‫שיחון‬

he ‫שייכות 1‬   »   fa ‫ضمائر ملکی 1‬

‫66 [שישים ושש]‬

‫שייכות 1‬

‫שייכות 1‬

‫66 [شصت و شش]‬

‫66 [shast va shosh]‬‬‬

‫ضمائر ملکی 1‬

‫zamaaer malki 1‬‬‬

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית פרסית נגן יותר
‫אני – שלי‬ ‫من – مال من‬ ‫من – مال من‬ 1
‫--n ---aal m-n‬-‬ ‫man – maal man‬‬‬
‫אני לא מוצא / ת את המפתח שלי.‬ ‫من کلیدم را پیدا نمی‌کنم.‬ ‫من کلیدم را پیدا نمی‌کنم.‬ 1
‫--- --l-da- -- pe---a ne---------‬-‬ ‫man kolidam ra peydaa nemi-konam.‬‬‬
‫אני לא מוצא / ת את כרטיס הנסיעה שלי.‬ ‫من بلیط اتوبوسم را پیدا نمی‌کنم.‬ ‫من بلیط اتوبوسم را پیدا نمی‌کنم.‬ 1
‫--- b-l-t otobo-s----- -e--aa ne-i--on--.--‬ ‫man belit otoboosam ra peydaa nemi-konam.‬‬‬
‫את / ה – שלך‬ ‫تو- مال تو‬ ‫تو- مال تو‬ 1
‫t-o- ma-- -oo--‬ ‫too- maal too‬‬‬
‫מצאת את המפתח שלך?‬ ‫کلیدت را پیدا کردی؟‬ ‫کلیدت را پیدا کردی؟‬ 1
‫kl-da- r----y--a---r--?-‬‬ ‫klidat ra peydaa kardi?‬‬‬
‫מצאת את כרטיס הנסיעה שלך?‬ ‫بلیط اتوبوست را پیدا کردی؟‬ ‫بلیط اتوبوست را پیدا کردی؟‬ 1
‫-el----to--va--t-ra --y-a----rdi?‬-‬ ‫belit atoobvasat ra peydaa kardi?‬‬‬
‫הוא – שלו‬ ‫او(مرد)- مال او‬ ‫او(مرد)- مال او‬ 1
‫oo-m------ma-l oo--‬ ‫oo(mord)- maal oo‬‬‬
‫את / ה יודע / ת איפה המפתח שלו?‬ ‫می‌دانی کلید او کجاست؟‬ ‫می‌دانی کلید او کجاست؟‬ 1
‫mi--a-n- -li---o ---a-st-‬-‬ ‫mi-daani klid oo kojaast?‬‬‬
‫את / ה יודע / ת איפה כרטיס הנסיעה שלו?‬ ‫می‌دانی بلیط اتوبوسش کجاست؟‬ ‫می‌دانی بلیط اتوبوسش کجاست؟‬ 1
‫m--d-a-i-b-l-t-ot--b----- -oja-st-‬‬‬ ‫mi-daani belit otoobosesh kojaast?‬‬‬
‫היא – שלה‬ ‫او(زن)- مال او‬ ‫او(زن)- مال او‬ 1
‫oo(z-----m-------‬‬ ‫oo(zan)- maal oo‬‬‬
‫הכסף שלה אבד.‬ ‫پولش گم شده است.‬ ‫پولش گم شده است.‬ 1
‫p--es--gm sho--h a-----‬ ‫polesh gm shodeh ast.‬‬‬
‫וכרטיס האשראי שלה אבד גם כן.‬ ‫و ‫کارت اعتباریش هم گم شده است.‬ ‫و ‫کارت اعتباریش هم گم شده است.‬ 1
‫-a---a-r--e------teba--i-h ha--gm -ho-eh-ast.‬‬--‬ ‫va ‫kaart e'tebaarish ham gm shodeh ast.‬‬‬‬‬
‫אנחנו – שלנו‬ ‫ما – مال ما‬ ‫ما – مال ما‬ 1
‫m--–-m-al--a‬‬‬ ‫ma – maal ma‬‬‬
‫סבא שלנו חולה.‬ ‫پدربزرگمان مریض است.‬ ‫پدربزرگمان مریض است.‬ 1
‫-ed------g-ma-- m--i- -st.-‬‬ ‫pedarbzorgemaan mariz ast.‬‬‬
‫סבתא שלנו בריאה.‬ ‫مادربزرگمان سالم است.‬ ‫مادربزرگمان سالم است.‬ 1
‫--ad--b--rgem-an -aala---st.‬-‬ ‫maadarbozrgemaan saalam ast.‬‬‬
‫אתם / ן – שלכם / ן‬ ‫شما (جمع) – مال شما‬ ‫شما (جمع) – مال شما‬ 1
‫--om-a-(ja---p---- ----a---homa---‬ ‫shomaa (jam') – maal shomaa‬‬‬
‫ילדים / ות, איפה אבא שלכם / ן?‬ ‫بچه‌ها، پدرتان کجاست؟‬ ‫بچه‌ها، پدرتان کجاست؟‬ 1
‫b---e--h-a--p-da-etaa----j--st?--‬ ‫bacheh-haa, pedaretaan kojaast?‬‬‬
‫ילדים / ות, איפה אמא שלכם / ן?‬ ‫بچه‌ها، مادرتان کجاست؟‬ ‫بچه‌ها، مادرتان کجاست؟‬ 1
‫bacheh---a----ada-e-aan-----a--?-‬‬ ‫bacheh-haa, maadaretaan kojaast?‬‬‬

‫שפה יצירתית‬

‫יצירתיות היא תכונה חשובה היום.‬ ‫כולם רוצים להיות יצירתיים.‬ ‫>כי אנשים יצירתיים נחשבים לחכמים.‬ ‫גם שפתנו צריכה להיות יצירתית.‬ ‫בעבר ניסו אנשים לדבר בצורה נכונה ככל האפשר.‬ ‫היום אנחנו צריכים את היכולת לדבר בצורה יצירתית.‬ ‫דוגמא לכך היא הפרסום ואמצעי התקשורת החדשים.‬ ‫הם מראים איך אנחנו יכולים לשחק עם השפה.‬ ‫חשיבות היצירתיות גדלה באופן גובר והולך מאז שנות ה-50.‬ ‫אפילו המחקר מתעסק בתופעה הזו.‬ ‫פסיכולוגים, פדגוגים ופילוסופים חקרו תהליכים יצירתיים.‬ ‫יצירתיות מוגדרת כיכולת ליצור משהו חדש.‬ ‫אז דובר יצירתי מייצר צורות לשוניות חדשות.‬ ‫אלה יכולים להיות מילים או מבני דקדוק שונים.‬ ‫דרך מחקר השפה היצירתית, יכולים חוקרי השפות לראות איך השפה משתנה.‬ ‫אבל לא כולם מבינים יסודות לשוניים חדשים.‬ ‫צריך ידע בכדי להבין שפה יצירתית.‬ ‫צריך לדעת איך השפה מתפקדת.‬ ‫וצריך להכיר את העולם שבו הדוברים חיים.‬ ‫רק כך אפשר להבין את מה שהדובר רוצה להגיד.‬ ‫דוגמא לכך היא למשל שפת הנוער.‬ ‫ילדים ואנשים צעירים תמיד ממציאים מילים חדשות.‬ ‫ומבוגרים לא תמיד מבינים את המילים האלה.‬ ‫יש עכשיו אפילו מילונים המסבירים את שפת הנוער.‬ ‫אבל אלה בדרך כלל מאחרים בגיל שלם!‬ ‫בכל אופן, אנשים יכולים ללמוד שפה יצירתית.‬ ‫מאמנים מציעים לשם כך קורסים שונים.‬ ‫החוק החשוב ביותר הוא תמיד: תפעילו את הקול הפנימי שלכם!‬