‫שיחון‬

he ‫בבריכת השחייה‬   »   am በመዋኛ ገንዳ ውስጥ

‫50 [חמישים]‬

‫בבריכת השחייה‬

‫בבריכת השחייה‬

50 [ሃምሳ]

50 [hamisa]

በመዋኛ ገንዳ ውስጥ

bemewanya genida wisit’i

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית אמהרית נגן יותר
‫היום חם.‬ ዛሬ ሞቃት ነው። ዛሬ ሞቃት ነው። 1
z--ē-m-k---- --wi. zarē mok’ati newi.
‫נלך לבריכת השחייה?‬ ወደ መዋኛ ገንዳ እንሂድ? ወደ መዋኛ ገንዳ እንሂድ? 1
w-de-mew-----g--i-a i-ihī--? wede mewanya genida inihīdi?
‫מתחשק לך ללכת לשחות?‬ ዋና ለመሄድ ፍላጎት አለህ/ሽ? ዋና ለመሄድ ፍላጎት አለህ/ሽ? 1
w--a---m-h-d- f---go-- -l-hi---i? wana lemehēdi filagoti ālehi/shi?
‫יש לך מגבת?‬ ፎጣ ይዘካል/ሻል? ፎጣ ይዘካል/ሻል? 1
fot’--y----al-/s---i? fot’a yizekali/shali?
‫יש לך בגד ים (לגברים)?‬ የመዋኛ ቁምጣ አለህ/ሽ? የመዋኛ ቁምጣ አለህ/ሽ? 1
ye-e--n-- -----t-------i/shi? yemewanya k’umit’a ālehi/shi?
‫יש לך בגד ים (לנשים)?‬ የዋና ልብስ አለህ/ሽ? የዋና ልብስ አለህ/ሽ? 1
ye---a-libi-- āle-i/---? yewana libisi ālehi/shi?
‫את / ה יודע / ת לשחות?‬ መዋኘት ትችላለህ/ያለሽ? መዋኘት ትችላለህ/ያለሽ? 1
m--an--ti tic--------/y---shi? mewanyeti tichilalehi/yaleshi?
‫את / ה יודע / ת לצלול?‬ ከከፍታ ላይ ተወርውሮ መጥለቅ ትችላለህ/ያለሽ? ከከፍታ ላይ ተወርውሮ መጥለቅ ትችላለህ/ያለሽ? 1
ke-e---a l-yi ----r-wir--met’i-e-’- -ichilal--i-ya-----? kekefita layi teweriwiro met’ilek’i tichilalehi/yaleshi?
‫את / ה יודע / ת לקפוץ למים?‬ ውሃ ውስጥ ዘሎ መግባት ትችላለህ/ያለሽ? ውሃ ውስጥ ዘሎ መግባት ትችላለህ/ያለሽ? 1
w----w-si--i-ze----egib-ti-t--h--ale--/-al----? wiha wisit’i zelo megibati tichilalehi/yaleshi?
‫היכן נמצאת המקלחת?‬ መታጠቢያ ቤቱ የት ነው? መታጠቢያ ቤቱ የት ነው? 1
met---e-īy- -ē----e-- newi? metat’ebīya bētu yeti newi?
‫היכן נמצאת המלתחה?‬ ልብስ መቀየሪያ ክፍሉ የት ነው? ልብስ መቀየሪያ ክፍሉ የት ነው? 1
l----i---k--y-rīya-kif--u ye---n---? libisi mek’eyerīya kifilu yeti newi?
‫היכן נמצאת המשקפת?‬ የመዋኛ መነፅር የት ነው? የመዋኛ መነፅር የት ነው? 1
y-m-wan-a----e-͟s-iri --ti -ewi? yemewanya menet͟s’iri yeti newi?
‫המים עמוקים?‬ ውሃው ጥልቅ ነው? ውሃው ጥልቅ ነው? 1
w-haw- -’--i----new-? wihawi t’ilik’i newi?
‫המים נקיים?‬ ውሃው ንፁህ ነው? ውሃው ንፁህ ነው? 1
w---w--ni-͟-’-hi -ew-? wihawi nit͟s’uhi newi?
‫המים חמים?‬ ውሃው ለስላስ ያለ ነው? ውሃው ለስላስ ያለ ነው? 1
w--a-- le-i-a-i---le n-w-? wihawi lesilasi yale newi?
‫אני קופא / ת מקור.‬ ከቅዝቃዜው የተነሳ ደረኩኝ/ በረዶ ሆንኩኝ። ከቅዝቃዜው የተነሳ ደረኩኝ/ በረዶ ሆንኩኝ። 1
kek-izik’-z--i--e--nes- ----ku-y-/---r-d- honikun--. kek’izik’azēwi yetenesa derekunyi/ beredo honikunyi.
‫המים קרים מדי.‬ ውሃው በጣም ቀዝቃዛ ነው። ውሃው በጣም ቀዝቃዛ ነው። 1
wi---i --t’--i-k’----’a---ne--. wihawi bet’ami k’ezik’aza newi.
‫אני יוצא / ת מהמים.‬ እኔ ከውሃው ውስጥ እየወጣው ነው። እኔ ከውሃው ውስጥ እየወጣው ነው። 1
inē -e--ha-i-wis--’i ----e---wi----i. inē kewihawi wisit’i iyewet’awi newi.

‫שפות לא מוכרות‬

‫יש אלפי שפות שונות ברחבי העולם.‬ ‫מדעני שפות משערים שיש בין 6000 ל-7000 שפות שונות.‬ ‫אך גם היום קשה להעריך את המספר המדויק.‬ ‫הסיבה לכך היא שיש עוד הרבה שפות לא מוכרות.‬ ‫שפות אלה מדוברות בעיקר באזורים מרוחקים.‬ ‫דוגמא לאזור כזה היא למשל אזור האמזונס.‬ ‫שם חיים עדיין הרבה עמים מבודדים.‬ ‫אין להם קשר עם תרבויות אחרות.‬ ‫ולמרות זאת יש כמובן לכולם שפה משלהם.‬ ‫גם באזורים אחרים בעולם יש עדיין שפות לא מוכרות.‬ ‫אנחנו עדיין לא יודעים כמה שפות יש במרכז אפריקה.‬ ‫גם גינאה החדשה עוד לא נחקרה מנקודת מבט בלשנית.‬ ‫זו תמיד סנסציה כשמגלים שפה חדשה.‬ ‫לפני כשנתיים גילו מדענים את שפת קורו.‬ ‫בקורו משתמשים בכפרים קטנים בצפון הודו.‬ ‫רק כ-1000 איש יודעים לדבר בשפה הזו.‬ ‫והיא אך ורק מדוברת.‬ ‫אין צורה כתובה לשפת הקורו.‬ ‫החוקרים לא יודעים איך קורו יכלה לשרוד לכל כך הרבה זמן.‬ ‫קורו שייכת למשפחת השפות הטיבטו-בורמית.‬ ‫יש כ-300 שפות השייכות למשפחה הזו ברחבי אסיה.‬ ‫אך קורו לא קרובת משפחה קרובה של אף אחת מהשפות האלה.‬ ‫זאת אומרת שההיסטוריה שלה שונה לגמרי.‬ ‫לצערנו מתות שפות קטנות מהר יותר.‬ ‫לפעמים נעלמת שפה שלמה תוך גיל אחד בלבד.‬ ‫אז לא נשאר הרבה זמן לחוקרים בכדי ללמוד אותן.‬ ‫>אבל יש לקורו קצת תקווה.‬ ‫היא אמורה להיות מוקלטת בתוך מילון שמע.‬