‫שיחון‬

he ‫עבר 2‬   »   am ያለፈው ውጥረት 2

‫82 [שמונים ושתיים]‬

‫עבר 2‬

‫עבר 2‬

82 [ሰማንያ ሁለት]

82 [ሰማንያ ሁለት]

ያለፈው ውጥረት 2

halafī gīzē 2

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית אמהרית נגן יותר
‫היית צריך / ה לקרוא לאמבולנס?‬ ለአንቡላንስ መደወል ነበረብህ/ሽ? ለአንቡላንስ መደወል ነበረብህ/ሽ? 1
l---n-b-l-nis--me--we-i -e-ereb----shi? le’ānibulanisi medeweli neberebihi/shi?
‫היית צריך / ה לקרוא לרופא?‬ ለዶክተር መደወል ነበረብህ/ሽ? ለዶክተር መደወል ነበረብህ/ሽ? 1
le--k-t--i ---ewe-- ----r----i-shi? ledokiteri medeweli neberebihi/shi?
‫היית צריך / ה לקרוא למשטרה?‬ ለፖሊስ መደወል ነበረብህ/ሽ? ለፖሊስ መደወል ነበረብህ/ሽ? 1
l-po-ī-i--e-ew--i -e--r-b-h--s-i? lepolīsi medeweli neberebihi/shi?
‫יש לך את מספר הטלפון? היה לי אותו כרגע.‬ ስልክ ቁጥሩ አለዎት? አሁን ነበረኝ። ስልክ ቁጥሩ አለዎት? አሁን ነበረኝ። 1
s-l--i-k’ut---u-āl--o--- ----- -ebere-yi. siliki k’ut’iru ālewoti? āhuni neberenyi.
‫יש לך את הכתובת? היה לי אותה כרגע.‬ አድራሻው አለዎት? አሁን ነበረኝ። አድራሻው አለዎት? አሁን ነበረኝ። 1
ā-----ha-i--le--ti? āhun--nebe-e--i. ādirashawi ālewoti? āhuni neberenyi.
‫יש לך את מפת העיר? היה לי אותה כרגע.‬ የከተማው ካርታ አለዎት? አሁን ነበረኝ። የከተማው ካርታ አለዎት? አሁን ነበረኝ። 1
yeke-e--wi -a-i---āl---ti? ā-u-i ne-e-en-i. yeketemawi karita ālewoti? āhuni neberenyi.
‫הוא הגיע בזמן? הוא לא יכול היה להגיע בזמן.‬ እሱ በሰኣቱ መጣ? እሱ በሰኣቱ መምጣት አልቻለም። እሱ በሰኣቱ መጣ? እሱ በሰኣቱ መምጣት አልቻለም። 1
is--bes--a-u m---a- i-- ----’at- -emit’-ti-āl-c-a-e-i. isu bese’atu met’a? isu bese’atu memit’ati ālichalemi.
‫הוא מצא את הדרך? הוא לא יכול היה למצוא את הדרך.‬ እሱ መንገዱን አገኘው? እሱ መንገዱን ማግኘት አልቻለም። እሱ መንገዱን አገኘው? እሱ መንገዱን ማግኘት አልቻለም። 1
isu-m----ed-n---g-----i? ------nige--n--ma-i-y-t---l--hal--i. isu menigeduni āgenyewi? isu menigeduni maginyeti ālichalemi.
‫הוא הבין אותך? הוא לא היה מסוגל להבין אותי.‬ እሱ ይረዳካል? እሱ ሊረዳኝ አልቻለም። እሱ ይረዳካል? እሱ ሊረዳኝ አልቻለም። 1
isu --r-------?---- -ī-edany--āl-chal--i. isu yiredakali? isu līredanyi ālichalemi.
‫למה לא יכולת להגיע בזמן?‬ ለምንድን ነው በሰኣቱ ልትመጣ/ጪ ያልቻልከው/ሽው? ለምንድን ነው በሰኣቱ ልትመጣ/ጪ ያልቻልከው/ሽው? 1
l-mi--d-ni-newi---se--t----ti--t--/c-’ī-ya-ic----kew-/s-i-i? leminidini newi bese’atu litimet’a/ch’ī yalichalikewi/shiwi?
‫למה לא מצאת את הדרך?‬ ለምንድን ነው መንገዱን ልታገኝ/ኚ ያልቻልከው/ሽው? ለምንድን ነው መንገዱን ልታገኝ/ኚ ያልቻልከው/ሽው? 1
le-----in--newi--e--ged--i-lit--e-y-/n-- y-l-c------wi-shiwi? leminidini newi menigeduni litagenyi/nyī yalichalikewi/shiwi?
‫למה לא יכולת להבין אותו?‬ ለምንድን ነው እሱን መረዳት ያልቻልከው/ሽው? ለምንድን ነው እሱን መረዳት ያልቻልከው/ሽው? 1
leminidi-- n-wi -sun--m-r-da-i-yali---l---w-/--i--? leminidini newi isuni meredati yalichalikewi/shiwi?
‫לא יכולתי לבוא בזמן כי לא היה אוטובוס.‬ በሰኣቱ መምጣት ያልቻልኩበት ምክንያት አውቶቢስ ስላልነበረ ነው። በሰኣቱ መምጣት ያልቻልኩበት ምክንያት አውቶቢስ ስላልነበረ ነው። 1
bes-’a-- m-mit’at- --l-cha-i-ub-t------n-yati ā-i--bīs- -ila-ine-ere newi. bese’atu memit’ati yalichalikubeti mikiniyati āwitobīsi silalinebere newi.
‫לא יכולתי למצוא את הדרך כי לא הייתה לי מפה.‬ መንገዱን ማግኘት ያልቻልኩበት የከተማ ካርታ ስላልነበረኝ ነው። መንገዱን ማግኘት ያልቻልኩበት የከተማ ካርታ ስላልነበረኝ ነው። 1
m---g-duni --g--yet- ya--cha----b--- --k--e-a kar-ta -i-a---e-er---i--e-i. menigeduni maginyeti yalichalikubeti yeketema karita silalineberenyi newi.
‫לא יכולתי להבין אותו כי המוסיקה הייתה רועשת מדי.‬ እሱን ያልተረዳሁበት ሙዚቃው በጣም ይጮህ ስለነበረ ነው ። እሱን ያልተረዳሁበት ሙዚቃው በጣም ይጮህ ስለነበረ ነው ። 1
i-u-- y-------da-----i-mu-ī-’-w- -et-ami-y-c-’--i s-l--e-e-e-ne---. isuni yaliteredahubeti muzīk’awi bet’ami yich’ohi silenebere newi .
‫הייתי חייב לקחת מונית.‬ ታክሲ መያዝ ነበረብኝ። ታክሲ መያዝ ነበረብኝ። 1
takis- mey-zi---ber---n--. takisī meyazi neberebinyi.
‫הייתי חייב לקנות את מפת העיר.‬ የከተማ ካርታ መግዛት ነበረብኝ። የከተማ ካርታ መግዛት ነበረብኝ። 1
ye--te----ari-----gi-a-- ---e-e-i-y-. yeketema karita megizati neberebinyi.
‫הייתי חייב לכבות את הרדיו.‬ ራድዮውን መዝጋት ነበረብኝ። ራድዮውን መዝጋት ነበረብኝ። 1
r-d-yowi---m---g-ti n--er--i--i. radiyowini mezigati neberebinyi.

‫טוב יותר ללמוד שפות זרות בחוץ לארץ!‬

‫מבוגרים מתקשים ללמוד שפות יותר מילדים.‬ ‫התפתחום מוחם כבר הסתיימה.‬ ‫ולכן הוא לא יכול לבנות רשתות חדשות בקלות.‬ ‫אבל גם מבוגרים יכולים ללמוד שפה בצורה טובה!‬ ‫בכדי לעשות זאת, גם צריכים לנסוע לארץ שבה דוברים את השפה.‬ ‫אפשר ללמוד שפה זרה בצורה יעילה מאוד בחוץ לארץ.‬ ‫את העובדה הזאת יודע כל מי שעשה חופשת שפה בעבר.‬ ‫ניתן ללמוד את השפה החדשה הרבה יותר מהר בסביבה הטבעית שלה.‬ ‫מחקר חדש רק הגיע לתוצאה מעניינת.‬ ‫הוא מראה שאת השפה החדשה לומדים בחו‘ל גם אחרת !‬ ‫מוחנו יכול לעבד את השפה החדשה כמו שהוא מעבד שפת אם.‬ ‫חוקרים מאמינים זה מזמן שיש תהליכים שונים ללמידה.‬ ‫ונראה שניסוי חדש מאשר את הטענה הזו.‬ ‫קבוצת משתתפים הייתה צריכה ללמוד שפה מומצאת.‬ ‫חלק מהמשתתפים לקחו חלק בשיעורים רגילים.‬ ‫והמשתתפים האחרים העמידו פנים כאילו הם בחו‘ל.‬ ‫משתתפים אלה היו צריכים להתמצא בסביבה זרה.‬ ‫כל האנשים איתם יצרו קשר דיברו בשפה החדשה.‬ ‫אז המשתתפים בקבוצה הזו לא היו תלמידי שפה רגילים.‬ ‫הם השתייכו לקהילה זרה של דוברים.‬ ‫הם היו חייבים להיעזר במהירות בשפה החדשה.‬ ‫המשתתפים נבחנו לאחר כמה זמן.‬ ‫שתי הקבוצות הראו ידע דומה בשפה החדשה.‬ ‫אך מוחם עיבד את השפה הזרה בצורה אחרת!‬ ‫המשתתפים שלמדו ‘בחו’ל הראו פעילויות מוח מעניינות.‬ ‫מוחם עיבד את הדקדוק של השפה הזרה באותה צורה בה הוא עיבד את השפה שלהם.‬ ‫היה אפשר לזהות את אותם מנגנונים שמשתמשים בהם בשפת האם.‬ ‫חופשת שפה היא הצורה היפה והיעילה ביותר ללמוד!‬