‫שיחון‬

he ‫מילות חיבור 1‬   »   am መገናኛዎች 1

‫94 [תשעים וארבע]‬

‫מילות חיבור 1‬

‫מילות חיבור 1‬

94 [ዘጠና አራት]

94 [zet’ena ārati]

መገናኛዎች 1

mesitets’amiri 1

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית אמהרית נגן יותר
‫חכה / י עד שיפסיק לרדת גשם.‬ ቆይ ፤ ዝናቡ እስከሚቆም ቆይ ፤ ዝናቡ እስከሚቆም 1
k’-y- ; z-n--- isi-e-īk’omi k’oyi ; zinabu isikemīk’omi
‫חכה / י עד שאסיים.‬ ቆይ ፤ እስከምጨርስ ቆይ ፤ እስከምጨርስ 1
k’oy----isike--c---risi k’oyi ; isikemich’erisi
‫חכה / י עד שהוא יחזור.‬ ቆይ፤ እሱ እስኪመለስ ድረስ ቆይ፤ እሱ እስኪመለስ ድረስ 1
k--yi;-is--i-i--mele-i-d---si k’oyi; isu isikīmelesi diresi
‫אני ממתין / ה שהשיער שלי יתייבש.‬ ፀጉሬ እስኪደርቅ ድረስ እጠብቃለው/እቆያለው። ፀጉሬ እስኪደርቅ ድረስ እጠብቃለው/እቆያለው። 1
t͟s-e--r- isi--de-i-’i di-e-i --’-bi--a--w-/ik’--a----. t͟s’egurē isikīderik’i diresi it’ebik’alewi/ik’oyalewi.
‫אני ממתין / ה שהסרט יסתיים.‬ ፊልሙ እስከሚያልቅ ድረስ እጠብቃለው/እቆያለው። ፊልሙ እስከሚያልቅ ድረስ እጠብቃለው/እቆያለው። 1
fīli-- -------yali-’i----esi ---ebik’--ew--ik’-y--ewi. fīlimu isikemīyalik’i diresi it’ebik’alewi/ik’oyalewi.
‫אני ממתין / ה שהרמזור יתחלף לירוק.‬ የትራፊክ መብራቱ አረንጋዴ እስኪበራ ድረስ እጠብቃለው/እቆያለው። የትራፊክ መብራቱ አረንጋዴ እስኪበራ ድረስ እጠብቃለው/እቆያለው። 1
y-ti-a-ī---m--ira-- ār--ig--- i-i--be-- -i---- -----ik-al-w-/-k’oya-e-i. yetirafīki mebiratu ārenigadē isikībera diresi it’ebik’alewi/ik’oyalewi.
‫מתי את / ה נוסע / ת לחופשה?‬ እረፍት ጉዞ የምትሄደው/ጂው መቼ ነው? እረፍት ጉዞ የምትሄደው/ጂው መቼ ነው? 1
iref----g-zo-y-m-----de--/jīw- me-----e--? irefiti guzo yemitihēdewi/jīwi mechē newi?
‫עוד לפני תחילת חופשת הקיץ?‬ ከበጋው እረፍት/በአል በፊት? ከበጋው እረፍት/በአል በፊት? 1
kebe-awi --e---i-b--ā-i be-ī-i? kebegawi irefiti/be’āli befīti?
‫כן, אפילו לפני תחילת חופשת הקיץ.‬ አዎ ፤ የበጋው እረፍት ከመጀመሩ በፊት። አዎ ፤ የበጋው እረፍት ከመጀመሩ በፊት። 1
āw--- -e-e-----i---i-- -eme-em-r-----īti. āwo ; yebegawi irefiti kemejemeru befīti.
‫תקן / י את הגג לפני תחילת החורף.‬ ክረምቱ ሳይጀምር ጣሪያውን ጠግን። ክረምቱ ሳይጀምር ጣሪያውን ጠግን። 1
k--e-i----a--je--r--t’-rī-a---i---e--ni. kiremitu sayijemiri t’arīyawini t’egini.
‫שטוף / שטפי ידיים לפני שתשב / י לשולחן.‬ ጠረጴዛው ጋር ከመቀመጥህ/ሽ በፊት እጅህን/ሽን ታጠብ/ቢ። ጠረጴዛው ጋር ከመቀመጥህ/ሽ በፊት እጅህን/ሽን ታጠብ/ቢ። 1
t’---p’---w--g--- k---k’em--’i-i--h-----īti i--h-ni-s---i t-t---i-b-. t’erep’ēzawi gari kemek’emet’ihi/shi befīti ijihini/shini tat’ebi/bī.
‫סגור / סגרי את החלון לפני שתצא / י.‬ ከመውጣትህ በፊት መስኮቱን ዝጋ/ጊ። ከመውጣትህ በፊት መስኮቱን ዝጋ/ጊ። 1
k-me--t’----i--e-ī-- -e---otuni---ga-gī. kemewit’atihi befīti mesikotuni ziga/gī.
‫מתי תחזור / תחזרי הביתה?‬ ወደ ቤት መቼ ትመጣለህ/ሽ? ወደ ቤት መቼ ትመጣለህ/ሽ? 1
w-de--ēti mec----im-t’a---i-s-i? wede bēti mechē timet’alehi/shi?
‫אחרי השיעור?‬ ከትምህርት በኋላ? ከትምህርት በኋላ? 1
k-ti-i-i---i --ḫ-a-a? ketimihiriti beḫwala?
‫כן, לאחר תום השיעור.‬ አዎ ፤ ትምህርት ካለቀ በኋላ። አዎ ፤ ትምህርት ካለቀ በኋላ። 1
ā-o - t-m-h----i k--ek’e b-h-w---. āwo ; timihiriti kalek’e beḫwala.
‫אחרי התאונה הוא לא יכול היה יותר לעבוד.‬ አደጋ ከደረሰበት በኋላ መስራት አይችልም። አደጋ ከደረሰበት በኋላ መስራት አይችልም። 1
ā---a k-d--e-e-e----e-̮--la----irat- -yic-ilimi. ādega kederesebeti beḫwala mesirati āyichilimi.
‫אחרי שהוא פוטר מהעבודה הוא עזב לאמריקה.‬ ስራውን ካጣ በኋላ ወደ አሜሪካ ሄደ። ስራውን ካጣ በኋላ ወደ አሜሪካ ሄደ። 1
s--a---i ---’a be--w----w-d--ām-rī-a---de. sirawini kat’a beḫwala wede āmērīka hēde.
‫אחרי שהוא עבר לאמריקה הוא התעשר.‬ አሜሪካ ከሄደ ብኋላ ሃብታም ሆነ። አሜሪካ ከሄደ ብኋላ ሃብታም ሆነ። 1
āmē---a-ke-ē---bi---a-- ----t-m---o-e. āmērīka kehēde biḫwala habitami hone.

‫איך לומדים שתי שפות בו זמנית‬

‫שפות זרות נהיות לחשובות יותר ויותר.‬ ‫הרבה אנשים לומדים שפה זרה.‬ ‫אבל יש הרבה שפות מעניינות בעולם.‬ ‫ולכן יש אנשים שלומדים יותר משפה אחת בו זמנית.‬ ‫זאת בדרך כלל לא בעיה אצל ילדים הגדלים עם שתי שפות.‬ ‫מוחם לומד את שתי השפות בצורה אוטומטית.‬ ‫כשהם מתבגרים, אז הם יודעים מה שייך לכל שפה.‬ ‫דו-שפתיים מכירים את המאפיינים המיוחדים של שתי השפות.‬ ‫אצל מבוגרים זה אחרת.‬ ‫הם לא יכולים ללמוד שתי שפות בו זמנית כל כך בקלות.‬ ‫מי שלומד שתי שפות בו זמנית, צריך לשים לב לכמה חוקים.‬ ‫תחילה, זה חשוב להשוות בין שתי השפות.‬ ‫שפות השייכות לאותה משפחת שפות דומות בדרך כלל אחת לשנייה.‬ ‫וזה יכול לגרום לבלבולים.‬ ‫ולכן הגיוני לנתח את שתי השפות בצורה קפדנית.‬ ‫אפשר למשל לעשות רשימה.‬ ‫ובה אפשר לכתוב את הדברים הדומים והשונים בין שתי השפות.‬ ‫כך צריך המוח להתעסק בצורה אינטנסיבית עם שתי השפות.‬ ‫והוא זוכר את המאפיינים הייחודיים של שתי השפות בצורה טובה יותר.‬ ‫צריך גם לבחור בתיקיות ובצבעים שונים לשפות השונות.‬ ‫זה עוזר בהפרדת ברורה יותר של השפות.‬ ‫זה אחרת כשלומדים שפות שלא דומות אחת לשנייה.‬ ‫בשפות לא דומות אין סכנת בלבול.‬ ‫כאן יש את סכנת השוואת השפות אחת לשנייה!‬ ‫הכי טוב אם משווים את השפות השונות לשפת האם.‬ ‫המוח לומד בצורה יעילה יותר כשהוא מזהה ניגודים.‬ ‫גם חשוב ללמוד את שתי השפות בצורה שווה מבחינת השקעה.‬ ‫באופן תיאורטי לא באמת אכפת למוח איזו שפה הוא לומד...‬