‫שיחון‬

he ‫מילות חיבור 1‬   »   am መገናኛዎች 1

‫94 [תשעים וארבע]‬

‫מילות חיבור 1‬

‫מילות חיבור 1‬

94 [ዘጠና አራት]

94 [ዘጠና አራት]

መገናኛዎች 1

mesitets’amiri 1

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית אמהרית נגן יותר
‫חכה / י עד שיפסיק לרדת גשם.‬ ቆይ ፤ ዝናቡ እስከሚቆም ቆይ ፤ ዝናቡ እስከሚቆም 1
k-oy- ;---n------i-e--k-o-i k’oyi ; zinabu isikemīk’omi
‫חכה / י עד שאסיים.‬ ቆይ ፤ እስከምጨርስ ቆይ ፤ እስከምጨርስ 1
k-oy- ---sik--i----risi k’oyi ; isikemich’erisi
‫חכה / י עד שהוא יחזור.‬ ቆይ፤ እሱ እስኪመለስ ድረስ ቆይ፤ እሱ እስኪመለስ ድረስ 1
k’o-i---su i--k---l-s- -iresi k’oyi; isu isikīmelesi diresi
‫אני ממתין / ה שהשיער שלי יתייבש.‬ ፀጉሬ እስኪደርቅ ድረስ እጠብቃለው/እቆያለው። ፀጉሬ እስኪደርቅ ድረስ እጠብቃለው/እቆያለው። 1
t--’----ē --i-īd-----i -i-es--it’--ik--lewi-ik’oya-e-i. t͟s’egurē isikīderik’i diresi it’ebik’alewi/ik’oyalewi.
‫אני ממתין / ה שהסרט יסתיים.‬ ፊልሙ እስከሚያልቅ ድረስ እጠብቃለው/እቆያለው። ፊልሙ እስከሚያልቅ ድረስ እጠብቃለው/እቆያለው። 1
f----- i-ik----a-ik’i-----------e-i-’a--w--ik’o--l-w-. fīlimu isikemīyalik’i diresi it’ebik’alewi/ik’oyalewi.
‫אני ממתין / ה שהרמזור יתחלף לירוק.‬ የትራፊክ መብራቱ አረንጋዴ እስኪበራ ድረስ እጠብቃለው/እቆያለው። የትራፊክ መብራቱ አረንጋዴ እስኪበራ ድረስ እጠብቃለው/እቆያለው። 1
y--ir-f-k--meb---t-----n--a-ē----kī-e-- d---si-it-ebik’-l--i/i--oya----. yetirafīki mebiratu ārenigadē isikībera diresi it’ebik’alewi/ik’oyalewi.
‫מתי את / ה נוסע / ת לחופשה?‬ እረፍት ጉዞ የምትሄደው/ጂው መቼ ነው? እረፍት ጉዞ የምትሄደው/ጂው መቼ ነው? 1
i-ef--i ---o ye--t-h-de----ī-i me-h---ew-? irefiti guzo yemitihēdewi/jīwi mechē newi?
‫עוד לפני תחילת חופשת הקיץ?‬ ከበጋው እረፍት/በአል በፊት? ከበጋው እረፍት/በአል በፊት? 1
ke-----i-ire-iti-b-’-l--b-fī-i? kebegawi irefiti/be’āli befīti?
‫כן, אפילו לפני תחילת חופשת הקיץ.‬ አዎ ፤ የበጋው እረፍት ከመጀመሩ በፊት። አዎ ፤ የበጋው እረፍት ከመጀመሩ በፊት። 1
ā-- ; y--egawi i-efit---e---e---- b-f-t-. āwo ; yebegawi irefiti kemejemeru befīti.
‫תקן / י את הגג לפני תחילת החורף.‬ ክረምቱ ሳይጀምር ጣሪያውን ጠግን። ክረምቱ ሳይጀምር ጣሪያውን ጠግን። 1
ki---it---a-ij--iri -’a-ī-a-ini t’egi--. kiremitu sayijemiri t’arīyawini t’egini.
‫שטוף / שטפי ידיים לפני שתשב / י לשולחן.‬ ጠረጴዛው ጋር ከመቀመጥህ/ሽ በፊት እጅህን/ሽን ታጠብ/ቢ። ጠረጴዛው ጋር ከመቀመጥህ/ሽ በፊት እጅህን/ሽን ታጠብ/ቢ። 1
t’er-p’ē-a-i-g--i---m---e--t’ih-/shi--e---------i--/---n- -a-’ebi/b-. t’erep’ēzawi gari kemek’emet’ihi/shi befīti ijihini/shini tat’ebi/bī.
‫סגור / סגרי את החלון לפני שתצא / י.‬ ከመውጣትህ በፊት መስኮቱን ዝጋ/ጊ። ከመውጣትህ በፊት መስኮቱን ዝጋ/ጊ። 1
k---wit’--ihi--ef--i--e--kotun- zig-/g-. kemewit’atihi befīti mesikotuni ziga/gī.
‫מתי תחזור / תחזרי הביתה?‬ ወደ ቤት መቼ ትመጣለህ/ሽ? ወደ ቤት መቼ ትመጣለህ/ሽ? 1
wed---ē-i-mec-ē-ti-et-a-----shi? wede bēti mechē timet’alehi/shi?
‫אחרי השיעור?‬ ከትምህርት በኋላ? ከትምህርት በኋላ? 1
k-t-----r--- -eh-w-la? ketimihiriti beḫwala?
‫כן, לאחר תום השיעור.‬ አዎ ፤ ትምህርት ካለቀ በኋላ። አዎ ፤ ትምህርት ካለቀ በኋላ። 1
ā---;---m-hiriti-k-------b-----la. āwo ; timihiriti kalek’e beḫwala.
‫אחרי התאונה הוא לא יכול היה יותר לעבוד.‬ አደጋ ከደረሰበት በኋላ መስራት አይችልም። አደጋ ከደረሰበት በኋላ መስራት አይችልም። 1
ād--- --d-r---be---b-ḫ-ala--e--ra-- āyich-lim-. ādega kederesebeti beḫwala mesirati āyichilimi.
‫אחרי שהוא פוטר מהעבודה הוא עזב לאמריקה.‬ ስራውን ካጣ በኋላ ወደ አሜሪካ ሄደ። ስራውን ካጣ በኋላ ወደ አሜሪካ ሄደ። 1
s--aw--- -at’a beḫw-----ed----ē-īk- hē-e. sirawini kat’a beḫwala wede āmērīka hēde.
‫אחרי שהוא עבר לאמריקה הוא התעשר.‬ አሜሪካ ከሄደ ብኋላ ሃብታም ሆነ። አሜሪካ ከሄደ ብኋላ ሃብታም ሆነ። 1
ā-ērī-a k-h----b-h--ala hab-t-m- hon-. āmērīka kehēde biḫwala habitami hone.

‫איך לומדים שתי שפות בו זמנית‬

‫שפות זרות נהיות לחשובות יותר ויותר.‬ ‫הרבה אנשים לומדים שפה זרה.‬ ‫אבל יש הרבה שפות מעניינות בעולם.‬ ‫ולכן יש אנשים שלומדים יותר משפה אחת בו זמנית.‬ ‫זאת בדרך כלל לא בעיה אצל ילדים הגדלים עם שתי שפות.‬ ‫מוחם לומד את שתי השפות בצורה אוטומטית.‬ ‫כשהם מתבגרים, אז הם יודעים מה שייך לכל שפה.‬ ‫דו-שפתיים מכירים את המאפיינים המיוחדים של שתי השפות.‬ ‫אצל מבוגרים זה אחרת.‬ ‫הם לא יכולים ללמוד שתי שפות בו זמנית כל כך בקלות.‬ ‫מי שלומד שתי שפות בו זמנית, צריך לשים לב לכמה חוקים.‬ ‫תחילה, זה חשוב להשוות בין שתי השפות.‬ ‫שפות השייכות לאותה משפחת שפות דומות בדרך כלל אחת לשנייה.‬ ‫וזה יכול לגרום לבלבולים.‬ ‫ולכן הגיוני לנתח את שתי השפות בצורה קפדנית.‬ ‫אפשר למשל לעשות רשימה.‬ ‫ובה אפשר לכתוב את הדברים הדומים והשונים בין שתי השפות.‬ ‫כך צריך המוח להתעסק בצורה אינטנסיבית עם שתי השפות.‬ ‫והוא זוכר את המאפיינים הייחודיים של שתי השפות בצורה טובה יותר.‬ ‫צריך גם לבחור בתיקיות ובצבעים שונים לשפות השונות.‬ ‫זה עוזר בהפרדת ברורה יותר של השפות.‬ ‫זה אחרת כשלומדים שפות שלא דומות אחת לשנייה.‬ ‫בשפות לא דומות אין סכנת בלבול.‬ ‫כאן יש את סכנת השוואת השפות אחת לשנייה!‬ ‫הכי טוב אם משווים את השפות השונות לשפת האם.‬ ‫המוח לומד בצורה יעילה יותר כשהוא מזהה ניגודים.‬ ‫גם חשוב ללמוד את שתי השפות בצורה שווה מבחינת השקעה.‬ ‫באופן תיאורטי לא באמת אכפת למוח איזו שפה הוא לומד...‬