‫שיחון‬

he ‫שייכות 1‬   »   am የያዙ ተውላጠሮች 1

‫66 [שישים ושש]‬

‫שייכות 1‬

‫שייכות 1‬

66 [ስልሳ ስድስት]

66 [ስልሳ ስድስት]

የያዙ ተውላጠሮች 1

āgenazabī tewilat’e simi 1

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית אמהרית נגן יותר
‫אני – שלי‬ እኔ – የኔ እኔ – የኔ 1
i-ē --y--ē inē – yenē
‫אני לא מוצא / ת את המפתח שלי.‬ ቁልፌን ማግኘት አልቻልኩም። ቁልፌን ማግኘት አልቻልኩም። 1
k-ul-f-n-------ye-i -l--hal---mi. k’ulifēni maginyeti ālichalikumi.
‫אני לא מוצא / ת את כרטיס הנסיעה שלי.‬ ትኬቴን ማግኘት አልቻልኩም። ትኬቴን ማግኘት አልቻልኩም። 1
t-kēt--i m-g-nyeti--l---a--kum-. tikētēni maginyeti ālichalikumi.
‫את / ה – שלך‬ አንተ/ ቺ – ያንተ/ቺ አንተ/ ቺ – ያንተ/ቺ 1
ā-ite--c-ī-–-y-n-t-/--ī ānite/ chī – yanite/chī
‫מצאת את המפתח שלך?‬ ቁልፍህን/ሽን አገኘከው/ሽው? ቁልፍህን/ሽን አገኘከው/ሽው? 1
k’u--fihini/-h-ni āgen--ke-i---i-i? k’ulifihini/shini āgenyekewi/shiwi?
‫מצאת את כרטיס הנסיעה שלך?‬ ትኬትህን/ሽን አገኘከው/ሽው? ትኬትህን/ሽን አገኘከው/ሽው? 1
t-k---hi---sh-ni-āgen-ekewi-sh-wi? tikētihini/shini āgenyekewi/shiwi?
‫הוא – שלו‬ እሱ – የሱ እሱ – የሱ 1
is--–-ye-u isu – yesu
‫את / ה יודע / ת איפה המפתח שלו?‬ የሱ ቁልፍ የት እንዳለ ታውቃለህ/ያለሽ? የሱ ቁልፍ የት እንዳለ ታውቃለህ/ያለሽ? 1
ye---k---i----e-i --i--l---awi-’al-hi/-aleshi? yesu k’ulifi yeti inidale tawik’alehi/yaleshi?
‫את / ה יודע / ת איפה כרטיס הנסיעה שלו?‬ የሱ ትኬት የት እንዳለ ታውቃለህ/ያለሽ? የሱ ትኬት የት እንዳለ ታውቃለህ/ያለሽ? 1
y--- t-kē-i-yeti i-id--- --wi----e-----le-hi? yesu tikēti yeti inidale tawik’alehi/yaleshi?
‫היא – שלה‬ እሷ – የእሷ እሷ – የእሷ 1
is---– ye’-swa iswa – ye’iswa
‫הכסף שלה אבד.‬ የእሷ ገንዘብ የለም። የእሷ ገንዘብ የለም። 1
ye’i--a-ge-i---i--elem-. ye’iswa genizebi yelemi.
‫וכרטיס האשראי שלה אבד גם כן.‬ እና የእሷ የባንክ ካርድም የለም። እና የእሷ የባንክ ካርድም የለም። 1
in- -e’i-wa --b--i-i--aridimi--e--mi. ina ye’iswa yebaniki karidimi yelemi.
‫אנחנו – שלנו‬ እኛ – የእኛ እኛ – የእኛ 1
i-y- – y-’inya inya – ye’inya
‫סבא שלנו חולה.‬ የእኛ ወንድ አያት ህመምተኛ ነው። የእኛ ወንድ አያት ህመምተኛ ነው። 1
y--i--a --n-d- -ya-i ---em-----a-----. ye’inya wenidi āyati himemitenya newi.
‫סבתא שלנו בריאה.‬ የእኛ ሴት አያት ጤነኛ ናት። የእኛ ሴት አያት ጤነኛ ናት። 1
ye’i-y---ēti --------ēn--y----ti. ye’inya sēti āyati t’ēnenya nati.
‫אתם / ן – שלכם / ן‬ እናንተ – የእናንተ እናንተ – የእናንተ 1
ina-ite - ye-i--n--e inanite – ye’inanite
‫ילדים / ות, איפה אבא שלכם / ן?‬ ልጆች! የእናንተ አባት የት ነው? ልጆች! የእናንተ አባት የት ነው? 1
l--o-----ye’-na---e--b--i---------i? lijochi! ye’inanite ābati yeti newi?
‫ילדים / ות, איפה אמא שלכם / ן?‬ ልጆች! የእናንተ እናት የት ናት? ልጆች! የእናንተ እናት የት ናት? 1
li-o-h-- ---i--ni-e--n--i -e-i na-i? lijochi! ye’inanite inati yeti nati?

‫שפה יצירתית‬

‫יצירתיות היא תכונה חשובה היום.‬ ‫כולם רוצים להיות יצירתיים.‬ ‫>כי אנשים יצירתיים נחשבים לחכמים.‬ ‫גם שפתנו צריכה להיות יצירתית.‬ ‫בעבר ניסו אנשים לדבר בצורה נכונה ככל האפשר.‬ ‫היום אנחנו צריכים את היכולת לדבר בצורה יצירתית.‬ ‫דוגמא לכך היא הפרסום ואמצעי התקשורת החדשים.‬ ‫הם מראים איך אנחנו יכולים לשחק עם השפה.‬ ‫חשיבות היצירתיות גדלה באופן גובר והולך מאז שנות ה-50.‬ ‫אפילו המחקר מתעסק בתופעה הזו.‬ ‫פסיכולוגים, פדגוגים ופילוסופים חקרו תהליכים יצירתיים.‬ ‫יצירתיות מוגדרת כיכולת ליצור משהו חדש.‬ ‫אז דובר יצירתי מייצר צורות לשוניות חדשות.‬ ‫אלה יכולים להיות מילים או מבני דקדוק שונים.‬ ‫דרך מחקר השפה היצירתית, יכולים חוקרי השפות לראות איך השפה משתנה.‬ ‫אבל לא כולם מבינים יסודות לשוניים חדשים.‬ ‫צריך ידע בכדי להבין שפה יצירתית.‬ ‫צריך לדעת איך השפה מתפקדת.‬ ‫וצריך להכיר את העולם שבו הדוברים חיים.‬ ‫רק כך אפשר להבין את מה שהדובר רוצה להגיד.‬ ‫דוגמא לכך היא למשל שפת הנוער.‬ ‫ילדים ואנשים צעירים תמיד ממציאים מילים חדשות.‬ ‫ומבוגרים לא תמיד מבינים את המילים האלה.‬ ‫יש עכשיו אפילו מילונים המסבירים את שפת הנוער.‬ ‫אבל אלה בדרך כלל מאחרים בגיל שלם!‬ ‫בכל אופן, אנשים יכולים ללמוד שפה יצירתית.‬ ‫מאמנים מציעים לשם כך קורסים שונים.‬ ‫החוק החשוב ביותר הוא תמיד: תפעילו את הקול הפנימי שלכם!‬