‫שיחון‬

he ‫שייכות 1‬   »   bg Притежателни местоимения 1

‫66 [שישים ושש]‬

‫שייכות 1‬

‫שייכות 1‬

66 [шейсет и шест]

66 [sheyset i shest]

Притежателни местоимения 1

Pritezhatelni mestoimeniya 1

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית בולגרית נגן יותר
‫אני – שלי‬ аз – мой / свой / си аз – мой / свой / си 1
az-– m-- / --oy /-si az – moy / svoy / si
‫אני לא מוצא / ת את המפתח שלי.‬ Не мога да намеря моя ключ / своя ключ / ключа си. Не мога да намеря моя ключ / своя ключ / ключа си. 1
N- -oga -a-n--e-y- moya ----c--- svoya k-yuc--/ k---c---s-. Ne moga da namerya moya klyuch / svoya klyuch / klyucha si.
‫אני לא מוצא / ת את כרטיס הנסיעה שלי.‬ Не мога да намеря моя билет / своя билет / билета си. Не мога да намеря моя билет / своя билет / билета си. 1
N- m-ga-da na-ery--m-ya--il-t-----oya ----t - --le-a-s-. Ne moga da namerya moya bilet / svoya bilet / bileta si.
‫את / ה – שלך‬ ти – твой / свой / си ти – твой / свой / си 1
ti-– tv-y --svoy / si ti – tvoy / svoy / si
‫מצאת את המפתח שלך?‬ Намери ли твоя ключ / своя ключ / ключа си? Намери ли твоя ключ / своя ключ / ключа си? 1
Name-i--- ---ya --yuc- /-----a -l-uch / -ly---- -i? Nameri li tvoya klyuch / svoya klyuch / klyucha si?
‫מצאת את כרטיס הנסיעה שלך?‬ Намери ли твоя билет / своя билет / билета си? Намери ли твоя билет / своя билет / билета си? 1
Na--r- l--tv--a---l------vo-a ----- --b---t- s-? Nameri li tvoya bilet / svoya bilet / bileta si?
‫הוא – שלו‬ той – негов / му той – негов / му 1
t---–---g-v /--u toy – negov / mu
‫את / ה יודע / ת איפה המפתח שלו?‬ Знаеш ли къде е неговият ключ / ключът му? Знаеш ли къде е неговият ключ / ключът му? 1
Z-aes- ---k-d--y- n-go---a-----u-----k--uc----mu? Znaesh li kyde ye negoviyat klyuch / klyuchyt mu?
‫את / ה יודע / ת איפה כרטיס הנסיעה שלו?‬ Знаеш ли къде е неговият билет / билетът му? Знаеш ли къде е неговият билет / билетът му? 1
Z----h ----y-- -----g--i-at -i-et---------t mu? Znaesh li kyde ye negoviyat bilet / biletyt mu?
‫היא – שלה‬ тя – неин / й тя – неин / й 1
t-a-- nein-/ y tya – nein / y
‫הכסף שלה אבד.‬ Нейните пари / парите й ги няма. Нейните пари / парите й ги няма. 1
Ney-i-- -ar- / p-rite ---i--y-ma. Neynite pari / parite y gi nyama.
‫וכרטיס האשראי שלה אבד גם כן.‬ Нейната кредитна карта / кредитната й карта също я няма. Нейната кредитна карта / кредитната й карта също я няма. 1
N-y---a-kr--i-na ------/ ----i---t- y kar-a s--h--- y-------. Neynata kreditna karta / kreditnata y karta syshcho ya nyama.
‫אנחנו – שלנו‬ ние – наш / ни ние – наш / ни 1
n---– -as--/-ni nie – nash / ni
‫סבא שלנו חולה.‬ Нашият дядо / дядо ни е болен. Нашият дядо / дядо ни е болен. 1
N-shiy----ya-- - --ado-n- y--bol-n. Nashiyat dyado / dyado ni ye bolen.
‫סבתא שלנו בריאה.‬ Нашата баба / баба ни е здрава. Нашата баба / баба ни е здрава. 1
Nashat- -ab--- b-ba--- ye z--a-a. Nashata baba / baba ni ye zdrava.
‫אתם / ן – שלכם / ן‬ вие – ваш / ви вие – ваш / ви 1
vi- –-va---/-vi vie – vash / vi
‫ילדים / ות, איפה אבא שלכם / ן?‬ Деца, къде е вашият баща / баща ви? Деца, къде е вашият баща / баща ви? 1
D---a, -y-------as--y----a-h--a-/ -a-h-h- v-? Detsa, kyde ye vashiyat bashcha / bashcha vi?
‫ילדים / ות, איפה אמא שלכם / ן?‬ Деца, къде е вашата майка / майка ви? Деца, къде е вашата майка / майка ви? 1
D----, kyde y---a--ata-m---- /---yk--vi? Detsa, kyde ye vashata mayka / mayka vi?

‫שפה יצירתית‬

‫יצירתיות היא תכונה חשובה היום.‬ ‫כולם רוצים להיות יצירתיים.‬ ‫>כי אנשים יצירתיים נחשבים לחכמים.‬ ‫גם שפתנו צריכה להיות יצירתית.‬ ‫בעבר ניסו אנשים לדבר בצורה נכונה ככל האפשר.‬ ‫היום אנחנו צריכים את היכולת לדבר בצורה יצירתית.‬ ‫דוגמא לכך היא הפרסום ואמצעי התקשורת החדשים.‬ ‫הם מראים איך אנחנו יכולים לשחק עם השפה.‬ ‫חשיבות היצירתיות גדלה באופן גובר והולך מאז שנות ה-50.‬ ‫אפילו המחקר מתעסק בתופעה הזו.‬ ‫פסיכולוגים, פדגוגים ופילוסופים חקרו תהליכים יצירתיים.‬ ‫יצירתיות מוגדרת כיכולת ליצור משהו חדש.‬ ‫אז דובר יצירתי מייצר צורות לשוניות חדשות.‬ ‫אלה יכולים להיות מילים או מבני דקדוק שונים.‬ ‫דרך מחקר השפה היצירתית, יכולים חוקרי השפות לראות איך השפה משתנה.‬ ‫אבל לא כולם מבינים יסודות לשוניים חדשים.‬ ‫צריך ידע בכדי להבין שפה יצירתית.‬ ‫צריך לדעת איך השפה מתפקדת.‬ ‫וצריך להכיר את העולם שבו הדוברים חיים.‬ ‫רק כך אפשר להבין את מה שהדובר רוצה להגיד.‬ ‫דוגמא לכך היא למשל שפת הנוער.‬ ‫ילדים ואנשים צעירים תמיד ממציאים מילים חדשות.‬ ‫ומבוגרים לא תמיד מבינים את המילים האלה.‬ ‫יש עכשיו אפילו מילונים המסבירים את שפת הנוער.‬ ‫אבל אלה בדרך כלל מאחרים בגיל שלם!‬ ‫בכל אופן, אנשים יכולים ללמוד שפה יצירתית.‬ ‫מאמנים מציעים לשם כך קורסים שונים.‬ ‫החוק החשוב ביותר הוא תמיד: תפעילו את הקול הפנימי שלכם!‬