‫שיחון‬

he ‫שייכות 1‬   »   am የያዙ ተውላጠሮች 1

‫66 [שישים ושש]‬

‫שייכות 1‬

‫שייכות 1‬

66 [ስልሳ ስድስት]

66 [ስልሳ ስድስት]

የያዙ ተውላጠሮች 1

āgenazabī tewilat’e simi 1

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית אמהרית נגן יותר
‫אני – שלי‬ እኔ – የኔ እኔ – የኔ 1
i-ē – y-nē inē – yenē
‫אני לא מוצא / ת את המפתח שלי.‬ ቁልፌን ማግኘት አልቻልኩም። ቁልፌን ማግኘት አልቻልኩም። 1
k’---f----mag--ye-i -li-haliku-i. k’ulifēni maginyeti ālichalikumi.
‫אני לא מוצא / ת את כרטיס הנסיעה שלי.‬ ትኬቴን ማግኘት አልቻልኩም። ትኬቴን ማግኘት አልቻልኩም። 1
t-kēt-ni m--i-y-ti-ā--ch-lik-mi. tikētēni maginyeti ālichalikumi.
‫את / ה – שלך‬ አንተ/ ቺ – ያንተ/ቺ አንተ/ ቺ – ያንተ/ቺ 1
ān-te- c---–-y----e---ī ānite/ chī – yanite/chī
‫מצאת את המפתח שלך?‬ ቁልፍህን/ሽን አገኘከው/ሽው? ቁልፍህን/ሽን አገኘከው/ሽው? 1
k’uli--h-ni/shini --e--e--wi/s----? k’ulifihini/shini āgenyekewi/shiwi?
‫מצאת את כרטיס הנסיעה שלך?‬ ትኬትህን/ሽን አገኘከው/ሽው? ትኬትህን/ሽን አገኘከው/ሽው? 1
ti-----i-i/s------geny-k-w--shiw-? tikētihini/shini āgenyekewi/shiwi?
‫הוא – שלו‬ እሱ – የሱ እሱ – የሱ 1
i-- ---esu isu – yesu
‫את / ה יודע / ת איפה המפתח שלו?‬ የሱ ቁልፍ የት እንዳለ ታውቃለህ/ያለሽ? የሱ ቁልፍ የት እንዳለ ታውቃለህ/ያለሽ? 1
ye-u -’-lif--yet--i-i-----ta--k-ale--/y-l-s--? yesu k’ulifi yeti inidale tawik’alehi/yaleshi?
‫את / ה יודע / ת איפה כרטיס הנסיעה שלו?‬ የሱ ትኬት የት እንዳለ ታውቃለህ/ያለሽ? የሱ ትኬት የት እንዳለ ታውቃለህ/ያለሽ? 1
ye-------t- -et-------l--ta-i-----------e-h-? yesu tikēti yeti inidale tawik’alehi/yaleshi?
‫היא – שלה‬ እሷ – የእሷ እሷ – የእሷ 1
is-a - ------a iswa – ye’iswa
‫הכסף שלה אבד.‬ የእሷ ገንዘብ የለም። የእሷ ገንዘብ የለም። 1
ye’-s-----ni---i ---emi. ye’iswa genizebi yelemi.
‫וכרטיס האשראי שלה אבד גם כן.‬ እና የእሷ የባንክ ካርድም የለም። እና የእሷ የባንክ ካርድም የለም። 1
in--y-’iswa-y--ani-- k-r-dimi --l---. ina ye’iswa yebaniki karidimi yelemi.
‫אנחנו – שלנו‬ እኛ – የእኛ እኛ – የእኛ 1
inya - y---nya inya – ye’inya
‫סבא שלנו חולה.‬ የእኛ ወንድ አያት ህመምተኛ ነው። የእኛ ወንድ አያት ህመምተኛ ነው። 1
y-’---------d- -ya-----m-mi---y- -ewi. ye’inya wenidi āyati himemitenya newi.
‫סבתא שלנו בריאה.‬ የእኛ ሴት አያት ጤነኛ ናት። የእኛ ሴት አያት ጤነኛ ናት። 1
ye--n-a-s--i-ā-ati -’ē-enya nat-. ye’inya sēti āyati t’ēnenya nati.
‫אתם / ן – שלכם / ן‬ እናንተ – የእናንተ እናንተ – የእናንተ 1
i-a--t- - y-’ina--te inanite – ye’inanite
‫ילדים / ות, איפה אבא שלכם / ן?‬ ልጆች! የእናንተ አባት የት ነው? ልጆች! የእናንተ አባት የት ነው? 1
li-oc----ye--n---t- --ati yet- ne-i? lijochi! ye’inanite ābati yeti newi?
‫ילדים / ות, איפה אמא שלכם / ן?‬ ልጆች! የእናንተ እናት የት ናት? ልጆች! የእናንተ እናት የት ናት? 1
l--ochi! ------ni-e----ti ---- n--i? lijochi! ye’inanite inati yeti nati?

‫שפה יצירתית‬

‫יצירתיות היא תכונה חשובה היום.‬ ‫כולם רוצים להיות יצירתיים.‬ ‫>כי אנשים יצירתיים נחשבים לחכמים.‬ ‫גם שפתנו צריכה להיות יצירתית.‬ ‫בעבר ניסו אנשים לדבר בצורה נכונה ככל האפשר.‬ ‫היום אנחנו צריכים את היכולת לדבר בצורה יצירתית.‬ ‫דוגמא לכך היא הפרסום ואמצעי התקשורת החדשים.‬ ‫הם מראים איך אנחנו יכולים לשחק עם השפה.‬ ‫חשיבות היצירתיות גדלה באופן גובר והולך מאז שנות ה-50.‬ ‫אפילו המחקר מתעסק בתופעה הזו.‬ ‫פסיכולוגים, פדגוגים ופילוסופים חקרו תהליכים יצירתיים.‬ ‫יצירתיות מוגדרת כיכולת ליצור משהו חדש.‬ ‫אז דובר יצירתי מייצר צורות לשוניות חדשות.‬ ‫אלה יכולים להיות מילים או מבני דקדוק שונים.‬ ‫דרך מחקר השפה היצירתית, יכולים חוקרי השפות לראות איך השפה משתנה.‬ ‫אבל לא כולם מבינים יסודות לשוניים חדשים.‬ ‫צריך ידע בכדי להבין שפה יצירתית.‬ ‫צריך לדעת איך השפה מתפקדת.‬ ‫וצריך להכיר את העולם שבו הדוברים חיים.‬ ‫רק כך אפשר להבין את מה שהדובר רוצה להגיד.‬ ‫דוגמא לכך היא למשל שפת הנוער.‬ ‫ילדים ואנשים צעירים תמיד ממציאים מילים חדשות.‬ ‫ומבוגרים לא תמיד מבינים את המילים האלה.‬ ‫יש עכשיו אפילו מילונים המסבירים את שפת הנוער.‬ ‫אבל אלה בדרך כלל מאחרים בגיל שלם!‬ ‫בכל אופן, אנשים יכולים ללמוד שפה יצירתית.‬ ‫מאמנים מציעים לשם כך קורסים שונים.‬ ‫החוק החשוב ביותר הוא תמיד: תפעילו את הקול הפנימי שלכם!‬