‫שיחון‬

he ‫מילות חיבור 1‬   »   am መገናኛዎች 1

‫94 [תשעים וארבע]‬

‫מילות חיבור 1‬

‫מילות חיבור 1‬

94 [ዘጠና አራት]

94 [ዘጠና አራት]

መገናኛዎች 1

mesitets’amiri 1

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית אמהרית נגן יותר
‫חכה / י עד שיפסיק לרדת גשם.‬ ቆይ ፤ ዝናቡ እስከሚቆም ቆይ ፤ ዝናቡ እስከሚቆም 1
k-o---;-zin--u i----m--’o-i k’oyi ; zinabu isikemīk’omi
‫חכה / י עד שאסיים.‬ ቆይ ፤ እስከምጨርስ ቆይ ፤ እስከምጨርስ 1
k-oy- -----ke-ich--r--i k’oyi ; isikemich’erisi
‫חכה / י עד שהוא יחזור.‬ ቆይ፤ እሱ እስኪመለስ ድረስ ቆይ፤ እሱ እስኪመለስ ድረስ 1
k-oyi;------si-īmelesi -i-e-i k’oyi; isu isikīmelesi diresi
‫אני ממתין / ה שהשיער שלי יתייבש.‬ ፀጉሬ እስኪደርቅ ድረስ እጠብቃለው/እቆያለው። ፀጉሬ እስኪደርቅ ድረስ እጠብቃለው/እቆያለው። 1
t-s-------i-i-īde-i----d-res--i--e-i--alew--i-’--a---i. t͟s’egurē isikīderik’i diresi it’ebik’alewi/ik’oyalewi.
‫אני ממתין / ה שהסרט יסתיים.‬ ፊልሙ እስከሚያልቅ ድረስ እጠብቃለው/እቆያለው። ፊልሙ እስከሚያልቅ ድረስ እጠብቃለው/እቆያለው። 1
f-------s-kemīy-li-’- dire----t-e-ik-al-wi-i-’oy-l--i. fīlimu isikemīyalik’i diresi it’ebik’alewi/ik’oyalewi.
‫אני ממתין / ה שהרמזור יתחלף לירוק.‬ የትራፊክ መብራቱ አረንጋዴ እስኪበራ ድረስ እጠብቃለው/እቆያለው። የትራፊክ መብራቱ አረንጋዴ እስኪበራ ድረስ እጠብቃለው/እቆያለው። 1
y-ti-a-ī-i--e-ir--u -renig-d- i-i----r- d-resi it’--i--a-------’o--l--i. yetirafīki mebiratu ārenigadē isikībera diresi it’ebik’alewi/ik’oyalewi.
‫מתי את / ה נוסע / ת לחופשה?‬ እረፍት ጉዞ የምትሄደው/ጂው መቼ ነው? እረፍት ጉዞ የምትሄደው/ጂው መቼ ነው? 1
ir-f-ti--u---yemi-ihē-e------i -ec---new-? irefiti guzo yemitihēdewi/jīwi mechē newi?
‫עוד לפני תחילת חופשת הקיץ?‬ ከበጋው እረፍት/በአል በፊት? ከበጋው እረፍት/በአል በፊት? 1
kebeg-wi---e---i/b-’ā---b--īt-? kebegawi irefiti/be’āli befīti?
‫כן, אפילו לפני תחילת חופשת הקיץ.‬ አዎ ፤ የበጋው እረፍት ከመጀመሩ በፊት። አዎ ፤ የበጋው እረፍት ከመጀመሩ በፊት። 1
āwo-- ---e---- ir-f-ti-keme-em-----e-ī-i. āwo ; yebegawi irefiti kemejemeru befīti.
‫תקן / י את הגג לפני תחילת החורף.‬ ክረምቱ ሳይጀምር ጣሪያውን ጠግን። ክረምቱ ሳይጀምር ጣሪያውን ጠግን። 1
k--em-tu--a-ije-iri t’ar-y--in- t’e---i. kiremitu sayijemiri t’arīyawini t’egini.
‫שטוף / שטפי ידיים לפני שתשב / י לשולחן.‬ ጠረጴዛው ጋር ከመቀመጥህ/ሽ በፊት እጅህን/ሽን ታጠብ/ቢ። ጠረጴዛው ጋር ከመቀመጥህ/ሽ በፊት እጅህን/ሽን ታጠብ/ቢ። 1
t---ep’-z--- ---- kem-k’-m-t--h----i -ef-ti i-i-i---sh-n- --t’ebi/b-. t’erep’ēzawi gari kemek’emet’ihi/shi befīti ijihini/shini tat’ebi/bī.
‫סגור / סגרי את החלון לפני שתצא / י.‬ ከመውጣትህ በፊት መስኮቱን ዝጋ/ጊ። ከመውጣትህ በፊት መስኮቱን ዝጋ/ጊ። 1
ke-ew-t’a--hi ----ti--es---t--i--ig--g-. kemewit’atihi befīti mesikotuni ziga/gī.
‫מתי תחזור / תחזרי הביתה?‬ ወደ ቤት መቼ ትመጣለህ/ሽ? ወደ ቤት መቼ ትመጣለህ/ሽ? 1
wede -ē-i -echē tim--’-le----h-? wede bēti mechē timet’alehi/shi?
‫אחרי השיעור?‬ ከትምህርት በኋላ? ከትምህርት በኋላ? 1
k-ti-i-----i b-----l-? ketimihiriti beḫwala?
‫כן, לאחר תום השיעור.‬ አዎ ፤ ትምህርት ካለቀ በኋላ። አዎ ፤ ትምህርት ካለቀ በኋላ። 1
āw--- --mi--r------lek’---eh-----. āwo ; timihiriti kalek’e beḫwala.
‫אחרי התאונה הוא לא יכול היה יותר לעבוד.‬ አደጋ ከደረሰበት በኋላ መስራት አይችልም። አደጋ ከደረሰበት በኋላ መስራት አይችልም። 1
ā-e---k--er-se--t--beh--a-- -e-ir-t- --ichili-i. ādega kederesebeti beḫwala mesirati āyichilimi.
‫אחרי שהוא פוטר מהעבודה הוא עזב לאמריקה.‬ ስራውን ካጣ በኋላ ወደ አሜሪካ ሄደ። ስራውን ካጣ በኋላ ወደ አሜሪካ ሄደ። 1
sirawin----t’a-b--̮-ala ---e---ē---- --d-. sirawini kat’a beḫwala wede āmērīka hēde.
‫אחרי שהוא עבר לאמריקה הוא התעשר.‬ አሜሪካ ከሄደ ብኋላ ሃብታም ሆነ። አሜሪካ ከሄደ ብኋላ ሃብታም ሆነ። 1
ā----k--k--ē-- -i-̮-a-a -abi-ami--o-e. āmērīka kehēde biḫwala habitami hone.

‫איך לומדים שתי שפות בו זמנית‬

‫שפות זרות נהיות לחשובות יותר ויותר.‬ ‫הרבה אנשים לומדים שפה זרה.‬ ‫אבל יש הרבה שפות מעניינות בעולם.‬ ‫ולכן יש אנשים שלומדים יותר משפה אחת בו זמנית.‬ ‫זאת בדרך כלל לא בעיה אצל ילדים הגדלים עם שתי שפות.‬ ‫מוחם לומד את שתי השפות בצורה אוטומטית.‬ ‫כשהם מתבגרים, אז הם יודעים מה שייך לכל שפה.‬ ‫דו-שפתיים מכירים את המאפיינים המיוחדים של שתי השפות.‬ ‫אצל מבוגרים זה אחרת.‬ ‫הם לא יכולים ללמוד שתי שפות בו זמנית כל כך בקלות.‬ ‫מי שלומד שתי שפות בו זמנית, צריך לשים לב לכמה חוקים.‬ ‫תחילה, זה חשוב להשוות בין שתי השפות.‬ ‫שפות השייכות לאותה משפחת שפות דומות בדרך כלל אחת לשנייה.‬ ‫וזה יכול לגרום לבלבולים.‬ ‫ולכן הגיוני לנתח את שתי השפות בצורה קפדנית.‬ ‫אפשר למשל לעשות רשימה.‬ ‫ובה אפשר לכתוב את הדברים הדומים והשונים בין שתי השפות.‬ ‫כך צריך המוח להתעסק בצורה אינטנסיבית עם שתי השפות.‬ ‫והוא זוכר את המאפיינים הייחודיים של שתי השפות בצורה טובה יותר.‬ ‫צריך גם לבחור בתיקיות ובצבעים שונים לשפות השונות.‬ ‫זה עוזר בהפרדת ברורה יותר של השפות.‬ ‫זה אחרת כשלומדים שפות שלא דומות אחת לשנייה.‬ ‫בשפות לא דומות אין סכנת בלבול.‬ ‫כאן יש את סכנת השוואת השפות אחת לשנייה!‬ ‫הכי טוב אם משווים את השפות השונות לשפת האם.‬ ‫המוח לומד בצורה יעילה יותר כשהוא מזהה ניגודים.‬ ‫גם חשוב ללמוד את שתי השפות בצורה שווה מבחינת השקעה.‬ ‫באופן תיאורטי לא באמת אכפת למוח איזו שפה הוא לומד...‬