‫שיחון‬

he ‫עבר 2‬   »   am ያለፈው ውጥረት 2

‫82 [שמונים ושתיים]‬

‫עבר 2‬

‫עבר 2‬

82 [ሰማንያ ሁለት]

82 [ሰማንያ ሁለት]

ያለፈው ውጥረት 2

halafī gīzē 2

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית אמהרית נגן יותר
‫היית צריך / ה לקרוא לאמבולנס?‬ ለአንቡላንስ መደወል ነበረብህ/ሽ? ለአንቡላንስ መደወል ነበረብህ/ሽ? 1
le’ā-ib-lan-s--m--e-eli--e--re--hi--hi? le’ānibulanisi medeweli neberebihi/shi?
‫היית צריך / ה לקרוא לרופא?‬ ለዶክተር መደወል ነበረብህ/ሽ? ለዶክተር መደወል ነበረብህ/ሽ? 1
le-ok--eri-m-dew-l- neb-r--i-i/-h-? ledokiteri medeweli neberebihi/shi?
‫היית צריך / ה לקרוא למשטרה?‬ ለፖሊስ መደወል ነበረብህ/ሽ? ለፖሊስ መደወል ነበረብህ/ሽ? 1
le--l-s--med--e----ebere-i--/sh-? lepolīsi medeweli neberebihi/shi?
‫יש לך את מספר הטלפון? היה לי אותו כרגע.‬ ስልክ ቁጥሩ አለዎት? አሁን ነበረኝ። ስልክ ቁጥሩ አለዎት? አሁን ነበረኝ። 1
si---i ---t-iru āl--o-i- ā-un--ne--ren--. siliki k’ut’iru ālewoti? āhuni neberenyi.
‫יש לך את הכתובת? היה לי אותה כרגע.‬ አድራሻው አለዎት? አሁን ነበረኝ። አድራሻው አለዎት? አሁን ነበረኝ። 1
ād-rash-w- ā-e-ot-? -h--i n--e-eny-. ādirashawi ālewoti? āhuni neberenyi.
‫יש לך את מפת העיר? היה לי אותה כרגע.‬ የከተማው ካርታ አለዎት? አሁን ነበረኝ። የከተማው ካርታ አለዎት? አሁን ነበረኝ። 1
y-----m-wi --------------- -h--i ---e---yi. yeketemawi karita ālewoti? āhuni neberenyi.
‫הוא הגיע בזמן? הוא לא יכול היה להגיע בזמן.‬ እሱ በሰኣቱ መጣ? እሱ በሰኣቱ መምጣት አልቻለም። እሱ በሰኣቱ መጣ? እሱ በሰኣቱ መምጣት አልቻለም። 1
i-- --se’a-u --t---------e---at- m---t’--i--lichale--. isu bese’atu met’a? isu bese’atu memit’ati ālichalemi.
‫הוא מצא את הדרך? הוא לא יכול היה למצוא את הדרך.‬ እሱ መንገዱን አገኘው? እሱ መንገዱን ማግኘት አልቻለም። እሱ መንገዱን አገኘው? እሱ መንገዱን ማግኘት አልቻለም። 1
i------ig-du-- ā---ye--- -su me---eduni-m--in-eti āl--hal---. isu menigeduni āgenyewi? isu menigeduni maginyeti ālichalemi.
‫הוא הבין אותך? הוא לא היה מסוגל להבין אותי.‬ እሱ ይረዳካል? እሱ ሊረዳኝ አልቻለም። እሱ ይረዳካል? እሱ ሊረዳኝ አልቻለም። 1
i-u---r-da----? -s- -ī-e---yi ālic-al-mi. isu yiredakali? isu līredanyi ālichalemi.
‫למה לא יכולת להגיע בזמן?‬ ለምንድን ነው በሰኣቱ ልትመጣ/ጪ ያልቻልከው/ሽው? ለምንድን ነው በሰኣቱ ልትመጣ/ጪ ያልቻልከው/ሽው? 1
l-mi-i-ini-ne------e’a-u -----et--/ch’--ya-ich-l-k--i-s-i--? leminidini newi bese’atu litimet’a/ch’ī yalichalikewi/shiwi?
‫למה לא מצאת את הדרך?‬ ለምንድን ነው መንገዱን ልታገኝ/ኚ ያልቻልከው/ሽው? ለምንድን ነው መንገዱን ልታገኝ/ኚ ያልቻልከው/ሽው? 1
l----id-ni --w--menig--un---itag-n---ny- ya-ichalikewi-s--w-? leminidini newi menigeduni litagenyi/nyī yalichalikewi/shiwi?
‫למה לא יכולת להבין אותו?‬ ለምንድን ነው እሱን መረዳት ያልቻልከው/ሽው? ለምንድን ነው እሱን መረዳት ያልቻልከው/ሽው? 1
lemi--di-i ne-- -sun--mer-d----ya---h---ke-i-s-iwi? leminidini newi isuni meredati yalichalikewi/shiwi?
‫לא יכולתי לבוא בזמן כי לא היה אוטובוס.‬ በሰኣቱ መምጣት ያልቻልኩበት ምክንያት አውቶቢስ ስላልነበረ ነው። በሰኣቱ መምጣት ያልቻልኩበት ምክንያት አውቶቢስ ስላልነበረ ነው። 1
b--e’atu -em-t-a---y---ch-li-ube---mikini--ti ā---ob--i-s-la-in---r- -ew-. bese’atu memit’ati yalichalikubeti mikiniyati āwitobīsi silalinebere newi.
‫לא יכולתי למצוא את הדרך כי לא הייתה לי מפה.‬ መንገዱን ማግኘት ያልቻልኩበት የከተማ ካርታ ስላልነበረኝ ነው። መንገዱን ማግኘት ያልቻልኩበት የከተማ ካርታ ስላልነበረኝ ነው። 1
men-ge--n--m-ginye-- ya--c-alik----- y-k-tema--ar-ta --la-inebe---yi-ne--. menigeduni maginyeti yalichalikubeti yeketema karita silalineberenyi newi.
‫לא יכולתי להבין אותו כי המוסיקה הייתה רועשת מדי.‬ እሱን ያልተረዳሁበት ሙዚቃው በጣም ይጮህ ስለነበረ ነው ። እሱን ያልተረዳሁበት ሙዚቃው በጣም ይጮህ ስለነበረ ነው ። 1
is-ni-y--ite-e-a--b----muzīk--wi -et-ami--i--’ohi --l-neb----newi-. isuni yaliteredahubeti muzīk’awi bet’ami yich’ohi silenebere newi .
‫הייתי חייב לקחת מונית.‬ ታክሲ መያዝ ነበረብኝ። ታክሲ መያዝ ነበረብኝ። 1
t-k-sī meya-- -e-er---nyi. takisī meyazi neberebinyi.
‫הייתי חייב לקנות את מפת העיר.‬ የከተማ ካርታ መግዛት ነበረብኝ። የከተማ ካርታ መግዛት ነበረብኝ። 1
yek--e-a k-------e-i-at- -e---ebin-i. yeketema karita megizati neberebinyi.
‫הייתי חייב לכבות את הרדיו.‬ ራድዮውን መዝጋት ነበረብኝ። ራድዮውን መዝጋት ነበረብኝ። 1
radi-ow-ni ---i--ti-n-be-e--ny-. radiyowini mezigati neberebinyi.

‫טוב יותר ללמוד שפות זרות בחוץ לארץ!‬

‫מבוגרים מתקשים ללמוד שפות יותר מילדים.‬ ‫התפתחום מוחם כבר הסתיימה.‬ ‫ולכן הוא לא יכול לבנות רשתות חדשות בקלות.‬ ‫אבל גם מבוגרים יכולים ללמוד שפה בצורה טובה!‬ ‫בכדי לעשות זאת, גם צריכים לנסוע לארץ שבה דוברים את השפה.‬ ‫אפשר ללמוד שפה זרה בצורה יעילה מאוד בחוץ לארץ.‬ ‫את העובדה הזאת יודע כל מי שעשה חופשת שפה בעבר.‬ ‫ניתן ללמוד את השפה החדשה הרבה יותר מהר בסביבה הטבעית שלה.‬ ‫מחקר חדש רק הגיע לתוצאה מעניינת.‬ ‫הוא מראה שאת השפה החדשה לומדים בחו‘ל גם אחרת !‬ ‫מוחנו יכול לעבד את השפה החדשה כמו שהוא מעבד שפת אם.‬ ‫חוקרים מאמינים זה מזמן שיש תהליכים שונים ללמידה.‬ ‫ונראה שניסוי חדש מאשר את הטענה הזו.‬ ‫קבוצת משתתפים הייתה צריכה ללמוד שפה מומצאת.‬ ‫חלק מהמשתתפים לקחו חלק בשיעורים רגילים.‬ ‫והמשתתפים האחרים העמידו פנים כאילו הם בחו‘ל.‬ ‫משתתפים אלה היו צריכים להתמצא בסביבה זרה.‬ ‫כל האנשים איתם יצרו קשר דיברו בשפה החדשה.‬ ‫אז המשתתפים בקבוצה הזו לא היו תלמידי שפה רגילים.‬ ‫הם השתייכו לקהילה זרה של דוברים.‬ ‫הם היו חייבים להיעזר במהירות בשפה החדשה.‬ ‫המשתתפים נבחנו לאחר כמה זמן.‬ ‫שתי הקבוצות הראו ידע דומה בשפה החדשה.‬ ‫אך מוחם עיבד את השפה הזרה בצורה אחרת!‬ ‫המשתתפים שלמדו ‘בחו’ל הראו פעילויות מוח מעניינות.‬ ‫מוחם עיבד את הדקדוק של השפה הזרה באותה צורה בה הוא עיבד את השפה שלהם.‬ ‫היה אפשר לזהות את אותם מנגנונים שמשתמשים בהם בשפת האם.‬ ‫חופשת שפה היא הצורה היפה והיעילה ביותר ללמוד!‬