вашият баща / баща ви? 1
D--sa- ky-e--- vas-iya- b-s-c-a - -----ha-vi? Detsa, kyde ye vashiyat bashcha / bashcha vi?
‫ילדים / ות, איפה אמא שלכם / ן?‬ Деца, къде е вашата майка / майка ви? Деца, къде е вашата майка / майка ви? 1
Detsa, k--e-ye---s--t- --yk- - m--ka -i? Detsa, kyde ye vashata mayka / mayka vi?

‫שפה יצירתית‬

‫יצירתיות היא תכונה חשובה היום.‬ ‫כולם רוצים להיות יצירתיים.‬ ‫>כי אנשים יצירתיים נחשבים לחכמים.‬ ‫גם שפתנו צריכה להיות יצירתית.‬ ‫בעבר ניסו אנשים לדבר בצורה נכונה ככל האפשר.‬ ‫היום אנחנו צריכים את היכולת לדבר בצורה יצירתית.‬ ‫דוגמא לכך היא הפרסום ואמצעי התקשורת החדשים.‬ ‫הם מראים איך אנחנו יכולים לשחק עם השפה.‬ ‫חשיבות היצירתיות גדלה באופן גובר והולך מאז שנות ה-50.‬ ‫אפילו המחקר מתעסק בתופעה הזו.‬ ‫פסיכולוגים, פדגוגים ופילוסופים חקרו תהליכים יצירתיים.‬ ‫יצירתיות מוגדרת כיכולת ליצור משהו חדש.‬ ‫אז דובר יצירתי מייצר צורות לשוניות חדשות.‬ ‫אלה יכולים להיות מילים או מבני דקדוק שונים.‬ ‫דרך מחקר השפה היצירתית, יכולים חוקרי השפות לראות איך השפה משתנה.‬ ‫אבל לא כולם מבינים יסודות לשוניים חדשים.‬ ‫צריך ידע בכדי להבין שפה יצירתית.‬ ‫צריך לדעת איך השפה מתפקדת.‬ ‫וצריך להכיר את העולם שבו הדוברים חיים.‬ ‫רק כך אפשר להבין את מה שהדובר רוצה להגיד.‬ ‫דוגמא לכך היא למשל שפת הנוער.‬ ‫ילדים ואנשים צעירים תמיד ממציאים מילים חדשות.‬ ‫ומבוגרים לא תמיד מבינים את המילים האלה.‬ ‫יש עכשיו אפילו מילונים המסבירים את שפת הנוער.‬ ‫אבל אלה בדרך כלל מאחרים בגיל שלם!‬ ‫בכל אופן, אנשים יכולים ללמוד שפה יצירתית.‬ ‫מאמנים מציעים לשם כך קורסים שונים.‬ ‫החוק החשוב ביותר הוא תמיד: תפעילו את הקול הפנימי שלכם!‬