‫שיחון‬

he ‫שייכות 1‬   »   fa ‫ضمائر ملکی 1‬

‫66 [שישים ושש]‬

‫שייכות 1‬

‫שייכות 1‬

‫66 [شصت و شش]‬

66 [shast-o-shesh]

‫ضمائر ملکی 1‬

‫zamaaer malki 1‬‬‬

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית פרסית נגן יותר
‫אני – שלי‬ ‫من – مال من‬ ‫من – مال من‬ 1
‫m-n-– m----ma-‬‬‬ ‫man – maal man‬‬‬
‫אני לא מוצא / ת את המפתח שלי.‬ ‫من کلیدم را پیدا نمی‌کنم.‬ ‫من کلیدم را پیدا نمی‌کنم.‬ 1
‫m----olida- ra-peyd----em----n--.-‬‬ ‫man kolidam ra peydaa nemi-konam.‬‬‬
‫אני לא מוצא / ת את כרטיס הנסיעה שלי.‬ ‫من بلیط اتوبوسم را پیدا نمی‌کنم.‬ ‫من بلیط اتوبوسم را پیدا نمی‌کنم.‬ 1
‫--- -e-it o-ob--s---ra ---da- ne-------m--‬‬ ‫man belit otoboosam ra peydaa nemi-konam.‬‬‬
‫את / ה – שלך‬ ‫تو- مال تو‬ ‫تو- مال تو‬ 1
‫too- --al-t-o-‬‬ ‫too- maal too‬‬‬
‫מצאת את המפתח שלך?‬ ‫کلیدت را پیدا کردی؟‬ ‫کلیدت را پیدا کردی؟‬ 1
‫k-i-at--a p-ydaa ---di?‬-‬ ‫klidat ra peydaa kardi?‬‬‬
‫מצאת את כרטיס הנסיעה שלך?‬ ‫بلیط اتوبوست را پیدا کردی؟‬ ‫بلیط اتوبوست را پیدا کردی؟‬ 1
‫b--i---to---asa- -a---yda- kar-----‬ ‫belit atoobvasat ra peydaa kardi?‬‬‬
‫הוא – שלו‬ ‫او(مرد)- مال او‬ ‫او(مرد)- مال او‬ 1
‫oo(m--d)----a- -o‬-‬ ‫oo(mord)- maal oo‬‬‬
‫את / ה יודע / ת איפה המפתח שלו?‬ ‫می‌دانی کلید او کجاست؟‬ ‫می‌دانی کلید او کجاست؟‬ 1
‫mi--a--i kli- ----o----t--‬‬ ‫mi-daani klid oo kojaast?‬‬‬
‫את / ה יודע / ת איפה כרטיס הנסיעה שלו?‬ ‫می‌دانی بلیط اتوبوسش کجاست؟‬ ‫می‌دانی بلیط اتوبوسش کجاست؟‬ 1
‫mi--aani----i--o-o-b-sesh -oj-a--?‬-‬ ‫mi-daani belit otoobosesh kojaast?‬‬‬
‫היא – שלה‬ ‫او(زن)- مال او‬ ‫او(زن)- مال او‬ 1
‫-----n-- m--- -o‬‬‬ ‫oo(zan)- maal oo‬‬‬
‫הכסף שלה אבד.‬ ‫پولش گم شده است.‬ ‫پولش گم شده است.‬ 1
‫p----h-gm---od-h a-t.-‬‬ ‫polesh gm shodeh ast.‬‬‬
‫וכרטיס האשראי שלה אבד גם כן.‬ ‫و ‫کارت اعتباریش هم گم شده است.‬ ‫و ‫کارت اعتباریش هم گم شده است.‬ 1
‫va--k-a-t------ar----h----m -ho--h-a--.‬‬--‬ ‫va ‫kaart etebaarish ham gm shodeh ast.‬‬‬‬‬
‫אנחנו – שלנו‬ ‫ما – مال ما‬ ‫ما – مال ما‬ 1
‫m--– -aal m-‬-‬ ‫ma – maal ma‬‬‬
‫סבא שלנו חולה.‬ ‫پدربزرگمان مریض است.‬ ‫پدربزرگمان مریض است.‬ 1
‫-------o-----a- m-riz-ast--‬‬ ‫pedarbzorgemaan mariz ast.‬‬‬
‫סבתא שלנו בריאה.‬ ‫مادربزرگمان سالم است.‬ ‫مادربزرگمان سالم است.‬ 1
‫m-----b-----maan ---la- -st.‬‬‬ ‫maadarbozrgemaan saalam ast.‬‬‬
‫אתם / ן – שלכם / ן‬ ‫شما (جمع) – مال شما‬ ‫شما (جمع) – مال شما‬ 1
‫-h-m-a (-am) - ma---sh----‬‬‬ ‫shomaa (jam) – maal shomaa‬‬‬
‫ילדים / ות, איפה אבא שלכם / ן?‬ ‫بچه‌ها، پدرتان کجاست؟‬ ‫بچه‌ها، پدرتان کجاست؟‬ 1
‫ba-------a- p--a--taa- --j----?‬‬‬ ‫bacheh-haa, pedaretaan kojaast?‬‬‬
‫ילדים / ות, איפה אמא שלכם / ן?‬ ‫بچه‌ها، مادرتان کجاست؟‬ ‫بچه‌ها، مادرتان کجاست؟‬ 1
‫-ac-e------ -a---reta-- koj-ast?‬-‬ ‫bacheh-haa, maadaretaan kojaast?‬‬‬

‫שפה יצירתית‬

‫יצירתיות היא תכונה חשובה היום.‬ ‫כולם רוצים להיות יצירתיים.‬ ‫>כי אנשים יצירתיים נחשבים לחכמים.‬ ‫גם שפתנו צריכה להיות יצירתית.‬ ‫בעבר ניסו אנשים לדבר בצורה נכונה ככל האפשר.‬ ‫היום אנחנו צריכים את היכולת לדבר בצורה יצירתית.‬ ‫דוגמא לכך היא הפרסום ואמצעי התקשורת החדשים.‬ ‫הם מראים איך אנחנו יכולים לשחק עם השפה.‬ ‫חשיבות היצירתיות גדלה באופן גובר והולך מאז שנות ה-50.‬ ‫אפילו המחקר מתעסק בתופעה הזו.‬ ‫פסיכולוגים, פדגוגים ופילוסופים חקרו תהליכים יצירתיים.‬ ‫יצירתיות מוגדרת כיכולת ליצור משהו חדש.‬ ‫אז דובר יצירתי מייצר צורות לשוניות חדשות.‬ ‫אלה יכולים להיות מילים או מבני דקדוק שונים.‬ ‫דרך מחקר השפה היצירתית, יכולים חוקרי השפות לראות איך השפה משתנה.‬ ‫אבל לא כולם מבינים יסודות לשוניים חדשים.‬ ‫צריך ידע בכדי להבין שפה יצירתית.‬ ‫צריך לדעת איך השפה מתפקדת.‬ ‫וצריך להכיר את העולם שבו הדוברים חיים.‬ ‫רק כך אפשר להבין את מה שהדובר רוצה להגיד.‬ ‫דוגמא לכך היא למשל שפת הנוער.‬ ‫ילדים ואנשים צעירים תמיד ממציאים מילים חדשות.‬ ‫ומבוגרים לא תמיד מבינים את המילים האלה.‬ ‫יש עכשיו אפילו מילונים המסבירים את שפת הנוער.‬ ‫אבל אלה בדרך כלל מאחרים בגיל שלם!‬ ‫בכל אופן, אנשים יכולים ללמוד שפה יצירתית.‬ ‫מאמנים מציעים לשם כך קורסים שונים.‬ ‫החוק החשוב ביותר הוא תמיד: תפעילו את הקול הפנימי שלכם!‬